הריגת יחיא סינוואר
| חלק מקרב רפיח | |
|---|---|
 | |
| ביקור הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר במיקום בו נהרג יחיא סינוואר | |
| תאריך | 16 באוקטובר 2024 |
| מקום |
 תל א-סולטאן, רפיח, רצועת עזה |
| סוג | מבצע צבאי, קרב יריות |
| תוקף | |
| תוצאות |
 3 מחבלי חמאס הרוגים, ביניהם יחיא סינוואר |
| אמצעי תקיפה | טנק מרכבה סימן 4, מטאדור ומקלעים |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   מיקום הקרב | |
הריגת יחיא סינוואר, מנהיג ארגון הטרור חמאס, אירעה ב-16 באוקטובר 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל. סינוואר נהרג במסגרת קרב רפיח במחנה תל א-סולטאן כאשר זיהה כוח מחטיבת ביסלמ"ח בפיקוד אוגדת עזה (143) שהוצב בשטח תנועה של שלושה מחבלים חמושים, ירה לעברם והרגם. זהותו של סינואר אושרה באמצעות בדיקת DNA.
קדמה להריגתו מערכה ממושכת של צה"ל ברצועת עזה שהובילה לפגיעה משמעותית בתשתית המנהרות ודחקה את סינוואר אל עבר כוחות צה"ל.[1]
סינוואר, אשר היה אחד מהאנשים המבוקשים ביותר על ידי מערכת הביטחון הישראלית, יזם והוביל את טבח שבעה באוקטובר שהובילה לרצח ולהרג של 1,163 אנשים, בהם 38 ילדים. כמו כן, הוא ניהל גם את הלחימה של חמאס ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל ואת המשך שיגורי הרקטות מרצועת עזה לישראל.
רקע
ב-2011 שוחרר סינוואר במסגרת עסקת שליט, לאחר קרוב ל-24 שנים בכלא בישראל (נעצר במחצית הראשונה של שנת 1988 ומאז הוחזק בישראל עד שחרורו ב-2011). בשנת 2015 הוכרז סינוואר כמחבל עולמי על ידי הקבינט של ארצות הברית. כמו כן, גם בשנת 1982 נעצר סינוואר (גם כן על ידי כוחות ישראליים) לזמן קצר אך שוחרר.[2]
מאז פברואר 2017 כיהן יחיא סינוואר כמנהיג חמאס ברצועת עזה. מנהיגותו התאפיינה בחיזוק צבאי של הארגון ושיתוף פעולה עם איראן וחזבאללה. לצד מוחמד דף היה האדריכל העיקרי של טבח שבעה באוקטובר, שבתגובה לו יצאה ישראל למלחמת חרבות ברזל. במסגרת הלחימה ברצועת עזה במלחמה זו ניהלה ישראל מצוד אחרי סינוואר שירד למחתרת והסתתר במנהרות תת-קרקעיות שהוכנו בעוד מועד לשהייה ארוכה.
במהלך הלחימה הרג צה"ל בסיכולים ממוקדים את רוב הנהגת חמאס ושדרת הפיקוד הבכירה שלו, לרבות מוחמד דף ומרואן עיסא, ראשי הזרוע הצבאית של חמאס – גדודי עז א-דין אל-קסאם. ב-31 ביולי 2024 נהרג באיראן אסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, וסינוואר מונה כמחליפו.
צה"ל הביא לפגיעה משמעותית בתשתית המנהרות של חמאס. התמרון הקרקעי באזורים בהם שכן סינוואר במהלך קרב ח'אן יונס וקרב רפיח חייבה את סינוואר לנוע באופן שחשף אותו לסיכונים למול כוחות צה"ל.[1] בשל המרדף אחריו סינוואר הותיר את משפחתו במקום בטוח, בעוד הוא עצמו נמלט ועבר ממקום למקום, ותיקשר איתם באמצעות מכתבים שהועברו על ידי שליחים[3].
אחיינו, בנו של מוחמד סינוואר, שליווה אותו במהלך הזמן, נהרג בתקיפה ישראלית בחודש אוגוסט בעת שיצא מפתח מנהרה כדי לזהות את תנועות הצבא בזמן שהיה עם דודו ברפיח.[3]
לאחר הריגת סינוואר התפרסם שממצאי DNA השייכים לו נמצאו באותה המנהרה בה נרצחו ששת החטופים בסוף אוגוסט 2024.[4][5][6] כן פורסם כי פשיטת צה"ל בשכונה הייתה בין היתר על בסיס הערכה שסינוואר נמצא בתל א סולטן.[7]
ההיתקלות וההריגה
ב-16 באוקטובר 2024, בשעה 15:00, זיהה מזל"ט שהפעילו כוחות מגדוד 450 של חטיבת ביסלמ"ח בפיקוד אוגדת עזה (143) תנועת חוליה של דמויות חשודות בין מבנים. הם ביצעו ירי לעברם, והחוליה התפצלה. הכוחות הרגו את שני המחבלים, והשלישי, סינוואר, ברח למבנה. כוחות צה"ל לא ידעו מהי זהות המחבלים במהלך המבצע, ולא צפו את נוכחותו של סינוואר באזור.[8]
סינוואר נכנס לתוך מבנה והסתתר בו. טנק מרכבה סימן 4 של חטיבה 460 ירה מספר פגזים לעבר המבנה. לאחר הירי נשלח רחפן עם מצלמה לסרוק את המבנה ואיתר מחבל רעול פנים פצוע, שישב על כורסה, שבדיעבד התברר כסינוואר. סינוואר השליך מקל על הרחפן ולא פגע בו. וידאו של אותם רגעים ממצלמת הרחפן שודר בהמשך בערוצי הטלוויזיה. לאחר שהרחפן ניתק מגע, ביצע הטנק ירי פגז נוסף על הבית, ולוחמי החי"ר שיגרו רקטת מטאדור לעבר המבנה, שקרס בחלקו. במקביל ביצעו הכוחות ירי מקלעים. היו שטענו שסינוואר נהרג מירי משולב זה בקריסת המבנה,[9] אך מאוחר יותר ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית, שניתח אותו, אמר כי "מה שהרג אותו בסוף זה קליע שחדר לראש וגרם לנזק חמור במוח".[10]
לאחר מכן סרקו הלוחמים את הריסות המבנה. הם זיהו את אחת מגופות המחבלים כדומה ליחיא סינוואר.[8] הגופה הועברה לישראל לצורך זיהוי תחת שם הקוד "מבצע הקפה ראשונה".[11] על גופתו נמצאו אפוד מגן, אקדח, 40,000 ש"ח ומסמכי זיהוי של איש אונר"א בשם האני זרוב מוחסן.
שנה לאחר הריגת יחיא סינוואר, פרסם דובר צה"ל תמונה חדשה ובה נראים לצד גופתו של סינוואר מפקד פיקוד הדרום לשעבר אלוף ירון פינקלמן, מפקד אוגדת עזה תא”ל ברק חירם וראש אגף המבצעים לשעבר אלוף עודד בסיוק.[12]
אימות זהותו
החוקרים שחקרו את סינוואר בעת שהיה עצור בישראל וכן רופא שיניים הוזעקו לזיהוי הגופה. נערכו גם בדיקות טביעות אצבע ו-DNA לצורך זיהוי פורמלי, שכן צה"ל מחזיק בתיעוד ביומטרי של סינוואר מתקופתו בכלא. תמונות שהופצו ברשתות החברתיות הראו לכאורה שהגופה היא של סינוואר.[8]
בעקבות זאת, גורמים ישראליים הודיעו לקבינט המדיני-ביטחוני על מותו ככל הנראה של סינוואר. ב-17 באוקטובר 2024 דיווח צה"ל על "סבירות גבוהה" שסינואר נהרג ברפיח. בערב אושר רשמית שסינוואר נהרג,[13] לאחר שגופתו זוהתה על ידי מעבדת זיהוי פלילי של משטרת ישראל.[14] ב-18 באוקטובר אישר חמאס את מותו של יחיא סינוואר.
המצוד אחר סינוואר
לפי תחקירים עיתונאיים, הריגתו של סינוואר נתפסה בציבור כאירוע מקרי, אך הנסיבות שהובילו את ישראל אליו נעשו במחשבה תחילה. לפי תחקיר של איתי אילנאי מישראל היום,[15] המצוד אחר יחיא סינוואר נפרס על פני חודשים רבים וכלל רצף של מבצעים מודיעיניים וקרקעיים שהתרחשו בשלושה מוקדים עיקריים: ח'אן יונס, רפיח ותל א-סולטאן. מיד עם פרוץ המלחמה, הקים השב"כ בהוראת הקבינט המדיני-ביטחוני חמ"ל מיוחד שעסק באיתור בכירי חמאס ובראשם סינוואר. אל החמ"ל זרם מודיעין מכל זרועות הביטחון: שב"כ, אמ"ן, פיקוד דרום ויחידות מיוחדות. הדסקאים ניתחו חקירות מחבלים, מסמכי שלל ומידע טכנולוגי, ויצרו תמונה מתעדכנת של תנועות סינוואר, שכונה בקוד "האָס". בשלב הראשון, הממצאים הצביעו על כך שסינוואר ירד למנהרות שמתחת לביתו בח'אן יונס כבר בליל 7 באוקטובר טרם המתקפה, יחד עם משפחתו, ועם מוחמד דף, ראפע סלאמה ואחיו מוחמד סינוואר – שגם שלושתם הסתתרו במערכת המנהרות של העיר. סינוואר בחר בח'אן יונס כיוון שהעריך שצה"ל לא יעז להיכנס קרקעית אל העיר, העיר השנייה בגודלה ברצועה. להערכת המודיעין, ההנהגה הבכירה של חמאס שמרה על בידוד הדוק ולא ניהלה קשר ישיר עם החטופים, כדי למנוע אפשרות שמידע על מיקומם ייחשף דרך עדויות עתידיות.
בחודשי המלחמה הראשונים צה"ל בחר שלא לפעול בח'אן יונס אלא לכתר את העיר עזה ואת העיירה ג'באליה. החל מדצמבר 2023 התמקד צה"ל במרחב ח'אן יונס, כשמטרת המבצע המרכזית שהופקדה בידי אוגדה 98 היא הריגת בכירי חמאס המסתתרים בעיר. למטרה זו הייתה השלכה על טקטיקת הלחימה, אוגדה 98 פעלה עם שבע חטיבות שפרצו במהירות אל לב העיר, במקום לעבוד ביסודיות מהשוליים, והשתלטו בתוך 8 שעות על פתחי המנהרות במרכז העיר, על מנת להפתיע את בכירי חמאס. יחידות חי"ר, שריון והנדסה פעלו בשטח בשילוב עם המודיעין בניסיון לאתר את רשת הפירים המובילה למתחם שבו שהו ראשי חמאס. מידע מודיעיני הוביל את צה"ל למספר מבצעים נקודתיים, אך סינוואר ודף הצליחו להימלט מהם, לעיתים בהפרש של שעות בלבד. לפי גורם ביטחוני, באחד המבצעים נכנסו חיילים לבית כדי לחפש בו פיר, בעוד הבכירים שהו ממש מתחתיהם, והצליחו לצאת מהפיר לאחר שהכוחות נסוגו מהבית.[15] דקות מאוחר יותר נכנסו הכוחות אל הפיר ולפי תא"ל דן גולדפוס מפקד האוגדה: ”הקפה עוד היה חם”[16]. כוחות האוגדה אף לחמו בתוואים התת-קרקעיים ולעיתים שהו שם ימים.
עם התקדמות הכוחות לעבר דרום הרצועה בראשית 2024, נמלט סינוואר מח'אן יונס. באותה תקופה הוגדר על ידי המתווכות במשא ומתן בין חמאס לישראל כ"מנותק קשר". לקראת מאי 2024 סינוואר עבר למתחם מנהרות חדש ברפיח, שם ניסה להמשיך לנהל את שרידי הלחימה והמשא ומתן לשחרור חטופים. בדיוק באותה תקופה החל קרב רפיח בו אוגדה 162 פעלה להחרבת מנהרות חמאס בעיר. בין המנהרות בהם שהה הייתה המנהרה שבה נרצחו ששה חטופים ישראלים, לא בהכרח באותו זמן. לשב"כ ואמ"ן נודע כי סינוואר נמצא ברפיח, והם הכווינו את החיפושים אחריו לעבר שכונת תל א־סולטאן. עקבות שנמצאו, ובהן טביעת נעל ייחודית, חיזקו את ההערכה כי הוא נע לכיוון שכונת תל א־סולטאן. בשלב מסוים כמעט כל התוואי התת־קרקעי בתל א־סולטאן הושמד או היה בשליטה מבצעית של צה"ל. לסינוואר לא הייתה ברירה אלא לעלות אל מעל לפני האדמה. בתחקיר ששודר בערוץ "אל־ג'זירה" ניתן לראות את סינוואר בתקופה הזו, אוגוסט־ספטמבר 2024, כשהוא מסתובב מעל לפני הקרקע בשכונת תל א־סולטאן, בבתים בהם שהו כוחות צה"ל ונשמעו קולות ירי.
ב־16 באוקטובר 2024, ערב חג סוכות, הגיע המרדף לסיומו. כוח מגדוד 450 של חטיבת ביסלמ"ח, נתקל בבית חרב בתל א־סולטאן, מתחתיו הסתתר סינוואר. לאחר חילופי אש ופגיעות ישירות של טנקים, הבית קרס עליו, והוא נהרג כשניסה להסתתר בין ההריסות. הלוחמים לא ידעו אז מיהו האיש שנמצא מולם; רק למחרת זוהתה גופתו של סינוואר, ובכך הסתיים המצוד.
תגובות
ישראל: ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו פרסם הצהרה בעקבות הריגתו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר, ואמר כי "מי שביצע את הטבח הנורא ביותר בתולדות עמנו מאז השואה, רב המרצחים שרצח אלפי ישראלים וחטף מאות מאזרחינו, חוסל על-ידי חיילינו הגיבורים. למשפחות החטופים היקרות אני אומר: זהו רגע חשוב במלחמה. אנחנו נמשיך בכל הכוח עד להשבתם הביתה של כל יקיריכן, שהם יקירינו. זוהי מחויבות עליונה שלנו ושלי".[17] בנוסף פנה לתושבי עזה בהצהרה "לכל מי שמחזיק בחטופינו, מי שיניח את נשקו וישיב את חטופינו – נאפשר לו לצאת ולחיות. ובאותה מידה, מי שיפגע בחטופינו – דמו בראשו. נבוא איתו חשבון".[18]
ארצות הברית בירכה את ישראל על הריגת סינוואר והשוותה את הריגתו להריגת אוסאמה בן לאדן. נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן אמר שמותו הוא "יום טוב לישראל, ארצות הברית והעולם". מחלקת המדינה של ארצות הברית אמרה שמותו הסיר מכשול גדול להשגת עסקה לשחרור החטופים, ושתנצל את ההזדמנות לקדם עסקה וסיום המלחמה.[19] גם צרפת וקנדה בירכו על מותו של סינוואר וציינו שמדובר בטרוריסט אכזרי שאחראי לטבח 7 באוקטובר.
נאט"ו: מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה אמר כי סינוואר "ידוע לכל בתור האדריכל של מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023. גיניתי אותו. כל בעלות בריתנו גינו אותו. כל נפש הגיונית בעולם גינתה אותו. אם הוא אכן מת, אני אישית לא אתגעגע אליו".[20]
צרפת: נשיא צרפת עמנואל מקרון בירך על הרג סינוואר באומרו "יחיא סינוואר היה האחראי העיקרי לטרור 7 באוקטובר. היום, ליבי עם הקורבנות, כולל 48 מבני עמנו. צרפת דורשת לשחרר את כל החטופים שנותרו בידי חמאס".[21]
גרמניה: שרת החוץ אנאלנה ברבוק בירכה על הרג סינוואר באומרה כי "סינוואר היה רוצח ברוטלי וטרוריסט, שרצה להשמיד את ישראל ואת אנשיה. כמתכנן פעולות הטרור ב-7 באוקטובר, הביא (סינוואר) מוות לאלפי אנשים וסבל בל-יתואר לאזור כולו. על חמאס לשחרר את כל החטופים ולהניח את נשקו, הסבל של האזרחים בעזה חייב להסתיים".[22]
האומות המאוחדות: סגן דובר מזכ"ל האו"ם פרחאן האק אמר כי מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש מקווה שהריגתו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר "תוביל כעת להפסקת אש מיידית, לשחרור מיידי וללא תנאי של כל החטופים ולהעברת סיוע הומניטרי בלתי מוגבל לעזה".[23]
איראן: העיתונות באיראן כינתה את סינוואר "שהיד" ובירכה על כך שהקריב את חייו במאבק נגד ישראל.[24] שגרירות איראן באו"ם הכריזה כי מותו של סינוואר "יחזק את רוח ההתנגדות".[25]
קישורים חיצוניים
חוסל יחיא סינוואר - מנהיג חמאס והאחראי לטבח ה-7 באוקטובר, באתר צה"ל, 17 באוקטובר 2024- יואב זיתון, אילנה קוריאל, יעל צ'כנובר, סינוואר ניסה להפיל עם מקל רחפן, המבנה קרס עליו: פרטים חדשים על החיסול - ותיעוד מרגעיו האחרונים, באתר ynet, 17 באוקטובר 2024
- יואב קרן, יואב זיתון, "אחי, אתה מזהה אותו?": פרטים חדשים על חיסול יחיא סינוואר, באתר ynet, 18 באוקטובר 2024
בידי לוחמי שריון וחי"ר: מנהיג חמאס יחיא סינוואר חוסל בעזה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:19), 17 באוקטובר 2024- התגלה ע"י החיפוי, נלחם והשליך רימונים: פרטים חדשים על חיסול סינוואר, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 04:05), 18 באוקטובר 2024
- תיעוד מרחפן צה"ל בו נראה יחיא סינוואר ברגעים לפני חיסולו | את"צ, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:48)
- תיעודים חדשים מחיסול סינוואר וקולות הלוחמים מהשטח, באתר צה"ל, 18 באוקטובר 2024
- מערכת את"צ, "חיסלנו מלוכלך עם שמיכה עליו, ח"ח ענק לקלע על הזיהוי והפגיעה", באתר צה"ל, 28 באוקטובר 2024
- How Israel Eliminated Yahya Sinwar#israel #yahyasinwar, סרטון בערוץ "AiTelly", באתר יוטיוב (אורך: 09:37)
- איתי אילנאי, המצוד במנהרות, הבריחה הדרמטית והחיסול המיוחל: "כך הרגנו את סינוואר" - גילויים חדשים, באתר ישראל היום, 26 במרץ 2025
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יואב זיתון, הרמטכ"ל: "החיסול של סינוואר לא היה מקרי. הצפון? יש אפשרות להגיע לסוף חד", באתר ynet, 24 באוקטובר 2024
- ↑ תיעודים חדשים מזירת החיסול של יחיא סינוואר, באתר צה"ל, 16 באוקטובר 2025
- ^ 3.0 3.1 עינב חלבי, "היו קרובים לחסלו 5 פעמים": בחמאס חושפים פרטים חדשים על בריחות סינוואר, באתר ynet, 3 בנובמבר 2024
- ↑ אבי אשכנזי, עכשיו ניתן לספר: הטעות הגדולה שעשה סינוואר שהובילה לחיסולו, באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2024
- ↑ אמיר בוחבוט, נבדקת האפשרות: סינוואר יצא להתייעצות ממנהרה שבה נרצחו ששת החטופים - וחוסל, באתר וואלה, 17 באוקטובר 2024
- ↑ נדב איל, 6 החטופים שנרצחו בשבי חמאס היו במנהרה ברפיח לצד סינוואר, באתר ynet, 17 באוקטובר 2024
- ↑ עמרי מניב, בצה"ל ידעו שסינוואר בתל-סולטן, הוא המשיך ללא 6 החטופים בשל מצבם הגופני הקשה | פרטים חדשים, באתר מאקו, 17 באוקטובר 2024
- ^ 8.0 8.1 8.2 Hamas leader and Oct. 7 mastermind Yahya Sinwar killed by IDF troops in Gaza | The Times of Israel, The Times of Israel, October 17, 2024
- ↑ יואב זיתון, אילנה קוריאל, יעל צ'כנובר, סינוואר ניסה להפיל עם מקל רחפן, המבנה קרס עליו: פרטים חדשים על החיסול – ותיעוד מרגעיו האחרונים, באתר ynet, 17 באוקטובר 2024,
יואב קרן, יואב זיתון, "אחי, אתה מזהה אותו?": פרטים חדשים על חיסול יחיא סינוואר, באתר ynet, 18 באוקטובר 2024 - ↑ יואב בורוביץ', ד"ר חן קוגל: "סינוואר גסס כמה שעות. מה שהרג אותו זה קליע שחדר לראשו", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 באוקטובר 2024
- ↑ קובי רוזן, כך נראתה השיירה שהובילה את גופתו של סינוואר בישראל, באתר כיכר השבת, 17 באוקטובר 2024
- ↑ תיעודים חדשים מזירת החיסול של יחיא סינוואר. צפו, באתר צה"ל, 16 באוקטובר 2025
- ↑ חוסל יחיא סינוואר – מנהיג חמאס והאחראי לטבח ה-7 באוקטובר, באתר צה"ל, 17 באוקטובר 2024
- ↑ עוזי ברוך, יחיא סינוואר חוסל, באתר ערוץ 7, 17 באוקטובר 2024
- ^ 15.0 15.1 איתי אילנאי, המצוד במנהרות, הבריחה הדרמטית והחיסול המיוחל: "כך הרגנו את סינוואר" - גילויים חדשים, באתר ישראל היום, 26 במרץ 2025
- ↑ הקצין חושף: “היינו קרובים לסינוואר ממש, הגענו למנהרה והקפה היה חם”, באתר JDN, 12 באוגוסט 2024
- ↑ איתמר אייכנר, נתניהו: "באנו עם סינוואר חשבון. זו תחילת היום שאחרי חמאס", באתר ynet, 17 באוקטובר 2024
- ↑ איתמר אייכנר, נתניהו למחבלי חמאס: "מי שיניח את נשקו וישיב את החטופים - נאפשר לו לחיות", באתר ynet, 17 באוקטובר 2024
- ↑ יונה לייבזון, העולם מגיב לחיסול סינוואר: "יום טוב לישראל, לארה"ב ולעולם", באתר מאקו, 17 באוקטובר 2024
- ↑ A. B. C. News, Middle East latest: Netanyahu says Israel has ‘settled its account’ with Sinwar, ABC News
- ↑ אוריאל בארי, "סיום שלטון האימה": התגובות בעולם לחיסולו של סינוואר, באתר "סרוגים", 17 באוקטובר 2024
- ↑ International reaction to death of Hamas leader Sinwar, Reuters, October 17, 2024
- ↑ דניאל אדלסון, מזכ"ל האו"ם: "מקווה שחיסול סינוואר יוביל להפסקת אש ושחרור החטופים", באתר ynet, 18 באוקטובר 2024
- ↑ Ronen Bergman and Aaron Boxerman, Hamas Leader Killed in Gaza Fighting, Israel Says, The New York Times, October 17, 2024
- ↑ Iran says Yahya Sinwar killing will strengthen ‘spirit of resistance’; US pushes for Gaza ceasefire – Middle East crisis live, The Guardian, October 18, 2024
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • מבצע מרכבות גדעון ב' • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • הקו הצהוב • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • הסיוע ההומניטרי | ||||||||
| זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 • זירת לבנון במבצע שאגת הארי | ||||||||
| זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||||
| זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • מבצע שאגת הארי • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||||
| זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||||
| זירת יהודה ושומרון | מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל | ||||||||
| פיגועים |
| ||||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||||
| זירות נוספות | זירת עיראק • מבצע פסגת האש • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||||
| חמאס
| ||
|---|---|---|
| מחלקות | הלשכה המדינית של חמאס • גדודי עז א-דין אל-קסאם | |
| היסטוריה | אמנת חמאס • תמיכת איראן בחמאס • תמיכת טורקיה בחמאס | |
| קרבות ומלחמות | האינתיפאדה הראשונה • האינתיפאדה השנייה • עימות חמאס–פת"ח ברצועת עזה • מבצע עופרת יצוקה • מבצע עמוד ענן • מבצע צוק איתן • מבצע שומר החומות • מבצע חגורה שחורה • טבח שבעה באוקטובר • מלחמת חרבות ברזל | |
| פיגועים בולטים | רצח אבי סספורטס ואילן סעדון • חטיפת נסים טולדנו ורציחתו • הפיגוע בקו 5 • הפיגועים באוטובוסים בקו 18 בירושלים • הפיגוע בדיזנגוף סנטר • הפיגוע בדולפינריום • הפיגוע במסעדת סבארו • הפיגוע במלון פארק • רצח משפחת גביש • הפיגוע במועדון השפילד קלאב בראשון לציון • הפיגוע בקו 37 • הפיגוע במסעדת מצה • הפיגוע בנמל אשדוד • רצח שלושת הנערים • רצח איתם ונעמה הנקין • הפיגוע בקו 12 • פיגוע הירי בחווארה • טבח שבעה באוקטובר | |
| מנהיגים | אחמד יאסין • יחיא עיאש • אחמד ג'עברי • עבד אל-עזיז א-רנתיסי • ח'אלד משעל • יחיא סינוואר • אסמאעיל הנייה | |
| תקשורת, תעמולה וחינוך | ערוץ אל-אקצא • האוניברסיטה האסלאמית בעזה • תקוף, תעשה פיגועים • חלוצי המחר • מערך ההסברה של חמאס • סוכנות הידיעות שהאב • מרכז המידע הפלסטיני | |
הריגת יחיא סינוואר42287519Q130549291