השפעת מלחמת חרבות ברזל על הסביבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

כוחות צה"ל בשטחים טבעיים פתוחים סמוך לרצועת עזה
בעקבות פריצת גדר הגבול בין ישראל לרצועת עזה, חדרו אל שטח ישראל כאלפי כלבים משוטטים
כחלק מהמלחמה, פרץ צה"ל צירים חדשים רבים כשחלקם חולשים על פני שמורות טבע, שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים

מלחמת חרבות ברזל, שהחלה באוקטובר 2023 בעקבות מתקפת חמאס על יישובי עוטף עזה, התפתחה במהירות לעימות רחב היקף ובין-לאומי. מעבר להשלכות האנושיות של המלחמה, למלחמה היו גם השפעות משמעותיות על הסביבה, הטבע וחיות הבר באזור. השריפות, זיהום הקרקע, האוויר והמים, הפגיעה בחיות הבר, וכן קריסת תשתיות סביבתיות, היוו חלק קריטי בהשפעות הסביבתיות של מלחמה זו.[1][2][3]

רקע

בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח והתעללות בנשים, רצחו והרגו 1,163[4] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[5] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[6] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[7] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[8] חיילים, 58[9] שוטרים ו-10[10] אנשי שירות הביטחון הכללי.

בעקבות הטבח פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה והשבת החטופים. המלחמה משפיעה על הסביבה והטבע הישראלים והאזוריים.

ישראל

במסגרת המלחמה, ניזוקו הסביבה, הטבע וחיות הבר בישראל על ידי שני הצדדים במלחמה - ישראל ואויביה. רוב הנזקים והפגיעות התרחשו באזורים ובשמורות טבע הצמודות לגבולות, ובעיקר בגבול הצפון המכיל יערות ושטחים טבעיים רבים.

כחלק ממאמצי המלחמה, ביצע צה"ל תמרון והתבצרות, שכללו: כניסה לשמורות טבע, שהות צבאית ממושכת בשטחים טבעיים, פריצה של צירים, בניית עמדות ועוד.[11][12][13]

שריפות

שמורת יער יהודיה - שמורה זו ספגה את הנזק הסביבתי הגדול ביותר במלחמה עם למעלה מ-15 קמ"ר שנשרפו

נכון לאוקטובר 2024, כ-340 קמ"ר (340,000 דונם) של שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות ושטחים פתוחים נשרפו מאז טבח שבעה באוקטובר, כש-196 קמ"ר מתוכם הם במחוז הצפון. לשם ההשוואה, באסון הכרמל שהיה לאסון השרפה הכבד ביותר בתולדות מדינת ישראל, נשרפו קרוב לכ-25 קמ"ר (25,000 דונם) בלבד. זוהי הפגיעה הסביבתית החמורה ביותר שתועדה בישראל ב-60 השנים הקודמות למלחמה. רוב השריפות נגרמות על ידי ירי טילים אשר לרוב אינם מיורטים כשהם מיועדים לפגוע בשטחים פתוחים.[14][15][16]

בין שמורות הטבע שנפגעו עד כה בצורה המשמעותית ביותר, נמצאות השמורות: יער יהודיה (כ-15.5 קמ"ר נשרפו), יער אודם (כ-10 קמ"ר נשרפו), רכס בשנית, הר אביטל, הר בנטל, יער ביריה, חרמון, נחל חצור, מורדות נפתלי, רמת דלתון, הר מירון, מסדרון בר זית, מצד אבירים, נחל כזיב, גן לאומי אכזיב, ראש הנקרה וחוף ראש הנקרה.[17][18] לפי ההערכות, תהליך השיקום של אזורים אלה ייקח עשרות שנים.[19][20]

זיהום סביבתי

עשן ואש נפלטים מבית שהובער בעזה

ב-2023, פרסם המשרד להגנת הסביבה את הדוח על הפליטות לסביבה בישראל. לפי דוח זה, אחד מגורמי הזיהום המשמעותיים באותה השנה היה שריפות היער שנגרמו בעקבות המלחמה, כשהפליטות לאוויר משריפות אלה היוו 44% מהפליטה הארצית השנתית של פחמן חד-חמצני.[21]

רשויות ועובדים למען הסביבה

מלבד פגיעה ישירה בטבע ובסביבה, פגעה גם המלחמה בתיירות הטבע באזורי טבע נרחבים בישראל. לפי הנתונים, כניסות המבקרים אל שמורות הטבע, הגנים הלאומיים וחניוני הלילה ירדו בעשרות אחוזים. כתוצאה מכך, הכנסות רשות הטבע והגנים נפגעו והיא נאלצה לקצץ בתקציבה.[22]

בעלי חיים

עגולשון שחור-גחון - כ-40 פרטים נאספו מאגמון החולה על מנת להגן עליהם מפגיעות המלחמה

ב-2024, בעקבות מלחמת חרבות ברזל הוחלט לפנות כ-40 פרטים של עגולשון שחור-גחון משמורת החולה ולהעבירם אל גן החיות התנכ״י על מנת להגן עליהם מפגיעות המלחמה.[23]

בעקבות פריצת גדר הגבול בין ישראל לרצועת עזה, חדרו אל שטח ישראל כאלפי כלבים משוטטים. כלבים אלה משפיעים על המאזן האקולוגי רבות וגורמים לשינויים קיצוניים במארג החי באזור כשהם מסוגלים לטרוף כמעט כל חיית בר שחיה בישראל.[24][25][26][27]

במהלך המלחמה, נמצאו חיות בר פצועות או נטושות רבות על ידי חיילי צה"ל והובאו לרשות הטבע והגנים להמשך טיפול.[28]

בשמורות טבע ובאזורים בהם פחתה פעילות אנושית, נצפו בעלי החיים כשהם מסתובבים ביתר חופשיות וללא פחד. תופעה זו מוכרת, וקרתה כבר בעבר באירועים כמו מגפת הקורונה.[29]

לבנון

טנקים חוצים שטחים פתוחים בלבנון

רצועת עזה

דחפור D9 של צה"ל משטח עצים בעזה

בעקבות המלחמה, נוצרו ברצועת עזה כעשרות מיליוני טונות של פסולת בניין; הקרקע, האוויר והמים זוהמו; ועצים ושטחים חקלאיים רבים הוחרבו. כל אלו יצרו בעזה משבר סביבתי חמור מאוד המשפיע גם על האזורים הסמוכים אליו, בניהם ישראל.[30][31]

יהודה ושומרון

סוריה

הים האדום

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. עומר תדמור, העקבות והצלקות שהותירו המלחמות בטבע הישראלי, באתר ynet, ‏7 במאי 2021
  2. יהושע שקדי, השפעות מלחמת 7 באוקטובר על הטבע בישראל, באתר רשות הטבע והגנים, ‏15 בפברואר 2024
  3. צפריר רינת, שריפות, זיהום והרס שמורות טבע: המלחמה גובה מהטבע הישראלי מחיר כבד, באתר הארץ, ‏13 בפברואר 2024
  4. ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
  5. 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  6. ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
  7. עמית סגל, ‏הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 בפברואר 2024‏
  8. מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025
  9. אלון חכמון, ‏גיבורים בכחול: 67 שוטרים ושוטרות חירפו נפשם בהגנה על ישראל בשנת המלחמה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
  10. יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
  11. שקד שדה, כפול מנזקי לבנון השנייה: היקפי ההרס העצום בצפון נחשפים, באתר ynet, ‏4 ביוני 2024
  12. עדכון שריפות בצפון הארץ: נזק כבד בשטחי הגליל העליון והגולן, באתר רשות הטבע והגנים, ‏14 ביוני 2024
  13. מיפוי ראשוני של השפעות מלחמת שבעה באוקטובר על הטבע בנגב המערבי, באתר אקולוגיה וסביבה, ‏22 באפריל 2024
  14. זיו ריינשטיין, שנה למלחמה: לא תאמינו כמה אחוזים מהטבע הישראלי נשרף, באתר וואלה, ‏6 באוקטובר 2024
  15. צפריר רינת, דו"ח: 374 אלף דונם נשרפו מפרוץ המלחמה, כ-60% מהם בגליל ובגולן, באתר הארץ, ‏17 בדצמבר 2024
  16. צפריר רינת, הנפגעים הנשכחים של המלחמה: הצמחייה, בעלי החיים והאדמה, באתר הארץ, ‏8 בנובמבר 2023
  17. שני אשכנזי, נזק חסר תקדים לטבע: 340 אלף דונם נשרפו מאז 7 באוקטובר, באתר כלכליסט, ‏6 באוקטובר 2024
  18. רובי המרשלג ואורלי אלקלעי, 11 פצועים בשריפות בצפון, האש בק"ש נבלמה, הושגה שליטה בעמיעד, באתר כאן, ‏3 ביוני 2024
  19. שני אשכנזי, "ייקח 40-30 שנה לשקם": כ-140 אלף דונם נשרפו בצפון מתחילת השנה, באתר כלכליסט, ‏21 ביולי 2024
  20. עידן אבני, רקטות, שריפות ומרחבים נטושים: המלחמה על הצפון - חבל ארץ הולך לאיבוד, באתר ישראל היום, ‏6 ביוני 2024
  21. אסף גולן, דוח המשרד להגנת הסביבה חושף: עלות נזקים למשק של 38 מיליארד שקלים וההשפעה של חרבות ברזל, באתר ישראל היום, ‏29 באוגוסט 2024
  22. מחזירים את הצבע לטבע ומסייעים בהתמודדות עם איום השריפות בזמן מלחמת חרבות ברזל, באתר קרן לשמירת הטבע והמורשת
  23. אסף גולן, מפונים לירושלים: הצפרדעים הנדירות וטופאק הקרנף יועברו לגן החיות התנ"כי, באתר ישראל היום, ‏13 באוקטובר 2024
  24. אלפי כלבים חדרו לישראל מעזה, ומאיימים על חיות המשק והתושבים: "תוקפים מכל הבא ליד" | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2024-02-14
  25. דרוקמן, ירון (2023-12-20). "סכנה מהרצועה: להקות של כלבים משוטטים ביישובי העוטף". Ynet. נבדק ב-2025-05-06.
  26. "עשרות אלפי כלבים משוטטים בדרום הארץ – ובמשרד החקלאות רוצים להרוג אותם" | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2025-03-09
  27. ynet (2024-04-24). "מנזקי רקטות ועד כלבים משוטטים: כך פגעה המלחמה בטבע הישראלי". Ynet. נבדק ב-2025-05-06.
  28. הישרדות: חיות הבר שנעות בזמן מלחמה, באתר רשות הטבע והגנים
  29. ללא חשש: זה מה שהחיות עושות בטבע בזמן המלחמה | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2025-03-08
  30. ההשלכות הסביבתיות של המלחמה בעזה עלולות להפוך אותה למקום לא ראוי למגורים
  31. שיחה מקומית, המלחמה בעזה היא אסון סביבתי, באתר שיחה מקומית, ‏2024-09-15
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

השפעת מלחמת חרבות ברזל על הסביבה40987482Q125554039