הקרב בבסיס אורים

קרב בסיס אורים
	הנשיא יצחק הרצוג מבקר בבסיס לאחר המתקפה
	מערכה: מתקפת הפתע
	מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריך	7 באוקטובר 2023, שמחת תורה ה'תשפ"ד
מקום	מפקדת מחוז דרום בפיקוד העורף, בסיס אורים
קואורדינטות	; 31°19′00″N 34°32′32″E / 31.316740°N 34.542206°E
תוצאה	הדיפת המחבלים ומניעת השתלטות על הבסיס
הצדדים הלוחמים
ישראל	חמאס
מפקדים
אל"ם שגיא ברוך;
כוחות
מחוז הדרום פיקוד העורף; ; חיל המשטרה הצבאית; ; יחידת מגלן; ; גדוד 414; ; יחידת הלוט"ר; ; צוות מהיחידה לניהול משברים;	גדודי עז א-דין אל-קסאם
אבדות
8 חיילי צה"ל נהרגו;	עשרה מחבלים נהרגו

קרב בסיס אורים התרחש במסגרת הקרבות של טבח שבעה באוקטובר בבסיס אורים של מפקדת מחוז הדרום של פיקוד העורף.

רקע

ערך מורחב – טבח שבעה באוקטובר

בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח והתעללות בנשים, רצחו והרגו 1,163^[1] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779^[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251^[3] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609^[4] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329^[5] חיילים, 58^[6] שוטרים ו-10^[7] אנשי שירות הביטחון הכללי.

מהלך הקרב

בשעה 7:30 בערך, חדרו עשרה מחבלים מכוח נוח'בה של חמאס, על גבי אופנועים לבסיס אורים שליד קיבוץ אורים שבנגב המערבי באזור אופקים. המחבלים ניסו להגיע לבסיס המודיעין הצמוד אך טעו ונכנסו לבסיס פיקוד העורף.^[8]^[9]

המחבלים פלשו לבסיס במטרה לכבוש אותו, להרוג ולחטוף חיילים. מולם ניצבו באותה העת 13 חיילים וחיילות של פיקוד העורף ששהו בבסיס באותו הבוקר,^[8]^[9] ומפקד נוסף שהוזעק מביתו במהלך הקרב.^[10]

החיילים והחיילות בבסיס, שלא אומנו לתרחיש קרבי, התפצלו בין המיגונית לחמ"ל. לפי אל"ם שגיא ברוך מפקד הבסיס, סביב השעה 7:40 התקשרו אליו החיילות בחמ"ל וסיפרו לו שיש מחבלים בתוך שטח המחנה. המפקד הורה לחיילות בחמ"ל להפעיל את גדוד 414, גדוד האיסוף הקרבי של חיל הגנת הגבולות שבסיסו חלק גדר עם מחנה אורים.^[11]^[12]

במקביל, שמעו החיילים מגדוד 414 ירי של קלצ'ניקובים ופיצוץ רימונים, בבסיס הסמוך, הם העלו רחפן לאוויר ובעזרתו הבינו שמתקיימת פשיטה על בסיס פיקוד העורף הצמוד אליהם. בין הבסיסים הפרידה גדר ברזל פשוטה. סגן א׳, הסמ"פ של לוחמי האיסוף שסגרו את החג בבסיס, החליט לקצר זמן, לשבור את הגדר ולהיכנס עם כוח קטן לבסיס פיקוד העורף מאחור, תוך חתירה למגע וניסיון לאתר את המחבלים ובמקביל כוח קטן נוסף, בפיקוד מ"פ הלוחמות סרן נ׳, התפרס בנקודה נוספת. מנקודה זו התפתח קרב יריות בין לוחמי ולוחמות האיסוף למחבלים.^[13] הסמ"פ של גדוד 414 היה הראשון להיתקל במחבלים והצליח לחסל כמה מהם. בקרב נהרגה הלוחמת, סמלת עדי גרומן, מגדוד 414.^[9]

הפריצה לחמ"ל

בערך ב-8:24 בבוקר, פרצו המחבלים את דלתות החמ"ל וחדרו אליו. רס"ם אהרן פרש^[14]^[15] נלחם בהם ונהרג וגופתו נמשכה לאחור על ידי החיילות שבפנים שסגרו אחריהן את דלת העץ האחרונה. המפקדת התורנית, סרן אלינה פרבוסודובה,^[16] דיווחה שהמחבלים פותחים את הדלת של החמ"ל ושהיא דרכה את הנשק ומוכנה להילחם איתם. חיילת אחרת פעלה באופן דומה עם הרובה השני שהיה בחמ"ל. המחבלים זרקו רימון, החלו לירות. 5 מתוך 7 החיילות ששהו בחמ"ל, נהרגו. שתי חיילות, סמ"ר סהר אטדגי וסגן עדן רם הקצינה התורנית, נפצעו התחזו למתות וניצלו.^[11]^[17]^[18] המחבלים חיפשו דברים בחדר, נגעו במסמכים ואחר כן ירו לכל עבר במטרה לבצע וידוא הריגה.

לקראת 10:30 הגיעו לכניסה למחנה^[11] כמה קציני לוט"ר,^[19] קצין מילואים משלדג, שלושה לוחמים מצוות משא ומתן מטכ"לי, וכמה קצינים ולוחמים נוספים. הם המשיכו להתקדם לאחר שרוב המחבלים חוסלו על ידי לוחמי ולוחמות גדוד 414, היעד היה להגיע לחמ"ל.^[20]^[21] משום שאבד הקשר עם החיילות שהיו בו. שני לוחמים מכוח המשא ומתן המטכ"לי, פרצו לחמ"ל, חיסלו את המחבל שנותר בו וחילצו את שתי החיילות הפצועות.^[17]

בסביבות השעה 11:30 הגיע לבסיס חפ"ק מח"ט חטיבת דניאל (שהימ"ח שלה נמצא בבסיס) והחל בסריקות בבסיס תוך כדי שחובש החפ"ק בסיוע רופא אזרחי מתחילים לטפל בפצועים ובחללים. כלל הפצועים (בהם מפקד הבסיס אל"ם שגיא ברוך שהגיע לבסיס ללא נשק) פונו במהירות המרבית לבתי החולים באזור.

תוצאת הקרב

בקרב נפלו 8 לוחמי צה"ל, 7 מפיקוד העורף: סמל איתמר עיש (19), רב"ט ליאור לוי (19) ו-רב"ט אופיר דוידיאן (18) שנהרגו בתחילת המתקפה, רס"ם אהרן פרש (36), סמלת שיר שלמה (19), סמלת דנית כהן (19) ו-סרן אלינה פרבוסודובה (23) שנהרגו בחמ"ל וכן סמלת עדי גרומן (19) מגדוד 414 שנפלה בקרב לטיהור הבסיס. רבים נפצעו, ביניהם מ"פ הלוחמות, וסמ"פ הלוחמים של גדוד 414, שהיו הראשונים להגיע ללחימה מול המחבלים, חלק מחיילי פיקוד העורף וחיילים שהגיעו מחוץ לבסיס.^[22]

לפי עדותו המצולמת של האלוף במילואים יאיר גולן, שהגיע למקום והשתתף בסריקות לאחר הלחימה, תגובתם המהירה של לוחמי ולוחמות גדוד 414 מנעה הרג נוסף של חיילי פיקוד העורף והגעה לבסיס המודיעין הסמוך של יחידה 8200.^[23]

הקרבות תועדו בשלמותם במצלמות של מחבלי החמאס. בנוסף, המחבלים דאגו לצלם את אחד החיילים שהרגו ולאחר מכן הפיצו את התיעוד למשפחתו וחבריו דרך הוואצאפ, האינסטגרם והפייסבוק.^[24]

תחקיר צה"ל

ב-30 במאי 2025 הוצג תחקיר צה"ל על הקרב בבסיס אורים, שנערך על ידי אלוף-משנה אשר בנישתי^[25]. לפי התחקיר, עשרה מחבלים חדרו למחנה והרגו שמונה חיילים ומפקדים. הכוחות הנוספים בבסיס, בעיקר אנשי גדוד 414, הרגו את כל המחבלים, ואיש לא נחטף.

על פי התחקיר, המחבלים הגיעו לבסיס כתוצאה מטעות בניווט. כוונתם המקורית הייתה להגיע לבסיס סמוך של חיל המודיעין, אך פנייה שגויה הובילה את השיירה הרכובה על אופנועים אל בסיס אורים.

בין ממצאי התחקיר נמצא כי הבסיס לא אובטח כראוי, והכוחות השומרים בבסיס מעולם לא תורגלו בתרחיש חדירה של מחבלים לשטח.