הקרב בבסיס אורים

קרב בסיס אורים
	הנשיא יצחק הרצוג מבקר בבסיס לאחר המתקפה
	מערכה: מתקפת הפתע
	מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריך הסכסוך	7 באוקטובר 2023, שמחת תורה ה'תשפ"ד
מקום	מפקדת מחוז דרום בפיקוד העורף, בסיס אורים
תוצאה	הדיפת המחבלים ומניעת השתלטות על הבסיס
הצדדים הלוחמים
ישראל	חמאס
מפקדים
אל"מ שגיא ברוך;
כוחות
פיקוד העורף; חיל המשטרה הצבאית; יחידת מגלן; גדוד 414; יחידת הלוט"ר; ; צוות מהיחידה לניהול משברים;	גדודי עז א-דין אל-קסאם
אבדות
8 חיילי צה"ל נהרגו;	עשרה מחבלים נהרגו

קרב בסיס אורים התרחש במסגרת הקרבות של מתקפת הפתע על ישראל בבסיס אורים של פיקוד העורף בחג שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023.

רקע

ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)

בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי של אלפי רקטות, חדרו כ-3,500 מחבלים לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים בעוטף עזה וסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו 779 אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,550 מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 55 שוטרים, 10 אנשי שירות הביטחון הכללי ו-301 חיילים.

מהלך הקרב

בשעה 7:30 בערך, כמה מאותם מחבלים חדרו עם אופנועים לבסיס אורים שליד קיבוץ אורים שבנגב המערבי באזור אופקים, ובמקום התפתח קרב.^[1]

עשרה מחבלים מכוח נוח'בה של חמאס פלשו לבסיס במטרה לכבוש אותו, ולהרוג ולחטוף חיילים. מולם ניצבו באותה העת 14 חיילים וחיילות של פיקוד העורף ששהו בבסיס באותו הבוקר. לפי תא"ל קובי הלר ואל"ם שגיא ברוך, מפקד מחוז הדרום של פיקוד העורף, המחבלים ניסו להגיע לבסיס מודיעין באזור אך טעו בבסיס ונכנסו לבסיס פיקוד העורף.^[2]

החיילים בבסיס התפצלו בין המיגונית לחמ"ל. המחבלים פרצו לחמ"ל וטבחו בכל מי שהיה בו. שתי חיילות שנפצעו התחזו למתות, וניצלו על ידי שניים מכח המו"מ המטכ"לי שהגיעו במקרה לבסיס אורים והוכוונו לחמ"ל העורף על ידי מפקד הבסיס. שני הלוחמים פרצו לחמ"ל וחיסלו את המחבל שנותר בו. 5 חיילים וחיילות ששהו במיגונית ניצלו, שתי חיילות נורו בדרכן מהמיגונית לחמ"ל,^[3] ו-5 מתוך 7 החיילות בחמ"ל נהרגו. בנוסף נהרגה לוחמת מבסיס האיסוף הסמוך, כאשר צוות מבסיס האיסוף ניהל חילופי אש עם המחבלים.

כאשר שמעו החיילים מגדוד 414 בבסיס הסמוך ירי של נשקים ושל קלצ'ניקובים, הם העלו רחפן לאוויר. כתוצאה מכך הבינו שיש פשיטה על הבסיס של פיקוד העורף. הפרידה ביניהם לבסיס פיקוד העורף גדר ברזל פשוטה. הסמ"פ החליט לשבור את הגדר והם נכנסו לבסיס פיקוד העורף הסמוך. מנקודה זו התפתח קרב יריות בין חיילי האיסוף למחבלים.^[4] בקרב נהרגה אחת החיילות.

לפי אל"ם שגיא ברוך, בערך בשעה 7:40 חיילות בחמ"ל התקשרו אליו ואמרו לו שיש מחבלים בתוך שטח המחנה. המפקד הורה לחיילות בחמ"ל להפעיל את גדוד 414, גדוד של חיל הגנת הגבולות שבסיסו חלק גדר עם מחנה אורים.^[5]^[6] לקראת 9:00 הגיע לכניסה למחנה^[5] בשלב זה הגיעו כמה קציני לוט"ר,^[7] קצין מילואים משלדג, שלושה מצוות מו"מ מטכ"לי, וכמה קצינים ולוחמים נוספים. הם המשיכו להתקדם. היעד היה להגיע לחמ"ל.^[8]^[9] שגיא ברוך אמר להם שיש חיילות שאבד הקשר איתן בתוך החמ"ל והכווין אותם לשם.^[10]^[5]

המחבלים חדרו לחמ"ל, בערך ב-8:24 בבוקר. אחד מהחיילים שהחזיק רובה, נהרג קודם לכן כתוצאה מירי המחבלים שחדר את הדלת. המפקדת התורנית, אלינה פרבוסודובה,^[11] דיווחה שהמחבלים פותחים את הדלת של החמ"ל ושהיא דרכה את הנשק והייתה מוכנה להילחם איתם. חיילת אחרת פעלה באופן דומה עם הרובה השני שהיה. המחבלים זרקו רימון, החלו לירות והרגו או פצעו אותן. הם חיפשו דברים בחדר, נגעו במסמכים ואחר כן ירו לכל עבר במטרה לבצע וידוא הריגה. המחבלים לא ידעו ששתי חיילות שרדו.^[5]^[10] הן חולצו על ידי שני הלוחמים מצוות משא ומתן מטכ"לי שנכנסו לחמ"ל.^[10]

סך הכל נהרגו עשרה מחבלים בכל ההתקלויות. לאחר מכן, המשיכו לסרוק את הבסיס וב-14:30 בערך הם הגיעו לחיילות שהסתתרו במיגונית והן יצאו ממנה.^[5]^[1]

לפי קובי הלר, בעשר ורבע החלו לפנות את הפצועים.^[2]

בקרב נפלו 8 לוחמי צה"ל, 7 מפיקוד העורף ואחת מגדוד 414. נפצעו רבים, הן מקרב החיילים בבסיס והן מקרב החיילים שבאו מחוץ לבסיס.