מלחה (שכונה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מלחה
Malha1.JPG
מידע
עיר ירושלים
על שם הכפר הערבי אל-מאלחה
שכונות נוספות בירושלים
אזור מלחה בשנת 1934, ברקע על הרכס נראים בתי הכפר אַל-מָאלִחָה ומסגד הכפר. בעמק עוברת רכבת על מסילת יפו-ירושלים
מבט אווירי על קריית הספורט במלחה. מימין: פיס ארנה ירושלים, משמאל: אצטדיון טדי ולמעלה באמצע: מרכז הטניס
אצטדיון טדי
תחנת הרכבת "מלחה"

מלחה היא שכונה בדרום-מערב ירושלים. שם השכונה הוא שיבוש שמו של הכפר הערבי אל-מאלִחה שעל בסיס בתיו הנטושים הוקמה השכונה. תושבי הכפר נמלטו במהלך מלחמת העצמאות, לאחר פרשת דיר יאסין. השם העברי שניתן לשכונה הוא מנחת, על שם העיר המקראית מנחת ששכנה באזור.[1] שם זה בלווית השם מלחה, ניתן בשלטי ההכוונה בכבישי העיר. השכונה גובלת בדרום ביער גילה, במזרח בקטמונים, בצפון ברמת שרת, קריית היובל ועיר גנים, ובמערב בגבעת משואה. בשכונה מתגוררים 4,334 תושבים ב-1,122 בתי אב.

היסטוריה

הכפר הערבי אל-מאלחה היה זירה של קרבות מרים במלחמת העצמאות. עד ההכרזה על מדינת ישראל, היה הכפר נקודה אסטרטגית ממנה צלפו כוחות ערבים על ירושלים. הוא נכבש בידי צה"ל ב-14 ביולי 1948 ותושביו נמלטו.[2] שטח הכפר והאדמות סביבו סופחו לירושלים המערבית, יחד עם שטחי הכפרים עין כרם, ליפתא, דיר יאסין וכפרים נטושים נוספים שהיו בתקופת המנדט הבריטי מחוץ לגבול השיפוט של העיר.

בשנת 1949[3] יושבו הבתים הנטושים של מלחה בעולים, רובם מכורדיסטן, ומיעוטם מתוניס וממרוקו, אך הכפר עוד לא שויך מוניציפלית לירושלים, והיה אמור להיות יישוב חקלאי.[4][5] ואף הוגדר כמושב עובדים.[6]

בראשית ימיה נחשבה לשכונה מרוחקת ונחשלת, הסובלת מהזנחה ומיושבת באוכלוסייה מעוטת יכולת. בנוסף, קרבתה לקו הגבול הירדני, פגמה בתחושת הביטחון במקום.[7] עם השנים, ובעיקר לאחר מלחמת ששת הימים החלו אנשי בוהמה לגלות עניין באופי הכפרי והציורי של השכונה, על בתי האבן הערביים שנשתמרו בשלמותם וסמטאותיה הצרות. בשכונה החל תהליך איטי ובלתי-מאורגן של שימור ושיפוץ חלק מהבתים.[8]

בשנות ה-90 החל גל פיתוח גדול בסמוך של מלחה ההיסטורית. בצד בתי הכפר הישנים קמה שכונה של בתים פרטיים, קוטג'ים ודירות יוקרה.[8] בסמוך הוקמו אצטדיון טדי, היכל הכדורסל של ירושלים, גן טכנולוגי, היכל פיס ארנה, וקניון ירושלים (הידוע לרוב כ"קניון מלחה") – מהגדולים והמצליחים בקניוני ישראל.[9]

בשנת 2005, עם חידוש קו הרכבת ההיסטורי תל אביב-ירושלים שעבר בסמוך לשכונת מלחה, נבנתה במלחה תחנת הרכבת הראשית של ירושלים.[10] בנוסף, פועל במקום מסוף מרכזי לאוטובוסים לשכונותיה הדרום-מערביות של העיר וליישובי יהודה.

לאחר שמוצו עתודות הקרקע לבינוי בשכונה, בשנת 2011, אישר להפקדה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים, תוכנית בניין עיר לבנייה של 400 יחידות דיור על המורדות ההדרומיים של השכונה. לאחר שייעודה של הקרקע באזור, שהייתה חלק מהפארק המטרופוליני של ירושלים, שונה משטח ציבורי ייעור למגורים.[11] ביולי 2019, אישרה הוועדה מקומית לתכנון ולבנייה בירושלים תוכנית להקמת 224 יחידות דירות ב-14 בניינים בשטח. 80 אחוז מהדירות בפרויקט ישווקו במסגרת תוכנית מחיר למשתכן.[12]

הסמטאות שבשכונה הישנה (שבסיסה בתי הכפר הערבי) נקראות על שם ספינות מעפילים. רחובותיה של מלחה החדשה נקראים על שם בעלי חיים, בשל הקרבה לגן החיות התנ"כי הסמוך.

מקומות מרכזיים בשכונה

מבט על שכונת מלחה משכונת הולילנד

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו למשל: ספר דברי הימים א', פרק ח', פסוק ו'.
  2. ^ כפר מלחה - בידי כוחותינו, הבריחה ההמונית של ערביי ירושלים והסביבה נמשכת, דבר, 15 ביולי 1948
  3. ^ ישוב חקלאי חדש בדרום ירושלים, מעריב, 13 ביוני 1949
  4. ^ מלחה פורקה מציודה החקלאי, הבוקר, 3 ביולי 1950
  5. ^ הכפר מנחת דורש להיכלל בתחום ירושלים, על המשמר, 4 בדצמבר 1951
  6. ^ היום בחירות במנחת (מלחה), חרות, 11 במרץ 1951
  7. ^ יוסף צוריאל, כפר מלחה - השכונה העלובה והמוזנחת של ירושלים, הבוקר, 23 באוקטובר 1964
  8. ^ 8.0 8.1 רנית נחום-הלוי, עשור של עליות מחירים, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2010
  9. ^ אושרה הקמת קניון באזור התעשיה במלחה, מעריב, 27 ביוני 1990
  10. ^ אליסה אודנהיימר, מנכ"ל הרכבת: נשקלת מחדש ההסכמה להקים תחנה במלחה שבי-ם - במקום בחאן, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2002
  11. ^ רנית נחום-הלוי, אושר: 400 דירות במורדות מלחה ותוספת של 350 דירות בשכונת תלפיות, באתר TheMarker‏, 24 במאי 2011
  12. ^ רפי גמיש, מחיר למשתכן: אושר פרויקט במורדות מלחה, באתר כל העיר, 3 ביולי 2019
  13. ^ קותי פונדמינסקי, הצצה ראשונה: כך תיראה הבריכה האולימפית החדשה של ירושלים, באתר mynet‏ ירושלים, 30 באפריל 2019
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0