הרב מנחם מנדל הגר (בני ברק)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מנחם מנדל הגר מוויז'ניץ
הרב מנחם מנדל הגר
לידה 28 בנובמבר 1957 (גיל: 64)
ה' בכסלו ה'תשי"ח
ישראל
מקום מגורים בני ברק
השתייכות ויז'ניץ
אב רבי משה יהושע הגר
צאצאים הרב חיים מאיר

הרב מנחם מנדל הגר (נולד בה' בכסלו, ה'תשי"ח, 28 בנובמבר 1957) הוא האדמו"ר מויז'ניץ, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

ביוגרפיה

נולד לרבי משה יהושע הגר ולרבנית לאה אסתר הגר, האחרון מבין שישה ילדיהם. בברית המילה שלו שימש כסנדק רבי שלום רוקח מסקאהל. נקרא על שם אבי אמו, רבי חיים מנחם מנדל מדעעש[1]. למד במוסדות החינוך של חסידות ויז'ניץ בבני ברק. כשנה לאחר גיל בר מצווה עבר להתחנך בישיבת סקווירא בארצות הברית. באור לב' אדר תשל"ו נישא למרים, בתו של רבי אברהם דוד הורוביץ, אב"ד שטרסבורג וחבר בד"צ העדה החרדית בירושלים.

הוסמך להוראה בידי הרב יצחק יעקב וייס והרב משה הלברשטאם[2]. בשנת תש"מ מונה לרב בית המדרש ויז'ניץ ברחוב רבי טרפון במרכז בני ברק, במקום אחיו הרב ישראל הגר שעבר לכהן כרב קריית ויז'ניץ[3]. בכ"ה באייר ה'תש"מ מונה לרב קהילת ויזניץ באנטוורפן[4]. בשנת ה'תשמ"ד הרחיק אביהם את אחיו הרב ישראל מתפקידיו המרכזיים עד אז בחסידות. בי' בסיוון ה'תש"ן, במסגרת אירועי "ההתוועדות העולמית של חסידי ויז'ניץ" לציון יובל להקמת החסידות בארץ ישראל לאחר השואה, הוכתר הרב מנדל כרב ואב"ד של קריית ויז'ניץ בבני ברק. במסגרת הטקס נמסרה לידיו מגילת הכתרה שבה חתימותיהם של אביו ושל אישים חשובים בחסידות[5].

בתחילת שנת ה'תשס"ב הודיעו בשם הישועות משה על החלטתו להחזיר את רבי ישראל למקומו המרכזי בחסידות ויז'ניץ, ועל העברת סמכויות השליטה של מוסדות ויז'ניץ לידיו של חיים משה פלדמן. הסוגיה פילגה את חסידי ויז'ניץ לשני מחנות[6]. כאשר רוב החסידים הלכו עם הרב ישראל, אולם חלק אחר התקבץ סביב רבי מנדל שהקים חבורות לבחורים ואברכים.

בשבט ה'תשע"ג פעל אחיו לצירופו למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל[7]. אך בהמשך הפסיק להשתתף בישיבות המועצת, למרות היותו עדיין חבר בה.

מרכז חסידי ויז'ניץ

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מרכז חסידי ויז'ניץ

בשנת ה'תשס"ד החל לערוך "באטע'ס" במבנה ששכר בקריית ויז'ניץ[8]. בהמשך החל לערוך שם גם תפילות והקים למעשה חצר נפרדת כמעט לחלוטין. במקביל רכש שטח גדול ברחוב עזרא, סמוך לקריית ויז'ניץ, לצורך בניית קריה למוסדותיו ובשנת תשס"ט (2009) חנך במקום בית כנסת גדול, תלמוד תורה וישיבות. על בניין בית הכנסת נכתב "מרכז חסידי ויז'ניץ", כינוי שבהמשך הפך לסימן היכר של חצרו ('מוסדות ויז'ניץ מרכז'). פתח בתי כנסת ומוסדות חינוך באשדוד, אלעד וירושלים וכן מוסדות בלונדון, בורו פארק, ויליאמסבורג, מונטריאול, ליקווד ומונסי. לאחר פטירת אביו בתשע"ב החל לכהן כאדמו"ר. חצרו מנתה 659 בתי-אב ב-2016[9].

ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ה'תשע"ג. הרב הגר נראה יושב קיצוני משמאל

בשבט ה'תשע"ג פעל אחיו לצירופו למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל[10], אך מאז מינויו של מזכיר המועצה החדש בתשע"ח, הרב יעקב ולצר (שהיה מקורבו ופרש מחצרו על רקע שיטת ה"שוואנצונעס"), הרב הגר לא משתתף בישיבותיה[11].

בחודש שבט תש"פ, לרגל י"ב בשבט, הוציאו לאור חסידיו את השיר "השבת נועם הנשמות והשביעי עונג הרוחות" כאשר המלים המתארות את השבת הוחלפו במילים "הייליגער רבה"[12].

כאביו, הנהיג בחסידות לימוד קבוע בספר 'מנחת חינוך'. בהוראתו הוקם מכון "מנחת חינוך - ישועות משה" אשר הוציא לאור את הספר "מנחת חינוך המבואר - ישועות משה".

שיטת ה"שוואנצונעס"

החצר בראשותו מדגישה את חשיבות ההתבטלות המוחלטת כלפיו[13]. היא מציינת את יום י"ב בשבט, התאריך שבו הקים את החצר, כ"ראש השנה לחסידות", שבו עוסקים בחשיבות ההתקשרות לצדיק[14]. בה'תשע"ח אמר לחסידיו שעליהם לדבוק בו ולהיות "שוואנצס" (ביידיש: "זנבות") ולא "באטשי'ס" (בהונגרית: "דודים", כלומר בעלי-בתים). הוא אף חיבר שיר בנושא שהפך למעין המנון של החצר ("השיטה הקדושה")[15]. בין היתר שרים החסידים המנון זה לפני תקיעת שופר[16] או הדלקת נרות חנוכה. יש בציבור החרדי מי ששרים את ההמנון בלעג.

בכמה מקרים נקטו קבוצות של חסידיו בפעולות מחאה על כבוד רבם כאשר סברו שכבודו נפגע[דרוש מקור]. כך למשל בדצמבר 2019 עשרות מחסידיו היו מעורבים בויכוח אלים מול תלמידי הישיבה הספרדית נחלת דן הסמוכה לישיבה של החסידות שבראשותו, לאחר שלדבריהם בחורים מהישיבה פגעו ברכבו של האדמו"ר[17].

על רקע הנהגות חריגות אלו עזבו מספר משפחות את החסידות, בהם חסידים בולטים[18][19]. כך, מי שהיה איש אמונו ומקורבו של האדמו"ר, הרב יעקב ולצר, עזב באמצע אלול, ועבר לחסידות המרכזית, בצל האדמו"ר רבי ישראל. בעקבות כך מונה למזכיר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, תפקיד השייך באופן מסורתי לחסידות ויז'ניץ והיה שייך לו לפני שהלך עם האדמו"ר רבי מנדל. פורש נוסף הוא הרב אריה הגר, שהחל לכהן לאחר פרישתו כאדמו"ר מאנטניא-הורדנקה.

ילדיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יחוס האדמורים מויז'ניץ באתר תולדות ושורשים
  2. ^ עדות הרב מתתיהו דייטש אודות ההורמנא שקיבל האדמו"ר מרבי יצחק יעקב וייס ורבי משה הלברשטאם.
  3. ^ קשר איתן, גיליון תמוז תשע"ט.
  4. ^ כתב ההכתרה, בראש החותמים חיים משה פלדמן קובץ:כתב הכתרה ויז'ניץ אנטוורפן.pdf
  5. ^ כתב ההכתרה, קובץ:כתב הכתרה ויז'ניץ.pdf
  6. ^ שמחת בית השואבה בחסידות ויז'ניץ בבני ברק באתר אנשים ישראל
  7. ^ ישראל כהן, גם האדמו"ר הצעיר מויז'ניץ הוזמן לכינוס המועצות באתר כיכר השבת 07.02.13
  8. ^ באותן שנים כבר הפסיק אביו לערוך "טישים" מפאת חולשתו. המשמשים נהגו להוציא אותו למשך כחצי שעה לבית המדרש. הרב מנחם מנדל נעדר ממעמדים אלה גם משום שזמן היציאה של האדמו"ר לא היה קבוע.
  9. ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.
  10. ^ ישראל כהן, גם האדמו"ר הצעיר מויז'ניץ הוזמן לכינוס המועצות באתר כיכר השבת 07.02.13
  11. ^ אלי ביתאן, פצועים וחסרי מנהיג מאחד, החסידים מתארגנים מחדש, מקור ראשון, 18 במרץ 2019
  12. ^ שימי שפר, ‏שיר חדש בחסידות ויז'ניץ: "הייליגער רב'ה, נועם הנשמות", באתר כיכר השבת, 9 בפברואר 2020
  13. ^ גרוזמן חושף: מה באמת קורה בויז'ניץ?, מתוך חדשות הלילה כאן 11
  14. ^ משה ויסברג, 16 שנה להכרזה: בויז'ניץ מציינים "ראש השנה לחסידות", באתר בחדרי חרדים, 7 בפברואר 2017
    מנדי קליין, חצר הקודש ויז'ניץ מתכוננת ל"ראש השנה לחסידות", באתר כל הזמן, 1 בינואר 2019
  15. ^ משה ויסברג ואברמי פרלשטיין, תהיו 'שוואנצונעס' - לא 'באטשים' • שיטת הקודש שמנחיל הרבי מויז'ניץ, באתר בחדרי חרדים, 21 ביוני 2018
    שאול כהנא, ‏השוואנצים מתאחדים: ללמוד מיהושע בן נון ומ"אריות הים", באתר כיכר השבת, 6 ביולי 2018
    שאול כהנא, ‏תיעוד: החסידים ליוו את הרבי בשירת ה'שוואנצונעס', באתר כיכר השבת, 26 ביוני 2018
  16. ^ משה ויסברג, לפני התקיעות: שירת המנון ה'שיטה הקדושה', באתר בחדרי חרדים, 12 בספטמבר 2018
  17. ^ עקיבא ווייס ואיתי שיקמן, תיעוד: ונדליזם ומכות בעקבות סכסוך בין ישיבות בבני ברק, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 בדצמבר 2019;
    וראו גם: שאול כהנא, ‏צפו בווידאו: הפוגרום החסידי בישיבת באבוב, באתר כיכר השבת, 3 ביולי 2017
  18. ^ משה ויסברג, המקורב נטש את הרבי הצעיר והגיע לרבי הגדול, באתר בחדרי חרדים, י"ז באלול ה'תשע"ח, 2018
  19. ^ שימי שפר, הפתעה בויז'ניץ: ה'מתנגד' לשעבר סיים את הש"ס וזכה לביקור האדמו"ר, באתר כיכר השבת


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0