הריגת הינד רג'ב
חלק מהלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל | |
---|---|
תאריך | 29 בינואר 2024 |
סוג | הריגה |
הרוגים | 9, בהם 5 ילדים[1] |
מבצע |
![]() |
הינד רַגַ'ב (בערבית: هند رجب, תעתיק מדויק: הנד רג'ב) הייתה ילדה פלסטינית בת 6 שנהרגה מירי כוחות צה"ל[1][2] ב-29 בינואר 2024, בעת הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל. משפחתה יצאה במכונית משכונת תל אל-הווא שבעיר עזה, בעקבות הוראת צה"ל להתפנות לפני פעולה באזור. נפתחה על המכונית אש וכולם נהרגו, מלבד הינד. אשת הסהר האדום הפלסטיני ברמאללה הייתה איתה בשיחת טלפון שלוש וחצי שעות, ולאחר מכן הקשר נותק. במשך 12 יום לא היה ידוע מה עלה בגורלה של הינד, ושמה ופניה פורסמו בעולם.[3][4] ב-10 בפברואר נמצאה מתה עם משפחתה במכונית. נהרגו גם שני הפרמדיקים שנשלחו על ידי הסהר האדום לחלץ אותה.
מהלך האירוע
ב-29 בינואר 2024 נמלטה משפחתה של הינד, בפקודת צה"ל, שחזר לעיר עזה ב-28 בינואר והורה לתושבים במערב העיר להתפנות למען ביטחונם.[5][6] על פי תחקירי וושינגטון פוסט[7] ואל-ג'זירה[8][4][9] הינד בת ה-6 נמלטה עם בני משפחתה מהאזור המפונה בעזה. ההורים ושאר בני המשפחה ברחו ברגל, בעוד הינד, דודה בשאר חמאדה, אשתו, בת דודתה לאיאן ושלושה בני דודים נוספים נסעו צפונה ברכב לכיוון בית המשפחה[7]. סמוך לתחנת הדלק פאריס נתקלו בכוח צה"ל ולא יכלו להמשיך בדרכם. דודה של הינד התקשר לבן דודו מגרמניה ודיווח שכוחות צה"ל מקיפים אותם ואינם יכולים להתקדם. בסביבות 13:00, התקשרה לאיאן לבן משפחה ואמרה שהם מוקפים ויורים עליהם. ב-14:28 החלה שיחת ווטסאפ בין בן הדוד בגרמניה לבין הסהר האדום ברמאללה. ב-14:44 נמסר לסהר האדום כי חמישה מבני המשפחה נהרגו, ונותרו רק שתי ילדות בחיים: לאיאן בת ה-15 והינד. לאיאן עוד הספיקה לדבר עם הסהר האדום בשעה 14:47, אך במהלך השיחה נשמעו יריות ולאיאן צורחת "יורים עלינו, הטנק לידי. בשיחה נשמעו 62 יריות בשש שניות, ואז היא הפסיקה להשיב. הינד נותרה לבדה ברכב, כשהקו עדיין פתוח. הסהר האדום פנה לצה"ל לראשונה בשעה 14:57, והקשר עם הינד נמשך – היא תיארה טנק בסמוך אליה וביקשה שיבואו לחלץ אותה. רק בשעה 17:40 התקבל אישור מצה"ל להיכנס לאזור. בסביבות 18:00 הגיע אמבולנס של הסהר האדום עם שני פרמדיקים. הם העלו את אמה של הינד לשיחה, ודיברו גם עם הינד. זמן קצר לאחר מכן נשמע פיצוץ, והקשר עם הפרמדיקים נותק. האם שאלה את הינד אם היא בסדר, והיא ענתה שכן – אך לאחר מכן ניתק גם הקשר עמה.
ב-10 בפברואר, רק לאחר שצה"ל יצא מהאזור, הגיעו אנשי ביטחון וקרוב משפחה של הינד למקום. המכונית הייתה מחוררת כדורים ובתוכה גופות בני המשפחה המתים ובהם הינד, במצב ריקבון. האמבולנס עמד במרחק של כ-50 מטר מהמכונית, שרוף, ובו שרידי גופות שני הפרדמיקים.[10][11]
חקירת האירוע
חקירת צה"ל
צה"ל הודיע שלפי חקירה ראשונית שהתקיימה ב-24 בפברואר, לא היו חיילים בקרבת האירוע וגם לא בטווח ירי ממנו.[12] כמו כן הודיע צה"ל שלא התקבלה בקשה להיתר כניסה לאמבולנס, ומאחר שלא היו כוחות בסביבה לא היה צורך באישור כזה.[13][7] ארצות הברית דחקה בישראל לפתוח חקירה בנושא, ומצה"ל נמסר שחקירת האירוע הועברה למנגנון בדיקת העובדות של המטכ"ל, גוף צבאי עצמאי שאחראי על חקירת אירועים חריגים במהלך המלחמה.[13][14] נכון למאי 2024 לא פורסמה תגובת צה"ל.
תחקיר הוושינגטון פוסט
"הוושינגטון פוסט" ערך תחקיר על האירוע והתבסס על צילומי לוויין, מומחים לכלי נשק ועדויות. בצילום לוויין משעה 15:31, כשעה אחרי שבת הדוד לאיאן התקשרה לסהר האדום, נראים לפחות ארבעה כלי רכב משוריינים במרחק של כ-300 מטר המכונית, ויותר מתריסר כלי רכב ברדיוס של 400 מטר. בשעת הצילום שיחת הטלפון עם הינד הייתה פתוחה.[7]
לפי העיתון, הקליעים שנורו למכונית ולאמבולנס הם מסוג שנמצא בשימוש בצה"ל. מומחי נשק שחיוו דעה, לבקשת העיתון, קצב היריות שנשמע בהקלטה, 62 קליעים ב-6 שניות, הוא גבוה מהירי ברובה הסער שחמאס משתמש בו. מומחי הנשק לא שללו הימצאות של טנק או טנקים באירוע. בדופן האחורית של האמבולנס היה חור בקוטר של כ-30 סנטימטר, שייתכן שהוא חור יציאה של פגז טנק. שישה מומחי נשק שמסרו חוות דעת לוושינגטון פוסט, הסכימו שצורת הפגיעה באמבולנס תואמת את הרכבים המשוריינים שנראו בצילום, אך הזהירו שקשה לדעת ממה האמבולנס נפגע בגלל הזמן שחלף והסביבה האורבנית המורכבת.[7]
תחקיר אל-ג'זירה
ב"אל ג'זירה" ניתחו את צילום הלוויין, ומסרו כי לפחות שלושה כלי רכב משוריינים של צה"ל, שהעיתון מכנה אותם "טנקים", היו באותו רחוב כמו המכונית, במרחק של פחות מ-300 מטר ממנה ובקו ראייה אליה.[9] כמו כן התחקיר מציין שהמכונית הייתה מעוכה חלקית ונראה שהוזזה ממקומה, וייתכן שננגחה על ידי טנק.
ביוני 2024 רשת אל ג'זירה פרסמה סרט דוקומנטרי על האירוע. לפי הסרט הינד רג'ב דיממה למוות תוך כדי שיחת הטלפון עם אימהּ.[15]
תגובת ארצות הברית
ב-16 באפריל, לאחר פרסום תחקיר "הוושינגטון פוסט" שערער על ממצאי החקירה הראשונית של צה"ל מפברואר, הודיע דובר מחלקת המדינה של ארצות הברית כי ארצו מבקשת מישראל מידע נוסף וקוראת לוועדת חקירה.[16]
גורמים פלסטינים
איש הקשר בין משרד הבריאות הפלסטיני לבין מתאם פעולות הממשלה בשטחים אמר שאישור הנסיעה לאמבולנס התקבל בצורת מפה, שבה מתווה מסלול הנסיעה. הוא שלח את המפה לסהר האדום הפלסטיני בווטסאפ בשעה 17:40. הוושינגטון פוסט שבחן את המפה ציין שהיא נראית לקוחה מגוגל מפות, ובה מסומן בכחול מסלול שעוקף את רוב האזור המפונה. האמבולנס יצא עם אורות מהבהבים. בדרך הודיעו הפרמדיקים שיש מולם אורות לייזר ירוק, האדם במוקד הסהר האדום אמר להם לנסוע לאט, ושניות אחרי זה השיחה נותקה. לפי התחקיר, על פי אביחי סטולר, בדרך כלל פירוש האיתות בלייזר הוא שהאמבולנס זוהה, אבל לאו דווקא כמטרה לירי. פלסטינים משתמשים בלייזר ירוק כדי לסנוור את כוחות הביטחון. הוושינגטון פוסט הפנה שאלה לצה"ל אך לא נענה.[דרוש מקור]
לפי הסהר האדום הפלסטיני, כוחות ישראליים תקפו בכוונה את האמבולנס שנשלח לחלץ את רג'ב בת ה-6, והרגו את שני הפרמדיקים שבו, יוסף זיינו ואחמד אל-מדהון, למרות העובדה שישראל קיבלה הודעה על שליחתו.[11]
תחקירים שונים
ארגון Earshot שעוסק בניתוח קולות ירי[17] בדק את הקלטת היריות תוך כדי שיחת הטלפון עם ליאן. על פי הפרשי הזמן בין קול הקליע שמגיע למכונית ראשון במהירות גבוהה ממהירות הקול, לבין קול הנפץ של הרובה שמגיע אחריו במהירות הקול, הגיעו הבודקים למסקנה שבעת הירי המרחק מהמכונית לטנק היה 13–23 מטר.[18]
ביוני 2024 פרסמה "ארכיטקטורה פורנזית" על פי תחקיר זה שהטנק הישראלי ירה 335 כדורים על המכונית בה היו רג'ב ומשפחתה, וממרחק זה סביר להניח כי היורה ראה שבמכונית יש אזרחים כולל ילדים. בנוסף, מהתחקיר עלה כי האמבולנס שנשלח לסייע לרג'ב נפגע ככל הנראה מטנק ישראלי גם הוא.[19]
השפעת האירוע
המקרה של רג'ב זכה לתשומת לב בינלאומית, כאשר פעילים וארגוני סיוע קראו לעזור במציאתה והבאתה למקום מבטחים במהלך 12 הימים שבהם נחשבה נעדרת. אמה התחננה בפני הקהילה הבינלאומית לא לשכוח את בתה ולהחזירה הביתה.[20] הסהר האדום הפלסטיני השתמש בחשבונות המדיה החברתית שלו לפרסום תמונות של אנשי הצוות הרפואי ושל רג'ב במשך מספר ימים, תוך בקשה לקבל מידע על מיקומם.[21] מספר כלי תקשורת פנו לצבא הישראלי לקבלת תגובה על האירוע. ב-2 בפברואר מסר צה"ל לכתבי CNN כי הוא "לא מכיר את האירוע". שלושה ימים לאחר מכן, אמרו כי "עדיין בודקים את המקרה".[22]
לאחר גילוי גופתה, דמויות פרו-פלסטיניות רבות מתחו ביקורת על כלי תקשורת מערביים, שלדבריהם דיווחו כי רג'ב "נמצאה מתה" מבלי לייחס את מותה לישראל, תוך השוואה לסיקור למות ילדים במלחמת רוסיה-אוקראינה.[23]
הסהר האדום האשים את ישראל באחריות לאירוע וטען כי כיוונה בכוונה לצוות הרפואי של האמבולנס.[24] משרד החוץ הפלסטיני קרא לבית הדין הפלילי הבינלאומי להעמיד לדין את האחראים למותה של רג'ב.[25] ב-13 בפברואר, ארגון זכויות האדם "צדק לכולם" הגיש תביעה לבית הדין הפלילי הבינלאומי, והאשים את צה"ל בפשעי מלחמה רבים בשל הריגתה של רג'ב.[26]
מומחים שמונו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם אמרו כי ההרג ממחיש את פזיזות פעולות הצבא במערכה בעזה, ומותם של רג'ב, משפחתה והפרמדיקים מראה דפוס רחב יותר של הרג אזרחים המנסים למצוא מחסה ולהימלט מהלחימה בעזה.[27]
באפריל 2024, סטודנטים פרו-פלסטיניים באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק תפסו את בניין המילטון בקמפוס. הסטודנטים תלו כרזה גדולה שעליה נכתב: "אולם הינד".[28]
ב-16 במאי סטודנטים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי תפסו מבנה היסטורי נטוש בקמפוס שנקרא מתחם אנה הד ושינו את שמו ל"בית הינד".[29][30]
במאי 2024, הראפר האמריקאי מאקלמור הוציא את השיר "Hind's Hall", שיר מחאה לכבוד רג'ב ולתמיכה במחאת הסטודנטים.[31] בספטמבר 2024, הוציא שיר המשך בשם "Hind's Hall 2".[32]
במאמר מערכת שפרסם אוון ג'ונס באוגוסט 2024, הוא טען כי הריגתה של רג'ב משתלבת בדפוס של זוועות נוספות מצד ישראל. ג'ונס כתב: "לאחר כל זוועה שהיא מבצעת, למדינת ישראל יש שיטה קבועה: הכחשה, הסחת דעת, הטעיה והמתנה שהעניין יעבור למקום אחר".[33]
ב-3 בספטמבר 2025 צפוי לצאת לאקרנים הסרט קולה של הינד רג'ב, בבימויה של כאותר בן הניה שגם כתבה את התסריט.
קרן הינד רג'ב
ערך מורחב – קרן הינד רג'ב
קרן הינד רג'ב (HRF) היא קרן משפטית, אנטי-ציונית, שמגישה תביעות נגד חיילי צה"ל במהלך מלחמת חרבות ברזל. הקרן היא סניף של הארגון הבלגי-המוסלמי תנועת ה-30 במרץ (על שם יום האדמה מ-30 במרץ 1976).[34] ברשתות החברתיות כתבה הקרן: "אנו מסרבים לתת לסיפורה של הינד להישכח או להידחק הצידה; סיפורה הוא סיפורה של כל הקורבנות של רצח העם הזה".[35]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אמיר בוגן, ניו יורק, הסרט על הינד רג'אב מתנתק מהפוליטיקה ושואל: איך אפשר לשאת הרג של ילדה בת חמש?, באתר ynet, 4 בספטמבר 2025
- ↑ שירין פלאח סעב, 24 דקות של מחיאות כפיים וקריאות לשחרור פלסטין: הסרט על הינד רג'ב הוקרן בפסטיבל ונציה, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2025
- ↑
עמירה הס, בת 6, בין הגופות, מול הטנק, באתר הארץ, 3 בפברואר 2024
- ^ 4.0 4.1
Palestinian girl shot by Israeli forces dies in Gaza city ambush: Red Crescent, סרטון בערוץ "Al Jazeera English", באתר יוטיוב (אורך: 04:07)
- ↑
ציוץ של افيخاي ادرعي ברשת החברתית אקס (טוויטר), 29 בינואר 2024
- ↑ צה"ל חוזר לצפון הרצועה? ישראל קראה לתושבים שנותרו במערב העיר עזה להתפנות, באתר מעריב אונליין, 29 בינואר 2024
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 Palestinian paramedics said Israel gave them safe passage to save a 6-year-old girl in Gaza. They were all killed, 16 באפריל 2024
- ↑ Where is Hind? Calls for answers more than a week after rescuers go missing trying to save trapped 5-year-old, CNN
- ^ 9.0 9.1 תחקיר "אל ג'זירה" על הריגת הינד רג'ב: The Killing of 6-year-old Hind Rajab, תאריך 22 בפברואר 2024
- ↑ Brown, Cate (2024-04-16). "A 6-year-old in Gaza City was calling to be rescued. Did anyone find her?". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2024-04-18.
- ^ 11.0 11.1 12 ימים אחרי שהתחננה לעזרה: נמצאה גופתה של הינד בת ה-6 בעזה, באתר וואלה, 10 בפברואר 2024
- ↑ IDF says probe indicates no troops were in area where 6-year-old Gazan girl was killed, The Times of Israel, 25 בפברואר 2024
- ^ 13.0 13.1 IDF says probe indicates no troops were in area where 6-year-old Gazan girl was killed | The Times of Israel, The Times of Israel, 25 בפברואר 2024
- ↑ How long until IDF gives real response to killing six-year-old Palestinian girl? - analysis, Jerusalem Post
- ↑ Israeli tank fired at Hind Rajab family car from metres away: Investigation, סרט דוקומנטרי של אל ג'זירה, 23 ביוני 2024
- ↑ US to query Israel about 6-year-old's killing in Gaza, State Dept says, רויטרס, 16 באפריל
- ↑ עמותת Earshot
- ↑ The killing of Layan Hamada and Hind Rajab, Earshot (באנגלית)
- ↑ The Killing of Hind Rajab, ארכיטקטורה פורנזית
- ↑ "Israel-Gaza war: Unknown fate of six-year-old Hind Rajab trapped under fire" (באנגלית בריטית). 2024-02-05. נבדק ב-2025-01-07.
- ↑ Sinmaz, Emine (2024-02-10). "'I'm so scared, please come': Hind Rajab, five, found dead in Gaza 12 days after cry for help". The Observer (באנגלית בריטית). ISSN 0029-7712. נבדק ב-2025-01-07.
- ↑ Helen Regan, Where is Hind? Calls for answers more than a week after rescuers go missing trying to save trapped 6-year-old, CNN, 2024-02-06 (באנגלית)
- ↑ Western media outlets rebuked over coverage of Hind Rajab story | Al Bawaba, www.albawaba.com (באנגלית)
- ↑ Reuters and ToI Staff, Body of Gaza girl found days after recordings emerged of her pleas for help under fire, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Lyndal Rowlands,John Power,Umut Uras, Israeli offensive on Rafah would ‘blow up’ captive talks: Hamas, Al Jazeera (באנגלית)
- ↑ J. F. A. Admin, Justice For All Takes Action: Highlighting Israel's Role in Hind Rajab's Death Through Submission to the International Criminal Court, Justice For All, 2024-02-13 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Freddie Clayton, Killing of 6-year-old Hind Rajab in Gaza may constitute a war crime, experts say, NBC News, 22 ביולי 2024
- ↑ Watkins, Ali (2024-04-30). "Columbia Protesters Rename Hamilton Hall to 'Hind's Hall'". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-01-07.
- ↑ Preservationists worry about fate of occupied Cal building, The Berkeley Scanner, 2024-05-16 (באנגלית)
- ↑ Regimbal, Alec. "12 people arrested in occupation of abandoned UC Berkeley hall". SFGATE (באנגלית). נבדק ב-2025-01-07.
- ↑ Macklemore releases pro-Palestine track Hind’s Hall, The Independent, 2024-05-07 (באנגלית)
- ↑ Gil Kaufman, Macklemore Drops ‘Hind’s Hall 2’ Protest Track, Leads ‘F–k America’ Chant at Seattle Show, Billboard, 2024-09-23 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Jones, Owen (2024-08-18). "Hind Rajab's death has already been forgotten. That's exactly what Israel wants". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-01-07.
- ↑ About Us, THE HIND RAJAB FOUNDATION (באנגלית)
- ↑ Instagram, www.instagram.com
זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749 • בסיס נצרים) • עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • אזור החיץ • הסיוע ההומניטרי | ||||||
זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 | ||||||
זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||
זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||
זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||
זירת יהודה ושומרון | מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל | ||||||
פיגועים |
| ||||||
מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
זירות נוספות | זירת עיראק • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית |
הריגת הינד רג'ב41890321Q124477340