משמרות כהונה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף משמרות הכהונה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משמרות כהונה
(מקורות עיקריים)
מקרא דברים, י"ח, ו'-ח'; דברי הימים א', כ"ד
משנה תורה ספר עבודה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו, פרק ד'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, עשה ל"ו
ספר החינוך, מצווה תק"ט

משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית[1], וכל אחת נקראה משמרת. כל בני המשמרת, היו בני משפחה אחת, והתגוררו ביחד באחת מערי ישראל.

סדר החלוקה למשמרות

חלוקת הכהנים ל-24 קבוצות עבודה, על פי בתי אבות, נזכרת לראשונה בתנ"ך בספר דברי הימים[2].

על פי המדרש, חלוקה זו נעשתה לראשונה על ידי משה במשכן, אשר פעל כך במצוות הקב"ה[3]. בימי משה החלוקה הייתה ל-8 משמרות בלבד, כמו שכתוב בתלמוד: "אמר רב חמא בר גוריא, אמר רב: משה תיקן להם לישראל שמונה משמרות, ארבע מאלעזר וארבע מאיתמר[4]. בא שמואל והעמידן על שש עשרה, בא דוד והעמידן על עשרים וארבעה"[5].

משה רבנו חילק את הכהנים לשמונה קבוצות, ארבע קבוצות של כהנים מבני אלעזר בן אהרן, וארבע קבוצות מבני איתמר בן אהרן. כל קבוצה כזאת נקראת 'משמרת'. שמואל הנביא חילק את משפחות הכהונה לשש עשרה משמרות, ואחריו דוד המלך חילק את משפחות הכהונה לעשרים וארבע משמרות. חלוקות נוספות אלו היו צורך השעה עקב הריבוי הטבעי בעם, ובמקביל בכהנים.

תורנות המשמרות

יש אומרים שסדר תחלופת המשמרות התנהל על פי תאריכים קבועים[6]: בשבת הקרובה לראש חודש ניסן החלה המשמרת הראשונה - יהויריב, את עבודתה, ולאחריה שאר המשמרות אחת אחרי השנייה[7]. באחד ממדרשי חז"ל משתמע כדעה זו[8]. מנגד, מכמה מקורות בתלמוד הבבלי והירושלמי מוכח שסבב המשמרות התנהל ברצף, ללא כל היצמדות לתאריך קבוע[9], להלן טבלת תורנות המשמרות לשנים הקרובות[10], התאריך המופיע הוא של תחילת המשמרת. (השבוע משמר הַפִּצֵּץ[ריענון])

טבלת המשמרות:

יהויריב ל' כסלו תשע"ט כ' אייר תשע"ט י"א חשון תש"פ א' אייר תש"פ כ"ב תשרי תשפ"א י"ד ניסן תשפ"א ה' תשרי תשפ"ב כ"ה אדר תשפ"ב ט"ז אב תשפ"ב ו' שבט תשפ"ג כ"ו תמוז תשפ"ג י"ח טבת תשפ"ד ט' סיון תשפ"ד כ"ט חשון תשפ"ה
ידעיה ז' טבת תשע"ט כ"ז אייר תשע"ט י"ח חשון תש"פ ח' אייר תש"פ כ"ט תשרי תשפ"א כ"א ניסן תשפ"א י"ב תשרי תשפ"ב ב' אדר ב תשפ"ב כ"ג אב תשפ"ב י"ג שבט תשפ"ג ד' אב תשפ"ג כ"ה טבת תשפ"ד ט"ז סיון תשפ"ד ו' כסלו תשפ"ה
חרם י"ד טבת תשע"ט ה' סיון תשע"ט כ"ה חשון תש"פ ט"ו אייר תש"פ ו' חשון תשפ"א כ"ח ניסן תשפ"א י"ט תשרי תשפ"ב ט' אדר ב תשפ"ב ל' אב תשפ"ב כ' שבט תשפ"ג י"א אב תשפ"ג ג' שבט תשפ"ד כ"ג סיון תשפ"ד י"ג כסלו תשפ"ה
שערים כ"א טבת תשע"ט י"ב סיון תשע"ט ב' כסלו תש"פ כ"ב אייר תש"פ י"ג חשון תשפ"א ה' אייר תשפ"א כ"ו תשרי תשפ"ב ט"ז אדר ב תשפ"ב ז' אלול תשפ"ב כ"ז שבט תשפ"ג י"ח אב תשפ"ג י' שבט תשפ"ד ל' סיון תשפ"ד כ' כסלו תשפ"ה
מלכיה כ"ח טבת תשע"ט י"ט סיון תשע"ט ט' כסלו תש"פ כ"ט אייר תש"פ כ' חשון תשפ"א י"ב אייר תשפ"א ג' חשון תשפ"ב כ"ג אדר ב תשפ"ב י"ד אלול תשפ"ב ד' אדר תשפ"ג כ"ה אב תשפ"ג י"ז שבט תשפ"ד ז' תמוז תשפ"ד כ"ז כסלו תשפ"ה
מימן ו' שבט תשע"ט כ"ו סיון תשע"ט ט"ז כסלו תש"פ ז' סיון תש"פ כ"ז חשון תשפ"א י"ט אייר תשפ"א י' חשון תשפ"ב א' ניסן תשפ"ב כ"א אלול תשפ"ב י"א אדר תשפ"ג ב' אלול תשפ"ג כ"ד שבט תשפ"ד י"ד תמוז תשפ"ד ד' טבת תשפ"ה
הקוץ י"ג שבט תשע"ט ג' תמוז תשע"ט כ"ג כסלו תש"פ י"ד סיון תש"פ ה' כסלו תשפ"א כ"ו אייר תשפ"א י"ז חשון תשפ"ב ח' ניסן תשפ"ב כ"ח אלול תשפ"ב י"ח אדר תשפ"ג ט' אלול תשפ"ג א' אדר תשפ"ד כ"א תמוז תשפ"ד י"א טבת תשפ"ה
אביה כ' שבט תשע"ט י' תמוז תשע"ט ל' כסלו תש"פ כ"א סיון תש"פ י"ב כסלו תשפ"א ד' סיון תשפ"א כ"ד חשון תשפ"ב ט"ו ניסן תשפ"ב ו' תשרי תשפ"ג כ"ה אדר תשפ"ג ט"ז אלול תשפ"ג ח' אדר תשפ"ד כ"ח תמוז תשפ"ד י"ח טבת תשפ"ה
ישוע כ"ז שבט תשע"ט י"ז תמוז תשע"ט ז' טבת תש"פ כ"ח סיון תש"פ י"ט כסלו תשפ"א י"א סיון תשפ"א ב' כסלו תשפ"ב כ"ב ניסן תשפ"ב י"ג תשרי תשפ"ג ג' ניסן תשפ"ג כ"ג אלול תשפ"ג ט"ו אדר תשפ"ד ו' אב תשפ"ד כ"ה טבת תשפ"ה
שכניהו ד' אדר תשע"ט כ"ד תמוז תשע"ט י"ד טבת תש"פ ה' תמוז תש"פ כ"ו כסלו תשפ"א י"ח סיון תשפ"א ט' כסלו תשפ"ב כ"ט ניסן תשפ"ב כ' תשרי תשפ"ג י' ניסן תשפ"ג א' תשרי תשפ"ד כ"ב אדר תשפ"ד י"ג אב תשפ"ד ג' שבט תשפ"ה
אלישיב י"א אדר תשע"ט ב' אב תשע"ט כ"א טבת תש"פ י"ב תמוז תש"פ ד' טבת תשפ"א כ"ה סיון תשפ"א ט"ז כסלו תשפ"ב ו' אייר תשפ"ב כ"ז תשרי תשפ"ג י"ז ניסן תשפ"ג ח' תשרי תשפ"ד כ"ט אדר תשפ"ד כ' אב תשפ"ד י' שבט תשפ"ה
יקים י"ח אדר תשע"ט ט' אב תשע"ט כ"ח טבת תש"פ י"ט תמוז תש"פ י"א טבת תשפ"א ב' תמוז תשפ"א כ"ג כסלו תשפ"ב י"ג אייר תשפ"ב ד' חשון תשפ"ג כ"ד ניסן תשפ"ג ט"ו תשרי תשפ"ד ו' אדר ב תשפ"ד כ"ז אב תשפ"ד י"ז שבט תשפ"ה
חפה כ"ה אדר תשע"ט ט"ז אב תשע"ט ו' שבט תש"פ כ"ו תמוז תש"פ י"ח טבת תשפ"א ט' תמוז תשפ"א ל' כסלו תשפ"ב כ' אייר תשפ"ב י"א חשון תשפ"ג א' אייר תשפ"ג כ"ב תשרי תשפ"ד י"ג אדר ב תשפ"ד ד' אלול תשפ"ד כ"ד שבט תשפ"ה
ישבאב ב' אדר ב תשע"ט כ"ג אב תשע"ט י"ג שבט תש"פ ד' אב תש"פ כ"ה טבת תשפ"א ט"ז תמוז תשפ"א ז' טבת תשפ"ב כ"ז אייר תשפ"ב י"ח חשון תשפ"ג ח' אייר תשפ"ג כ"ט תשרי תשפ"ד כ' אדר ב תשפ"ד י"א אלול תשפ"ד א' אדר תשפ"ה
בלגה ט' אדר ב תשע"ט ל' אב תשע"ט כ' שבט תש"פ י"א אב תש"פ ג' שבט תשפ"א כ"ג תמוז תשפ"א י"ד טבת תשפ"ב ה' סיון תשפ"ב כ"ה חשון תשפ"ג ט"ו אייר תשפ"ג ו' חשון תשפ"ד כ"ז אדר ב תשפ"ד י"ח אלול תשפ"ד ח' אדר תשפ"ה
אמר ט"ז אדר ב תשע"ט ז' אלול תשע"ט כ"ז שבט תש"פ י"ח אב תש"פ י' שבט תשפ"א א' אב תשפ"א כ"א טבת תשפ"ב י"ב סיון תשפ"ב ב' כסלו תשפ"ג כ"ב אייר תשפ"ג י"ג חשון תשפ"ד ה' ניסן תשפ"ד כ"ה אלול תשפ"ד ט"ו אדר תשפ"ה
חזיר כ"ג אדר ב תשע"ט י"ד אלול תשע"ט ד' אדר תש"פ כ"ה אב תש"פ י"ז שבט תשפ"א ח' אב תשפ"א כ"ח טבת תשפ"ב י"ט סיון תשפ"ב ט' כסלו תשפ"ג כ"ט אייר תשפ"ג כ' חשון תשפ"ד י"ב ניסן תשפ"ד ג' תשרי תשפ"ה כ"ב אדר תשפ"ה
הפצץ א' ניסן תשע"ט כ"א אלול תשע"ט י"א אדר תש"פ ב' אלול תש"פ כ"ד שבט תשפ"א ט"ו אב תשפ"א ו' שבט תשפ"ב כ"ו סיון תשפ"ב ט"ז כסלו תשפ"ג ז' סיון תשפ"ג כ"ז חשון תשפ"ד י"ט ניסן תשפ"ד י' תשרי תשפ"ה כ"ט אדר תשפ"ה
פתחיה ח' ניסן תשע"ט כ"ח אלול תשע"ט י"ח אדר תש"פ ט' אלול תש"פ א' אדר תשפ"א כ"ב אב תשפ"א י"ג שבט תשפ"ב ג' תמוז תשפ"ב כ"ג כסלו תשפ"ג י"ד סיון תשפ"ג ה' כסלו תשפ"ד כ"ו ניסן תשפ"ד י"ז תשרי תשפ"ה ז' ניסן תשפ"ה
יחזקאל ט"ו ניסן תשע"ט ו' תשרי תש"פ כ"ה אדר תש"פ ט"ז אלול תש"פ ח' אדר תשפ"א כ"ט אב תשפ"א כ' שבט תשפ"ב י' תמוז תשפ"ב ל' כסלו תשפ"ג כ"א סיון תשפ"ג י"ב כסלו תשפ"ד ג' אייר תשפ"ד כ"ד תשרי תשפ"ה י"ד ניסן תשפ"ה
יכין כ"ב ניסן תשע"ט י"ג תשרי תש"פ ג' ניסן תש"פ כ"ג אלול תש"פ ט"ו אדר תשפ"א ו' אלול תשפ"א כ"ז שבט תשפ"ב י"ז תמוז תשפ"ב ז' טבת תשפ"ג כ"ח סיון תשפ"ג י"ט כסלו תשפ"ד י' אייר תשפ"ד א' חשון תשפ"ה כ"א ניסן תשפ"ה
גמול כ"ט ניסן תשע"ט כ' תשרי תש"פ י' ניסן תש"פ א' תשרי תשפ"א כ"ב אדר תשפ"א י"ג אלול תשפ"א ד' אדר תשפ"ב כ"ד תמוז תשפ"ב י"ד טבת תשפ"ג ה' תמוז תשפ"ג כ"ו כסלו תשפ"ד י"ז אייר תשפ"ד ח' חשון תשפ"ה כ"ח ניסן תשפ"ה
דליהו ו' אייר תשע"ט כ"ז תשרי תש"פ י"ז ניסן תש"פ ח' תשרי תשפ"א כ"ט אדר תשפ"א כ' אלול תשפ"א י"א אדר תשפ"ב ב' אב תשפ"ב כ"א טבת תשפ"ג י"ב תמוז תשפ"ג ד' טבת תשפ"ד כ"ד אייר תשפ"ד ט"ו חשון תשפ"ה ה' אייר תשפ"ה
מעזיהו י"ג אייר תשע"ט ד' חשון תש"פ כ"ד ניסן תש"פ ט"ו תשרי תשפ"א ז' ניסן תשפ"א כ"ז אלול תשפ"א י"ח אדר תשפ"ב ט' אב תשפ"ב כ"ח טבת תשפ"ג י"ט תמוז תשפ"ג י"א טבת תשפ"ד ב' סיון תשפ"ד כ"ב חשון תשפ"ה י"ב אייר תשפ"ה

כלוח שנה

בתלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ה', הלכה ג' הוזכר שהיו מציינים את התאריך בחותמות לנסכים על ידי המשמר השבועי. אנשי כת קומראן גם ציינו במגילות רבות את לוח השנה שלהם בהתאמה למחזור המשמרות.

עבודת המשמר

משמרות הכהונה היו מתחלפות מידי שבת בצהריים[11]. העבודות שהיה על המשמר לבצע בשבוע שנקבע לו, היו כדלקמן:

בתי אב

כל משמר היה מחולק לשבעה בתי אב, שכל אחד שירת ביום אחר[12]. בתפקיד ראש בית אב נשא אחד מזקני וחשובי אותו בית אב, ראש בית האב היה מבֵין אלה שהלכו לצידו של הכהן הגדול, יחד עם הסגן, ולקחו חלק בפעולות טקסיות כמו הוצאת הגורלות, ניחום אבלים ועוד. במסכת תמיד מסופר שמפתחות העזרה היו בידי זקני בית האב.

העבודה בשלושת הרגלים

בשלושת הרגלים באו לעבודה בבית המקדש כל משמרות הכהונה יחדיו. המשמר שתורנותו חלה בשבוע זה, ביצע את כל העבודות שהיה צריך לבצען באותו שבוע, גם אלמלא היה חל בו הרגל, כולל הקרבת נדרים ונדבות שהובאו לבית המקדש שלא לצורך הרגל[13]. לעומת זאת כל העבודות הקשורות ברגל, כגון מוספי החג, ואף קורבנות שהובאו על ידי אנשים פרטיים לכבוד הרגל, כגון עולת ראייה ושלמי חגיגה, הוקרבו על ידי שאר כל המשמרות. בהתאם לכך, קיבל המשמר שתורנותו חלה באותו שבוע, את מתנות הכהונה של הקרבנות אותם הקריב, ואילו שאר המתנות ניתנו לכל המשמרות. יוצא מן הכלל הוא לחם הפנים, שאת העבודות הקשורות בו, ביצע המשמר התורן באותו השבוע, אך הוא נאכל על ידי כל המשמרות[14].

עליית עזרא ונחמיה

לא כל 24 המשמרות עלו בעליית עזרא ונחמיה. על פי המסופר בספר עזרא בין העולים היו משפחות "יְדַעְיָה", "חָרִם", "פַּשְׁחוּר" (כינויה של משמרת יקים[15]) ו"אִמֵּר" בלבד, (4289 נפש), והמשפחות האחרות נשארו בבבל[16]. חלק ממשפחת בני "הקוץ" עלו אף הם, והיות שלא מצאו את כתבי הייחוס של משפחת חביה מבני הקוץ, שוחררו משפחתו ממשמרתו בכהונה, ונאסר עליהם לאכול מתנות מסוימות מבין מתנות הכהונה. לאחר חנוכת בית המקדש השני[17] קמו הנביאים חגי וזכריה וחילקו מחדש את ארבע המשמרות, לעשרים וארבע משמרות[18], אשר עבדו על פי מתכונת המשמרות במקדש שלמה וגם כונו בשמות המשמרות הקודמות[19]

רשימת המשמרות ומקומותיהם

שמותיהם של המשמרות מופיעים לראשונה בספר דברי הימים[20]. לאחר חורבן בית המקדש השני ומרד בר כוכבא, לא יכלו עוד משפחות הכוהנים להישאר בירושלים ועברו להתגורר בגליל.

שם משפחת המשמר שם נוסף המיקום המשוער בימינו של מגורי המשמר

[21]

יְהוֹיָרִיב מסרבי מרון מירון
יְדַעְיָה ציפורים ציפורי
חָרִם מפשטה פסוטה
שְׂעֹרִים עיתה לו אולי הכפר הלבנוני עייתא א-שעב הנמצא צפונית לבירנית, ויש המזהים אותו עם עילוט שבגליל התחתון[22].
מַלְכִּיָּה בית לחם בית לחם הגלילית
מִיָּמִן יודפת יודפת
הַקּוֹץ עיילבו עיילבון
אֲבִיָּה עִידּו כפר עוזיאל מזוהה עם שדה עמודים[23]
יֵשׁוּעַ נשדף ארבל
שְׁכַנְיָהוּ כבול כאבול
אֶלְיָשִׁיב קנה כפר כנא
יָקִים פַּשְׁחוּר צפת/ביריה
חֻפָּה בית מעון בית מעון (בצלע ההר מעל טבריה, שם קבר רבי עקיבא)
יֶשֶׁבְאָב חוצפית - שוחין שיחין
בִּלְגָּה מִעַדְיָה מע'אר
אִמֵּר יבנית חרבת יבנית בין ביריה לעמוקה, ויש מזהים אותו עם יבנאל
חֵזִיר ממלח כפר ממלח
הַפִּצֵּץ נצרת נצרת יש האומרים כי דבורייה
פְּתַחְיָה אכלה ערב עראבה
יְחֶזְקֵאל מגדל נוניה מגדל אשר על שפת ים כנרת ועסקו בה בדיג. דג בארמית = נון
יָכִין כפר יוכנה דיר חנא שבצפון, ויש המזהים אותו עם כפר ענאן
גָמוּל בית חוביה כוכב הירדן - כאוכב אל הווא
דְּלָיָהוּ גנתון חורבת צלמון
מַעַזְיָהוּ אריח חמי טבריה (חמת אריח)

תקנת כ"ד מעמדות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מעמדות (יהדות)

במקביל למינויים של 24 משמרות הכהונה ו-24 משמרות הלוייה[24], תיקנו הנביאים הראשונים שיש למנות גם 24 קבוצות של אנשים מישראל[25], אשר יעמדו (מכאן השם מעמדות) ליד הכוהנים, בשעה שהם מקריבים את הקורבנות[26]. כך אומר הרמב"ם בעניין זה:

אי אפשר שיהא קרבנו של אדם קרב, והוא אינו עומד על גביו, וקרבנות הציבור הן קרבן של כל ישראל, ואי אפשר שיהו כל ישראל כולן עומדים בעזרה בשעת הקרבת הקרבן, לפיכך תקנו נביאים הראשונים שיבררו מישראל אנשים כשרים ויראי חטא ויהיו לשלוחי ישראל לעמוד על הקרבנות והם נקראים אנשי מעמד, וחלקו אותם כ"ד מעמדות

אנשי המעמד היו מתחלפים מדי שבוע, וכל מעמד היה נמצא בבית המקדש פעמיים או שלוש בשנה למשך שבוע. עם החורבן, משבטלה עבודת המקדש, ובמקום הקורבנות באו התפילות תיקנו חז"ל פרקי תפילה הנקראים סדר מעמדות.

סדר המעמדות

רב עמרם גאון בסידורו מביא את סדר המעמדות כפי שנכתבו במשנה, בתוספת פסוקים מנביאים וכתובים, פרשת המן, עשרת הדיברות, פרק ממסכת תמיד והדרן. פרקי המעמדות מסודרים לכל יום בשבוע. רב עמרם גאון פוסק שהמנהג לומר מעמדות בכל יום נכון עבור יחידי סגולה, אך כל הציבור אינם צריכים לנהוג כך, כדי שלא יתבטל איש ממלאכתו.

האחרונים הוסיפו עוד לקוטים מהתנ"ך המשנה והתלמוד. ומזה הסתעף אחר כך הסדר "חק לישראל" עם הוספות מספר הזוהר לכל ימי השנה, על פי סדר פרשיות השבוע. ר' יעקב עמדן עירער על הסדר הזה, והכין סדר חדש, המופיע בסוף סידורו "בית יעקב".

הזכרת המשמרות בבית הכנסת

בחפירות שנערכו באשקלון בשנת 1921, ובחפירות בקיסריה בשנת 1962, התגלו חלקי לוח שיש סמוך לבתי כנסת, ועליהם רשומים חלקים מרשימת משמרות הכהנים. משערים שבמאות הראשונות לאחר חורבן בית שני, היה מנהג לשים כתובת כזו בבית הכנסת[27].בקובץ פיוטים משנת ד'תשצ"ד נמצא נוסח להזכרת המשמרת מדי שבת:[28]

היום שבת קדש שבת קודש ליי היום איזו היא המשמרת כך וכך משמרת כך וכך הרחמן ישיב את המשמרות למקומה מהרה בימינו אמן כמה שנים משנברא העולם ועד עכשיו ארבעת אלפים ושבע מאות ותשעין וארבע משנברא העולם ועד עכשיו כמה שנים משחרב בית המקדש ועד עכשיו תשע מאות ושישים ושבע משחרב בית המקדש ועד עכשיו הרחמן יבנה ביתו והיכלו ואמרו אמן

ראו גם

לקריאה נוספת

  • שלמה יהודה לייב רפופורט, "המעמר", מאמר: משמרות, לונץ, ירושלים, ה'תרע"ב
  • מאמר 'שו"ת בית חשמונאי' בספר 'באורך נראה אור' (ספר זיכרון לסגן דני כהן הי"ד, ירושלים תשס"ד), עמ' 59.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ספר דברי הימים ב', פרק כ"ג, פסוק ח'. ספר דברי הימים א', פרק ט', פסוק כ"ה.
  2. ספר דברי הימים א', פרק כ"ד
  3. משנת רבי אליעזר, פרשה ב', עמוד 30
  4. מחלוקת תנאים היא, אם משה תיקן 8 משמרות או 16, ורב חמא בר גוריא סובר כאחד מן החולקים.
  5. תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כז עמוד א.
  6. תשובת רב האי גאון
  7. ראו רבנו חננאל במסכת תענית דף יז עמוד א, וספר ראבי"ה סימן תקכו.
  8. קהלת רבה, פרשה א', פסקה ג': "בזמן שאין ישוע ושכניה ביניהם". ראו חידושי הרש"ש שם, בשם הרוקח הלכות שבועות סימן רצה.
  9. תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף יא עמוד ב.
    תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ה', הלכה ג'.
    תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ה', הלכה ח'.
  10. לפי המצוין בלוח דבר בעתו משנת ה'תשע"ח ואילך
  11. תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נו עמוד ב.
  12. תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ב'.
  13. אף על פי שהייתה בכך אי שויוניות מסוימת, כי בזמן הרגלים היה מאוד נח לאנשים להביא גם את הנדרים והנדבות שלהם
  14. תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נה עמוד ב (ראו גם בתוספות דיבור המתחיל ובחילוק)
  15. קינה לתשעה באב מהמאה התשיעית.
  16. ספר עזרא, פרק ב', פסוקים ל"ו-ל"ט
  17. ספר עזרא, פרק ו', פסוק י"ח.
  18. תוספתא, מסכת תענית, פרק ב' הלכה א'.
  19. תשובות הגאונים
  20. ספר דברי הימים א', פרק כ"ד, פסוק ז'.
  21. נערך בעזרת (סיור בעקבות משמרות הכהונה) מאמרו של גיל ברנר מדריך טיולים, תושב הגליל, בעל חברת טיולים "גיל גליל". ואנציקלופדיה "ארץ ישראל ושכנותיה".
  22. עדנה סופר, חדשות ארכאולוגיות, רשות העתיקות
  23. חירבת עמודים, באתר SYT
  24. ספר דברי הימים א', פרק כ"ה ופרק כ"ו
  25. ישראל הוא כינוי ביהדות ליהודי שאינו כהן ואינו לוי
  26. משנה, מסכת תענית, פרק ד', משנה ב'
  27. מיכאל אבי-יונה, כתובת מקיסריה על כ"ד משמרות הכוהנים, בתוך: ארץ ישראל - מבחר מאמרים, הוצאת אריאל בשיתוף החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1999 עמ' 185-190 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  28. מנחם זולאי, ידיעות המכון לחקר השירה העברית, כרך חמישי עמוד קיא.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0