רבי יעקב מאורליינש
| מדינה | צרפת, אנגליה |
|---|---|
| מקום פעילות | אורליאן, לונדון |
| נרצח |
3 בספטמבר 1189 כ"ט באלול ד'תתק"ן  לונדון, אנגליה |
| כינוי | רבינו תם מאורליינש |
| חיבוריו | תוספות, פירוש על התורה, ולדעת הסדר הדורות ספר הישר (מוסר) |
| השתייכות | בעלי התוספות |
| רבותיו | רבינו תם |
רבי יעקב מאורליינש (מאוית לעיתים "אורלינס"; מכונה גם רבנו תם מאורליינש, רבנו יעקב מלונדריש או רבנו יעקב הקדוש; ? - י"ט באלול ד'תתק"ן, 3 בספטמבר 1189) היה מראשוני צרפת ואנגליה, מבעלי התוספות, תלמיד רבינו תם.
ביוגרפיה
רבי יעקב חי בעיר אורליאן (אורליינש) לפחות עד 1171, שם למד מפי רבינו תם, ולאחר מכן עבר ללונדון, ככל הנראה כדי לעסוק בהוראה[דרוש מקור]. תוספותיו צוטטו לעיתים קרובות לאורך הדורות. יש הסבורים כי כתב את התוספות לפרשנותו של רש"י על התורה, החתומות בכינוי רבו[דרוש מקור].
יש ששיערו שהוא רבי יעקב מקינון[1], והוכיחו כן מהשיטה מקובצת שהביא דבר בשם רבי יעקב מקינון, ורבי שמשון משאנץ[2] מביא את אותו הדבר בשם רבי יעקב מאורלייניש, אך מאידך ידוע כי רבי יעקב מקינון חי לאחר שנת ד'תתק"ן, שנת פטירתו של רבי יעקב מאורליינש, מה שפורך השערה זו[3].
רבי יעקב היה בין קורבנות הפרעות נגד היהודים בלונדון ביום הכתרתו של המלך ריצ'רד הראשון ("לב הארי"), בי"ט באלול ד'תתק"ן (3 בספטמבר 1189). יהודים אחדים בחרו להמית את עצמם במקום לעבור טבילה כפויה לנצרות, וחלקם נהרגו בידי הפורעים[4]. על פי המקובל ריצ'רד לב הארי לא היה מודע למתרחש בשעת מעשה, ולאחר מכן הוציא להורג את האחראי לפרעות[5], אולם לדעת היסטוריונים אחרים הוא העניש רק את האחראים לפרעות שהזיקו לנוצרים[דרוש מקור].
תורתו
ככל בעלי התוספות, רבי יעקב חיבר תוספות על הש"ס, ורבים מדברי תורתו מופיעים בתוספות ובעוד מספרי הראשונים. רבי יחיאל היילפרין ייחס לו את חיבור "ספר הישר"[6]. כמו כן חיבר פירוש על התורה[7]. מבין תשובתיו נשתיירה בידינו תשובה אחת שנדפסה בראבי"ה[8] באור זרוע[9] ובמרדכי[10].
פסיקות בולטות
- כשמזג האוויר קר במיוחד, מותר לבקש מגוי בשבת להדליק את התנור, מכיוון שאפילו אדם בריא עלול לחלות מן הקור[11].
- מן היום השני של חג הסוכות והלאה מותר ליטול לולב גם כשחסרים חלק מארבעת המינים[12].
- מותר לקחת הלוואה שיש עליה ריבית פיגורים, ואין בכך איסור ריבית[13].
ההיתר הראשון התקבל למעשה בפוסקים המאוחרים לו[14], אך לא שני ההיתרים האחרונים[15], ולגבי הריבית היו שאף טענו שהוא לא התיר זאת[16].
לקריאה נוספת
- רבי נפתלי יעקב הכהן, "מוהר"ר יעקב מאורליינס ז"ל הי"ד", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ה, עמודים קז-קח, באתר היברובוקס
- אפרים אלימלך אורבך, בעלי התוספות כרך א', עמ' 142–144
- רבי יחיאל היילפרין סדר הדורות פרק ד'תתק"נ, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
- "יעקב מאורליינש", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- אביגדור אפטוביצר, מבוא לראבי"ה, עמ' 354, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ בסוף ספר הכריתות (מהד' רשב"ד סופר פרק ג'; דברי סופרים ירושלים תשמ"ג)
- ↑ בפירושו לתורת כהנים פרשת צו פרק ט"ו.
- ↑ זבחים מו:.
- ↑ במקור העברי לאירועים אלו, עלי יסיף (מהדיר) ספר הזכרונות: הוא דברי הימים לירחמאל, אוניברסיטת תל אביב, תשס"א, עמ' 418, נאמר: ”...ויהרגו בהם כשלושים איש, ומקצתן שחטו את עצמם ואת בניהם. ושם נהרג הרב המובהק ר' יעקב מאורליינש על קידוש השם”. אך יש שכתבו שרבי יעקב מאורליינש היה בין אלו ששחטו את עצמם. ראו כאן ציטוט של מרגוליס ומרקס.
- ↑ רבי יחיאל היילפרין, סדר הדורות פרק תתקנ.
- ↑ רבי יחיאל היילפרין סדר הדורות פרק ד'תתק"נ, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי.
- ↑ רבי נפתלי יעקב הכהן, "מוהר"ר יעקב מאורליינס ז"ל הי"ד", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ה, עמודים קז-קח, באתר היברובוקס; אורבך עמ' 144
- ↑ ח"ב עמ' 405.
- ↑ ח"ב סי' ש"ח.
- ↑ סוכה סי' תשמ"ט.
- ↑ הגהות מיימוניות, הלכות שבת, פרק ו, הלכה ג.
- ↑ מרדכי, פרק לולב הגזול, רמז תשמט.
- ↑ הגהות מרדכי, פרק איזהו נשך, רמז תנה.
- ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רע"ו, סעיף ה'. בהגהות מיימוניות (הלכות שבת, פרק ו, הלכה ג) מובא כי המהר"ם מרוטנבורג נהג כך בהיותו בכלא.
- ↑ מרדכי פרק לולב הגזול שם; שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קע"ז, סעיף ט"ז.
- ↑ שו"ת מהרלב"ח, סימן קג.
יעקב מאורליינש30496551Q2896679