אבטליון (זוגות)
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| קברי שמעיה ואבטליון | |
| רבותיו | יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח |
|---|---|
| תלמידיו | הלל, שמאי, מנחם |
| בני דורו | שמעיה ויהודה בן דורתאי |
אַבְטַלְיוֹן היה אב בית דין בסוף תקופת הזוגות, חברו של שמעיה שהיה נשיא הסנהדרין. אחריהם באו הלל ושמאי, שחתמו את תקופת הזוגות.
היה בן למשפחת גרים, ולפי דברי התלמוד הבבלי[1], הוא היה מבני בניו של סנחריב.
לפי המסורת נמצאים בגוש חלב קבריהם של שמעיה ואבטליון בסמוך לכניסה לכפר. זהו מבנה קטן ובו סרקופג כפול. קבריהם היו מקובלים על עולי הרגל בימי הביניים.
המאמר במסכת אבות
מאמרו של אבטליון מופיע במשנה במסכת אבות:
אבטליון אומר: חכמים – הזהרו בדבריכם, שמא תחובו חובת גלות, ותגלו למקום מים הרעים, וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו, ונמצא שם שמים מתחלל
.
פירוש השם
את פירוש שמו של אבטליון מביא הרב עובדיה מברטנורא:
שמעיה ואבטליון – גרי צדק היו, ומבני בניו של סנחריב הם. ושמעתי שמפני שהיה אבטליון אב בית דין נקרא בשם זה, שפירושו אב לקטנים. כי טליא בלשון ארמי – קטן...
סיפורים על אבטליון
המעשה בהלל
"בכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק, חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להיכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה, כדי שישמע דברי אלקים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו: אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת הייתה, וירד עליו שלג מן השמים. כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי, בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום המעונן הוא? הציצו עיניהן, וראו דמות אדם בארובה. עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג. פרקוהו, והרחיצוהו וסיכוהו והושיבוהו כנגד המדורה. אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת".
הפגישה עם הכהן גדול
התלמוד הבבלי מספר על אירוע שקרה בגמר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים (מוצאי יום הכפורים). לפי התלמוד, רוב העם עזבו את הכהן הגדול והלכו לקראת שמעיה ואבטליון. בסופו של דבר הלכו שמעיה ואבטליון עם העם אשר ברגלם לשאול בשלום הכהן הגדול. אולם, קיים שינוי גרסאות בין התלמוד בבלי ומדרש הגדול אודות חילופי הדברים בין שמעיה ואבטליון והכהן גדול. לפי המסופר בתלמוד בבלי, הכהן גדול זלזל בכבוד שמעיה ואבטליון והם השיבו במענה שנון וחד שהיה בו כדי להעמיד את הכהן על טעותו.[2] במקביל, המדרש הגדול גורס שהכהן גדול "תיקן" את המילים של הזוגות להורות כי אין גדולת הכהן מחמת ייחוסו לאהרן הכהן, אלא מצד עשיית מעשה אהרן.[3]
לקריאה נוספת
- בנימין לאו, "שמעיה ואבטליון: בעיצומה של מלחמת אריסטובלוס והורקנוס", בספרו: חכמים, כרך ראשון: ימי בית שני, ידיעות ספרים, 2006, עמ' 142-137.
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "שמעיה ואבטליון", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמודים 1229-1228, באתר היברובוקס
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: אבטליון |
- אליקים כרמולי, אַבְטַלְיוֹן, בתוך: תולדות גדולי ישראל, מיץ: אפרים הדאמר, תקפ"ח. עמ' יג-יד, באתר היברובוקס
- אבטליון (זוגות), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- שיחה על שמעיה ואבטליון מאתר "ישיבת ברכת משה".
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ז עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"א
- ^ הכוונה היא להיות "אוהב שלום ורודף שלום" – מדרש הגדול לספר ויקרא, פרק ט"ז, פסוק כ"ה
| הזוגות | ||
|---|---|---|
| בפתח התקופה | שמעון הצדיק • אנטיגנוס איש סוכו | |
| הזוגות | יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן • יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי • שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי • שמעיה ואבטליון • (בני בתירה) • הלל הזקן ושמאי הזקן (מנחם) | |
