רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אדמו"ר הצמח צדק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "צמח צדק" מפנה לכאן. לערך העוסק בספרו, ראו צמח צדק (ספר).
רבי מנחם מנדל שניאורסון
-
ציור של בעל ה'צמח צדק'
ציור של בעל ה'צמח צדק'
לידה כ"ט באלול ה'תקמ"ט
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית ליוזנה
פטירה י"ג בניסן ה'תרכ"ו (בגיל 76)
האימפריה הרוסית (1858-1883)האימפריה הרוסית (1858-1883) לובביץ'
מקום קבורה רוסיהרוסיה לובביץ'
מקום מגורים העיירה לובביץ'
השתייכות חב"ד-ליובאוויטש
רבותיו אביו רבי שלום שכנא אלטשולר
סבו רבי שניאור זלמן מלאדי
חיבוריו ראו בהמשך
בת זוג חיה מושקא שניאורסון (אנ')
אדמו"ר מחב"ד-ליובאוויטש ה־שלישי
ט' בכסלו ה'תקפ"ח – י"ג בניסן ה'תרכ"ו
→ רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)

רבי מנחם מנדל שניאורסון (מכונה הצמח צדק על-שם ספרו; כ"ט באלול ה'תקמ"ט[1], 1789י"ג בניסן ה'תרכ"ו, 29 במרץ 1866) היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד. עמד בראשה משנת ה'תקפ"ח (1827) ועד לפטירתו בשנת ה'תרכ"ו (1866).

קורות חייו

נעוריו

נולד בעיירה לאוזני שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (מאז שנות ה-תש"ן, ליוזנה במחוז ויטבסק בבלארוס) לדבורה לאה, בתו של רבי שניאור זלמן מלאדי, ולרבי שלום שכנא אלטשולר. נקרא על שם רבי מנחם מנדל מוויטבסק. נודע בכינוי 'הצמח צדק', על שם ספריו.

כשהיה בן שלוש התייתם מאמו, ועל פי צוואתה גדל בבית סבו, רבי שניאור זלמן מלאדי ("בעל התניא"), שאימץ אותו ולימד אותו תורה. כבר בשנת תקס"א (בגיל 11) החל לכתוב בעצמו חידושי תורה[2]. בה' בכסלו תקס"ד (בגיל 14) התחתן עם בת דודו, חיה מושקא, בתו של רבי דובער - האדמו"ר האמצעי מחב"ד.

בעת מלחמת נפוליאון ברח לעיר קרמנצו'ג שם התבודד ולמד לבדו בין השנים תקע"ג - תקפ"ז[3] ,עד פטירת חותנו היה עונה תשובות על שאלות הלכתיות בשמו[דרוש מקור]. לאחר פטירת חותנו סירב למלא את מקומו[דרוש מקור]. רק לאחר שנה וחצי, כשרבו הפצרות החסידים, בעת חג השבועות של שנת תקפ"ט, ניאות לקבל על עצמו את נשיאות חב"ד[דרוש מקור].

בהנהגת חסידות חב"ד

עם קבלת הנשיאות החל בפעילות להצלת צעירים יהודים מגזירת הקנטוניסטים. על פי תיאורו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, הקים ועד שניסה להפחית ממספר האנשים שיש לתת לעבודת הצבא על ידי פדייתם בכסף, וכן ארגון בשם "חברה תחיית המתים" לצורך שחרור את הילדים בכל צורה שהיא, משיחוד השומרים ורישום הילדים כמתים, ושליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים כדי לעודדם שיישארו יהודים נאמנים לדתם[4]. הוא קירב חיילים אלו ונמצא מאמר חסידות שאמר ביידיש כשביקר פעם קבוצה מהם.

בשנת תקצ"ט עודד את חסידיו לעבוד בחקלאות. לצורך זה הושיב בשנת תר"ד כששים משפחות בעיירה שצעדרין. בעקבות זאת, ממשל הצאר העניק לו את התואר "אזרח נכבד" ובהמשך העניק קיסר רוסיה הצאר ניקולאי הראשון בשנת תרי"א את התואר "אזרח נכבד לדורותיו"[5]. תואר זה היה תקף עד לסיום שלטון הצאר ב-תרע"ז[6].

לפי דברי האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון, בסביבות שנת תר"א ייסד ישיבה בליובאוויטש על מנת למנוע מרוח ההשכלה לסחוף אליה את הצעירים. הישיבה שרדה 26 שנים[7].

הצמח צדק נלחם נגד גזרות המשכילים בחוזקה, ונגד מטרתם לעקור את החינוך היהודי. המשכילים שלחו מרגלים רבים לליובאוויטש שריגלו אחר הצמח צדק, אחד המרגלים המופרסמים היה ליפמן[דרושה הבהרה] ששהה בליובאוויטש במשך כמה שנים ואף התיידד עם בנו של הצמח צדק רבי ברוך שלום שניאורסון. המשכיל מרדכי אהרון גרינצבורג נסע לליובאוויטש וניסה לשכנע את הצמח צדק לתמוך בעצות המשכילים אולם הצמח צדק דחה את אותם טענות.

בשנת תר"ג הוזמן הצמח צדק לאספה מטעם המשכילים בפטרבורג שם דנו על הצעות המשכילים, בתחילה השתמט הצמח צדק מהאסיפה אולם לבסוף הגיע אליה, באספה לחם הצמח צדק נגד גזירת המשכילים ואף נתפס ונאסר 22 פעמים במהלך האספה[דרושה הבהרה], ולבסוף האספה בוטלו הצעות המשכילים.

בשנת תר"ח התקיים בחירות לאספה חדשה, הצמח צדק ניהל תעמולה שנציגים חרדים יבחרו לאספה. על אף שרוב הציבור בחר בנציגים החרדים, רוב הנציגים באספה היו מטעם המשכילים, ולבסוף בוטלה האספה[דרושה הבהרה] יחד עם עצות המשכילים.

מלחמתו של הצמח צדק במשכילים, נכתבה על ידי נינו רבי יוסף יצחק שניאורסון בספר "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה"[8]

היה מַרְבֶּה באמירת תהילים, ואמר לחסידיו: אילו ידעתם כוחם של אמירת תהילים, הייתם אומרים בכל עת.

הצמח צדק טבע את המשפט "תחשוב טוב יהיה טוב"[9][10] שהפך למשפט יסוד בחב"ד.

הצמח צדק נחשב גאון בתורת הנגלה, כך למשל כתב עליו רבי מרדכי דב מהורניסטייפול בתשובה הלכתית: ”אם מעלתו יסמוך על הצמח צדק האחרון וגדול שבאחרונים, ודאי יכול כבוד תורתו לסמוך”[11]. גם גדולי תורה מקרב המתנגדים העריכו את למדנותו. שאלות הלכתיות נשלחו אליו מאזורים שונים באימפריה הרוסית. תשובותיו וחידושיו קובצו בספרים "צמח צדק".

נודע גם בשל ספרייתו הגדולה. מסופר עליו כי מגיל 12 החל לכתוב חידושי תורה. חלק מכתביו יצא לאור, הן בנגלה שבתורה והן בקבלה ובחסידות. כתבי יד רבים שלו אבדו וחלקם נמצא מאוחר יותר ויצא לאור.

נפטר ביום י"ג בניסן תרכ"ו ונקבר בבית העלמין בלובביץ'. ממלא מקומו בליובאוויטש היה צעיר בניו, רבי שמואל שניאורסון.

משפחתו ותלמידיו

משפחתו

לרבי מנחם מנדל היו שבעה בנים, ושתי בנות:

בניו

בנותיו

  • ראדע פריידא, נישאה לר' שניאור
  • דבורה לאה, נישאה לר' לוי יצחק

מתלמידיו


תקופת חייו של רבי מנחם מנדל שניאורסון על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

תמונתו

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תמונתו של בעל התניא

ישנו דיוקן מפורסם המיוחס לבעל התניא, שעל פי הנטען צויר בעת ששהה במעצר. ככל הנראה הדיוקן בירושה במשך כמה דורות עד נקנה על ידי הגרף טישקביץ (Tyszkiewicz), שהחזיקו בביתו במשך כמה שנים. אורחיו ומבקריו שמעו ממנו כי הדיוקן הוא של אחד הרבנים היהודים הגדולים[15]. בשנת ה'תרט"ו התארח רבי שמואל שניאורסון אצל הגרף טישקביץ ושם הבחין בדיוקן עליו נרשם שהוא של בעל התניא, אביו של רבי שמואל רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) ניסה לקנות את הציור אך ללא הצלחה, בתקופה מאוחרת יותר השאיל הצמח צדק את הדיוקן להביא אותו לביתו ולאחר מכן החזיר אותו חזרה לגרף[דרוש מקור]. בשנת תרמ"ח (1888) פרסם שמריהו שניאורסון[16] דיוקן עליו טען שאותו צייר בוריס שץ על פי הדיוקן המקורי של בעל התניא הנמצא אצל הגרף הגרף טישקביץ, הדיוקן זכה להסכמה מהרבנים רבי שמואל זנוויל קלפפיש ורבי שמריה נח שניאורסון האדמו"ר מקאפוסט וכן לכמה עדויות של חסידים שראו את בעל התניא שהעידו על אמיתות התמונה[17].

מאידך, בשנת ה'תרצ"ח (1938), פורסם בעיתון היומי הארץ[18], טענה לפיה הדיוקן המפורסם בתור דיוקנו של בעל התניא הוא דיוקן מזויף והוא למעשה דיוקן של שמריהו שניאורסון שהיה דומה במעט לבעל התניא, וזאת על סמך עדותו של הצייר בוריס שץ משנת ה'תרפ"ז שצייר את הציור בעצמו, לפיה הציע בוריס שץ לשמריהו שניאורסון ממנו לצייר אותו ולפרסם את דיוקנו כדיוקן בעל התניא וזאת בשל מצבו הכלכלי הירוד. הבמחר מקובל כי התמונה איה אותנטית.

חיבוריו

שו"ת צמח צדק, מהדורה ראשונה, וילנא, ה'תרל"ב

ניגוניו

  • ימין ה' רוממה[19].
  • ניגון השטתחות - היה מנגן זאת בעת השתטחות על קבר אימו דבורה לאה[20][21].
  • כאיל תערוג על אפיקי מים[22].

לקריאה נוספת

  • חיים מאיר הילמן, בית רבי, באתר היברובוקס, ברדיצ'ב, תרס"ב (חלק שלישי של הספר; מתוך 3). הוצאה חדשה, מהדיר: לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, תורת חב"ד לבני הישיבות, ירושלים.
  • הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות כרך תשיעי, רבי מנחם מענדל אדמו"ר הצמח צדק, (מתוך דבריהם וכתביהם של אדמו"רי חב"ד מליובאוויטש), קה"ת, כפר חב"ד.
    • פרק חמישי של תולדות רבותינו נשיאינו לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד (קיצור וליקוט מתוך ספר התולדות).
  • "רבותינו נשיאינו" חלק חמישי, אדמו"ר הצמח צדק, לילדים.
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א, בני ברק, תשמ"ו, עמ' עא-צה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בדורות קודמים היו ספקות באשר לשנת הולדתו האם הייתה בשנת תקמ"ח, תקמ"ט או תק"נ, ראה רשימת דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן (יוסף יצחק שניאורסון, קה"ת, (2011).) עמ' מט בהערה 211 סקירה על הגרסאות שבתאריכי הולדתו, התמים חוברת ג' עמ' כה. בשלשלת היחס בהיום יום נכתב שנולד בשנת תקמ"ט ערב ר"ה (של תק"נ).
  2. ^ ע"פ שלשלת היחס
  3. ^ ע"פ שלשת היחס
  4. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה"
  5. ^ מעמד "אזרח נכבד" התיר ליהודים מסחר בערים הגדולות וכן פטור מעבודת הצבא והטבות נוספות. תואר זה קיבלו כל משתתפי אספת הרבנים. את התואר "אזרח נכבד לדורותיו", המעניק הטבות דומות גם לצאצאיו, קיבל על כך שייסד את העירה שצעדרין.
  6. ^ צילום התעודה, ומסמכים הקשורים לבקשה, באתר COL.
  7. ^ אגרות קודש הריי"צ חלק ב' עמ' קז.
  8. ^ הספר "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה" באתר ספריית ליובאוויטש במהדורת טקסט
  9. ^ ובאידיש:"טראכט גוט וועט זיין גוט"
  10. ^ ספר המאמרים, עמ' רפו
  11. ^ שו"ת עמק שאלה אבה"ז סימן ס"ח, באתר היברובוקס
  12. ^ ספק אם היה בכור. ראו: שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, פרק פ"ה, עמ' קס"ה.
  13. ^ (רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש השביעי בשושלת חב"ד - הוא נכד נכדו, בן אחר בן)
  14. ^ פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה : חסידות חב"ד באימפריה הרוסית : תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו. ISBN 9654932636‏.
  15. ^ בית רבי,ע' 6 - 501
  16. ^ בן רבי לוי יצחק שניאורסון מצאצאי אדמו"ר הזקן. היה מדפיס ספרים בורשה, פולין. ראה ספר הצאצאים, עמ' 174
  17. ^ עיתון התמים, כסלו ה'תרצ"ט
  18. ^ מד' בסיוון ה'תרצ"ח
  19. ^ לשמיעת הניגון כאן.
  20. ^ YouTube full-color icon (2017).svg ניגון השתטחות, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 03:50)
  21. ^ ניגון ההשתטחות לאדמו"ר הצמח צדק
  22. ^ ניגון "כאיל תערוג" לבעל צמח צדק מליובאוויטש


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0
  1. ^ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
  2. ^ לעצים נוספים של משפחת שניאורסון: ענף חיים אברהם | ענף משה | ענף סלונים: חלק א, חלק ב, חלק ג | ענף טברסקי | ענף ברוך שלום | ענף מהרי"ל | ענף חיים שנ"ז | ענף יואלי | ענף זלמנסון
  3. ^ פריט Q29348543 בוויקינתונים
  4. ^ לשאר צאציהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
  5. ^ רשימת שלשלת היחס מורחב עמוד כא ובקיצור תולדות חב"ד עמודים 110-111
  6. ^ הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר בסגנון לא חב"די עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו
  7. ^ הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, מסת"ב 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת - היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם (באוצר החכמה). וראו בספר "ליובאוויטש - העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35–38 {באוצר החכמה)
  8. ^ עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר. נהג בסגנון בית צ'רנוביל - צ'רקאס ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
  9. ^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. לא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שנייה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (ייד') (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד"' קמינצקי, תשס"ד, עמוד 153)] – ועל אשה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף
  10. ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). פריט Q83736620 בוויקינתונים. בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ
  11. ^ א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  12. ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  13. ^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.
  14. ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30)
  15. ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  16. ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
  17. ^
    1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת מסת"ב 978-08266-5532-5
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר היברובוקס
    3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
    4] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד
    5] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א
    6] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
    7] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    8] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג
    9] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, מסת"ב 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    10] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122
    11] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד
    12] הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, הרבי שלי, מהדורה ראשונה בעברית, 2019,מסת"ב 9789655262565 בתחילת הספר, עמודים יד-טו (14-15)