רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אדמו"ר הצמח צדק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "צמח צדק" מפנה לכאן. לערך העוסק בספרו, ראו צמח צדק (ספר).
רבי מנחם מנדל שניאורסון
-
Tzemachtzedek3.jpg
ציור של בעל ה'צמח צדק'
לידה כ"ט באלול ה'תקמ"ט
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית ליוזנה
פטירה י"ג בניסן ה'תרכ"ו (בגיל 76)
האימפריה הרוסית (1858-1883)האימפריה הרוסית (1858-1883) לובביץ'
מקום קבורה רוסיהרוסיה לובביץ'
מקום מגורים העיירה לובביץ'
השתייכות חב"ד-ליובאוויטש
רבותיו אביו רבי שלום שכנא אלטשולר
סבו רבי שניאור זלמן מלאדי
חיבוריו ראו בהמשך
בת זוג חיה מושקא שניאורסון (אנ')
אדמו"ר מחב"ד-ליובאוויטש ה־שלישי
ט' בכסלו ה'תקפ"ח – י"ג בניסן ה'תרכ"ו
→ רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)

רבי מנחם מנדל שניאורסון (מכונה הצמח צדק על-שם ספרו; כ"ט באלול ה'תקמ"ט[1], 1789י"ג בניסן ה'תרכ"ו, 29 במרץ 1866) היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד. עמד בראשה משנת ה'תקפ"ח (1827) ועד לפטירתו בשנת ה'תרכ"ו (1866).

קורות חייו

נעוריו

נולד בעיירה לאוזני שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (מאז שנות ה-תש"ן, ליוזנה במחוז ויטבסק בבלארוס) לדבורה לאה, בתו של רבי שניאור זלמן מלאדי, ולרבי שלום שכנא אלטשולר. נקרא על שם רבי מנחם מנדל מוויטבסק. נודע בכינוי 'הצמח צדק', על שם ספריו.

כשהיה בן שלוש התייתם מאמו, ועל פי צוואתה גדל בבית סבו, רבי שניאור זלמן מלאדי ("בעל התניא"), שאימץ אותו ולימד אותו תורה. כבר בשנת תקס"א (בגיל 11) החל לכתוב בעצמו חידושי תורה[2]. בה' בכסלו תקס"ד (בגיל 14) התחתן עם בת דודו, חיה מושקא, בתו של רבי דובער - האדמו"ר האמצעי מחב"ד.

בעת מלחמת נפוליאון ברח לעיר קרמנצו'ג שם התבודד ולמד לבדו בין השנים תקע"ג - תקפ"ז[3] ,עד פטירת חותנו היה עונה תשובות על שאלות הלכתיות בשמו[דרוש מקור]. לאחר פטירת חותנו סירב למלא את מקומו[דרוש מקור]. רק לאחר שנה וחצי, כשרבו הפצרות החסידים, בעת חג השבועות של שנת תקפ"ט, ניאות לקבל על עצמו את נשיאות חב"ד[דרוש מקור].

בהנהגת חסידות חב"ד

עם קבלת הנשיאות החל בפעילות להצלת צעירים יהודים מגזירת הקנטוניסטים. על פי תיאורו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, הקים ועד שניסה להפחית ממספר האנשים שיש לתת לעבודת הצבא על ידי פדייתם בכסף, וכן ארגון בשם "חברה תחיית המתים" לצורך שחרור את הילדים בכל צורה שהיא, משיחוד השומרים ורישום הילדים כמתים, ושליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים כדי לעודדם שיישארו יהודים נאמנים לדתם[4]. הוא קירב חיילים אלו ונמצא מאמר חסידות שאמר ביידיש כשביקר פעם קבוצה מהם.

בשנת תקצ"ט עודד את חסידיו לעבוד בחקלאות. לצורך זה הושיב בשנת תר"ד כששים משפחות בעיירה שצעדרין. בעקבות זאת, ממשל הצאר העניק לו את התואר "אזרח נכבד" ובהמשך העניק קיסר רוסיה הצאר ניקולאי הראשון בשנת תרי"א את התואר "אזרח נכבד לדורותיו"[5]. תואר זה היה תקף עד לסיום שלטון הצאר ב-תרע"ז[6].

לפי דברי האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון, בסביבות שנת תר"א ייסד ישיבה בליובאוויטש על מנת למנוע מרוח ההשכלה לסחוף אליה את הצעירים. הישיבה שרדה 26 שנים[7].

הצמח צדק נלחם נגד גזרות המשכילים בחוזקה, ונגד מטרתם לעקור את החינוך היהודי. המשכילים שלחו מרגלים רבים לליובאוויטש שריגלו אחר הצמח צדק, אחד המרגלים המופרסמים היה ליפמן[דרושה הבהרה] ששהה בליובאוויטש במשך כמה שנים ואף התיידד עם בנו של הצמח צדק רבי ברוך שלום שניאורסון. המשכיל מרדכי אהרון גרינצבורג נסע לליובאוויטש וניסה לשכנע את הצמח צדק לתמוך בעצות המשכילים אולם הצמח צדק דחה את אותם טענות.

בשנת תר"ג הוזמן הצמח צדק לאספה מטעם המשכילים בפטרבורג שם דנו על הצעות המשכילים, בתחילה השתמט הצמח צדק מהאסיפה אולם לבסוף הגיע אליה, באספה לחם הצמח צדק נגד גזירת המשכילים ואף נתפס ונאסר 22 פעמים במהלך האספה[דרושה הבהרה], ולבסוף האספה בוטלו הצעות המשכילים.

בשנת תר"ח התקיים בחירות לאספה חדשה, הצמח צדק ניהל תעמולה שנציגים חרדים יבחרו לאספה. על אף שרוב הציבור בחר בנציגים החרדים, רוב הנציגים באספה היו מטעם המשכילים, ולבסוף בוטלה האספה[דרושה הבהרה] יחד עם עצות המשכילים.

מלחמתו של הצמח צדק במשכילים, נכתבה על ידי נינו רבי יוסף יצחק שניאורסון בספר "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה"[8]

היה מַרְבֶּה באמירת תהילים, ואמר לחסידיו: אילו ידעתם כוחם של אמירת תהילים, הייתם אומרים בכל עת.

הצמח צדק טבע את המשפט "תחשוב טוב יהיה טוב"[9][10] שהפך למשפט יסוד בחב"ד.

הצמח צדק נחשב גאון בתורת הנגלה, וגם גדולי תורה מקרב המתנגדים העריכו את למדנותו. שאלות הלכתיות נשלחו אליו מאזורים שונים באימפריה הרוסית. תשובותיו וחידושיו קובצו בספרים "צמח צדק". נודע גם בשל ספרייתו הגדולה. מסופר עליו כי מגיל 12 החל לכתוב חידושי תורה. חלק מכתביו יצא לאור, הן בנגלה שבתורה והן בקבלה ובחסידות. כתבי יד רבים שלו אבדו וחלקם נמצא מאוחר יותר ויצא לאור.

נפטר ביום י"ג בניסן תרכ"ו ונקבר בבית העלמין בלובביץ'. ממלא מקומו בליובאוויטש היה צעיר בניו, רבי שמואל שניאורסון.

משפחתו ותלמידיו

משפחתו

לרבי מנחם מנדל היו שבעה בנים, ושתי בנות:

בניו

בנותיו

  • ראדע פריידא, נישאה לר' שניאור
  • דבורה לאה, נישאה לר' לוי יצחק

מתלמידיו


תקופת חייו של רבי מנחם מנדל שניאורסון על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

תמונתו

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תמונתו של בעל התניא

ישנו דיוקן מפורסם המיוחס לבעל התניא, שעל פי הנטען צויר בעת ששהה במעצר. ככל הנראה הדיוקן בירושה במשך כמה דורות עד נקנה על ידי הגרף טישקביץ (Tyszkiewicz), שהחזיקו בביתו במשך כמה שנים. אורחיו ומבקריו שמעו ממנו כי הדיוקן הוא של אחד הרבנים היהודים הגדולים[14]. בשנת ה'תרט"ו התארח רבי שמואל שניאורסון אצל הגרף טישקביץ ושם הבחין בדיוקן עליו נרשם שהוא של בעל התניא, אביו של רבי שמואל רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) ניסה לקנות את הציור אך ללא הצלחה, בתקופה מאוחרת יותר השאיל הצמח צדק את הדיוקן להביא אותו לביתו ולאחר מכן החזיר אותו חזרה לגרף[דרוש מקור]. בשנת תרמ"ח (1888) פרסם שמריהו שניאורסון[15] דיוקן עליו טען שאותו צייר בוריס שץ על פי הדיוקן המקורי של בעל התניא הנמצא אצל הגרף הגרף טישקביץ, הדיוקן זכה להסכמה מהרבנים רבי שמואל זנוויל קלפפיש ורבי שמריה נח שניאורסון האדמו"ר מקאפוסט וכן לכמה עדויות של חסידים שראו את בעל התניא שהעידו על אמיתות התמונה[16].

מאידך, בשנת ה'תרצ"ח (1938), פורסם בעיתון היומי הארץ[17], טענה לפיה הדיוקן המפורסם בתור דיוקנו של בעל התניא הוא דיוקן מזויף והוא למעשה דיוקן של שמריהו שניאורסון שהיה דומה במעט לבעל התניא, וזאת על סמך עדותו של הצייר בוריס שץ משנת ה'תרפ"ז שצייר את הציור בעצמו, לפיה הציע בוריס שץ לשמריהו שניאורסון ממנו לצייר אותו ולפרסם את דיוקנו כדיוקן בעל התניא וזאת בשל מצבו הכלכלי הירוד. הבמחר מקובל כי התמונה איה אותנטית.

חיבוריו

שו"ת צמח צדק, מהדורה ראשונה, וילנא, ה'תרל"ב

לקריאה נוספת

  • חיים מאיר הילמן, בית רבי, באתר היברובוקס, ברדיצ'ב, תרס"ב (חלק שלישי של הספר; מתוך 3). הוצאה חדשה, מהדיר: לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, תורת חב"ד לבני הישיבות, ירושלים.
  • הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות כרך תשיעי, רבי מנחם מענדל אדמו"ר הצמח צדק, (מתוך דבריהם וכתביהם של אדמו"רי חב"ד מליובאוויטש), קה"ת, כפר חב"ד.
    • פרק חמישי של תולדות רבותינו נשיאינו לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד (קיצור וליקוט מתוך ספר התולדות).
  • "רבותינו נשיאינו" חלק חמישי, אדמו"ר הצמח צדק, לילדים.
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א, בני ברק, תשמ"ו, עמ' עא-צה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בדורות קודמים היו ספקות באשר לשנת הולדתו האם הייתה בשנת תקמ"ח, תקמ"ט או תק"נ, ראה רשימת דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן (יוסף יצחק שניאורסון, קה"ת, (2011).) עמ' מט בהערה 211 סקירה על הגרסאות שבתאריכי הולדתו, התמים חוברת ג' עמ' כה. בשלשלת היחס בהיום יום נכתב שנולד בשנת תקמ"ט ערב ר"ה (של תק"נ).
  2. ^ ע"פ שלשלת היחס
  3. ^ ע"פ שלשת היחס
  4. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה"
  5. ^ מעמד "אזרח נכבד" התיר ליהודים מסחר בערים הגדולות וכן פטור מעבודת הצבא והטבות נוספות. תואר זה קיבלו כל משתתפי אספת הרבנים. את התואר "אזרח נכבד לדורותיו", המעניק הטבות דומות גם לצאצאיו, קיבל על כך שייסד את העירה שצעדרין.
  6. ^ צילום התעודה, ומסמכים הקשורים לבקשה, באתר COL.
  7. ^ אגרות קודש הריי"צ חלק ב' עמ' קז.
  8. ^ הספר "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה" באתר ספריית ליובאוויטש במהדורת טקסט
  9. ^ ובאידיש:"טראכט גוט וועט זיין גוט"
  10. ^ ספר המאמרים, עמ' רפו
  11. ^ ספק אם היה בכור. ראו: שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, פרק פ"ה, עמ' קס"ה.
  12. ^ (רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש השביעי בשושלת חב"ד - הוא נכד נכדו, בן אחר בן)
  13. ^ פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה : חסידות חב"ד באימפריה הרוסית : תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו. ISBN 9654932636‏.
  14. ^ בית רבי,ע' 6 - 501
  15. ^ בן רבי לוי יצחק שניאורסון מצאצאי אדמו"ר הזקן. היה מדפיס ספרים בורשה, פולין. ראה ספר הצאצאים, עמ' 174
  16. ^ עיתון התמים, כסלו ה'תרצ"ט
  17. ^ מד' בסיוון ה'תרצ"ח


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0
  1. ^ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
  2. ^ לעצים נוספים של משפחת שניאורסון: ענף חיים אברהם | ענף משה | ענף סלונים: חלק א, חלק ב, חלק ג | ענף טברסקי | ענף ברוך שלום | ענף מהרי"ל | ענף חיים שנ"ז | ענף יואלי | ענף זלמנסון