רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)

רבי מנחם מנדל שניאורסון
-

ציור של בעל ה'צמח צדק'
לידה	כ"ט באלול ה'תקמ"ט ליוזנה
פטירה	י"ג בניסן ה'תרכ"ו (בגיל 76) לובביץ'
מקום קבורה	לובביץ'
מקום מגורים	העיירה לובביץ'
השתייכות	חב"ד-ליובאוויטש
רבותיו	אביו רבי שלום שכנא אלטשולר סבו רבי שניאור זלמן מלאדי
חיבוריו	ראו בהמשך
בת זוג	חיה מושקא שניאורסון
אדמו"ר מחב"ד-ליובאוויטש ה־שלישי ט' בכסלו ה'תקפ"ח – י"ג בניסן ה'תרכ"ו → רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי) רבי שמואל שניאורסון (חב"ד ליובאוויטש) ←

רבי מנחם מנדל שניאורסון (מכונה הצמח צדק על-שם ספרו; כ"ט באלול ה'תקמ"ט, 1789 – י"ג בניסן ה'תרכ"ו, 29 במרץ 1866) היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד. עמד בראשה משנת ה'תקפ"ח (1827) ועד לפטירתו בשנת ה'תרכ"ו (1866).

קורות חייו

נעוריו

נולד בעיירה לאוזני שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (מאז שנות ה-תש"ן, ליוזנה במחוז ויטבסק בבלארוס) לדבורה לאה, בתו של רבי שניאור זלמן מלאדי, ולרבי שלום שכנא אלטשולר. נקרא על שם רבי מנחם מנדל מוויטבסק. נודע בכינוי 'הצמח צדק', על שם ספריו.

כשהיה בן שלוש התייתם מאמו, ועל פי צוואתה גדל בבית סבו, רבי שניאור זלמן מלאדי ("בעל התניא"), שאימץ אותו ולימד אותו תורה. כבר בשנת תקס"א (בגיל 11) החל לכתוב בעצמו חידושי תורה. בה' בכסלו תקס"ד (בגיל 14) התחתן עם בת דודו, חיה מושקא, בתו של רבי דובער - האדמו"ר האמצעי מחב"ד.

בעת מלחמת נפוליאון ברח לעיר קרמנצו'ג שם התבודד ולמד לבדו בין השנים תקע"ג - תקפ"ז ,עד פטירת חותנו היה עונה תשובות על שאלות הלכתיות בשמו^{[דרוש מקור]}. לאחר פטירת חותנו סירב למלא את מקומו^{[דרוש מקור]}. רק לאחר שנה וחצי, כשרבו הפצרות החסידים, בעת חג השבועות של שנת תקפ"ט, ניאות לקבל על עצמו את נשיאות חב"ד^{[דרוש מקור]}.

בהנהגת חסידות חב"ד

עם קבלת הנשיאות החל בפעילות להצלת צעירים יהודים מגזירת הקנטוניסטים. על פי תיאורו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, הקים ועד שניסה להפחית ממספר האנשים שיש לתת לעבודת הצבא על ידי פדייתם בכסף, וכן ארגון בשם "חברה תחיית המתים" לצורך שחרור את הילדים בכל צורה שהיא, משיחוד השומרים ורישום הילדים כמתים, ושליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים כדי לעודדם שיישארו יהודים נאמנים לדתם. הוא קירב חיילים אלו ונמצא מאמר חסידות שאמר ביידיש כשביקר פעם קבוצה מהם.

בשנת תקצ"ט עודד את חסידיו לעבוד בחקלאות. לצורך זה הושיב בשנת תר"ד כששים משפחות בעיירה שצעדרין. בעקבות זאת, ממשל הצאר העניק לו את התואר "אזרח נכבד" ובהמשך העניק קיסר רוסיה הצאר ניקולאי הראשון בשנת תרי"א את התואר "אזרח נכבד לדורותיו". תואר זה היה תקף עד לסיום שלטון הצאר ב-תרע"ז.

לפי דברי האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון, בסביבות שנת תר"א ייסד ישיבה בליובאוויטש על מנת למנוע מרוח ההשכלה לסחוף אליה את הצעירים. הישיבה שרדה 26 שנים.

הצמח צדק נלחם נגד גזרות המשכילים בחוזקה, ונגד מטרתם לעקור את החינוך היהודי. המשכילים שלחו מרגלים רבים לליובאוויטש שריגלו אחר הצמח צדק, אחד המרגלים המופרסמים היה ליפמן^{[דרושה הבהרה]} ששהה בליובאוויטש במשך כמה שנים ואף התיידד עם בנו של הצמח צדק רבי ברוך שלום שניאורסון. המשכיל מרדכי אהרון גרינצבורג נסע לליובאוויטש וניסה לשכנע את הצמח צדק לתמוך בעצות המשכילים אולם הצמח צדק דחה את אותם טענות.

בשנת תר"ג הוזמן הצמח צדק לאספה מטעם המשכילים בפטרבורג שם דנו על הצעות המשכילים, בתחילה השתמט הצמח צדק מהאסיפה אולם לבסוף הגיע אליה, באספה לחם הצמח צדק נגד גזירת המשכילים ואף נתפס ונאסר 22 פעמים במהלך האספה^{[דרושה הבהרה]}, ולבסוף האספה בוטלו הצעות המשכילים.

בשנת תר"ח התקיים בחירות לאספה חדשה, הצמח צדק ניהל תעמולה שנציגים חרדים יבחרו לאספה. על אף שרוב הציבור בחר בנציגים החרדים, רוב הנציגים באספה היו מטעם המשכילים, ולבסוף בוטלה האספה^{[דרושה הבהרה]} יחד עם עצות המשכילים.

מלחמתו של הצמח צדק במשכילים, נכתבה על ידי נינו רבי יוסף יצחק שניאורסון בספר "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה"

היה מַרְבֶּה באמירת תהילים, ואמר לחסידיו: אילו ידעתם כוחם של אמירת תהילים, הייתם אומרים בכל עת.

הצמח צדק טבע את המשפט "תחשוב טוב יהיה טוב" שהפך למשפט יסוד בחב"ד.

הצמח צדק נחשב גאון בתורת הנגלה, וגם גדולי תורה מקרב המתנגדים העריכו את למדנותו. שאלות הלכתיות נשלחו אליו מאזורים שונים באימפריה הרוסית. תשובותיו וחידושיו קובצו בספרים "צמח צדק". נודע גם בשל ספרייתו הגדולה. מסופר עליו כי מגיל 12 החל לכתוב חידושי תורה. חלק מכתביו יצא לאור, הן בנגלה שבתורה והן בקבלה ובחסידות. כתבי יד רבים שלו אבדו וחלקם נמצא מאוחר יותר ויצא לאור.

נפטר ביום י"ג בניסן תרכ"ו ונקבר בבית העלמין בלובביץ'. ממלא מקומו בליובאוויטש היה צעיר בניו, רבי שמואל שניאורסון.

משפחתו ותלמידיו

משפחתו

לרבי מנחם מנדל היו שבעה בנים, ושתי בנות:

בניו

• בנו הראשון, רבי ברוך שלום שניאורסון, נשאר אחר פטירת אביו בעיירה ליובאוויטש, וסירב לקבל משרת אדמו"ר.
• בנו השני, רבי יהודה לייב (המהרי"ל), הקים אחר פטירת אביו את חצר "חב"ד-קאפוסט", הוא עצמו נפטר חצי שנה אחרי אביו, בניו המשיכו לנהל את החצר, אך לאחר פטירתם לא נותר ממשיך לשושלת.
• בנו השלישי, רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון, הקים אחר פטירת אביו את חצר "חב"ד-לאדי", את החצר הזו ניהל אחריו בנו, אך אחר כך התפרקה החסידות.
• בנו הרביעי, רבי ישראל נח (המהרי"ן), הקים אחר פטירת אביו את חצר "חב"ד-ניעזין", אך לחצר זו לא היה המשך.
• בנו החמישי, רבי יוסף יצחק מאוורוץ', חתנו של רבי יעקב ישראל טברסקי מטשערקאס, הקים בחיי אביו ולמרות התנגדותו את חצר "אוורוטש". חצר זו לא הייתה חצר בסגנון חב"די, אלא כהמשך לחסידות טשערקאס.
• בנו השישי, רבי יעקב, נפטר בעודו בגיל צעיר בשנת ה'תרט"ז בערך. היה נשוי ובנו נקרא ר' שניאור.
• בנו השביעי, רבי שמואל (מהר"ש), מילא את מקום אביו בליובאוויטש, לפי צוואת האב ממנו המשיכה שושלת חב"ד ליובאוויטש.

בנותיו

• ראדע פריידא, נישאה לר' שניאור
• דבורה לאה, נישאה לר' לוי יצחק

מתלמידיו

• רבי הלל מפאריטש
• רבי שניאור זלמן פרדקין מלובלין, בעל ה"תורת חסד"
• רבי אברהם דוד לבוט, בעל "שער הכולל"
• רבי פרץ חן

תקופת חייו של רבי מנחם מנדל שניאורסון על ציר הזמן

‏

תמונתו

ערך מורחב – תמונתו של בעל התניא

ישנו דיוקן מפורסם המיוחס לבעל התניא, שעל פי הנטען צויר בעת ששהה במעצר. ככל הנראה הדיוקן בירושה במשך כמה דורות עד נקנה על ידי הגרף טישקביץ (Tyszkiewicz), שהחזיקו בביתו במשך כמה שנים. אורחיו ומבקריו שמעו ממנו כי הדיוקן הוא של אחד הרבנים היהודים הגדולים. בשנת ה'תרט"ו התארח רבי שמואל שניאורסון אצל הגרף טישקביץ ושם הבחין בדיוקן עליו נרשם שהוא של בעל התניא, אביו של רבי שמואל רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) ניסה לקנות את הציור אך ללא הצלחה, בתקופה מאוחרת יותר השאיל הצמח צדק את הדיוקן להביא אותו לביתו ולאחר מכן החזיר אותו חזרה לגרף^{[דרוש מקור]}. בשנת תרמ"ח (1888) פרסם שמריהו שניאורסון דיוקן עליו טען שאותו צייר בוריס שץ על פי הדיוקן המקורי של בעל התניא הנמצא אצל הגרף הגרף טישקביץ, הדיוקן זכה להסכמה מהרבנים רבי שמואל זנוויל קלפפיש ורבי שמריה נח שניאורסון האדמו"ר מקאפוסט וכן לכמה עדויות של חסידים שראו את בעל התניא שהעידו על אמיתות התמונה.

מאידך, בשנת ה'תרצ"ח (1938), פורסם בעיתון היומי הארץ, טענה לפיה הדיוקן המפורסם בתור דיוקנו של בעל התניא הוא דיוקן מזויף והוא למעשה דיוקן של שמריהו שניאורסון שהיה דומה במעט לבעל התניא, וזאת על סמך עדותו של הצייר בוריס שץ משנת ה'תרפ"ז שצייר את הציור בעצמו, לפיה הציע בוריס שץ לשמריהו שניאורסון ממנו לצייר אותו ולפרסם את דיוקנו כדיוקן בעל התניא וזאת בשל מצבו הכלכלי הירוד. הבמחר מקובל כי התמונה איה אותנטית.

חיבוריו

שו"ת צמח צדק, מהדורה ראשונה, וילנא, ה'תרל"ב

• צמח צדק - שאלות ותשובות הלכתיות, פסקי דינים, וחידושים על הש"ס. שם הספר בא לרמז על שם המחבר (בכתיב המקובל בשפת היידיש) - "מנחם מענדל" בגימטריה "צמח צדק".
• דרך מצותיך - טעמי המצוות על-פי תורת החסידות.
• ביאורי הזוהר- ביאור מאמרים מספר הזוהר.
• ספר החקירה - דרך אמונה - ספר פילוסופי-מחקרי בסגנון "מורה הנבוכים" של ה"רמב"ם", ספר העיקרים, ועוד. (הספר נכתב לערך בשנת תר"ג, שנה שבה הירבה הצמח צדק להתווכח עם אלה שניסו לשנות חוקים ברוסיה בנוגע לדת ישראל).
• אור התורה - ארבעים ושניים כרכים של ביאורי חסידות על התורה, מועדים ונ"ך (נביאים וכתובים).
• ספר הליקוטים - סדרה בת כמה עשרות כרכים, שבה לוקטו דברי תורתו לפי ערכים בסדר הא"ב.
• אגרות קודש - תשעים מאגרותיו, מהדורה מוערת עם מבוא, בעריכת הרב שלום בער לוין והרב יהושע מונדשיין, הוצאה חדשה, קה"ת ברוקלין ה'תשע"ג.

לקריאה נוספת

• חיים מאיר הילמן, בית רבי, באתר היברובוקס, ברדיצ'ב, תרס"ב (חלק שלישי של הספר; מתוך 3). הוצאה חדשה, מהדיר: לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, תורת חב"ד לבני הישיבות, ירושלים.
• הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות כרך תשיעי, רבי מנחם מענדל אדמו"ר הצמח צדק, (מתוך דבריהם וכתביהם של אדמו"רי חב"ד מליובאוויטש), קה"ת, כפר חב"ד.
  • פרק חמישי של תולדות רבותינו נשיאינו לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד (קיצור וליקוט מתוך ספר התולדות).
• "רבותינו נשיאינו" חלק חמישי, אדמו"ר הצמח צדק, לילדים.
• אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א, בני ברק, תשמ"ו, עמ' עא-צה.

קישורים חיצוניים

• "מנחם מענדל מְלוּבַּאוִויץ", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 244, באתר HebrewBooks
• רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" מאגר של חלק מספרי הצמח צדק, באתר ספריית חב"ד
• אדמו"ר הצמח צדק - רבי מנחם מנדל שניאורסאהן, באתר MyTzadik
• אודות תמונתו של הצמח צדק באלבום "מבית הגנזים"(עמוד רנז), הרב שלום דובער לוין, הוצאת ספריית חב"ד תש"ע.
• מסמכים היסטוריים: תיק קבלת תואר "אזרח נכבד לדורותיו". באתר חב"ד און ליין.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0