ניגונים חסידיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף בעל מנגן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ניגונים חסידיים, היא סוגה מוזיקלית השייכת למוזיקה היהודית. המונח כולל ניגונים ושירים שהושרו בתנועת החסידות, בה יוחס למוזיקה תפקיד חשוב בעבודת השם. וכן שירים בסגנון זה שהולחנו כיום, שירים וניגונים אלו מלווים את התפילות ומושרים גם בטישים, התוועדויות, חתונות, סעודות מצווה ומועדים נוספים. מקורות המוזיקה החסידית מיוחסים למקורות קדומים כמו שירת הלויים בבית המקדש והושפעו גם מהמוזיקה האירופאית.

הניגון בראי החסידות

לפי הקבלה יש קשר בין נגינה לנבואה על פי הכתוב: "וְעַתָּה קְחוּ-לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד-ה'."[1], האדמו"ר הזקן בעל התניא, מייסד חסידות חב"ד אף הקדיש מאמר שמבאר את הפסוק על פי תורת חב"ד, וכן שאר אדמו"רי חב"ד הקפידו לשבח ולהלל את חשיבות ומעלת הניגונים. על הניגון החסידי אמר רבי ישראל ממודז'יץ: "אומרים שקרוב עולם הנגינה אצל עולם התשובה, ואני אומר שעולם הנגינה הוא עולם התשובה עצמו".

בחסידות, בייחוד בחצרות החסידיות של ברסלב (ראו ניגוני ברסלב), ויז'ניץ, מודז'יץ ובחב"ד, רואים עניין גדול בניגון החסידי. מספרים על רבי נחמן מברסלב שאת חידושיו היה אומר בניגון והיה אומר שלכל דבר תורה יש ניגון שונה. גם אדמו"ר הזקן מייסד תנועת חב"ד היה מדבר בניגון. לשיטת רבי נחמן מברסלב יש קשר ברור בין הסיפור החסידי לבין הניגון החסידי. הבעש"ט ביקש בעת פטירתו, לשיר את ניגונו של המגיד מזלוטשוב, ואמר שבכל עת שיושר ניגון זה בחבורה, הוא יגרום התעוררות תשובה.

ניגון המיוחס לרבי רבי אלימלך מליז'נסק, מאופיין גם בריקוד מיוחד. זוגות רוקדים יוצרים שערים בידיהם, כל זוג נכנס בתוך ה"שער" שיוצרים הזוג שממולו ואחר כך פושט את ידיו לגובה ונותן לזוג הנוסף שבא ממולו, להיכנס בתוך ידיו. וחוזר חלילה. לדברי צדיקים, סודות גדולים רמוזים בריקוד זה ובעיקר סוד מידת הענווה.

בשם הגר"א נאמר: ”...כל החכמות נצרכים לתורתינו הקדושה וכלולים בה, וידעם כולם לתכליתם. והזכירם: חכמת האלגברה, המשולשים וההנדסה, וחוכמת המוזיקה, ושיבחה הרבה. הוא היה אומר אז, כי רוב טעמי תורה וסודות שירי הלויים, וסודות תיקוני הזהר, אי אפשר לידע בלעדה ועל ידה יכולים בני אדם למות, בכלות נפשם בנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה.”[2].

הניגון בחצרות החסידיות

בחצרות החסידיות קיים שימוש נרחב בניגונים, החל בניגוני שבת המושרים בכל טיש חסידי, עבור דרך ההתוועדויות השונות בהן ממלאת השירה תפקיד מרכזי ועד ניגון ההכנה המושר בחצרות מסוימות כהכנה לשמיעת הדרשה (שיחת התעוררות, שמוע'ס, מאמר אצל חב"ד או תורה) שנושא האדמו"ר או המנהיג.

מקובל בחסידויות שונות כמו בעלז, כי האדמו"ר מבקש לפעמים להלחין ניגון על מילים מסוימות.

בעל מנגן ומקהלה

חצרות רבות מחזיקות בעל מנגן יחיד או כמה, משמעות התפקיד הוא חסיד מהחצר עם חוש מוזיקלי מפותח המשתמש כמלחין החצר, מומחה בניגוני החצר ונוסחאות הניגונים שלה במסורת החצר, והאיש שמתחיל את הניגונים בטיש או בהתוועדות וכדומה, מהות התפקיד משתנה מחצר לחצר[3].

יש חצרות שמחזיקות מקהלה (או קאפעלע). בשמחות החצר, כגון נישואי צאצאי האדמו"ר, ובאירועים מרכזיים, ממלאת המקהלה תפקיד מרכזי. מקהלות ידועות ומפותחות קיימות בחסידויות: גור, בעלזא, ויז'ניץ, נדבורנה, באבוב, חב"ד, סדיגורה ועוד.

הניגון בחסידויות הפולניות

בזרם הפולני מאופיינת הנגינה בלחנים ללא מילים, וזאת הסביר אחד האדמו"רים כך: "בשיר עם מילים, אתה מכוון את הלב לפי המילים של השיר, אבל בניגון כל אחד יכול לכוון על מה שלבו ירצה". הניגונים הפולניים מאופיינים במקצבם המדויק, ובקשיחות היתר שלהם, לעומת הנגינה הגליציאנית והרוסית.

בחצרות הפולניות, שרים בימים הנוראים, כ-25 ניגונים. במוצאי שבת סליחות, מושר הפיוט "במוצאי מנוחה", וכמו כן "סלח נא ו"קדיש תתקבל". בראש השנה שרים: "זכרנו" (שחרית ומוסף), "ובשופר גדול", "אין קצבה", "היה עם פיפיות", "היום תאמצנו", "קדיש תתקבל" (בכל התפילות), "בפי ישרים", "א-ל מלך" ועוד. ביום הכיפורים מושר הפיוט "כי אנו עמך". בשאר המועדים מושרים גם כן פיוטים רבים.

בחסידות גור, עד לשנים האחרונות הושרו הניגונים לראשונה בחג על ידי הקאפעלע (המקהלה), ללא עזרת הקהל. לאחרונה שינה האדמו"ר גישה זו, ודרש לפרסם את הניגונים בקלטות לפני הימים הנוראים. לקראת ראש השנה שנת תשס"ט הקצין האדמו"ר את גישתו, וקבע שלבד משני מנגינות, אחת על קדיש תתקבל, ואחת להיום תאמצנו, לא יולחנו כלל ניגונים חדשים, אלא ישירו ניגונים ישנים ומוכרים, זאת כדי שכל הציבור יוכל להשתתף בשירה ולא ישתתף בצורה פסיבית בלבד. מדי שנה מפיקה מקהלת חצר גור שני תקליטים ובהם כ-20 יצירות חדשות, מארשים, ואלסים ואף אופרות.

בחסידות מודז'יץ מלחין האדמו"ר בעצמו בכל שנה כ-10 ניגונים חדשים לימים נוראים ולחן חדש ל"בצאת ישראל ממצרים" לקראת פסח. בנוסף מולחן ניגון לכבוד כל שמחה בחצר.

בחסידות אלכסנדר המשתקמת לאיטה לאחר חורבנה בשואה, חודשה המקהלה עם הכתרתו של האדמו"ר הנוכחי ובכל שנה מולחנים כ-5 ניגונים, אך הקצב גובר משנה לשנה.

הניגון בחצר חב"ד

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – ניגוני חב"ד, ניגוני הרבי מחב"ד

בחסידות חב"ד הניגון הוא אחד מיסודות החסידות, אותו מנגנים בהתוועדויות, לפני ואחרי אמירת מאמרי חסידות ובהזדמנויות רבות. ישנם ניגונים מיוחדים המיוחסים לאדמור"י חב"ד חלק גדול מניגוני חב"ד חוברו בידי גדולי חסידי חב"ד. הניגון הנעלה ביותר הוא ארבע בבות אותו חיבר רבי שניאור זלמן מליאדי (מייסד חסידות חב"ד ובעל התניא ושולחן ערוך הרב), את הניגון מנגנים בהזדמנויות מיוחדות בלבד, בתאריכים חסידיים ובהם י"ט בכסלו ובמעמד החופה (חצרות חסידיות רבות מנגנים גם ניגון זה בחופה). לניגוני חב"ד סגנונות רבים.

הניגון בחצר ויז'ניץ

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ניגוני ויז'ניץ

בחסידות ויזניץ לדורותיה שמשו הניגונים כחלק מרכזי בעבודת ה' בחסידות, עד שהאדמו"ר רבי חיים מאיר הגר האמרי חיים נהג לומר שבכל צבא יש הרבה צבאות וחילות ובצבא ה' חסידות ויזניץ היא חיל הנגינה. ההיסטוריה של הניגון בחצר ויזניץ מתחילה עוד מימי ראשון האדמו"רים רבי מנחם מנדל הגר (קוסוב) שנהג להלחין ניגון מיוחד לכל שבת ולכל חג, רוב הניגונים נשכחו ואבדו במשך השנים עד שנותרו מהם בודדים וידועים, נכדו רבי מנחם מנדל הגר (צמח צדיק) מויז'ניץ שב וחידש את ערך השירה והניגון בחסידות, גם נכדו רבי ישראל הגר (אהבת ישראל) העריך ועודד את השירה בחצרו שממלחיניה היה המשב"ק רבי ניסן יוסט שהלחין שירים רבים, ניגונים ומארשים בחצר הרבי. בנו רבי חיים מאיר הגר הביא את השירה בחסידות לשיאים חדשים, הוא הלחין עשרות שירים, חידש שירים רבים שנעלמו ברבות השנים ואף הביא לחצר שירים גויים ש"גיירם" והתאימם לזמירות השבת. נכדו הרב ישראל הגר גם הוא הלחין וחידש שירים וניגונים.

ניגונים בעלי מסורת

(מולטימדיה)

"ניגון הבעל שם טוב"
ניגון חסידי שהלחנתו מיוחסת לבעש"ט
לעזרה בהפעלת הקבצים

בחסידויות מסוימות, ישנה מסורת על ניגונים. בחב"ד למשל, מושרים עשרת הניגונים המכוונים, שהם ניגונים שהולחנו על ידי אדמו"רי חב"ד, ומושרים רק בזמנים מיוחדים. בחצר חסידויות בית רופשיץ, מקובל על ניגון מסוים, שהוא הושר בעת קריעת ים סוף. ברוז'ין ישנה מסורת על הניגון ששר יעקב אבינו כשרעה את צאנו, בחסידות ויזניץ מקובל ניגון מרבי ישראל מרוז'ין על "ותגלה ותראה"[4] שהוא שמע זאת מהמלאכים בשמיים, ובחסידות ביאלא, ידוע הניגון ששרו המלאכים בעת קבלת התורה.

המעבד החסידי רבי דוד מרגליות חשף לאחרונה עשרה ניגונים עתיקים אותם חיברו הבעש"ט ותלמידיו, והוציא אותם לאור באלבום מיוחד בשם "בני היכלא". הזמר החסידי ליפא שמלצר הוציא לאור קלטת ובה עשרה ניגונים בעלי מסורת.

מלחינים ידועים

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0