יובל (אישיות מהתנ"ך)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יוּבָל, אישיות מהתנ"ך, בנם השני של למך בן מתושאל ועדה אשתו. "הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב" (ספר בראשית, ד', כ"א), כלומר המציא את אמנות הנגינה.

יובל הוא אח ליבל, ומאשת אביו השנייה צלה הוא אחיהם למחצה של תובל קין ונעמה. שלושת אלו מוצגים כאבות העיסוקים האנושיים הבסיסיים - חרשות המתכת, רעיית הצאן והמוזיקה.

מקור שמו של יובל לא ברור. ייתכן ששמו הוא למעשה שיקוף של שם אחיו יבל, רועה הצאן שמכונה כך על שם היובֵל - הזכר המוביל את העדר. קיימים מספר אחים בגנאלוגיה המקראית בעלי שמות קרובים. היו שפירשו את שמו של יובל עצמו מלשון היובֵל, כאשר לפי פירוש זה משמעותו היא שופר.

ייתכן גם כי מקור השם בכינוי בתנ"ך לפלג מים או ואדי, כפי שכתוב בספר ירמיהו, פרק י"ז, פסוק ח', "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל-מַיִם, וְעַל-יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו".

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים


Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0