אצבן
אֶצְבֹּן או אׇזְנִי[1][2] (בכתיב מלא: אצבון; אוזני) הוא אישיות מהתנ"ך, בנו הרביעי של גד ונכדם של יעקב ושל זלפה שפחת לאה. לאצבן היו שישה אחים: צפיון, חגי, שוני, ערי, ארודי ואראלי.[3] למשפחתו של אצבן קראו משפחת האזני על שם שמו "אזני".[1][2]
אודותיו
בספר הישר מסופר שאמו של אצבן נקראה עוצית, והיא הייתה אשתו של גד.[4]
במפקד שבספר במדבר אצבן נקרא אזני, וכך גם משפחתו, משפחת האזני.[1][2][5]
רש"י אומר שאזני הוא אצבן ושהוא אינו יודע מדוע משפחתו לא נקראה על שמו הראשוני.[6] יש סוברים שאזני הוא מבניו או בני בניו של אצבן, וכיון שהייתה לו משפחה גדולה נקראו כולם על שמו[7].
יש הסוברים שאזני זה לא שם אלא שם ייחוס, מפאת היוד בסופו של שמו, כך גם ארודי, ערי ואראלי.[8][9]
שמו
אצל השומרונים הוא נקרא אצבעון. על פי זה אפשר לפרש את שמו מלשון אצבע, כסימן טוב למשפחה שנתברכה בעוד ילד. וכן יש שם אכדי הנקרא אֻבַנֻ (אובנו), שפירושו אצבע, סימן.[2] בתרגום השבעים הוא נקרא אזני.[2] ובפעם הראשונה שהשם מופיע הוא נקרא תצבן, משום שהאותיות א' ות' היו מתחלפות. בספר היובלים נקרא "אזון".[10]
יש שהסבירו כי השם אזני הוא קיצור חיבה של שם כמו אזניה או יאזניהו. יש הסוברים שהוא קשור לשם האכדי אֻזְנָנֻ, שפירושו בעל אזניים ארוכות.[2]
השל"ה בספרו שני לוחות הברית[11] מציין את שינוי שמו והקשר המרומז בו בין האצבע לאוזן, כמקור למאמר חז"ל[12] ”מה טעם משופות האצבעות כיתדות? שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יניח אצבעותיו באוזניו"”.
לפי דעת מקרא, אצבן נקרא גם אזני משום צורת אזנו כשהוא נולד.[13]
יש מדרש האומר שאצבן נקרא אצבן ואזני משום ש”שמע אזני דבריו של אהרן והאזין לתוכחתו. ולכך קראו אזני. מיד חזר בתשובה ועשה צביונו של השם. לכך קראו אצבן” [14]
יש מפרשים שנקרא כך מפני שרוב המשפחה נחסרה ונשאר רק אוזן ממנה[15].
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק ט"ז
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 ראו אנציקלופדיה מקראית כרך א
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק ט"ז
- ^ ספר הישר (מדרש), טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- ^ ראו עולם התנ"ך - דברי הימים א' עמ' 87
- ^ רש"י על במדבר, כ"ו, ט"ז
- ^ רבי יוסף בכור שור על ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק ד'; ספר הג"ן, הדר זקנים ודעת זקנים על ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק א'.
- ^ ראו עולם התנ"ך - במדבר עמ' 159
- ^ ראו אנציקלופדיה מקראית כרך א' גם בענין זה
- ^ ספר היובלים/מד, באתר he.wikisource.org
- ^ חלק ג - תורה שבכתב, פרשת פנחס, "דרך חיים תוכחת מוסר".
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ה' עמוד ב'
- ^ דעת מקרא על במדבר, כ"ו, ט"ז
- ^ ראו תורה שלמה פרשת ויגש
- ^ גור אריה על ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק י"ג
