רבי שמואל אוירבך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שמואל אוירבך
הרב שמואל אויערבך בלימוד.JPG
הרב שמואל אוירבך
לידה 21 בספטמבר 1931
י' בתשרי ה'תרצ"ב
פטירה 24 בפברואר 2018 (בגיל 86)
ט' באדר ה'תשע"ח
ירושלים
מקום פעילות ירושלים ישראל
השתייכות חרדים ליטאים
תפקידים נוספים חבר מועצת גדולי התורה
רבותיו אביו רבי שלמה זלמן אוירבך, הרב שך
תלמידיו האדמו"ר מאמשינוב, הרב שלום יוסף גלבר, הרב יאשיהו פינטו, הרב דוד חי אבוחצירא.
חיבוריו דרכי שמואל, אהל רחל

רבי שמואל אוירבך (נכתב גם אויערבאך; י' בתשרי ה'תרצ"ב, 21 בספטמבר 1931 - ט' באדר ה'תשע"ח, 24 בפברואר 2018[1]) היה ראש ישיבת מעלות התורה בירושלים וחבר נשיאות ועד הישיבות. לאחר פטירת הרב אלישיב והפיצול בציבור הליטאי היה המנהיג הרוחני של הזרם הקיצוני יותר מבחינה אידאולוגית בציבור החרדי ליטאי, המיוצג בידי מפלגת בני תורה. אנשיו ראו בו את ממשיך הקו ההשקפתי של הרב שך[2]. הרב אוירבך היה חבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה, אולם מאז הפיצול לא השתתף בישיבותיה.

תולדות חייו

הרב שמואל אוירבאך

נולד בשכונת שערי חסד בירושלים, בנם הבכור של רבי שלמה זלמן אוירבך וחיה רבקה (רוחמקין). הסנדק בברית המילה שלו היה האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי (רחמסטריווקא) מרחמסטריווקה, ובפדיון הבן שלו שימש ככהן הרב אליעזר כהן[3], למד בישיבת עץ חיים ואצל אביו. בשנת 1954 היה בין תלמידי ישיבת עץ חיים שהתנגדו להנפת דגל ישראל בשער הישיבה ביום העצמאות[4]. היה מקורב לרב מטשיבין[5].

בצעירותו כיהן כראש ישיבת "שם עולם" של אמשינוב. בשנות ה-70 התמנה בידי רבי מרדכי אליפנט לר"מ בישיבת איתרי, שם לימד עד שנת ה'תשל"ז (1977). לאחר מכן לימד תקופה קצרה בישיבת קול תורה במטרה להקים "קיבוץ" בישיבה[6]. עמד בראש "כולל שם" של משפחת מוסאיוף בשכונת הבוכרים. בשנות הנהגתו של הרב אלעזר מנחם מן שך היה הרב אוירבך מקורב אליו.

בראש חודש אייר ה'תשמ"ב הקים הרב אוירבך בעידודו של אביו את ישיבת מעלות התורה בשכונת שערי חסד בירושלים ועמד בראשה. הישיבה מתאפיינת בגילם הבוגר של תלמידיה, המצטרפים אליה בדרך כלל לאחר שנות לימוד בישיבות אחרות. בישיבה גם כולל ובו כמה עשרות אברכים.

הרב אוירבך עסק גם בקבלה[7], ולמד גם עם רבי מרדכי שרעבי[5]. הוא ירש מאביו את תפקידו כנשיא ישיבת המקובלים שער השמים[8].

בבחירות 1996 תמך באופן בלתי רשמי במפלגת תלם אמונה, של הרב יוסף עזרן, בניגוד לדעתם של רוב הרבנים הליטאים.

בשנת ה'תשס"ג צורף למועצת גדולי התורה של דגל התורה ובשנת ה'תשס"ח מונה כחבר נשיאות בוועד הישיבות[9]. הוא שימש כנשיא של מוסדות תורה וחינוך וכן כנשיא קופת "חסדי שלום" שהוקמה בעקבות המחלוקת בציבור הליטאי.

בשנת ה'תשע"ב[10] כונסה מועצת גדולי התורה של דגל התורה בראשות הרב שטינמן כדי להרחיב את שורותיה. הרב אוירבך דרש לצרף גם את הרב דב צבי קרלנשטיין ורבנים נוספים ממקורביו, אך בקשתו לא נענתה[11]. מאז הרב אוירבך לא השתתף בכינוסי המועצה (מלבד בכינוס המשותף של מועצות גדולי התורה של אגודת ישראל ודגל התורה ושל מועצת חכמי התורה, בתשע"ד[12]).

הרב אוירבך היה מקורבו של הרב יוסף שלום אלישיב. סמוך לפטירת הרב אלישיב חל פיצול במחנה הליטאי, בראש מחנה הרוב ניצב הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן ובראש מחנה המיעוט עמד הרב שמואל אוירבך. בה'תשע"ב[13] הוקם בחסותו העיתון "הפלס" והוא שימש כסמכות הרוחנית העליונה שלו. בה'תשע"ד[14] פרסם מכתב לטובת העיתון, שבו הגדיר אותו כ"יסודה וקיומה של תורה והרבה גופי תורה תלויים בו"[15].

בדצמבר 2012 החליטה מועצת גדולי התורה של דגל התורה להציב במקום השלישי בקרב מועמדי המפלגה את יעקב אשר, במקום מנחם כרמל, מקורבו של הרב אוירבך, שהוצב במקום זה בבחירות הקודמות[16]. בעקבות זאת הקימו אנשים המזוהים עם מחנהו של הרב אוירבך את מפלגת "נצח"[17]. שבוע לפני הבחירות הוא נועד בביתו עם האדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר, והשניים סיכמו על תיאום בנושא הגיוס ובנושאים נוספים בין הרב אוירבך ונציג "הסיעה המרכזית" של חסידות גור, יעקב ליצמן. בעקבות זאת פרסם הרב אוירבך מכתב תמיכה ברשימת "יהדות התורה" והורה לנציגי רשימת "נצח" להסיר את התמודדותם[18]. לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, בשנת 2013 הקימו תומכיו את "מפלגת בני תורה", והיא התמודדה בירושלים, בבני ברק ובמודיעין עילית וזכתה בחמישה מושבים. בעקבות התמודדותה העצמאית של "בני תורה" בבחירות לרשויות המקומיות התבטא הרב חיים קנייבסקי בחריפות רבה כלפיו וכלפי תומכיו[19].

בה'תשע"ה יזם את הקמת בד"ץ מסורת [20]וזאת לאחר השינויים שהתרחשו בכשרות שארית ישראל[21].

בבחירות לכנסת העשרים פורסם בעיתון "הפלס" שבחסותו, שאין כל הוראה או המלצה מצדו להצביע עבור אחת המפלגות[22].

היה נשוי לרחל, בת הרב פנחס אליעזר פקשר מירושלים (נפטרה בי"ד בטבת ה'תש"ן). על שמה נקראים חלק מספריו, וכן סמינר לבנות "אהל רחל". לבני הזוג לא היו ילדים. גיסו (בעל אחות אשתו) היה חבר הכנסת מנחם פרוש. תחילה התגוררו ברחוב "גשר החיים", לאחר פטירת רעייתו הוא עבר להתגורר בבנין הפנימיה של הישיבה, בשכונת שערי חסד.

פטירתו והלווייתו

נפטר מדום לב בליל שבת פר' תצוה-זכור ט' באדר תשע"ח [23]. הלוויתו התקיימה ביום ראשון י' באדר ההלוויה יצאה מישיבתו מעלות התורה בהשתתפות קהל רב. הספידוהו אחיו הרב אברהם דב אוירבאך, הרב עזריאל אוירבאך והרב מרדכי אוירבאך כמו כן הספידו הרב צבי פרידמן, הרב ברוך שמואל דויטש, הרב ישראל יצחק קלמנוביץ' והרב משה שטרנבוך, וכן תלמידיו הרב צבי וידר והרב יוסף פטרוף. נטמן בהר המנוחות לצד אביו הרב שלמה זלמן אוירבאך.

דעותיו

הרב אוירבך נחשב בעיני תלמידיו כממשיך הקו ההשקפתי של הרב שך. הוא דגל בעמדה אידאולוגית מחמירה בענייני חינוך והשקפה תורנית.

הוא התנגד להקמת מכללות אקדמיות לחרדים ולהתערבות משרד החינוך בתכני הלימוד במוסדות הלימוד החרדיים. הוא התנגד לכל צורה של שירות צבאי או שירות אזרחי. בשנת 2011 הצטרף למכתבם של רבי מיכל יהודה ליפקוביץ, רבי חיים קנייבסקי ורבי נסים קרליץ[24], שפורסם ב"יתד נאמן", בו קבעו שהמצטרף לשירות לאומי אזרחי "מחריב בזה את עצמו ואת צביון ביתו ועתיד חינוך ילדיו"[25].

הרב אוירבך התנגד להקמת הנח"ל החרדי, והיה בין הרבנים שהובילו את ההתנגדות לחוק טל ולכוונות לבצע שינויים בהסדר גיוס בני הישיבות. במכתב שפרסם ב"יתד נאמן" בשנת ה'תשע"ב (2012) כתב: "כאשר מקובלנו אנו מרבותינו עיני עדת ישראל אשר מפיהם אנו חיים, אשר זו (=גיוס בני הישיבות) גזירת עקירת הדת, אשר על זה נצטווינו לעמוד על נפשינו בלי שום ויתור חס ושלום לקדש שם שמים".

החל משנת 2012[26] הורה הרב אוירבך שלא להתייצב בלשכות הגיוס לקבלת דחיית גיוס במסגרת הסדר תורתו אומנותו. ב-תשע"ד ביקר את ועד הישיבות על שהוא משתף פעולה עם הצבא והורה שאין להתייצב גם כדי לקבל פטור[27]. בתחילת תשע"ו[28] הודיע כי הוא מתנגד לתיקונים בחוק הגיוס לבני הישיבות שדרשו חברי הכנסת החרדים בעידוד מועצות גדולי התורה של מפלגותיהם[29]. בעת מעצר עריקים שלא התייצבו כהוראתו על ידי המשטרה הצבאית, הורה הרב אוירבך לתלמידיו לצאת להפגנות ולחסימות כבישים במקומות רבים בישראל.


בוויכוח שהתגלע בישיבת פוניבז' הוא הצטרף לרב אלישיב בתמיכתו ברב שמואל מרקוביץ[30].

היה נשיא עמותת עטרה ליושנה שפעלה ליישוב יהודים ברובע המוסלמי בירושלים[31].


אחיו

ספריו

  • דרכי שמואל - על מסכת אהלות, ירושלים: ה'תשנ"ו, באתר אוצר החכמה.
  • דרכי שמואל, על מסכת שבת,
  • דרכי שמואל, על מסכתות ראש השנה ומגילה.
  • סדרת אהל רחל - שיחות מוסר על סדר המועדים (ג' כרכים, נכתבו על ידי תלמידו הרב יאיר ארלנגר)
  • דברי חיזוק והתעוררות, ירושלים תשס"ה
  • אשמרנה בכל לב, ירושלים תשע"ב
  • כל חפציך לא ישוו בה, ירושלים תשע"ב
  • ויהיו חיים לנפשך, ירושלים תשע"ג
  • הגדה של פסח רשפי אש, ירושלים תשע"ז
  • דרכי שמואל, שיחות ליל שבת (מכתבי תלמידים), ירושלים תשע"ט
  • אליבא דשמואל, הלכות שבת ומועדים (ג' כרכים), ירושלים תשע"ט

מתלמידיו

בקביעת מזוזה. משמאלו הרב יוסף פטרוף

ישיבת אמשינוב:

ישיבת איתרי:

ישיבת מעלות התורה:

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי שמואל אוירבך בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ יקי אדמקר‏, מנהיג הפלג הירושלמי הרב שמואל אוירבך הלך לעולמו בגיל 86, באתר וואלה!‏, 24 בפברואר 2018
  2. ^ יאיר אטינגרמי יהיה יורשו של פוסק הדור?, באתר הארץ, 10 בפברואר 2012
  3. ^ על פי ספר שמואל בדורו
  4. ^ מכתב בחתימת הרבנים לומדי ישיבת "עץ חיים" - נגד תליית דגל ב"יום העצמאות" - אייר תשי"ד (1954), אתר בית המכירות הפומביות 'קדם'
  5. ^ 5.0 5.1 המבשר, יום א', י' באדר ה'תשע"ח, גיליון 2784, עמוד 1
  6. ^ "קיבוץ" הוא קבוצת הבחורים הבוגרים בישיבה שאיננה נמנית עם שומעי השיעורים היומיים של הר"מים. עד אותן השנים בקול תורה לא היה קיבוץ והבחורים פנו לישיבות אחרות.
  7. ^ אשר אטדגי, בין בני ברק לירושלים, מקור ראשון, מוסף "שבת", 10 באוגוסט 2012
  8. ^ מי היה הגר"ש אוירבך זצ"ל? באתר מוקד תהילים ארצי
  9. ^ דו"ח מילולי שנת 2008 של ועד הישיבות באתר גיידסטאר
  10. ^ אוגוסט 2012.
  11. ^ שרי רוט ומשה ויסברג, ה'מועצת' התכנסה בחזון איש 5 • "פונים לראשי השלטון שלא ישנו", באתר בחדרי חרדים, 13 באוגוסט 2012
  12. ^ 24 בפברואר 2014.
  13. ^ יולי 2012.
  14. ^ מאי 2014.
  15. ^ חנני לייבוביץ, שנתיים מאז יצא: הגרש"א פרסם מכתב תמיכה בהפלס, באתר בחדרי חרדים, 27 ביוני 2014
  16. ^ שרי רוט, כל חברי 'המועצת' הסכימו: אשר יחליף את כרמל שהודח, באתר בחדרי חרדים, 3 בדצמבר 2012
  17. ^ שבתי בנדט, קרב רב: המאבק שמסעיר את רבני דגל התורה, 3 בדצמבר 2012, באתר וואלה!
  18. ^ יאיר אטינגראחדות של הרגע האחרון ביהדות התורה: נגד פשרה בגיוס, באתר הארץ, 18 בינואר 2013
  19. ^ יקי אדמקר‏, הרב קנייבסקי על הרב אוירבך: "מגיע לו סקילה", באתר וואלה!‏, 7 בנובמבר 2013; ארי גלהר, הרב קנייבסקי: הרב אויערבך חייב סקילה, באתר nrg‏, 7 בנובמבר 2013
  20. ^ התפתחות מרשימה בבד"ץ מסורת, עיתון הפלס באתר רוטר נט, ‏שבט תשע"ה
  21. ^ ישראל כהן, כשרות שארית ישראל משנה את פניה, כיכר השבת
  22. ^ ישראל כהן, ‏הכרעת רבי שמואל אוירבך: "אין למי להצביע בבחירות", באתר כיכר השבת, 16 במרץ 2015
  23. ^ משה ויסברג, שעותיו האחרונות של הגר"ש אויערבך: "ראש הישיבה למד כרגיל", באתר בחדרי חרדים, 24 בפברואר 2018
  24. ^ צילום המכתב כאן
  25. ^ בכירי דגל התורה: לא לצבא, לא לשירות אזרחי באתר חדו"ש
  26. ^ קובי נחשוני, בגלל בדיקת אשכים: רבנים ליטאים נגד 'צו ראשון', באתר ynet, 28 בנובמבר 2012
  27. ^ ישראל כהן, ‏הגר"ש אוירבך תוקף: ועד הישיבות כבר שייכים לצבא, באתר כיכר השבת, 6 ביולי 2014
  28. ^ נובמבר 2015.
  29. ^ ישראל כהן, ‏הגר"ש אוירבך נגד כולם: "אין לתת שום גושפנקא לדבר הנורא", באתר כיכר השבת, 16 בנובמבר 2015
  30. ^ קובי נחשוני, פוניבז': מאבטחי 'השונאים' גירשו את 'המחבלים', באתר ynet, 1 בדצמבר 2009
  31. ^ השבעה לרב אויערבאך זצ"ל, ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד
  32. ^ משה ויסברג, ההמשך בישיבה: הרב יוסף פטרוף מסר שיעור ראשון • צפו, באתר בחדרי חרדים, 5 במרץ 2018



Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0