פורטל:יונקים
 מחלקת היונקים, היא מחלקה במערכת המיתרניים, המונה כ-5,400 מינים של בעלי חיים. המאפיין המובהק ביותר של היונקים הוא קיומן של בלוטות חלב, שבאמצעותן מזינה האם את צאצאיה. מחלקת היונקים היא אחת המחלקות המפותחות והמגוונות ביותר שחיות על פני כדור הארץ. היא כוללת בעלי חיים ממשקל של 2 גרם עד משקל של 180 טון, מטילי ביצים או יולדים וולדות חיים, אשר מאכלסים את מרבית האזורים הגאוגרפים ובתי-הגידול. יש ביניהם שוכני-יבשה ההולכים על ארבע רגליים או על שתיים, שוכני-ים מובהקים, בעלי חיים מעופפים, מטפסים על עצים ושוכני מחילות תת-קרקעיות. האדם משתייך אף הוא למחלקת היונקים. עורם של מרבית היונקים מכוסה לפחות חלקית בשיער, והם מווסתים את טמפרטורת הגוף שלהם באמצעות תהליכי חילוף חומרים הפולטים חום. מוח היונקים גדול יחסית לגופם, והם מצטיינים באינטליגנציה גבוהה יחסית ובדאגה לצאצאיהם. |
על אף המגוון העצום של היונקים השונים, יש לכולם תכונות אנטומיות ופיזיולוגיות משותפות וייחודיות, אשר מבדילות אותם מכל שאר מחלקות המיתרניים. כבר במאה ה-18 סיווג אותם קרולוס לינאוס, חוקר הטבע הראשון שפיתח את השיטה הטקסונומית המודרנית, למחלקה אחת, והעניק להם את שמם המדעי Mammalia, הגזור מן המילה הלטינית mamma (עטין). במאה ה-19 הוברר כי יש למיין את היונקים לשלוש קבוצות בסיסיות (תת-מחלקות) על פי שיטת הרבייה שלהם:
היונקים מן הקבוצה העתיקה ביותר; הם מטילים ביצים שבתוכן ניזונים העוברים מן החלמון, בדומה לעוברי הזוחלים, העופות ושאר המיתרניים, אך לאחר בקיעתם הם ניזונים מחלב אמם בדומה ליונקים אחרים. בתת-מחלקה זאת היו קיימים בעבר מספר סדרות, אך כיום נותרה בה סדרה יחידה: בעלי ביב. בניגוד ליונקי שליה, לביבאים יש פתח יחיד בגופם, הקרוי פתח ביב, המשמש אותם לצורכי הפרשות השתן והצואה ולרבייה. מכאן שם הסדרה כולה. הנקבה חסרת רחם ובמקום תהליך ההיריון, היא מטילה ביצה אחת אשר מוחזקת בקפל עור שעיר עד לבקיעתה. לאחר בקיעתו הוא נותר בקפל העור מספר שבועות עד אשר הוא גדל ויוצא לעולם החיצון. בתקופה הזו הוא ניזון מחלב המופרש מבלוטות הפזורות על העור.
לערך המלא
קבוצה מפותחת יותר, בה העוברים מתפתחים לתקופת הריון קצרה ברחם האם, כשהם ניזונים משק החלמון בדומה לעוברים בביצים; ייחודם של יונקי הכיס בהריונן הקצר של הנקבות, אשר ולדותיהן נולדים זעירים ולא-מפותחים, וזוחלים מיד עם לידתם לכיס - שהוא קפל עור המחובר לעצמות הכיס שמתחת לבטן האם. שם הם ממשיכים להתפתח במשך כמה חודשים עד להשלמת התפתחותם. בכיס מצויות פטמות חלב, שמהן ניתז חלב לפיותיהם של הוולדות הלא-מפותחים בפעולת התכווצות של שריר שמסביב הבלוטות. בגיל מאוחר יותר, לאחר צאתם מהכיס, הצעירים יכולים לינוק מהפטמות בכוחות עצמם.
לערך המלא
הקבוצה המפותחת ביותר, שבה העובר מתפתח במשך תקופת הריון ארוכה יותר ברחם האם, וסופג ממנה מזון וחמצן דרך שליה העשירה בכלי דם. ולדות יונקי השלייה נולדים מפותחים יותר מאלו של יונקי הכיס, ולאחר לידתם הם יונקים מן האם בדומה לוולדות שאר היונקים. יונקי השליה כוללים את מרבית מיני היונקים המוכרים בימינו.
לערך המלא
לוטרת הים היא יונק ימי קטן יחסית, חבר במשפחת הסמורים, שחי לחופיו הצפוניים והמזרחיים של האוקיינוס השקט. ההגנה מפני קור אצל לוטרת הים מבוססת על שכבה עבה של פרווה, שהיא מהצפופות בעולם החי, וזאת בשונה ממרבית היונקים הימיים הנסמכים על שכבת שומן. אף שהיא מסוגלת להלך על היבשה, מבלה לוטרת הים את מרבית זמנה באוקיינוס הפתוח.
לוטרת הים נמנית עם בעלי החיים היחידים הידועים בשימוש ב"כלי עבודה" חיצוניים. במרבית אזורי מחייתה היא נחשבת למין מפתח, וזאת בשל התפקיד החשוב שהיא ממלאת בבקרה על גודלן של אוכלוסיות קיפודי הים, שאילולא הלוטרות היו מזיקים ליערות הקלפ התת-ימיים. בעבר נע מספרן של לוטרות הים בין 150,000 ל-300,000, אולם בעת החדשה הן ניצודו בהמוניהן בשל פרוותן. בסוף תקופה זו נאמד מספרן בכ-1,000 עד 2,000 לוטרות בלבד. מאמצי שימור אינטנסיביים הביאו להתרחבות מחודשת של תפוצת הלוטרות. עם זאת, המין עודנו מסווג כמין הנתון בסכנת הכחדה.
אחד מהמרכיבים של הבשמים הפופולריים, היה מופק מהשתן חריף הריח של כבש המושק. שתן זה כה חריף, שהוא מסוגל להדמיע עיניו של אדם, במקרה שהרוח נושאת אותו לכיוונו ממרחק קצר.
להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית יונקים במכלול:
אשמן הכיס • אשמן זנב-נדן • אשמן חדקוני • אשמן כלבי • אשמן רפאים • אשף כלבי • אשף חרום-אוזן • אשף מולוסוס • אשף עירום • זיזף • זיזף אוזנן • זיזף אנדרווד • זיזף ארך-לשון • זיזף ארך-רגל • זיזף בנאי • זיזף החרב • זיזף הבננה • זיזף העצים • זיזף הצוף • זיזף כותפות • זיזף כתום-גרון • זיזף לבן • זיזף פירות • זיזף פרחים • זיזף קמוט-פנים • זיזף תאנה אדום • ערפד צמרירי • ערפדון • עטלף משפך • אוזנן אוסטרלי • אוזנן אמריקני • אוזנן מנומר • אפלול • אריאלון • בלומף • נשפון עקוד • נשפון שעיר-זנב • עטלפון • עטלף דקלים • עטלף הדמעות • עטלף המושק • • עטלף הצוף • עטלף הרפיה • עטלף חשוף-גב • עטלף כותפות • עטלף כותפות מדומה • עטלף ננסי פישר • עטלף נקוד-כנף • עטלף פרחים • עטלף צינורי • כלב-מעופף • קוף-מעופף • שועל-מעופף חד-שן • שועל-מעופף אלדברה • שועל-מעופף מריאנה • שועל-מעופף מפוספס-פנים • תן-מעופף • ערפד מדומה • ערפד מדומה אף-לב • עטלף חסר-אגודל • עטלף עשון • שפתן משופם • שפתן רפאים •
האוֹקַפִּי הוא מין פרסתן מעלה גירה ממשפחת הג'ירפיים והשריד היחיד מסוגו. זהו היצור החי הקרוב ביותר לג'ירף. הוא יצור ביישן, זהיר מאד וחמקני, ובעל יכולת שמיעה והרחה מעולים, המאפשרים לו לנוס בכל פעם שהוא חש בסכנה. פסיו של האוקאפי משתנים בכל פרט, והם מסייעים לו להסתוות בין צללי יער הגשם, ואולי אף לעזור לאוקאפים שונים למצוא אחד את השני. הזכר שונה מהנקבה בקרניו, שהן קצרות יחסית, אך זו לרוב גדולה ושוקלת יותר. לאוקאפי לשון ארוכה המשמשת אותו לאיסוף מזון יעיל יותר, ואף מאפשרת לו ללקק את עיניו ואוזניו. אף על פי שהוא בן משפחתו החי היחיד של הג'ירף, צווארו אינו ארוך כמו של האחרון וגובהו נמוך ממנו. כמו כן, שונה האוקאפי ממנו במספר מאפיינים, עד כדי כך שחוקרים אחדים חשבו לסווגו כקרוב יותר לאנטילופה הקרויה נילגאי.
האוקאפי פעיל בשעות היום בעיקר ואינו נוטה לחיי חברה. הוא מתבודד במשך רוב חייו, מוסתר בנבכי הצמחייה וצלליה. הוא אוכל מגוון צמחים, ואף ניזון מסוגי מינרלים שונים כגון חרסית. מעצם היותו בעל חיים גדול, הוא צורך כמות רבה של מזון: בין 18 ל-29 קילוגרמים ליום. הוא כמעט ואינו משמיע קולות, אך יכול להפיק קול תת-שמעי. דרך תקשורת זו משמשת בעיקר את האם וילדה.
טורפו העיקרי של האוקאפי הוא הנמר האפריקאי, וכן חתוליים קטנים יותר המסוגלים לטרוף עגלים. האוקאפי נתון תחת איומים נוספים המעמידים בסכנה את קיומו כמין, אשר העיקרי מביניהם הוא צמצום והרס בית הגידול שלו. לאור זאת, הוגדר המין בשנת 2013 על ידי איגוד השימור העולמי כ"נתון בסכנת הכחדה".
 |
| סמרן מקריס על ענף. הסמרן המקריס הקרוי גם דורבן צפון אמריקאי הוא מכרסם דמוי דורבן קוצני גדול, המין היחיד ממשפחת הסמרניים הנפוץ בטבע באמריקה הצפונית והוא המכרסם הגדול ביותר ביבשת זו לאחר הבונה הקנדי. |
| פוסה בגן חיות. הפוסה הוא טורף ייחודי לאי מדגסקר המסוגל לטפס בזריזות על עצים במהלך מרדף אחר טרפו העיקרי - הלמורים. לפוסה מאפיינים חיצוניים הדומים למשפחת החתוליים, הנמייתיים והגחניים, מה שגרם למחלוקות ושינויים רבים בסיווגה המדעי. הפוסה היא הגדולה ביותר מבין שמונת הטורפים האנדמיים למדגסקר, היונק היבשתי והשריד האנדמי הגדול ביותר במדגסקר, והטורף הטבעי היחיד שיכול לצוד כל בוגר מכל מין ומין של הקיפופים הגדולים באי. טרפה יכול לשקול כ-90% יותר ממשקלה הממוצע. |
קיימים כיום: בעלי ביב • אופוסומים • אופוסומיים חדפיים • קנגוראים • מוניטאים • חפרפרות כיס • בנדיקוטאים • טורפי כיס • פילוסאים • ארמדילאים • חדפי פיל • טנרקאים • שנבובאים • שפנאים • בעלי חדק • תחשאים • מכרסמים • ארנבאים • חדפי עצים • גלשנאים • פרימטים • אוכלי חרקים • עטלפים • טורפים • פנגולינאים • מפריטי פרסה • מכפילי פרסה • לווייתנאים
.jpg)
יונקים מימיים היא קבוצה לא-טקסונומית הכוללת בתוכה את הלווייתנים והדולפינים, אריות ים, כלבי ים, התחשאים, החיים בים וכן סוגי יונקים נוספים החיים במים מתוקים כמו לוטרות, בונים והיפופוטמים. בעלי החיים בקבוצה זו חיים רוב זמנם במים או משיגים את מזונם מתוכם. יונקי הים התפתחו מיונקים יבשתיים שבמשך הזמן התאימו את עצמם לים. תהליך דומה התרחש במים מתוקים אף על פי שיונקי הים הרבה יותר הסתגלו לחיים במים. היונקים המימיים מובדלים מכל היצורים שחיים במים בריאותיהם, הפועלות במקום זימים, פרווה באזורים שונים של הגוף ושכבת שומן המאפשרת להם לשמור על חום גופם. בנוסף הלווייתנים נולדים שלמים מולדות בעוד רוב יצורי המים נולדים מביצים, והיונקים המימיים, כמו כל היונקים היבשתיים, יונקים חלב מאימהותיהם בתחילת חייהם.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא יונקים שרק מחכים שירחיבו אותם.
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום היונקים (ראו במסגרת "ערכים מבוקשים). ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
| רשימת ערכים מבוקשים | |
|---|---|
|