פנינה תמנו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פנינה תמנו שטה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פנינה תמנו
פנינה תמנו-שטה (cropped).jpg
לידה 1 בנובמבר 1981 (גיל: 42)
וזבה, אתיופיה
מדינה ישראלישראל ישראל
מפלגה יש עתיד, חוסן לישראל
סיעה יש עתיד, כחול לבן, המחנה הממלכתי
שרת העלייה והקליטה ה־23
17 במאי 202029 בדצמבר 2022
(שנתיים ו־32 שבועות)
תחת ראשי הממשלות בנימין נתניהו
נפתלי בנט
יאיר לפיד
שרה בלי תיק
ן מגדרי]]
12 באוקטובר – מכהנת
(כ־2,013 שנים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חברת הכנסת
5 בפברואר 201331 במרץ 2015
(שנתיים ו־7 שבועות)
9 בפברואר 201815 ביוני 2021
(3 שנים ו־18 שבועות)
15 בנובמבר 2022 – מכהן
(שנה ו־19 שבועות)
כנסות ה־19, ה־2024, 25
תפקידים נוספים

פנינה (פנטה) תַּמֶנוֹ, שנודעה בשם פנינה תמנו שטה,[1][2] (נולדה ב-1 בנובמבר 1981)[3] היא חברת כנסת מטעם המחנה הממלכתי ויו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. בעבר כיהנה כשרת העלייה והקליטה. בין השנים 20132015 וכן בין השנים 20182020 הייתה חברת כנסת מטעם מפלגת יש עתיד. עורכת דין במקצועה, פעלה בין היתר כעיתונאית וכפעילה חברתית ישראלית.

בכניסתה לתפקיד שרת העלייה והקליטה בממשלת ישראל ה-35, הפכה לשרה הראשונה בממשלת ישראל מקרב יוצאי אתיופיה[4].

ביוגרפיה

תמנו נולדה בכפר ווּזַאבַּה (ዉዛባ) במחוז גונדר, שבאתיופיה. נכדתו של קס שאטו מהרט, שושלת למנהיגים רוחניים בולטים של יהודי אתיופיה. במבצע משה, בגיל שלוש, עלתה יחד עם אביה מנשה ואימה מזל וחמשת אחיה לארץ, ולאחר מכן התאחדה עם שארית משפחתה שנותרה מאחור. בשנותיה הראשונות בישראל, התגוררה המשפחה במרכז הקליטה בפרדס חנה, ובשנת 1988 עברה המשפחה לפתח תקווה. בנעוריה למדה באולפנה "צפירה", בתוכנית מצוינות לילדים מחוננים יוצאי אתיופיה, והמשיכה את לימודיה במכללת "אורט" שבירושלים, תחת מסגרת פנימיית "עין כרמית".

את שירותה בצה"ל עשתה כסמלת מבצעים בפיקוד העורף.

לאחר שחרורה מצה"ל, החלה בלימודי תואר ראשון במשפטים בקריה האקדמית אונו, ואת הסמכתה בתחום עריכת הדין קיבלה בשנת 2007. את התמחותה עשתה במקביל ללימודי התואר במשרד מיתר לקוורניק ושות', ובהמשך עבדה במחלקה המשפטית של בנק דיסקונט. בשנת 2018, סיימה את לימודיה לתואר השני במדיניות ציבורית למנהלים באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות.

קריירה ציבורית

במקביל ללימודיה עבדה תמנו עם נוער בסיכון. בתחילת דרכה, יזמה בעיר ילדותה - פתח תקווה, הקמת מועדונים לצעירים ונשים שהגיעו משכונות מצוקה. באותה תקופה, החלה בפעילות הסברה ובהובלת המאבק החברתי למען יוצאי אתיופיה, ואף הקימה מטה מאבק למען הגברת המודעות הישראלית לאפליה כלפי יוצאי אתיופיה. בשנת 2004, נבחרה לכהן כסגנית יו"ר איגוד הסטודנטים של יוצאי אתיופיה. ושנה לאחר מכן, הגישה בערוץ הראשון לצד אורי לוי את תוכנית האקטואליה "שישי בחמש"[5]. באותה השנה, תבעה חמישים אלף ש"ח מרשת הריבוע הכחול, בטענה שסירבה למכור לה מזון על רקע גזעני, בעוד הרשת טענה להגנתה כי הסירוב היה ממניע תפעולי. תביעתה נדחתה לאחר שגרסתה של הרשת נתמכה בראיות, בעוד גרסתה שלה לא הוכחה[6]. בשנת 2007, נפתח הליך משפטי בחשד לשוחד, הפרת אמונים ושימוש לרעה במשרה כנגד השופטת דליה מארק הורנצ'יק[7], אשר הכריעה חודשים אחדים קודם לכן במשפטה של תמנו. הפרשה נסתיימה עם התפטרותה הרשמית של מארק הורנצ'יק מתפקידה כשופטת, בעוד התנועה לאיכות השלטון ורבים בציבור קראו לפתוח מחדש את התיק, ולבחון את אמינות עברה המשפטי[8].

בשנת 2006 מונתה להיות נציגת הציבור במועצת העיתונות בישראל. באותה השנה, הובילה את המאבק שפרץ שנית בפרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה, וכנגד אי-קליטתם של תלמידים ממוצא אתיופי באור יהודה ובפתח תקווה. בנוסף, הייתה חברה בעמותת "עולים ביחד" אשר מטרתה סיוע לאקדמאיים יוצאי אתיופיה.

בשנים 20082012 שימשה ככתבת המשפטים של הערוץ הראשון.

בשנת 2015, לאחר הבחירות לכנסת ה-20, תמנו הובילה את הפגנת יוצאי אתיופיה. עקב זאת, נבחרה כשותפה להחלטת הממשלה בנושא הקמת ועדה מיוחדת, אשר הובילה לדו"ח פלמור. במקביל המשיכה תמנו להנחות תוכנית רדיו ברשת ב', ולקחה חלק בפאנל קבוע בתוכנית "שיחת היום" בערוץ 2. בנוסף היא הייתה חברת הוועד המנהל בעמותת שבי"ל, חברת ההמועצה הלאומית לכלכלה, ממלאת מקום יושבת הראש בוועדת משנה של המל"ג וחברת חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית. כמו כן מונתה על ידי שר האוצר משה כחלון כחברת וועדה ציבורית מיוחדת לרשות החברות הממשלתיות, אשר המליצה על קידום ייצוג הולם לקבוצות מוחלשות בדירקטוריונים ממשלתיים. באותה התקופה היא מונתה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו לנציגה בוועדת השרים לקידום שילובם של אזרחים יוצאי אתיופיה.

באותה שנה, הוענק לה על פועלה "אות הידידות החברתי" מאת הקרן לידידות. ושנה לאחר מכן - שנת 2016 הוענק לה "אות מרטין לותר קינג" מבנו של מרטין לותר קינג, כאשר זו הייתה הפעם הראשונה שהוענק אות זה במדינת ישראל.

בשנת 2021 שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו קיבלה את פרס מגן בגין[9] למנהיגות ישראלית של מרכז מורשת בגין.

ביוני שנת 2023 נבחרה באופן מפתיע לכהן בועדה למינוי דיינים[10].

קריירה פוליטית

בשנת 2012 הצטרפה למפלגת "יש עתיד". בבחירות לכנסת ה-19, נבחרה לכהן כחברת הכנסת, הייתה לאישה הראשונה מהעדה האתיופית שאי פעם נבחרה לכנסת, ונרשמה כחברת הכנסת הצעירה בסיעתה.

בכנסת ה-19 הייתה חברת הוועדה לביקורת המדינה, בוועדת הכנסת, בוועדה לזכויות הילד ובשנת 2014 הצטרפה לוועדת הפנים. יתר על כך, שימשה כסגנית יושב ראש הכנסת, וכיהנה כיושבת-ראש השדולה לקידום יוצאי אתיופיה בישראל.

ב-11 בדצמבר 2013 סירבו אנשי מגן דוד אדום לבקשתה להתרים דם בעמדה שהוצבה במשכן הכנסת, זאת בהתאם להנחיית משרד הבריאות האוסרת על קבלת תרומת דם מאדם שנולד, או התגורר מעל שנה באתיופיה. בעקבות פרסום המקרה, הורה יושב ראש הכנסת על הפסקת ההתרמות במשכן, ובמקביל פוליטיקאים רבים, בהם ראש הממשלה ושר האוצר, פרסמו הצהרות המגנות את המקרה[11]. בתגובה, נמסר ממגן דוד אדום, שהנוהל הננקט היה ידוע לתמנו-שטה קודם המקרה[12].

בבחירות לכנסת ה-20 בשנת 2015 הוצבה תמנו-שטה במקום ה-13 ברשימת "יש עתיד", ונשארה מחוץ לכנסת כאשר המפלגה זכתה ל-11 מנדטים בלבד.

ב־9 בפברואר 2018, שבה תמנו לכהן בכנסת בעקבות התפטרותו מהכנסת של יעקב פרי[13]. בכנסת ה-20, כיהנה תמנו-שטה כחברת הוועדה לזכויות הילד, חברת וועדת הכנסת, חברת השדולה למען אוכלוסיית חולי הצליאק והאלרגניים במדינת ישראל, חברת השדולה לעצירת הייצוא הביטחוני למדינות המפרות זכויות אדם וכחברת השדולה למען הגמלאים. בנוסף, תמנו-שטה עמדה בראש השדולה לחיזוק וקידום ישראלים יוצאי אתיופיה.

בתחילת מאי 2018, הצטרפה תמנו-שטה לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, למשלחת שביקרה באתיופיה.

בבחירות לכנסת ה-21, הוצבה במקום ה-24 ברשימת כחול לבן בראשות בני גנץ, מטעם מפלגת יש עתיד. הרשימה קיבלה בבחירות 35 מנדטים, ותמנו-שטה נבחרה לכהונה נוספת בכנסת. ב-29 במרץ 2020 עזבו סיעות יש עתיד ותל"ם את כחול לבן בגלל הצטרפות המפלגה לממשלת ישראל השלושים וחמש אבל תמנו העדיפה להיכנס לממשלה ולכן לא עזבה יחד עם שאר חברי יש עתיד, אלא נשארה בכחול לבן[14], והוצבה במקום השני ברשימת המפלגה בבחירות לכנסת ה-24[15].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הוצבה במקום ה-4 ברשימת המחנה הממלכתי מטעם חוסן לישראל.

שרה העלייה והקליטה

ב-17 במאי 2020 מונתה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשרת העלייה והקליטה[16]. המשיכה לכהן גם כחברת הכנסת ה-23 במהלך כהונתה.

בנובמבר 2020 אישרה הממשלה את הצעת החוק של תמנו להסרת חסמים להשגת רישיון רפואה ישראלי עבור עולים חדשים שכבר השיגו רישיון דומה במדינה זרה[17].

עוד באותו החודש ביקרה תמנו באתיופיה, שם נפגשה עם גורמי ממשל ולאחר מכן ביקרה במחנות עולים הממתינים לעלות לישראל מאתיופיה[18][19], שבוע לאחר מכן החל ביצועו של מבצע "צור ישראל", מבצע משותף למשרד העלייה והקליטה בהובלת פנינה תמנו שטה ולסוכנות היהודית בהובלת יצחק הרצוג, במסגרתו הועלו לישראל 2,000 יהודים מאתיופיה[20].

היא המשיכה בתפקידה כשרת העלייה והקליטה גם עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש. חברת הכנסת ה-24 שהתפטרה ב-15 ביוני 2021 לאחר כחודשיים מהשבעת האמונים הכוללת לכנסת זו, עקב כניסתה לתפקיד שרה, ובאמצעות החוק הנורווגי. מונתה גם ליו"ר קבינט העלייה והקליטה.

במרץ 2022 תמנו הכריזה על מבצע עולים הביתה להעלאת יהודי אוקראינה, רוסיה ובלארוס שברחו ממדינתם בשל הפלישה הרוסית לאוקראינה.

הוקרה

בעת כהונתה כשרת העלייה והקליטה, קבלה ב-2022 אות הוקרה ייחודי מאת ארגון ׳נפש בנפש׳ במסגרת פרס בוני ציון, על פועלה לטובת קידום העלייה לישראל בקהילות היהודיות השונות ברחבי העולם[21].

חיים אישיים

תמנו הייתה נשואה כ-15 שנה לציון שטה והתגרשה ממנו ב-2021[22]. היא אם לשניים. מתגוררת עם משפחתה בפתח תקווה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנינה תמנו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ פנינה תמנו שטה, תודה מקרב לבעל הברכות צבי. השם באמהרית הוא פנטה ולא פנחש, באתר @pnina_tamano_sh, ‏2019T1:27
  2. ^ X logo 2023.svg ציוץ של פנינה תמנו שטה ברשת החברתית אקס (טוויטר), נאום ההשבעה לממשלה, 18 במאי 2020
  3. ^ פוסט מאת תמנו-שטה, באתר פייסבוק, ‏1 בנובמבר 2018 (ארכיון)
  4. ^ דניאל רוט-אבנרי, ‏לראשונה: הקהילה האתיופית בממשלה, באתר ישראל היום, 18 במאי 2020
  5. ^ חברת הכנסת פנינה תמנו (ארכיון)
  6. ^ נועם שרביט, ‏ארומה בריבוע? תשכחו מזה: דוברת מטה המאבק לשוויון חברתי ליוצאי אתיופיה תבעה את הרבוע הכחול לאחר רכישת שני בורקסים - והפסידה, באתר גלובס, 12 באפריל 2007
  7. ^ נועם שרביט, ‏השופטת דליה מארק-הורנצ'יק חשודה בקשרים פסולים עם עו"ד גד פרנקל, באתר גלובס, 26 ביולי 2007
  8. ^ איתי הר אור, התנועה לאיכות השלטון: לבחון שוב את סגירת התיק נגד השופטת דליה מארק-הורנצ'יק, באתר כלכליסט, 15 בפברואר 2009
  9. ^ מערכת מקור ראשון, פרס "מגן בגין למנהיגות" הוענק לשרה פנינה תמנו־שטה, באתר מקור ראשון, ‏06/06/2021 (ארכיון)
  10. ^ מקור: https://main.knesset.gov.il/news/pressreleases/pages/press14.06.23v.aspx
  11. ^ מורן אזולאי, הנשיא פרס בעקבות חשיפת ynet: "אסור להבדיל בין דם לדם", באתר ynet, 11 בדצמבר 2013
    אתר למנויים בלבד רוני לינדר-גנץ, מנת הדם היומית של הפוליטיקאים, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2013
  12. ^ משרד הבריאות יוזם דיון מקצועי וציבורי בנוגע לשינוי הקריטריונים לתרומות דם, באתר DoctorsOnly‏, 12 בדצמבר 2013
    אריק בנדר, בנק הדם סירב לתרומת דם מח"כית אתיופית, באתר nrg‏, 11 בדצמבר 2013
  13. ^ אריק בנדר, ‏דרמה במשכן: ח"כ יעקב פרי הודיע על התפטרותו מהכנסת, באתר מעריב אונליין, 7 בפברואר 2018
  14. ^ דניאל רוט-אבנרי, ‏חוברת לגנץ: ח"כ תמנו-שטה פורשת מיש עתיד, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2020
  15. ^ רשימת כחול לבן באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת
  16. ^ אריק בנדר, ‏"אהיה לכתובת עבור כולם": פנינה תמנו שטה מונתה לשרת העלייה והקליטה, באתר מעריב אונליין, 14 במאי 2020
  17. ^ צביקה קליין, ‏אושר: הסרת חסמים לקליטת עולים חדשים בעלי הכשרה רפואית, בעיתון מקור ראשון, 11,22,2020
  18. ^ הדר גיל-עד, השרה תמנו שטה במחנות העולים באתיופיה: "חוויה מטלטלת", באתר ynet, 02,12,20
  19. ^ יוני קמפינסקי, שרת העלייה והקליטה נחתה הבוקר במדינה עם משלחת בראשותה ופתיחת מבצע עלייה "צור ישראל" שיוצא לדרך., באתר ערוץ 7
  20. ^ שירה יום טוב, הבוקר הסתיים מבצע "צור ישראל" להעלאת יהודי אתיופיה, באתר אייס, 11 במרץ 2021
  21. ^ בנפש, בשיתוף נפש (2022-11-28). "מעוררי השראה: הוענק פרס בוני ציון לעולים שתרמו למדינה". Ynet. ארכיון מ-2022-12-02. נבדק ב-2022-12-02.
  22. ^ ידיעה במעריב
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0