ריטב"א
| לידה | 1250 |
|---|---|
| פטירה | 1330 (בגיל 80 בערך) |
| חיבוריו | חידושי הריטב"א על הש"ס, שו"ת הריטב"א, ספר הזיכרון, פירוש על הגדה של פסח. |
| רבותיו | רא"ה, רשב"א |
| תלמידיו | רבי יהודה בן שלמה קנפנטין |
רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בקיצור ריטב"א; ה'י', 1250– ה'צ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים, ידוע ומפורסם כראשון חריף, אשר דבריו נהירים וברורים ללומד.[1]
רבנותו ופעילותו התורנית
למד תורה בברצלונה אצל הרא"ה (ר' אהרון הלוי), רבו המובהק שאותו הרבה להזכיר בהערצה, וכן אצל הרשב"א (ר' שלמה בן אדרת), וכמו כן למד אצל הרמ"ה[2], עוד בחיי רבותיו נודע כתלמיד חכם מובהק ומורה הוראה. ב-1280 שימש כדיין בקהילת סרגוסה. כשנתיים לפני היוולדו כבשו הנוצרים את העיר סביליה מידי המוסלמים ובכל תקופת חייו הייתה ליהודים תקופה שקטה. גם בחיי רבותיו, הרשב"א והרא"ה, פנו אליו בני דורו בשאלותיהם הרבות, שכן מספר פעמים הוא מזכיר את הרשב"א והרא"ה. בנוסף לכך, ענה חלק מתשובותיו רק לאחר פטירתם.
מלבד אנשים פרטיים, פנו אליו בשאלות גם בתי הדין של הערים והמחוזות השונים. רבני דורו כינו את בית דינו "בית דין הגדול והיפה" (שו"ת הריטב"א, מ"ג). הריטב"א הקדיש מזמנו ללמודי פילוסופיה ובפרט בספר "מורה נבוכים" לרמב"ם, והשווה את תרגומיו למקורו הערבי. נוסף למורה הנבוכים עסק גם בספרי ההגות של חכמי פרובנס - רבי שמואל אבן תבון, רבי גרשום בן שלמה, ורבי יעקב אנטולי, כמו כן היה רבינו בקי בחכמת הקבלה, ופעמים רבות רומז בחדושיו לתורת הסוד[3].
במסגרת הפילוסופיה של ההלכה מייצג הריטב"א את הגישה לפיה המחלוקות הנמצאות בתלמוד אינן תאונה היסטורית או נובעות מחוסר הבנה וירידת הדורות (כדעת רבי אברהם אבן דאוד) ואינן פרי הפרשנות האנושית היוצרת (כדעת הרמב"ם), אלא הן טמונות כבר בהתגלות עצמה. כבר התורה שנמסרה למשה בסיני כוללת בחובה את הפרשנויות הסותרות. לדבריו בפרשנותו למסכת עירובין: "כשעלה משה למרום לקבל תורה הראו לו על כל דבר מ"ט פנים לאיסור ומ"ט פנים להיתר... ואמר (הקב"ה) שיהא זה מסור לחכמי ישראל שבכל דור ויהיה הכרעה כמותם".[4] כך, התלמוד, על המחלוקות המתועדות בו, מהווה שיקוף של ההתגלות עצמה. בנוסף, כיוון שכל דעה, גם דעת מיעוט, נמסרה למשה בסיני, קיימת סמכות לבתי הדין בכל דור ודור לברור את הדעה המתאימה לדורו ולעניינו.[5]
הריטב"א השתמש בעיקר בשפה העברית, אך לעיתים גם בערבית ובספרדית.
יחד עם גדולתו והערצתו בפי הכל, יהודים ולא יהודים, נהג בענווה יתירה ובכל תשובה לשואליו כותב הוא בכבוד גדול.
לריטב"א היה בן בשם רבי אברהם[6], אשר היה תלמיד הרשב"א[7].
רבי יהודה בן שלמה קנפנטין[8] מחבר ספר "ארבעה קנינים"[9], וכן מחבר ספר "מקדש מעט"[10] היו תלמידיו.
ספריו
חדושי הריטב"א על הש"ס
ערך מורחב – חידושי הריטב"א
הריטב"א חיבר פירוש על רוב מסכתות התלמוד, פורסמו בדפוס חידושיו לברכות[11], שבת[12], עירובין[13], פסחים[14],יומא[15], ראש השנה[16], סוכה[17], שרידים לפירושו על מסכת ביצה[18], תענית[19] מגילה[20], מועד קטן[21], יבמות[22], כתובות[23], גיטין[24], קידושין[25][26], בבא מציעא[27][28], בבא בתרא[29], מכות[30], שבועות[31], עבודה זרה[32], חולין[33], ונדה[34].
חדושים נוספים שלא נדפסו הם על מסכת נדרים[35], נזיר[36], סוטה[37], בבא קמא[38], סנהדרין[39], וזבחים[40].
בחידושיו על התלמוד ניכרת השפעתם של הרמב"ן והרי"ף מחד, ומאידך גיסא דברי בעלי התוספות (לאו דווקא התוספות המודפסים כיום בגמרא). כאשר הוא כותב בחידושיו "תוספות" סתם כוונתו בדרך כלל לתוספות רבינו פרץ. כמו כן מביא הרבה מפסיקות מורו ורבו הרא"ה וכן שיטות ראשונים מתלמידי הרמב"ן כדוגמת הרשב"א. הריטב"א רחש כבוד רב גם לרמב"ם וגם לרמב"ן, אך השתדל לא לטשטש את הגבולין בין "דרך האמת" שבה הלך הרמב"ן לבין דרך "חכמת ההיגיון" של הרמב"ם. הוא מביע דעתו, שדרך רמב"ם "נכונה היא מאוד לפי דרכו" ודרך הרמב"ן "היא נכונה יותר לפי דרכו", כאשר את הרמב"ן הוא מכנה לעיתים "רבנו הגדול". הרבה פעמים ניתן לקרוא אותם החידושים הכתובים בספריו גם בחידושי רמב"ן, רשב"א, הנימוקי יוסף והר"ן. חידושיו על התלמוד נחשבים לספר יסוד בישיבות והוא נחשב בעל סמכות הלכתית בדברי הבית יוסף.
פירושו להלכות הרי"ף
כמו כן כתב הריטב"א פירוש להלכות הרי"ף, אשר מזכירו פעמים רבות בחדושיו. חיבור זה אבד ברובו, אך נשתייר בידינו פירושו על הלכות הרי"ף לתענית, והוא חדושי הריטב"א לתענית שיש בידינו.
חיבורים נוספים
- פירוש על הלכות נדרים לרמב"ן[41]
- הלכות ברכות נדפס לראשונה בליוורנו תר"ד, וכיום נדפס ברוב המהדורות של חדושי הריטב"א על הש"ס[42].
- שו"ת הריטב"א יצא לאור בשנת ה'תשס"ט על ידי מוסד הרב קוק עם הערות מאת הרב יוסף קאפח[43].
- ספר הזיכרון – להגנת מורה נבוכים מפני השגות הרמב"ן בפירושו לתורה.
- פירוש הגדה של פסח ליוורנו ה'תקצ"ח
חיבורים אבודים נוספים
- ספר הדרשות – נזכר בספר הזכרון
- הלכות נטילת ידים - מבואר בהל' ברכות פ"ג שרצה לכתוב ספר זה.
- הלכות ראש השנה - הזכירם רבינו בחדושי מסכת סוכה לח.
- הלכות יום הכיפורים
- הלכות חנוכה הזכירם הריטב"א בהלכות ברכות
- הלכות פסחים
- קונטרס מחלוקות עם ר' דן ז"ל הוזכר בחדושיו ליבמות נט:
- בספר מדרש שמואל מזכיר פירוש למסכת אבות מהריטב"א, אך כותב שיש האומרים שהוא מתלמיד הריטב"א.[44] היום אין בידינו פירוש לאבות מהריטב"א.
לקריאה נוספת
- הרב משה גולדשטיין, תולדות רבנו - מבוא לחידושי הריטב"א על מסכת ערובין, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשנ"א
- מנחם אלון (עורך), מפתח השאלות והתשובות - שו"ת הריטב"א, שו"ת זיכרון יהודה, הוצאת המכון לחקר המשפט העברי - האוניברסיטה העברית, 1973.
קישורים חיצוניים
- ריטב"א, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "ריטב"א", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ד, עמודים קמז-קנב, באתר HebrewBooks, אות שסח
- כתבי הריטב"א - ספר הזכרון, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ יוסף מנחם בן אגור, מבוא לתורה שבעל פה, עמוד 96, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1999
- ↑ כן כתב היד מלאכי, משום שכתב הריטב"א (יבמות לא: ועוד מקומות ביבמות) "מורי המובהק הר"ם ז"ל". אך רבי משה יהודה בלוי בהקדמתו לחדושי הריטב"א למסכת בבא בתרא כותב שזוהי טעות, ויש לגרוס "מורי הכ"ם".
- ↑ כגון בעירובין יג, ב; סוכה לז, ב ועוד
- ↑ חידושי הריטב"א עירובין יג ע"ב
- ↑ לפי משה הלברטל,
מבוא למחשבת ישראל, 4ב - הופעת ההלכה ופילוסופיה של ההלכה - חלק שני, סרטון באתר יוטיוב מדקה 20:20
- ↑ מוזכר בלקוטי רבי בצלאל אשכנזי שבת עמ' שס
- ↑ מבוא לחדושי הריטב"א למסכת עירובין מהדו' מוה"ק עמ' 10
- ↑ ראו אודותיו נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ד, באתר היברובוקס עמו' פה, אות קצה
- ↑ ארבעה קנינים, ברוקלין תשנז, באתר היברובוקס
- ↑ רבי חיים בן ישראל, בנבשתי, כנסת הגדולה - ארח חיים, באתר היברובוקס, על בית יוסף סימן רסח
- ↑ בתחילה יצא לאור ע"ש רבי בצלאל אשכנזי בעל השיטה מקובצת
- ↑ בשנת ה'תקס"ו יצא חדושים על מסכת שבת ע"ש הריטב"א, אך נתברר שחדושים אלו אינם של הריטב"א כי אם של הר"ן. החדושים האמיתיים יצאו לאור לראשונה בשנת ה'תשכ"ז.
- ↑ נדפס לראשונה באמסטרדם ה'תפ"ט
- ↑ נדפס לראשונה בשנת ה'תרכ"ד, וחדושים אלו לא כתבם הריטב"א אלם אחד מתלמידיו מתורתו.
- ↑ נדפס לראשונה בקושטא ה'תקי"ד ע"י רבי חיים מודעי בתוך ספר אור יקרות, והוסיף הערות בשם "חיים מדבר".
- ↑ נדפס לראשונה בשנת ה'תרי"ח
- ↑ נדפס לראשונה בקושטא ה'ת"פ
- ↑ יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק בשנת ה'תשל"ו
- ↑ חלק מפירושו על הלכות הרי"ף.
- ↑ נדפס לראשונה בליוורנו בשנת ה'תקנ"ב בתוך ספר מכתב לדוד על ידי רבי שלמה חסאן, ובשנת ה'תרצ"ח יצאה מהדורה מתוקנת.
- ↑ נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת ה'תפ"ט, ובשנת ה'תרצ"ה יצאה מהדורה מתוקנת.
- ↑ נדפס לראשונה בליוורנו ה'תקנ"ז
- ↑ נדפס באמסטרדם ה'תפ"ט
- ↑ יצא לאור לראשונה ע"י מוסד הרב קוק בשנת ה'תשס"ט, יחד עם מהדורה אחרת שנדפסה על שם הריטב"א, אך הם חדושי רבינו קרשקש.
- ↑ נדפס לראשונה בשנת ה'שי"ג על ידי רבי יהושע בועז.
- ↑ כמו כן יצא על ידי מוסד הרב קוק חדושי הריטב"א על מסכת קידושין מהדו"ב.
- ↑ יצא לאור לראשונה בשנת ה'תשכ"ב, אך רבים מחדושים אלו מובאים בשיטה מקובצת. כמו כן יצא בשנת שס"ח בונציה בסוף שו"ת מהר"ם גלאנטי, אך כתב המהרי"ט אלגזי (הל' בכורות סי' עה) שחדושים אלו אינם לרבינו, ועין בשה"ג בערכו של הריטב,א מש"כ בזה.
- ↑ כמון כן יצא ספר חדושים המיוחסים לריטב"א על מסכת בבא מציעא
- ↑ בשנת ה'תשי"א על ידי הרב משה יהודה בלוי
- ↑ נדפס לראשונה בספר "חמשה שיטות" בשנת ה'תקכ"ב, ובמהדורה מתוקנת בשנת ה'תרצ"ט.
- ↑ נדפס לראשונה בשנת ה'תק"ם.
- ↑ נדפסו לראשונה בספר "אוריין תליתאי" בשנת ה'תקי"ט בשאלוניקי.
- ↑ נדפס בפראג ה'תצ"ה.
- ↑ נדפס לראשונה בוינה ה'תרכ"ח. ומפרק "הרואה כתם" חדושים אלו הם להרשב"א.
- ↑ מלבד פירשו על הלכות נדרים לרמב"ן, כתב חדושים על הש"ס ונמצאים בכת"י.
- ↑ מוזכר בחדושי הריטב"א בכמה מקומות כגון בכתובות עה:, והחיד"א בשם הגדולים בערכו של החיד"א כתב שהיה לפניו כת"י של חדושים הריטב"א לנזיר.
- ↑ הריטב"א מזכירו בחדושיו למס' שבועות לו.
- ↑ הריטב"א מזכירם פעמים רבות בחדושיו, כגון מכות ה.
- ↑ הריטב"א מזכירם פעמים רבות, כגון עירובין יג:, ובשנת ה'תע"ה יצאו בפראג חדושי הריטב"א לפרק חלק, אך נתברר שחדושים אלו הם לרבינו דוד תלמיד הרמב"ן.
- ↑ הריטב"א מזכירם בשבועות לח:
- ↑ ר"מ בלוי בהקדמתו לשיטות הקדמונים על בבא מציעא, טוען שאינו לריטב"א
- ↑ הלכות ברכות - ספר הזכרון, באתר היברובוקס
- ↑ שו"ת הריטב"א, באתר היברובוקס
- ↑ מדרש שמואל - אוזידה, שמואל בן יצחק די (page 37 of 553), באתר beta.hebrewbooks.org
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
| בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן הרא"ש (בנו של הרא"ש) | |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד | |
| תקופת חייו של ריטב"א על ציר הזמן |
|---|
 |
ריטב"א32377365Q460368