יחסי ישראל–קטר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יחסי קטר–ישראל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראל–קטר
ישראלישראל קטר (מדינה)קטר (מדינה)
ישראל קטר
שטח (בקילומטר רבוע)
22,072 11,586
אוכלוסייה
10,071,733 3,110,287
תמ"ג (במיליוני דולרים)
509,901 235,770
תמ"ג לנפש (בדולרים)
50,627 75,803
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית מונרכיה

היחסים של מדינת ישראל ומדינת קטר ידעו עליות ומורדות. עד לשנת 2009 קיימו המדינות יחסים כלכליים, אולם לאחר מבצע עופרת יצוקה ניתקה קטר לאות מחאה את יחסיה עם ישראל באופן מרבי. היחסים התבטלו רשמית ב-2011 כאשר ישראל החליטה לסגור את משרדיה בקטר עקב עמדותיה האנטי ישראליות ותמיכתה בחמאס.

היסטוריה

בשנת 1960 הודיעה קטר על ניתוק קשרי הדואר עם ישראל[1]. בשנות ה-70 נטלה קטר חלק בחרם הערבי על ישראל[2].

הקשר הראשון בין המדינות החל בשנת 1993 כאשר יוסי ביילין, סגן שר החוץ, נפגש עם שגריר קטר בוושינגטון. ב-1994, נפגש משה שחל, שר האנרגיה, פעמיים בלונדון עם שר החוץ הקטרי כדי לדון במכירת גז טבעי לישראל. לפגישה השנייה, בינואר 1994, הצטרף גם שר החוץ שמעון פרס[3].

בשנת 1996 ישראל פתחה לראשונה נציגות כלכלית קבועה בדוחה, והתקיים משא ומתן על מכירת גז לישראל[4][5]. זמן קצר לאחר מכן ביקר ראש הממשלה, שמעון פרס, בקטר[6]. בנובמבר 1997 נערכה הוועידה הכלכלית למזרח התיכון וצפון אפריקה בדוחה, בהשתתפות משלחת מישראל[7]. באותה עת גם החלו אנשי עסקים ישראלים לפעול במדינה[8].

בינואר 2007, ביקר שוב שמעון פרס בקטר, בעת כהונתו כממלא מקום ראש הממשלה, ונפגש עם האמיר חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני[6].

באפריל 2007, יו"ר האיגוד האולימפי של קטר, השייח סעוד בן עבד א-רחמאן ביקר בישראל, והניח את אבן הפינה לאצטדיון דוחה בסכנין, ששופץ והורחב בתרומה של ממשלת קטר[9].

בספטמבר 2007, שרת החוץ ציפי לבני נפגשה עם האמיר בעצרת האו"ם בניו יורק[10], ובאפריל 2008 דווח כי ביקרה בקטר[11].

בתחילת שנת 2009 בעקבות מבצע עופרת יצוקה הורתה קטר לראש הנציגות הכלכלית הישראלית בדוחה לעזוב את המדינה וניתקה את קשריה הכלכליים עם ישראל[12]. עם זאת, במהלך אוגוסט 2009 הכריזה קטר כי תהיה מוכנה לחדש את המגעים עם ישראל, בתנאי שתוקפא הבניה בהתנחלויות[13].

ברשת אל-מנאר של חזבאללה נטען ב-2011 כי בין המדינות מתנהל תיאום ביטחוני הדוק[14]. מספר שנים לאחר מכן נחשף כי קטר אף לוקחת חלק במימון הארגון[15].

ביולי 2014 במהלך מבצע צוק איתן, האשים שר החוץ אביגדור ליברמן את קטר בכך שהיא מחבלת יחד עם טורקיה במאמצים המצריים להשיג הפסקת אש. במקביל החל שר התקשורת גלעד ארדן לפעול להסרת שידורי אל-ג'זירה בישראל[16].

במאי 2017 אמיר קטר, שייח תמים בן חמד אל ת'אני, צוטט ברשת "אל-ערבייה" באומרו כי יחסי קטר וישראל "טובים", וכי הוא נחוש לעזור לתווך הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים. לאחר פרסום ההתבטאויות סוכנות הידיעות הרשמית הקטרית פרסמה כי אתר הסוכנות נפרץ וכי הופץ פרסום שקרי שיוחס לאמיר.

באוגוסט 2020 לאחר שאיחוד האמירויות הערביות הכריזה כי בכוונתה לחתום על הסכם נרמול יחסים עם ישראל אמרה עוזרת שר החוץ הקטרי כי "דוחה לא תצטרף לשכנותיה ברכבת הנורמליזציה ותיחפז לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, עד שיושלם פתרון הסכסוך עם הפלסטינים"[17].

בנובמבר 2021 פורסם כי על אף התנגדותה לנרמול יחסיה של ישראל עם מדינות ארצות ערב במסגרת הסכמי אברהם החליטה קטר לחתום על הסכם מסחר עם ישראל בענף סחר היהלומים. במסגרת ההסכם, ישראל תאפשר לקטר להיכנס לרשימת המדינות הזכאיות לסחור ביהלומים בשטחה. קטר התחייבה לאפשר לסוחרים ישראלים להיכנס ללא קושי ואף להקים נציגות אם ירצו בכך, אף שבין המדינות אין יחסים דיפלומטיים[18].

ב- 2024 פורסם כי שניים מהיועצים הבכירים והמקורבים ביותר לראש הממשלה בנימין נתניהו, יונתן אוריך ושרוליק איינהורן, בנו קמפיין להלבנת שמה של קטר בעולם, לקראת המונדיאל שנערך במדינה ב-2022. אוריך ואיינהורן הכחישו את הטענות[19]. כמו כן פורסם כי אלי פלדשטיין, ששימש כדובר הצבאי בלשכת ראש הממשלה, הועסק ב-2024 על ידי חברה בינלאומית במימון קטרי לקידום תדמיתה של קטר בנושא המגעים להשבת החטופים. פעילות זו התקיימה במקביל לביקורת פומבית שהשמיע ראש הממשלה על קטר, בה טען כי המדינה "משרתת את חמאס". דובר ראש הממשלה הכחיש את הדברים.[20]

עסקאות ביטחוניות בין חברות ישראליות לקטר

ביוני 2025 פורסם כי חברות ביטחוניות ישראליות מובילות, ובראשן אלביט, רפאל והתעשייה האווירית, חתמו לאורך השנים על עסקאות בהיקפים משמעותיים עם קטר. העסקאות בוצעו בהסכמת ראש הממשלה בנימין נתניהו ובאישור הגופים המאשרים במשרד הביטחון - אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) והאגף לייצוא ביטחוני (סיב"ט). אלביט חתמה עם קטר על חוזים בשווי של יותר מ-100 מיליון דולר, רפאל חתמה על חוזים של עשרות מיליוני דולרים, והתעשייה האווירית ניהלה קשרים ארוכי טווח עם קטר, שכללו לפחות 20 ביקורים של ראש התעשייה האווירית בדוחה וביקור של משלחת קטרית בכירה במשרדי התעשייה האווירית. מתקפת ה-7 באוקטובר קטעה את רוב המגעים הללו וסיכלה חלק מהחוזים שכבר נחתמו.[21]

סיוע קטר לעזה בשלטון חמאס

ערך מורחב – תמיכת קטר בחמאס

החל מ-2012 החלה קטר לממן את חמאס ולהעביר לארגון הטרור מאות מיליוני דולרים. לפי דיווחים שונים קטר העבירה לרצועת עזה יותר מ-1.1 מיליארד דולר בשנים 2018-2012[22].

ב-23 באוקטובר 2012, ביקר האמיר חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני בעזה. הוא היה מנהיג המדינה הראשון שביקר בעזה לאחר עליית החמאס לשלטון ברצועה ב-2007[23].

מאז 2014 התקיימו שיחות תכופות בין ישראל לקטאר בנושאים הקשורים לעזה באמצעות שליח קטאר לעזה, מוחמד אל-עמאדי, שהיה בקשר שוטף עם ישראל[24][25].

ב-2018 אישר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, את העברת הכספים, לאחר הפסקת העברת כספים באמצעות הרשות הפלסטינית ולאחר שבדק האם המהלך נחשב להפרת סנקציות ישראליות ובינלאומיות על חמאס, המוגדר בישראל ארגון טרור[22]. עוד צוין כי קטאר העבירה ב-2018, באישור ישראל, 50 מיליון דולר לאונר"א שנקלעה לסכנת סגירה לאחר שארצות הברית החליטה להפסיק את התמיכה בה. בנובמבר 2018 החלה קטאר להעביר מזוודות כסף לעזה, לאחר שמחמוד עבאס סירב לאפשר העברת כספים לחמאס מבנק פלסטיני, וראש הממשלה נתניהו אפשר את המהלך.[22][26][27][28] בשלהי 2018 פנה נתניהו במכתב חשאי אל שלטונות קטאר בדוחה, והפציר בהם להמשיך להעביר כספים לרצועה[29].

בדצמבר 2018, ישראל התירה תשלום של 13 מיליון אירו מקטאר לעובדים בעזה כחלק מתשלום ראשון מתוך ששה לסיוע במשבר הומניטרי באזור עזה[30][31].

מערכת הביטחון בישראל תמכה בהעברת הכספים מקטר לעזה. בעיתונות פורסמה ביקורת מצד בכירים במערכת הביטחון נגד המתנגדים להעברת הכספים[32].

בפברואר 2020 ביקרו בקטר בחשאי ראש המוסד יוסי כהן ואלוף פיקוד דרום הרצי הלוי ונפגשו עם בכירים בנסיכות, במסגרת מאמצי ההסדרה ברצועת עזה[33][34]. הנסיעה התקיימה זמן קצר לפני הבחירות שהתקיימו ב-2 במרץ 2020. אביגדור ליברמן טען כי מטרת הנסיעה הייתה להסדיר העברת סיוע כספי מקטאר לחמאס, במטרה להבטיח הסדרה מחודשת ולמנוע הסלמה בעזה, מפני שנתניהו חשש שהסלמה תיפגע בסיכוייו לנצח בבחירות[34].

בדצמבר 2020, שלח ראש המוסד יוסי כהן, בעידודו וביוזמתו של נתניהו, מכתב לגורם בכיר במדינה ובו הודה לו על הסיוע שקטר מעבירה לרצועת עזה, שמשפר את המצב ההומניטרי ברצועה ותורם להבטחת היציבות והביטחון באזור. ביוני 2021 נשלח מכתב דומה לנמען קטרי מהממונה מטעם המל"ל על הקשרים החשאיים, רונן לוי[29].

המדיניות הישראלית של בקשה מקטר לסייע במימון לרצועת עזה נמשכה גם בימי ממשלת בנט לפיד[29][35][36]. בשנת 2022 ביקר הרמטכ"ל אביב כוכבי את ראש הכוחות המזוינים של קטר בתיווך אמריקאי בקטר על פי פרסומים זרים במטרה להציב מכ"מים ישראלים בקטר[37].

ב-2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, ראש ממשלת קטאר מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני מעורב ומשמש כמתווך עיקרי בעסקאות חילופי השבויים בין ישראל לחמאס, עסקאות במסגרתן צפויים להשתחרר עשרות מהישראלים שנחטפו לעזה.

יחסי ישראל-קטר במהלך מלחמת "חרבות ברזל"

על פי מומחים ישראלים למדינות המפרץ, קטר היא מדינה השואפת להגביר את השפעתה האזורית והבינלאומית באמצעות מגוון אמצעים, בהם דת, כלכלה ו"עוצמה רכה", כגון אספקת אנרגיה ואירוח אירועי ספורט עולמיים. באמצעות הבעלות הקטרית על מוסדות, ארגונים ונכסים ברחבי המערב היא משתיקה ביקורת כלפיה יוצרת תדמית חיובית וגישה אוהדת כלפיה ומפיצה את תורתה במערב.[38][39][40] קטר אינה רואה סתירה בין אירוח הנהגת חמאס בשטחה לבין קיומם של בסיסים צבאיים אמריקאיים במדינה, מה שמוביל לתפיסתה את ישראל כ"שחקנית כפולה".[41][דרוש מקור][מפני ש...] מדיניות החוץ של קטר, המבוססת על קיום קשרים עם גורמים יריבים, נתונה למחלוקת ועוררה ביקורת עוד טרם מתקפת ה-7 באוקטובר 2023.

לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר והטבח באזרחי עוטף עזה, גינתה ממשלת ישראל את קטר בשל תמיכתה הכלכלית בחמאס והענקת מקלט לראשי הארגון בשטחה. בתגובה, קטר ציינה כי המימון לחמאס נעשה בתיאום עם ישראל, ארצות הברית, מצרים והרשות הפלסטינית, וכי ממשל ביידן ביקש שלא להגלות את מנהיגי הארגון באוקטובר 2023, במטרה לשמר ערוץ דיפלומטי מולם. בעקבות לחצים ישראליים ובקשה מפורשת של ממשל ביידן ב-8 בנובמבר 2024, שינתה קטר את מדיניותה וגירשה את הנהגת חמאס משטחה.[42]

פרוץ מלחמת חרבות ברזל בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר יצר צורך במגעים בין ישראל לחמאס, בעיקר עקב חטיפת אזרחים ישראלים לרצועת עזה. חמאס, הנתפס כגורם בעייתי בעולם הערבי ובשל כך נעדר קשרים עם רוב המדינות בעולם הערבי, מקיים קשרים קרובים עם קטר, מה שמאפשר לה להשתמש בו כמנוף להשפעה אזורית, ומכאן השותפות האידאולוגית ביניהם.[41] בשל קשריה עם שני הצדדים, קטר נתפסה כמתווכת המרכזית בין ישראל לחמאס, אף שיחסי ישראל-קטר נותרו מתוחים. במסגרת תיווכה, סיפקה קטר סיוע הומניטרי, כולל אספקת דלק וכספים לרצועת עזה,[43] ושיחקה תפקיד מרכזי בגיבוש העסקה הגדולה ביותר לשחרור חטופים ישראלים, שנחתמה ב-19 בינואר 2025, ובשמירה על תנאי ההסכם. הצלחת התיווך חיזקה את מדיניות החוץ הקטרית, המבוססת על קשרים עם גורמים מנוגדים, וביססה את מעמדה האסטרטגי של קטר כשחקן דיפלומטי משמעותי.[44]

קטר רואה בחמאס כלי להשגת השפעה ברצועת עזה, ולפיכך מצב אידיאלי עבורה כולל את המשך שלטון התנועה בעזה תוך התאמות מסוימות ונוכחות צבאית ישראלית בנקודות מפתח ברצועה. עם היחלשות הציר האיראני, קטר (ביחד עם טורקיה) נותרה התומכת המרכזית של חמאס, מה שמאפשר לה למנף את השפעתה בזירה הפלסטינית ובאזור כולו.[42] בהתאם לכך, ישנן אינדיקציות כי גורמים קטרים בכירים יזמו את הוועידה הלאומית הפלסטינית, שמטרתה לצרף את חמאס ופלגים פלסטיניים נוספים לממשלת אחדות של הרשות הפלסטינית, במטרה לחזק את חמאס ולהגביר את השפעת קטר על עתיד הרשות הפלסטינית.

מטרה נוספת של הוועידה היא לאפשר לחמאס להשתלב בייצוג הרשמי של הפלסטינים בזירה הבינלאומית, להשפיע על סדר היום הפוליטי הפלסטיני, ולסכל את תוכניות ישראל ל"יום שאחרי" המלחמה בעזה. יוזמה זו עשויה להשפיע גם על המדיניות האמריקאית והישראלית כלפי הפלסטינים ולתרום לקידום קו מדיני פלסטיני תקיף יותר כלפי ישראל, בניגוד לגישת הרשות הפלסטינית בעקבות הסכמי אוסלו. כך קטר מפעילה לחץ על ארצות הברית וישראל בנוגע לתוכניות של "היום שאחרי" בעזה.[45]

לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר הפעילה קטר לחץ דיפלומטי על ישראל, בעיקר בדרכים עקיפות. דוגמאות לכך כוללות את שיתוף הפעולה עם דרום אפריקה, חיזוק הקשרים עם איראן, ויוזמת הוועידה הלאומית הפלסטינית המוזכרת. היחסים בין קטר לדרום אפריקה התהדקו בעשור האחרון, וב-15 בנובמבר 2023 ערך נשיא דרום אפריקה ביקור רשמי בקטר, אשר נגע במגוון סוגיות אזרחיות ובסוגיות אינטרסים משותפים, בדגש על ה"התפתחויות האחרונות בשטחים הפלסטיניים הכבושים והמאמצים הדיפלומטיים האזוריים והבינ"ל [להביא] להפסקת אש מיידית". במסגרת הביקור הודיע הנשיא כי מדינתו תפנה לבית הדין הפלילי בהאג נגד ישראל באשמת "פשעי מלחמה" וכי יחד עם מדינתו, קטר מגנה את פעולותיה של ישראל. בנוסף, בדצמבר 2023 נפגש השגריר הקטרי בהולנד עם התובע הכללי ונשיא בית הדין הבינלאומי בהאג לדיון בהסלמה ברצועת עזה.[46]

ב-2 באוקטובר 2024, יום לאחר מתקפת הטילים האיראנית על ישראל, ביקר נשיא איראן בקטר. במהלך הביקור הכריז אמיר קטר על הידוק הקשרים עם איראן בתחומים אזרחיים וביטחוניים, בדגש על רצועת עזה ולבנון. במסגרת הביקור נחתמו הסכמים לחיזוק שיתוף הפעולה, ונקבע כי אמיר קטר יוזמן לאיראן להמשך התיאום בין המדינות. בנוסף, נשיא איראן נפגש עם בכירי חמאס, ששיבחו יחד את פעולות הארגון נגד ישראל. במסגרת זו, שימשה קטר זירה לפעילות דיפלומטית איראנית אנטי-ישראלית.[47]

באופן רשמי, קטר נמנעת מנקיטת צעדים ישירים נגד ישראל, אך מחזקת את קשריה עם מדינות וגורמים הפועלים נגדה. לחצים עקיפים אלו באים לידי ביטוי בביקור נשיא דרום אפריקה בסמוך להגשת התביעה בהאג, בביקור נשיא איראן יום לאחר מתקפת הטילים על ישראל, בתמיכה בחמאס ובארגוני סטודנטים בארה" המוחים נגד ישראל.

בנוסף לכך, גורמים רשמיים וסמי-רשמיים בקטר נקטו עמדות ביקורתיות חריפות נגד ישראל לאחר ה-7 באוקטובר. עם פרוץ המלחמה האשים משרד החוץ הקטרי את ישראל בהסלמה, ועיתונים המזוהים עם השלטון שיבחו את פעולת חמאס.[48] במהלך שנת הלחימה הראשונה המשיכו כלי תקשורת קטריים, רשמיים ולא רשמיים, להלל את פעולות חמאס ולהציגן כאירועים היסטוריים משמעותיים מאוד.[49] דמות בולטת במתקפות אלה היא השייחה מוזא, אימו של אמיר קטר, המחזיקה בתפקידים בכירים בתחומי החינוך במדינה. מוזא, שגילתה תמיכה בפלסטינים גם לפני המתקפה, החריפה את עמדותיה האנטי-ישראליות לאחר ה-7 באוקטובר, ואף הביעה תמיכה בהשמדת מדינת ישראל.[50]

פורסם כי בסוף שנת 2024 ובינואר 2025 הוגשה הצעת חוק להכריז על קטאר כמדינת אויב תומכת טרור וכי ההצעה נבלמה בשתי הפעמים בעקבות התנגדות מגורמים במל"ל ובלשכת רה"מ. מהמל"ל ומלשכת ראש הממשלה הכחישו את המידע.[51][52]

ב-8 במרץ 2025, תוך כדי שקטאר מתווכת בין ישראל לחמאס במאמץ להביא לעסקת חטופים, פרסם משרד החוץ הקטארי הודעה חריגה שבה קרא להכניס את "כל מתקני הגרעין של ישראל" תחת פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א).[53][54]

באפריל 2025 ארגון "ההתאחדות העולמית של אנשי הדת המוסלמים" יצא בקריאה להשמדת ישראל. ארגון זה ממוקם בקטר ונהנה מחסותה ומימונה. חבריו תומכים פיגועי ההתאבדות של פלסטינים נגד ישראלים ומאמינים כי חמאס אינו ארגון טרור.[55][56]

במאי 2025 הגישה קטר לבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) בהאג הצהרה מפורטת נגד ישראל והמלחמה המתמשכת ברצועת עזה נגד חמאס.[57] באותו חודש פורסם כי להערכת גורמים בישראל קטר שיבשה מהלכים שהובילה מצרים מול חמאס ובעידוד ארצות הברית, לקידום מתווה לעסקה לשחרור חטופים. הרקע המשוער לשיבוש זה הוא יריבותה של קטר עם מצרים על ההגמוניה וההשפעה האזורית במזרח התיכון.[58]

נציגות ישראל בדוחה

נציגות ישראל בדוחה הייתה נציגות כלכלית ישראלית שפעלה בבירת קטר, בין השנים 1996-2009. מטרת הנציגות הייתה לקדם את שיתופי הפעולה הכלכליים והדיפלומטיים בין המדינות, והיא סימנה פריצת דרך משמעותית ביחסים בין ישראל לבין מדינות המפרץ בשנות ה-90.

רקע

הקמת הנציגות הייתה תוצר של מגמות נורמליזציה אזוריות, שמקורן בוועידת מדריד ובהסכמי אוסלו. בשנת 1996, הסכימה קטר להקמת נציגות ישראלית כלכלית בשטחה, שתאפשר שיתוף פעולה בתחומי החקלאות, האנרגיה, המסחר והטכנולוגיה.

הקמת הנציגות הייתה תוצר של מגמות נורמליזציה אזוריות, שמקורן בוועידת מדריד ובהסכמי אוסלו. לאחר השתתפות קטר בוועידת מדריד ב-1991, החלה תנועה איטית אך עקבית לקראת נורמליזציה עם ישראל. בין השנים 1992 ל-1995, אירחה קטר צוותי עבודה שעסקו בנושאי פיקוח על נשק ויציבות אזורית][59]. בשנת 1996, קטר הייתה המדינה הערבית הראשונה (לאחר הסכמי אוסלו) במועצת שיתוף הפעולה של המפרץ (GCC) שהכירה דה-פקטו בישראל[60]- באותה השנה, נסללה הדרך להקמת משרד הסחר הישראלי בדוחה. הפתיחה הרשמית התבצעה על ידי שמעון פרס, שהגיע לביקור רשמי בקטר באפריל 1996[61]. הנציגות שירתה את האינטרסים של שתי המדינות, תוך ניסיון לקדם יציבות כלכלית ודיאלוג פוליטי באזור.

פעילות הנציגות

נציגות ישראל בדוחה פעלה כמרכז לשיתופי פעולה בתחומים שונים:

  • חקלאות וטכנולוגיה- ישראל וקטר קידמו שיתופי פעולה טכנולוגיים בתחומים כמו מים, חקלאות מתקדמת ואנרגיה מתחדשת.
  • מסחר וכלכלה- הנציגות שימשה כפלטפורמה להידוק הקשרים הכלכליים בין המגזר העסקי הישראלי למקבילו הקטרי.
  • אירועים בינלאומיים- הנציגות השתתפה בתערוכות וכנסים בדוחה, בהם תערוכות טכנולוגיות וכלכליות. בשנת 1997, אירחה קטר את הוועדה הכלכלית למזרח התיכון וצפון אפריקה, בה השתתפה ישראל למרות הקיפאון בתהליך השלום הערבי-ישראלי. ההשתתפות הישראלית התקיימה חרף התנגדות נרחבת מצד מדינות ערביות אחרות, במיוחד סעודיה, שהחרימו את הוועידה. במהלך הוועידה נידונו נושאים כלכליים רחבים, כולל שותפויות ציבוריות-פרטיות, משאבי גז טבעי והפרטה, מה שהצביע על ניסיונות קטר להוביל בתחום הכלכלה האזורית תוך שימור הקשרים עם ישראל[62].

בין השנים 1999-2001, הנציגות המסחרית הישראלית בדוחה פעלה כמעט כשגרירות לכל דבר, ולטענת גורמים ישראליים, היא העניקה שירותים רחבים מעבר לפעילותה המסחרית בלבד[63].

תגובות בינלאומיות

הקמת הנציגות זכתה לתגובות מעורבות בזירה הבינלאומית. ממשלות מערביות, כולל ארצות הברית, ברכו על המהלך וראו בו צעד חיובי לקידום השלום האזורי. מנגד, מדינות ערביות רבות, כמו ערב הסעודית ומצרים, הביעו הסתייגות מחשש לפגיעה במאבק הפלסטיני ובסולידריות הערבית.

עם העלאת היוזמה להקמת נציגות ישראלית בקטר, הפלסטינים נמנו עם מתנגדיה המרכזיים, למרות שהתועלת העיקרית ממנה הייתה דווקא עבור 24,000 הפלסטינים שעבדו במדינה ונהנו מתהליך מזורז לקבלת ויזה ללא צורך בהמתנה ממושכת ברבת עמון. במהלך האינתיפאדה השנייה, הרשות הפלסטינית הובילה את הקריאות לסגירת נציגויות ישראל במדינות ערב, מתוך מטרה להפעיל לחץ על ישראל ולמנוע ממנה להפיק תועלת מתהליך השלום[64].

התייחסות רשמית של הממשלים

ממשלת ישראל ראתה בהקמת הנציגות הישג דיפלומטי משמעותי, שמסמל את פתיחותו של העולם הערבי לקשרים עם ישראל. משרד החוץ הישראלי הדגיש את חשיבות הנציגות ככלי לחיזוק הקשרים עם מדינות המפרץ[65]. עם זאת, בשנים האלו קטר לא נחשבה לשחקנית מרכזית בזירה האזורית, בעלת היכולת להוביל מהלכים משמעותיים לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי[66].

ממשלת קטר הציגה את הנציגות כצעד פרגמטי שנועד לשרת אינטרסים כלכליים ולהשפיע על תהליך השלום. כך, קטר הצליחה לאזן בין הרצון לקדם את מעמדה האזורי ולשמור על קשרים עם המערב, לבין הצורך להימנע מעימות עם העולם הערבי. היא הציגה את שיתוף הפעולה עם ישראל כמהלך טקטי, ולא כצעד של נורמליזציה מלאה, תוך שמירה על עמדתה הפרו-פלסטינית והדגשת מחויבותה לתהליך השלום[67].

ראשי הנציגויות הישראלית לאורך השנים

שם ראש הנציגות שנים בתפקיד
סמי רבל 1996-1999
אלי אבידר 1999-2001
יעקב הדס 2002-2003
לא ידוע 2003-2006
רועי רוזנבליט 2006-2009

סגירת הנציגות

עם פרוץ האינתיפאדה השנייה ועלייתו של אריאל שרון לשלטון, קטר הודיעה על כוונתה לסגור את משרד הסחר הישראלי בדוחה, כמחאה על מה שכינתה "מסע ההרג" של ישראל. במקביל, היא השמיעה גינויים חריפים כלפי ישראל והביעה תמיכה נחרצת במאבק הפלסטיני. למרות ההצהרות, הקשרים בין המדינות נמשכו, וישראל שמרה על נוכחותה בקטר[68].

בשנת 2009, בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" והתגובות בעולם הערבי, החליטה קטר לסגור את הנציגות הישראלית בדוחה ולנתק את כל קשריה הכלכליים עימה. ההחלטה נומקה במחאה על הפעולות הצבאיות של ישראל בעזה ובסולידריות עם העם הפלסטיני. ישראל הביעה צער על סגירת הנציגות, אך הבהירה שהמהלך לא יפגע במחויבותה להבטחת ביטחונה[69].

סגירת הנציגות סימנה את סיום פרק הנורמליזציה הרשמית בין ישראל לקטר. על אף סגירת הנציגות, נמשכו קשרים בלתי רשמיים בין המדינות בתחום הסיוע ההומניטרי לעזה ובתיאומים בינלאומיים לדוגמת מונדיאל 2022, וכך גם קשרים חשאיים בתחומי הביטחון והטכנולוגיה[70].

פרסומים על מעורבות כסף קטרי בבחירות לכנסת

בתחילת 2013 טענו כלי תקשורת ערביים שציפי לבני האשימה את נתניהו בקבלת כספים למערכת הבחירות מקטר[71][72]. בשנת 2021, נכללו בין מסמכים קטריים שהודלפו, חמישה מסמכים בסיווג סודי הכוללים תכתובות בין ראשי השלטון הקטרי שעוסקים בכוונה להעביר כספים במזומן לאביגדור ליברמן ולבנימין נתניהו מאמיר קטר, לקראת הבחירות לכנסת ב-2013 וב-2018[73]. המסמכים הם הוראה להעביר את הכסף והודאה של הבנק שהכסף הועבר למשרד הרלוונטי בקטאר. אין במסמכים כל אינדיקציה שהכסף הועבר בפועל[74]. פרסומים אלו עוררו שמועות בישראל אך לא זכו להתייחסויות בולטות בכלי התקשורת הרשמיים. בסוף שנת 2023 נשאל נתניהו על הנושא במסיבת עיתונאים והתייחס אליו: "שקר מוחלט. לא היה ולא נברא, אני מתפלא על אנשים שמתייחסים לזה אפילו ברצינות. זו בדיחה"[75]. תחקיר שביצע עורך הצינור העלה כי המסמכים מזויפים[76]. על פי אודי לוי, ראש יחידת צלצל לשעבר, זה נובע משיטה של הצפה במסמכים מזויפים שמזהמת ומנעה חקירה במדינת ישראל של המסמכים המקוריים למרות שבעולם המסמכים נחקרו ועמדו עליהם אנשים לדין.[77][78]

בסוף יוני 2024, פרסם יגאל כרמון, נשיא מכון המחקר ממרי, מסמכים חדשים שהגיעו מירדן ובהם ניסיון שלא צלח של קטאר להעביר כספים למנהיג מפלגת הליכוד דרך בנק בינלאומי בעמאן.[79]

בספורט

ב-2011 השתתפה לראשונה הטניסאית הישראלית שחר פאר בטורניר דוחה.

ב-2013 השתתפה לראשונה נבחרת ישראל בשחייה בתחרות גביע העולם בדוחה, והשחיינית הישראלית עמית עברי אף זכתה במדליית כסף. בעת טקס הענקת מדליות למנצחים, לצד שמה הופיע דגל חסר צבע במקום דגל ישראל. כחודש לאחר מכן יו"ר איגוד הכדוריד של ישראל השתתף בקונגרס איגוד הכדוריד העולמי בדוחה ודגל ישראל לא היה נוכח בקונגרס[80]. דובר של קטר אמר כי אם נבחרת ישראל בכדורגל תעפיל לטורניר גביע העולם בשנת 2022, שייערך במדינה, הנבחרת תוכל לקחת בו חלק, על אף ניתוק היחסים בין שתי המדינות. ביוני 2015 נפגשו בכיר באיגוד הכדורסל הישראלי ויושב ראש הוועד האולימפי של קטר[81].

ב-9 ביוני 2022 הודיע שר החוץ יאיר לפיד כי ישראלים יוכלו להיכנס לקטר במהלך מונדיאל 2022 ולצפות במשחקים על פי סיכום עם פיפ"א.

ב-10 בנובמבר 2022 פורסם כי יופעלו לראשונה טיסות ישירות מישראל לנמל התעופה הבין-לאומי חמד שבדוחה[82]. טיסות אלה יופעלו לרגל המונדיאל בקטר על ידי חברת "Tus Airways" הקפריסאית. ב-20 בנובמבר המריאה הטיסה המסחרית הראשונה בהיסטוריה מתל אביב לדוחה. הטיסה נמשכה כ-3 שעות ועליה כ-180 נוסעים. מנכ"ל חברת התעופה הודיע כי בסך הכול תוכננו 6 טיסות ישירות מישראל לקטר[83]. בינואר 2023 אישרה קטר את כניסת שחקניות נבחרת ישראל, אניטה דייב ויהלי אשוש, לטורניר כדורעף חופים בקטר[84]. עם זאת, בנובמבר של אותה השנה, נאסר על ישראלים להגיע לצפות באליפות העולם בשחייה שנערכה במדינה[85].

לקריאה נוספת

עיינו גם בפורטלים:
פורטל ישראל
פורטל המזרח התיכון

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי ישראל–קטר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ קטאר הפסיקה קשר הדואר עם ישראל, חרות, 27 ביולי 1960
  2. ↑ א. טבק, כווית מציעה לאסור על ישראל להשתתף בטורנירים אסייניים, מעריב, 19 באוגוסט 1974
  3. ↑ שרה ליבוביץ-דר, מופע הגז של רבקה מארק, באתר הארץ, 12 במרץ 2002
  4. ↑ אורה קורן, ‏בכל זאת ועידת קהיר, באתר גלובס, 12 בנובמבר 1996
  5. ↑ אורה קורן, קטאר, ‏קטאר ממתינה לתשובה סופית מישראל בנושא פרוייקט יבוא הגז הטבעי מהנסיכות, באתר גלובס, 11 בנובמבר 1996
  6. ^ 6.0 6.1 אבי יששכרוף, אמיר קטאר: ישראל צריכה לדבר עם חמאס, באתר הארץ, 30 בינואר 2007
  7. ↑ ביקורת על ישראל בהודעת הנעילה של ועידת קטאר: שטחים תמורת שלום, באתר גלובס, 19 בנובמבר 1997
  8. ↑ אורה קורן, ‏מנסים לפרוץ דרך למפרץ, באתר גלובס, 17 ביוני 1997
  9. ↑ ג'קי חורי, הקטארים ביקרו בדוחה, באתר הארץ, 27 באפריל 2007
  10. ↑ יצחק בן חורין, ניו יורק, פגישה מחוץ ללו"ז: לבני נפגשה עם אמיר קטאר, באתר ynet, 25 בספטמבר 2007
  11. ↑ ניר יהב‏, "ציפי לבני תיפגש עם בכירים סורים בקטאר", באתר וואלה!‏, 8 באפריל 2008
  12. ↑ ברק רביד, קטאר ניתקה יחסים, ישראל בתגובה מקשה על אל-ג'זירה, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2008
  13. ↑ פנחס וולף‏, בישראל מגיבים בחיוב להצעת עומאן וקטאר, באתר וואלה!‏, 14 באוגוסט 2009
  14. ↑ סוכנויות הידיעות, ‏דיווח: "מטוסי קרב של ישראל נחתו בקטאר", באתר ‏מאקו‏‏, ‏29 ביולי 2011‏
  15. ↑ יאסר עוקבי, ‏מקור ישראלי לסעודים: קטאר העבירה 35 מיליון דולר לחיזבאללה, באתר מעריב אונליין, 26 בנובמבר 2017
  16. ↑ לי-אור אברבך, ‏ארדן: להסיר את שידורי אל-ג'זירה בישראל בשל הסתה חמורה, באתר גלובס, 22 ביולי 2014
    אתר למנויים בלבד אמיתי זיו, סגירת אל-ג'זירה בישראל היא אווילית, באתר TheMarker‏, 22 ביולי 2014
  17. ↑ שחר קליימן, ‏"דוחא לא תנרמל את יחסיה עם ישראל", באתר ישראל היום, 15 בספטמבר 2020
  18. ↑ דני זקן, ‏חשיפת גלובס: הסכם יהלומים חשאי מקרב את ישראל וקטאר לכינון יחסים רשמיים, באתר גלובס, 25 בנובמבר 2021
  19. ↑ קמפיין מקורבי רה"מ לטובת קטאר, והמסמכים: "להדגיש - היא פועלת למען שלום", באתר ynet, 28 בנובמבר 2024
  20. ↑ עופר חדד, ‏בזמן שרה"מ תקף אותה בפומבי: אלי פלדשטיין פעל לשיפור תדמית קטאר | פרסום ראשון, באתר ‏מאקו‏‏, ‏10 בפברואר 2025‏
  21. ↑ "באישור נתניהו: החברות הביטחוניות הישראליות ועסקאות המיליונים בקטאר", באתר ynet, 10 ביוני 2025
  22. ^ 22.0 22.1 22.2 אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, באישור ישראל: קטאר העבירה לעזה יותר ממיליארד דולר מאז 2012, באתר הארץ, 10 בפברואר 2019
  23. ↑ אבי יששכרוף ועמוס הראל, שליט קטאר יבקר מחר בעזה ל-6 שעות, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2012
    אבי יששכרוף, הנייה: ביקור שליט קטאר בעזה מוכיח שנשבר המצור, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2012
  24. ↑ Yaari, Michal (במרץ 2020). "Israel and Qatar: relations nurtured by the Palestinian issue" (PDF). mitvim.org.il. p. 8. נבדק ב-9 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ↑ Zaken, Danny (25 בדצמבר 2021). "Qatar, Israel reach agreement on diamond trade - Al-Monitor: Independent, trusted coverage of the Middle East". www.al-monitor.com (באנגלית). נבדק ב-2022-12-09. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ↑ ניצן קידר, באישור נתניהו: מיליוני דולרים לחמאס, באתר ערוץ 7, 6 בדצמבר 2018
  27. ↑ העברת הכספים לעזה: מימין ומשמאל מתקפה על נתניהו, באתר "סרוגים", 17 ביוני 2019
  28. ↑ אתר למנויים בלבד יהודה נוריאל, נתניהו טוב לחמאס, באתר "ידיעות אחרונות", 28 במרץ 2019
  29. ^ 29.0 29.1 29.2 ירון אברהם, ‏כסף תמורת שקט: מכתבי הבקשה של ראש המוסד לשעבר יוסי כהן והצמרת המדינית לבכירי קטאר, באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 במאי 2024‏
  30. ↑ "Israel permits second tranche of Qatari payment to Gazan workers". Irish Times.
  31. ↑ טל שלו‏, נתניהו על העברת הכספים מקטאר: "ברגע זה - זהו הצעד הנכון", באתר וואלה!‏, 11 בנובמבר 2018
  32. ↑ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, במערכת הביטחון מבקרים את הקריאה להקפיא את העברת הכסף הקטארי לרצועה, באתר הארץ, 7 בינואר 2019
  33. ↑ טל שלו‏, ברקע דיוני ההסדרה: הנסיעה החשאית של ראש המוסד ואלוף פיקוד דרום לקטאר, באתר וואלה!‏, 22 בפברואר 2020
  34. ^ 34.0 34.1 יקי אדמקר, טל שלו‏, ליברמן: השימוש בצנזורה - פוליטי; נתניהו: פגיעה בביטחון כדי להוריד את הליכוד, באתר וואלה!‏, 23 בפברואר 2020
  35. ↑ דין ברנדשטטר, תחקיר בארה"ב: לפיד תמך בפרויקט התשתיות במעורבות קטאר בעזה, באתר עכשיו 14
  36. ↑ יוני בן מנחם, קטאר מנסה להתנער מתמיכתה בטרור, באתר "זמן ישראל", 20 בספטמבר 2022
  37. ↑ חזי סימנטוב, הפגישה החשאית של כוכבי עם רמטכ"ל צבא קטאר: דנו בשיתוף פעולה נגד איראן, באתר חדשות 13, 11 במרץ 2022
  38. ↑ נמרוד ליכטנשטיין, "האחים המוסלמים משתמשים בקטר להפיץ את תורתם", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 באפריל 2023
  39. ↑ אוהד מרלין, ‏"בנק הטרור הגדול בעולם": קמפיין רשת ויראלי נגד הפטרונית של חמאס, באתר מעריב אונליין, 19 בדצמבר 2024
  40. ↑ כרמל ליבמן, ‏מממנת את חמאס אבל משרתת אינטרסים אמריקנים: מי את קטאר?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏23 בנובמבר 2023‏
  41. ^ 41.0 41.1 How has Qatar emerged as the leading regional mediator? - Kan English, omny.fm
  42. ^ 42.0 42.1 Qatar’s Adroit Post-October 7 Diplomacy, Arab Gulf States Institute in Washington, ‏2025-01-15 (באנגלית אמריקאית)
  43. ↑ What's Qatar's role in the Israel-Hamas negotiations?, globalaffairs.org (באנגלית)
  44. ↑ thomasbeard, Qatar plays key role in Israel-Hamas ceasefire deal, Economist Intelligence Unit, ‏2025-01-31 (באנגלית בריטית)
  45. ↑ "הוועידה הלאומית הפלסטינית" – יוזמה קטרית לשילוב ארגון הטרור חמאס במסגרת אש"ף, באתר ממרי
  46. ↑ המאבק הדיפלומטי של דרום אפריקה נגד ישראל – בשירות חמאס ובתיאום עם קטר, באתר ממרי, ‏19/01/2024
  47. ↑ בצל העימות בין ישראל ואיראן – קטר מתייצבת לצד איראן ומטפחת קשריה עמה, באתר ממרי
  48. ↑ קטר והעיתונות הקטרית: תמיכה מוחלטת במתקפת הטרור של חמאס והטלת האחריות על ישראל, באתר ממרי
  49. ↑ מאמרים ביומונים קטרים ממסדיים ממשיכים לשבח את מתקפת ה-7 באוקטובר - מעשה גבורה היסטורי שהציל את האומה, באתר ממרי, ‏05/12/2024
  50. ↑ [https://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?6319 אשת האחים המוסלמים לובשת פראדה: הפעילות האסלאמיסטית הענפה של השיח'ה מוזה אמו של אמיר קטר, ותמיכתה בטרור אסלאמי, אנטישמיות, האח"ס וחמאס], באתר ממרי, ‏16/01/2025
  51. ↑ "לבקשת גורמי ביטחון": למה הצעת החוק נגד קטאר נבלמה פעמיים?, באתר מעריב אונליין, 4 במאי 2025
  52. ↑ דפנה ליאל, ‏"לבקשת גורמי הביטחון": כך נבלמה הצעת החוק נגד קטאר | פרסום ראשון, באתר ‏מאקו‏‏, ‏4 במאי 2025‏
  53. ↑ קטאר: "מתקני הגרעין של ישראל צריכים להיות תחת הפיקוח של סבא"א", באתר ynet, 8 במרץ 2025
  54. ↑ Qatar Calls for Bringing All Israeli Nuclear Facilities Under IAEA Safeguards, mofa.gov.qa
  55. ↑ ירון פרידמן, ‏איזה קטאר - קטאר שלנו? הקריאה להשמדת ישראל שיוצאת מהמדינה "המורכבת", באתר מעריב אונליין, 8 באפריל 2025
  56. ↑ פרשן אמירתי: לסווג את האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים, הנתמך ע"י קטר, כארגון טרור, באתר המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון, ‏9/4/2025
  57. ↑ המשחק הכפול של קטאר: ההצהרה לבית הדין הבינלאומי בהאג לא מותירה ספק, באתר מעריב אונליין, 1 במאי 2025
  58. ↑ אמיר בוחבוט‏, גורמים בישראל: קטאר שיבשה הסכם עם חמאס - בגלל יריבות עם מצרים, באתר וואלה!‏, 4 במאי 2025
  59. ↑ Admoni, Same reasons, different outcomes: Qatar’s policy on Israel up t, Middle Eastern Studies 58, 2022, עמ' 830-842
  60. ↑ Khair, A. U., Yuliantil, D. & Dermawan, W, Ups and downs in Qatar-Israel relations: A constructivist analysis of Wendt’s "Three Cultures of Anarchy, Jurnal Ilmu Sosial dan Ilmu Politik 14, 2024, עמ' 59-76
  61. ↑ Admoni, A, Peace is relative: Qatar and agreements with Israel, Middle East Policy 28, 2021, עמ' 72-87
  62. ↑ Admoni, A, Peace is relative: Qatar and agreements with Israel., Middle East Policy 28, 2021, עמ' 72-87
  63. ↑ Khatib, L, Qatar’s foreign policy: The limits of pragmatism, International Affairs 89, 2013, עמ' 417-431
  64. ↑ אבידר, א', התהום: מה באמת מפריד בינינו לבין העולם הערבי?, 2022
  65. ↑ רבל, ס', ישראל בחזית המפרץ הפרסי, 2009
  66. ↑ יערי, מ, ישראל וקטר: יחסים בצל ובחסות הסוגיה הפלסטינית, 2020
  67. ↑ Khatib, L, Qatar’s foreign policy: The limits of pragmatism., International Affairs 89, 2013, עמ' 417-431
  68. ↑ Rabi, U., & Mueller, C., The Gulf Arab states and Israel since 1967: From ‘no negotiation’ to tacit cooperation., British Journal of Middle Eastern Studies 44, 2017, עמ' 576-592
  69. ↑ Admoni, A, Same reasons, different outcomes: Qatar’s policy on Israel up to 1996, Middle Eastern Studies 58, 2022, עמ' 830-842
  70. ↑ Khair, A. U., Yuliantil, D., & Dermawan, W., Ups and downs in Qatar-Israel relations: A constructivist analysis of Wendt’s "Three Cultures of Anarchy"., JISPO: Jurnal Ilmu Sosial dan Ilmu Politik 14, 2024, עמ' 59-76
  71. ↑ Islamtimes, Islamtimes, ‏28 בינואר 2013
  72. ↑ אריק גרינשטיין, עלה ברשת: לבני – קטאר מימנה את קמפיין נתניהו, באתר מידה, 23 בינואר 2013
  73. ↑ The "RAVEN project“ - מקור המכתבים המודלפים של השלטון הקטרי, באתר ממרי
  74. ↑ Qatar connection : Benjamin Netanyahu, le très cher ami israélien. Blast, 11 October 2021
  75. ↑ שידור חי: ראש הממשלה נתניהו מקיים מסיבת עיתונאים, נבדק ב-2024-05-26
  76. ↑ Facebook, www.facebook.com
  77. ↑ esty, ״האם אנחנו בגדנו בראש הממשלה שלנו, או חלילה – ראש הממשלה בגד בנו״, באתר ריסטארט - ישראל, ‏2025-04-04
  78. ↑ יגאל כרמון, תגובה לטענות שהתפרסמו ברשת לגבי אמיתות מסמכים קטריים שפרסמנו, באתר ממרי, ‏9 ביולי 2024
  79. ↑ מסמכים קטריים נוספים בדבר כספים מקטר לנתניהו / יגאל כרמון, באתר ממרי
  80. ↑ ynet ספורט, הדגל הישראלי שוב נעלם בקטאר, באתר ynet, 28 באוקטובר 2013
  81. ↑ ישראל וקטאר עשויות לשתף פעולה בכדורסל, 6 ביוני 2015
  82. ↑ לראשונה אי פעם: טיסות ישירות לקטאר בזמן המונדיאל, באתר ynet, 10 בנובמבר 2022
  83. ↑ היסטוריה: הטיסה המסחרית הראשונה מישראל לקטאר המריאה, באתר ynet, 20 בנובמבר 2022
  84. ↑ נרי וייס, קטאר תאפשר לשחקניות נבחרת ישראל להתחרות, באתר ערוץ 7, 23 בינואר 2023
  85. ↑ אורן אהרוני, ‏אליפות העולם בשחייה: קטאר לא תאפשר כניסה לישראלים, באתר ישראל היום, 18 בנובמבר 2023
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יחסי ישראל–קטר41336133Q2891284

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יחסי_ישראל–קטר&oldid=3026061"