לא יחרץ כלב לשונו
לא יחרץ כלב לשונו הוא פסוק בפרשת בא[1] המתאר שכאשר יצאו בני ישראל ממצרים שתקו הכלבים ולא נבחו ולא נשכו אף אחד מבני ישראל. כיום, אמירת הפסוק נודעת כסגולה לשמירה מכלבים.
פרטי המאורע
והיתה צעקה גדולה בכל ארץ מצרים אשר כמוהו לא נהיתה וכמוהו לא תוסיף; ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו למאיש ועד בהמה, למען תדעון אשר יפלה ה' בין מצרים ובין ישראל
במהלך ההתראה האחרונה בפרעה על מכת בכורות, ניבא משה גם את תוצאות המכה, שלמרות טבע הכלבים לנבוח לשמע צעקות, לא ינבחו הכלבים על אף אחד מעם ישראל ואף לא על בהמותיהם, לשמע הצעקה הגדולה שתשמע במצרים בעקבות המכה.
פרשנות
אונקלוס תרגם "לא יַנְזֵק כלבא בלישנה למנבח", שפירושו לא יזיק הכלב בלשונו לנבוח[2]. לפי האבן עזרא הלשון "לא יחרץ" כוללת גם נביחה וגם נשיכה.
רבי יהודה החסיד בספר חסידים[3] והרא"ש בפירושו לתורה מבארים על פי דברי הגמרא האומרת שכאשר כלבים צועקים מלאך המוות נמצא בעיר[4], שהעדר נביחת הכלבים במחוזות היהודים מסמלת על היעדרותו של מלאך המוות בסביבה[5]. והחתם סופר הוסיף לבאר שהסיבה שלא נבחו, היא משום שמלאך המוות אכן לא הופיע באותו לילה אלא הקדוש ברוך הוא בעצמו[6].
בפירוש הש"ך על התורה מבאר כי בכל אחד מעשרת פתחי מצרים הונחה צורת חיה, הדמויות כושפו כך שכל עבד שניסה להימלט, הדמות הניצבת באותו שער יחד עם כל החיות שכמותה בארץ מצרים יצעקו ויידעו את הרודפים מאיזה פתח נמלט, ה' בחר להוציא את עם ישראל דווקא מהשער שבו היה מצויר הכלב, שכן דרכו של הכלב לצעוק יותר משאר החיות, וכן משום שחיה זו מצויה בכל בית, כך יהיה חידוש גדול יותר שבני ישראל יוצאים והכלבים נאלמים דום[7].
במדרש פירשו פסוק זה על חיפושו של משה רבינו אחר ארונו של יוסף שהיה מוסתר באולם עם כלבים מזהב שכושפו לנבוח על כל מי שיבוא לשם, קולם של הכלבים היה אמור להישמע ברחבי כל ארץ מצרים, משה השתיקם ולקח את הארון אתו[8].
שכר הכלבים
במקורות ישנם אופנים שונים על מתן השכר לו זכו הכלבים עבור שתיקתם.
אמירת שירה
בילקוט שמעוני מובא ביאורו של מלאך לרבי ישעיה תלמידו של רבי חנינא בן דוסא את הסיבה שאף על פי שכתוב על הכלבים "והכלבים עזי נפש"[9] הם זוכים לומר את הפסוק "בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו"[10] כשירה, זאת משום שלא חרצו את לשונם בעת יציאת מצרים[11].
עיבוד קלף
המלאך הוסיף והסביר לרבי ישעיה שהכלבים זכו ומצואתם מעבדים עורות לצורך כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות.
הש"ך על התורה מבאר כי שכר זה הוא מידה כנגד מידה, שכשם שהכלבים הראו לעם ישראל את הנס שעשה עימם הקב"ה, כך מספרים את ניסי ה' ונפלאותיו מתוך ספר התורה ומראים את כתיבתו לעם.
על פי מדרש זה, עיבוד עורות לקלף באמצעות צואת כלבים מותר. בתקופת הראשונים היה מי שאסר זאת מחמת הדין של מן המותר בפיך, או משום זלזול הקודש כמו שמצינו בפיטום הקטורת שנאסר בה עירוב מי רגלים מסיבה זו.
המתירים ביארו שבצואת כלבים הריח מתבטל בתהליך העיבוד, ולכן אין בכך זלזול, ומן המותר בפיך לא מהווה בעיה שכן הצואה נחשבת רק כ"פרשא בעלמא"[12].
רבי יאיר בכרך מעיד כי בתקופתו נהגו לעבד עורות בצואת כלבים[13].
בשר טרפה
| ” | מה תלמוד לומר לכלב תשליכון, ללמדך שהכלב מכובד מן הנכרי שהטרפה לכלב והנבלה לנכרי, וללמדך שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה שנאמר ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו, אמר הקב"ה תן לו שכרו. והלא דברים קל וחומר ומה אם חיה כך אדם לא כל שכן שאינו מקפח שכרו... | “ |
– מכילתא משפטים פרשה כ | ||
התורה אומרת בפרשת כי תשא שיש להשליך בשר טרפה לכלבים[14]. חז"ל פירשו שזהו שכר על כך שלא חרצו את לשונם כלפי בני ישראל ביציאת מצרים[15].
פתרון חלומות
בגמרא נאמר ”הרואה כלב בחלום ישכים ויאמר "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו" קודם שיקדמנו פסוק אחר "והכלבים עזי נפש"” (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ו עמוד ב').
המהרש"א מבאר זאת על פי דברי הגמרא שאומרת "השכים ונפל לו פסוק לתוך פיו הרי זו נבואה קטנה", וכן "כל החלומות הולכים אחר הפה"[16], שלכן יש להקדים ולומר פסוק העוסק במה שראה בחלומו באופן חיובי, ובכך ייהפך הפתרון לטובה[17].
סגולה
אמירת פסוק זה ידועה כסגולה לשמירה מכלבים, הסגולה מונעת נשיכת כלבים, או משתיקה אותם מלנבוח.
מקור הסגולה מופיע באופן מורכב יותר בספר דבק מא"ח של רבי אברהם שלום חי חמוי[18] בשם רבי חיים ויטאל, הסגולה מיועדת למי ששומע כלבים צועקים נובחים בקול יללה, הסגולה להשתיקם היא כדלהלן: חליצת נעל שמאל והפיכתה על הקרקע, אמירת הפסוק ויהי נועם ופרק יושב בסתר ויש לכפול את הפסוק האחרון בפרק זה, יש לכוון שבמזמור זה ישנם 130 תיבות, תיבות אלו אמורות להתיש את כוח השדים והרוחות שנבראו מאדם הראשון ב־130 השנים בהן פרש מחוה אשתו [19], הפיכת נעל ימין ואמירת מזמור "יושב בסתר" שנית, לסיום יש לומר את הפסוק "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו".
המקובל רבי שמשון מאוסטרופולי כותב שאדם שאינו פוגם ב"אבא פנים קדישים פנים מאירים", הוא הנקרא "בן" (בגימטריה 52) ולפיכך אין הכלב (גם כן בגימטריה 52) יכול להזיקו, והוא בסוד "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו"[20].
כיום נודעת הסגולה בלי שאר הפרטים, הצורה היא אמירת התיבות "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו" בלבד. הרב יהודה טשזנר התנגד לסגולה בצורה זו[21] משום שאין לומר פסוק שאינו שלם[22], לדבריו יש לסיים את הפסוק עד סופו ולומר: "... למאיש ועד בהמה, למען תדעון אשר יפלה ה' בין מצרים ובין ישראל".
לפי הרב יחיאל מיכל שטרן, במקרים רבים סגולה זו אינה פועלת, משום שהאומרה חטא קודם באיסור לשון הרע, שעליו נאמר בתורה כי ראוי להשליכו לכלבים[23], ולכן הכלבים אינם יראים ממנו.
שימוש לשוני
ערך מורחב – דמי לא יחרץ
- דמי לא יחרץ הם תשלום הניתן לאדם על מנת שיתחייב לא לגלות מידע מביך או מפליל שהוא מחזיק.
שימוש בביטוי, קיים החל מתקופת האחרונים[24].
קישורים חיצוניים
- ולכל בני ישראל לא יחרץ-כלב לשונו - דרשו, באתר דרשו, 7 באוגוסט 2017
לקריאה נוספת
- דרשות לפרשת שבוע, הרב יחיאל מיכל שטרן, עמוד תטו
הערות שוליים
- ↑ ספר שמות, פרק י"א, פסוק ז'
- ↑ וכן תרגם יונתן בן עוזיאל
- ↑ סימן תתשמה
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ס' עמוד ב'
- ↑ וכן פירש האור החיים
- ↑ דרשות חתם סופר דף קטו עמוד א
- ↑ שפתי כהן פרשת שמות ד"ה הבאים, הובא בספר מעם לועז פרשת בא פרק ה. וכן פירש בפרח לבנון מאת רבי יהודה פרץ סוף פרשת בא, הביאו החיד"א בספר לחם מן השמים על התורה
- ↑ שמות רבה, פרשה כ', פסקה י"ט
- ↑ ספר ישעיה, פרק נ"ו, פסוק י"א
- ↑ ספר תהלים, פרק צ"ה, פסוק ו'
- ↑ ילקוט שמעוני, שמות, רמז קפ"ז
- ↑ המנהיג סוף הלכות תפלין
- ↑ מקור חיים סימן עט אות ד ד"ה אם נתן
- ↑ ספר שמות, פרק כ"ב, פסוק ל'
- ↑ בפירוש בעלי התוספות לתורה ובספר חסידים סימן תרס"ה פירשו באופן שונה, שיש בהשלכת הבשר לכלבים משום הכרת הטוב לכלב המציל מיד הזאב הטורפים, ולולי הכלב הרי שהזאב היה נוטל את הבשר כולו אל היער
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ה עמוד ב'
- ↑ מהרש"א, מסכת ברכות, דף נ"ו עמוד ב', ד"ה הרואה באר
- ↑ מערכת כ אות ט. והביאו בספר סגולת ישראל של רבי שבתי ליפשיץ מערכת כ אות לד
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף י"ח עמוד ב', וראה בראשית רבה, פרשה כ', פסקה י"א
- ↑ אהרן בן אברהם מקרדינא, ספר קרניים <דן ידין - פרשת אליעזר> מהדורה חדשה, פרשת אליעזר> מהדורה חדשה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), ראה שם הרחבה בסגולה להינצל מכלבים
- ↑ במובאה הקודמת משמע שיש לומר את הפסוק עד סופו
- ↑ תכלת מרדכי ברכות חלק ד שם
- ↑ פסחים קיח, א. החפץ חיים מבאר בשם המהר"ל על פי מה שהכלבים במצרים שתקו מחמת צווי ה', והאדם המדבר נגד ציווי ה', גרוע מהם, ולפיכך ראוי להשליכו לכלבים. דברי המהר"ל מובאים בספר שמירת הלשון שער הזכירה פ"ח ומיקומם בספרי המהר"ל אינו ידוע, ביאור זה מופיע גם בספר אבן פנה לרבי אליהו קלצקין סימן לז
- ↑ מובא בשאלה בשו"ת חות יאיר סימן קנד; שם סימן רו