חג הגאולה (חב"ד)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "י"ט כסלו" מפנה לכאן. לערך העוסק בתאריך בשנה (י"ט בחודש כסלו), ראו י"ט בכסלו.
חג הגאולה
דיוקן של רבי שניאור זלמן מלאדי
דיוקן של רבי שניאור זלמן מלאדי
שמות נוספים ראש השנה לחסידות
סיבה שחרור מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי מבית הכלא הרוסי
מועד החג
תאריך י"טכ' בכסלו

חג הגאולה או ראש השנה לחסידות הוא מועד המצוין מדי שנה בחסידות חב"ד, בתאריך י"ט בכסלו ולמחרתו בכ' בכסלו, לזכר שחרור מייסד חסידות זו, רבי שניאור זלמן מלאדי, מהכלא הרוסי ביום זה בשנת ה'תקנ"ט (27 בנובמבר 1798).

מקור החג

במסגרת העימותים עם החסידים בליטא, הלשינו מתנגדים לחסידות על רבי שניאור זלמן בפני השלטון הצארי, כי הוא מורד במלכות ומסייע לאימפריה העות'מאנית שנלחמה ברוסיה. ההלשנה התבססה בעיקר על העובדה שרבי שניאור זלמן יזם איסוף כספי צדקה ושליחתם ליהודים בארץ ישראל ולחסידים שעלו אליה. כתב המלשינות הוגש בד' בסיוון ה'תקנ"ח על ידי יהודי בשם הירש בן דוד מוילנה, ובי' באלול החלה החקירה. באסרו חג סוכות ה'תקנ"ט נאסר רבי שניאור זלמן כשהוא מובל במרכבה שחורה (בה השתמשו באותה עת להובלת מורדים במלכות) למבצר פטרופבלובסקיה שבפטרבורג, אליה הגיע בתחילת חודש חשוון. במהלך חקירותיו נשאל אודות עיסוקו, תפקידו, מהותה של הכת החסידית ומנהגיה ועוד.

במקביל למעצר רבי שניאור זלמן נעצרו כשלושים חסידים מווילנא מהסביבה, ובסיום חקירתם נשלחו 7 מראשי החסידים לפטרבורג. בפקודת הצאר נעצרו באמצע דרכם בעיר ריגא.

בהשתדלות החסידים, לאחר 53 ימים במאסר[1], שוחרר בי"ט בכסלו ה'תקנ"ט (27 בנובמבר 1798). מאז מצוין התאריך בחסידות חב"ד כ"חג הגאולה", ונתפס בעיניהם כמציין את ניצחונה של תנועת החסידות על מתנגדיה.

החסידים שנעצרו שוחררו וחזרו לביתם בנר חמישי של חנוכה, ויום זה נקבע למועד שמחה על ידי חסידי חב"ד ברחבי רוסיה[2].

רבי שניאור זלמן נאסר שוב לאחר שנתיים (בשנת ה'תקס"א), לאחר שרבי אביגדור בן חיים[3] רבה של קהילת פינסק, דיווח לשלטונות כי תורת החסידות מהווה דת חדשה, וכוללת בתוכה יסודות חתרניים נגד שלטון הצאר. ממעצר זה שוחרר באותה שנה בחג החנוכה[4]. בחג הגאולה שנחוג בסמיכות לחנוכה מציינים גם שחרור זה.

ייסוד היום כחג ומנהגי החג

רבי יוסף יצחק שניאורסון כותב כי לאחר שחרורו של הרבי נהגו החסידים לחגוג את היום ולאחל זה לזה "חג שמח"[5]. באיגרת ששיגר האדמו"ר החמישי של חב"ד, הרש"ב, לקראת י"ט בכסלו בשנת תרס"ב[6], הגדיר את היום במילים: "היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח". מאז מברכים חסידי חב"ד זה את זה ביום זה "לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו". ביום זה מתחיל מחזור הלימוד השנתי (המתקיים במסגרת שיעורי חת"ת היומיים) בפרקי התניא, ספרו של רבי שניאור זלמן.

לוח 'היום יום' של חסידי חב"ד המסודר לפי תאריכי השנה מתחיל בתאריך י"ט כסלו ומסתיים בו.

האירוע המרכזי הנהוג בי"ט בכסלו הוא עריכת התוועדויות חגיגיות. בישראל מתקיימת ההתוועדות המרכזית בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד, ובה השתתפו במשך השנים אישי ציבור נכבדים כמו נשיאי המדינה (זלמן שזר וחיים הרצוג), ראש הממשלה בנימין נתניהו ואמני תרבות כנתן אלתרמן.

בעשור השני של המאה ה-21 מתקיים בבנייני האומה בירושלים במשך כמה ימים יריד החסידות ומופעי צמאה בהם נקנים מדי שנה אלפי ספרי חסידות במחירים מוזלים, וזמרים שרים ניגוני חב"ד בעיבוד עכשווי, ומתקיימות התוועדויות ותערוכות בנושא תולדות החסידות.

ביום זה נוהגים חסידי חב"ד ללבוש בגדי שבת, וגם הילדים הולכים לבתי הספר ותלמודי התורה כשהם לובשים בגדים חגיגיים. עוד נוהגים לאכול ביום זה דייסת כוסמתיידיש: "שווארצע קאשע"), שעל פי המסופר הייתה מזונו העיקרי של רבי שניאור זלמן בהיותו במאסר. בכל בתי הכנסת של חסידי חב"ד ברחבי העולם מתקיימת ביום זה "חלוקת הש"ס": כל מתפלל מקבל על עצמו ללמוד במשך השנה אחת מהמסכתות שבש"ס. זאת, לפי בקשתו של רבי שניאור זלמן בסוף ספרו התניא: ”חזקו ואמצו לבבכם כל המייחלים לה', גם לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על-פי הגורל או ברצון... חוק ולא יעבור”[7].

בתפילות הנאמרות ביום זה לא אומרים החסידים תחנון, וגם לא בתפילת מנחה שלפניו, מפני שמחת היום[8].

היו חסידים שביקשו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', שבה יסופרו אירועי המאסר והגאולה, וביקשו את הסכמתו של רבי שניאור זלמן. הוא לא הסכים ואמר: ”זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב, כי המעשה חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא[9].

כ' בכסלו

חסידי חב"ד נוהגים להמשיך ולחגוג גם את יום המחרת כ' בכסלו. לפי המסופר בספר "בית רבי", אמור היה רבי שניאור זלמן לבוא לאחר שחרורו אל ביתו של אחד החסידים בפטרבורג, שסייע בשחרורו, אך בטעות הובא לביתו של מתנגד תקיף לחסידות, שהתגורר בשכנות. האיש הושיב אותו בבית ודיבר בגנותה של החסידות, עד שהחסידים מצאוהו שם[10]. אדמו"ר הזקן כיבד את ה"מתנגד"[11], אך התבטא לאחר מכן כי מעט הזמן ששהה בבית המתנגד היה קשה עבורו יותר מן הישיבה הארוכה בבית הסוהר. מובא שם שבעקבות זאת גם בליל כ' בכסלו עושים משתה ושמחה, משום שעיקר השמחה מלכתחילה הייתה באותו לילה[12]. כיום לא אומרים חסידי חב"ד תחנון גם ביום זה.

ביום זה גם יצא לאור ספר התניא לראשונה, בשנת תקנ"ז. ספר זה (שנדפס שנתיים קודם המאסר) מסמל בעיני החסידים את המהפכה התורנית שהתחוללה בתורת חסידות חב"ד, המיוחסת לתקופת חג הגאולה. מהפך זה כלל בתוכו את הרחבת משנתה של תורת החסידות והפצתה לקהל יעד רחב יותר.

לקריאה נוספת

  • הרב מיכאל אהרן זליגסון, קונטרס חג החגים, קה"ת תשנ"ט
  • יהושע מונדשיין, המאסר הראשון, מאסרו הראשון של האדמו"ר רבי שניאור זלמן בעל התניא, מאבקי המתנגדים והחסידים בווילנא, המלשינויות ומאסריו של הגר"א מווילנא, לאור תעודות ומסמכים, חדשים גם ישנים, ירושלים, תשע"ב 2012

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בחסידות חב"ד מקשרים בין מספר ימי ישיבתו בכלא למספר פרקי ספר התניא, המסמל את פריצת תורת החסידות שלאחר השחרור, המונים אף הם 53.
  2. ^ כרם חב"ד עמוד 3-11.
  3. ^ אודותיו ראו כאן
  4. ^ היום יום, כ"ז כסלו, ג' חנוכה.
  5. ^ ספר השיחות תש"ב עמ' 19
  6. ^ צילום האיגרת וסיפורה התפרסם במבוא לקונטרס ומעיין מבית ה', עמוד 17, והיא נדפסה גם בתחילת הספר היום יום.
  7. ^ ספר התניא, קונטרס אחרון סימן ט' ("הוכח תוכיח").
  8. ^ חיים מאיר היילמן, בית רבי עמוד ל"ד
  9. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, ליקוטי דיבורים חלק ראשון עמ' 38.
  10. ^ מאסר באישון ליל אתר צעירי חב"ד.
  11. ^ מדור ניצוצי רבי, גיליון התקשרות, גיליון 490 - ת"צ. ועוד
  12. ^ הרב חיים מאיר הילמן, בית רבי, עמ' 67-65


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0