חטיבה 401

חטיבה 401
	סמל היחידה, המשמש גם כתג היחידה שלה
פרטים
כינוי	עקבות הברזל
מדינה	ישראל
שיוך	צה"ל
סוג	חטיבת שריון סדירה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1967–הווה (כ־56 שנים)
מלחמות	מלחמת ההתשה; ; מלחמת יום הכיפורים; מלחמת לבנון הראשונה; האינתיפאדה הראשונה; האינתיפאדה השנייה; מלחמת לבנון השנייה; מבצע עופרת יצוקה; מבצע צוק איתן
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	מגח 6 (עד 2004);; מרכבה סימן 4 (2004–2012);; כיום מרכבה סימן 4מ
פיקוד
יחידת אם	עוצבת הפלדה
דרגת המפקד	אלוף-משנה
מפקדים	ראו בהמשך
עיטורים
	צל"ש הרמטכ"ל (גדוד 601); צל"ש אלוף (גדוד 52)

טנק מרכבה סימן 4 של חטיבה 401 בעת ביצוע ירי בתותח

טנק מרכבה סימן 4מ של חטיבה 401 עם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים מעיל רוח במהלך מבצע צוק איתן.

חטיבה 401, המכונה גם "עוצבת עקבות הברזל", היא חטיבת שריון סדירה בצה"ל תחת פיקוד עוצבת הפלדה. כיום החטיבה מפעילה טנקי מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח" ומערכת ניהול קרב ממוחשבת צי"ד. טנקים אלה הם המתקדמים בצה"ל ובין המתקדמים בעולם. מפקד החטיבה הנוכחי הוא אלוף-משנה אוהד מאור.

היסטוריה

מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה

החטיבה נוסדה בשנת 1967, כחטיבת מילואים לטנקי המגח בפיקודו של סא"ל אורי בר-און. למלחמת ששת הימים הגיעה החטיבה רק עם גדוד המילואים 46 שלחם בפתחת רפיח. לאחר מכן, הועברה החטיבה לצבא הסדיר ושירתה יחד עם חטיבה 14 באוגדת סיני (252). תפקיד האוגדה כלל החזקה בקו התעלה שהשתרע לאורך 160 קילומטרים. ב 1968 הועבר גדוד 79 מחטיבה 7 לחטיבה 401. החטיבה הייתה הראשונה לקלוט טנקי מגח 6 שנרכשו בכספי הסיוע האמריקני. גדודים 46 ו-79 של החטיבה השתתפו במבצע אסותא באזור א-צפי מדרום לים המלח מבצע שנערך במקביל לפעולת כראמה^[1].

במהלך מלחמת ההתשה הייתה החטיבה בית יוצר לטנקיסטים מנוסים שהיוו את עיקר מערך המילואים שהשתתף במלחמת יום הכיפורים^[2].

מפקדי גדוד 79 (ת"פ חטיבה 401)

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

גדוד 79 היה גדוד המגח הראשון בצה"ל. הגדוד הוקם בשנת 1965, במסגרת חטיבה 7. במהלך ארגון חטיבות השריון לפי סוגי טנקים, הועבר הגדוד בשנת 1968 לחטיבה 401, שהפכה מחטיבת מילואים לחטיבת מגח סדירה.

שם	תקופת כהונה	הערות
אביגדור בן גל	1968-1970	מפקד הגדוד במרבית תקופת מלחמת ההתשה. לימים מפקד פיקוד הצפון.
דן שני (פרידברג)^[3]	1970-1970	עיטור המופת במלחמת ששת הימים. נפל במלחמת ההתשה, בעת היותו מג"ד 79.
אביגדור בן-גל	1970-1970	הוחזר לפקד על הגדוד עקב נפילתו של דן שני
יעקב לפידות	1970-1972	לימים מפקד המכללה לביטחון לאומי
שלמה ניצני	1972-1973	פיקד על הגדוד במלחמת יום כיפור, עד לפציעתו ב-7 באוקטובר 1973

מלחמת יום הכיפורים

לפני מלחמת יום הכיפורים הוצבה החטיבה בחזית הדרום תחת פיקודה של אוגדה 252. שתי חטיבות האוגדה (401 ו-14) נהגו להחליף זו את זו מדי שלושה חודשים: אחת החטיבות הוצבה בקו המוצבים והשנייה בעורף לאימונים וטיפול בטנקים ובכלים אחרים. בעת זו היה דן שומרון, שעבר הסבה לחיל השריון מן הצנחנים, מפקד החטיבה. עם פרוץ המלחמה, היה תורה של חטיבה 401 להיות בעורף והיא הוצבה במחנות רפידים וביר תמדה. בפרוץ הקרבות, משיקולי פריסה ומיקום, הועבר גדוד 79 לחטיבה 14. בהתאם, גדוד 52 הועבר לחטיבה 401.

עם תחילת הצליחה, פתח חיל האוויר המצרי במטס הפצצה גדול. מפקדת החטיבה נפגעה ותשעה חיילים נהרגו. החטיבה קיבלה פקודה לנוע לעבר החלק הדרומי של תעלת סואץ ולחבור למעוזים. החטיבה ביצעה את הפקודה, אך הצעתו של דן שומרון לפנות את המוצבים נפלה על אוזניים ערלות. מפקד האוגדה, האלוף מנדלר הורה לאנשי המוצבים להישאר במעוזים ואסר על הפינוי. שומרון, מפקד החטיבה, ניסה להציל חלק מן הלוחמים שכותרו במעוזים, אך כשל^[4].

החטיבה ניסתה לבלום את התקדמות החי"ר והשריון המצריים לתוך שטח סיני, אך נחלה הצלחה חלקית בלבד. בסוף היום השני למלחמה נותרו בחטיבה פחות ממחצית הטנקים במצב שמיש ועשרות חיילים נהרגו. עם זאת, עיכבו פעולות החטיבה, את פריסת הגשרים בגזרת דרום התעלה.

ב-8 באוקטובר תקפה החטיבה את הכוחות המצריים באזור "מפצח" סמוך לציר "לקסיקון", והשמידה כ-20 טנקים ועוד משאיות תחמושת, אולם נאלצה לסגת בעקבות ההפגזות המצריות ותקיפות חיל האוויר המצרי. באותו יום אחר הצהריים הגיעה חטיבה 164 לגזרה, ונטלה את האחריות על גזרת מעבר הגידי, בעוד חטיבה 401 התייצבה באזור מעבר המיתלה.

ב-9 באוקטובר בלמה החטיבה מתקפה של הדיוויזיה ה-19 המצרית, והשמידה כ-60 טנקי אויב. באותו יום נטשו כוחות גדוד 46 את רכס קרת מורה על פי הוראות הפיקוד, במה שהתברר לאחר מכן כטעות גדולה שעליה שילמו כוחות החטיבה ביוקר רב. בימים הבאים המשיכו כוחות החטיבה בלחימה נגד הכוחות המצריים בגזרה, וב-12 באוקטובר תפס גדוד 202 בפיקודו של דורון רובין את השטח שמדרום לחטיבה.

ב-13 באוקטובר נהרג מפקד האוגדה אלברט מנדלר מדרום לגזרת החטיבה, כתוצאה ממארב טילי סאגר שנורו על ידי המצרים, ובמקומו מונה למפקד האוגדה קלמן מגן. ב-14 באוקטובר השתתפו כוחות החטיבה בבלימת מתקפת השריון המצרית, וגדוד 46 סייע לגדוד 202 ולכוחות נוספים בקרב ואדי מבעוק, שבמהלכו הוא פגע ב-60 כלי רק"מ מצריים ללא שספג שום אבדות.

קרבות הבלימה בגזרה זו נמשכו עד ה-18 באוקטובר, כאשר כוחות חטיבה 401 יחד עם חטיבה 164 וגדוד 202 הבטיחו את מעברי המיתלה והגידי מפני כוחות הארמייה השלישית המצרית.

ב-18 באוקטובר בצהריים החלה החטיבה בתנועה לעבר הגשרים שעל התעלה, למעט גדוד 52 שהושאר בגדה המזרחית, ולמחרת חצו כוחות החטיבה את התעלה ונכנסו לאזור החיץ החקלאי. במהלך ה-19 באוקטובר סייעו כוחות החטיבה למתקפתה של חטיבה 217 על מתחם "מקצרה", ולאחר מכן השתתף גדוד 46 בניסיון לטהר את בסיס הטילים 6115, אולם נסוג לאחר שכמה חיילים וביניהם המג"ד דוד שובל נפצעו, ולאחר שנפגעו כמה טנקים. בימים שלאחר מכן התקדמו כוחות החטיבה דרומה לעבר סואץ, וב-24 באוקטובר הם כבשו את נמל עדבייה, ובכלל זה את מפקדת זירת ים סוף המצרית.

לאחר המלחמה

עם תום המלחמה, ולאחר הסכם הפסקת האש עם המצרים הוחזרה החטיבה לצד המזרחי של התעלה והוצבה בצומת טסה בפיקודו של אהוד ברק, גם הוא מוסב מן הצנחנים. באותה עת כללה החטיבה 3 גדודי מגח (52, 46 ו-195).

כשנה לפני פרוץ מלחמת לבנון הראשונה עבר גדוד 195 לחטיבה 500, והחטיבה תוגברה בגדוד מילואים שהורכב מחיילים בני ישיבות ההסדר.

מלחמת לבנון הראשונה

מגח 6 אשר שירת את החטיבה לפני טנק המרכבה

במלחמת לבנון הראשונה לחמה החטיבה בפיקודו של אל"ם עוזי לבצור, תחת פיקוד אוגדה 252 בפיקוד תא"ל עמנואל סקל בגיס המזרחי, במזרח הגזרה המזרחית, בסמוך לגבול סוריה-לבנון. החטיבה כללה 3 גדודי מגח 6 – גדוד 46 בפיקוד סא"ל צביקה פריד, גדוד 52 בפיקוד סא"ל אורי אגמון, וגדוד מילואים 8578 בפיקוד סא"ל עופר פירעם. החטיבה פרצה בכיוון עין יטא דרך ראשיא וכפר קוק, והתייצבה בהפסקת האש באזור דיר אל-עשייר.

לאחר המלחמה, על בסיס חיילי ישיבות ההסדר מגדוד המילואים, הוקם גדוד סדיר – גדוד 34.

אחרי מלחמת לבנון הראשונה

אימון של חטיבה 401 במרכבה סימן 4

לאחר מלחמת לבנון ביצעה החטיבה פעילות ביטחון שוטף בגזרות שונות, ביניהן יהודה ושומרון, רצועת עזה, רמת הגולן ורצועת הביטחון בדרום לבנון (עד סמוך לנסיגה בשנת 2000). חלק מהפעילות נעשתה תוך שימוש בטנקים וחלקה הייתה פעילות חיל רגלים.

עם פרוץ האינתיפאדה השנייה עברה פעילותה המרכזית לרצועת עזה ויהודה ושומרון.

החטיבה משתמשת כיום בטנק מרכבה סימן 4 שהחליף את טנקי המגח 6ב' גל בהם השתמשה החטיבה עד 2004.

מלחמת לבנון השנייה

החטיבה נטלה חלק פעיל בכל מהלך מלחמת לבנון השנייה. הטנקים החדישים נלחמו בעיקר בגזרות המזרחיות באזור מטולה וכמו כן השתתפו בקרבות בינת ג'בייל. עקב השימוש המוגבר בנשק נ"ט הרסני ומכיוון שטנקים של החטיבה היוו את הקו הראשון בלחימה בגזרתם, ספגה החטיבה אבדות רבות. 12 מלוחמיה נהרגו בקרבות בלבנון ועשרות נפצעו^[5]

אחד הסיפורים המפורסמים בחטיבה 401 ממלחמת לבנון השנייה הוא סיפורו של "כוח בניה"^[6], צוות עצמאי מגדוד 46 בפיקוד רס"ן בניה ריין. בצוות היו רס"ן בניה ריין, סמ"ר אלכס בונימוביץ'^[7], סמ"ר אדם גורן^[8], וסמ"ר אורי גרוסמן^[9], בנו של הסופר דויד גרוסמן. ריין היה מ"פ שלא פיקד באותה עת על פלוגה ואסף את הלוחמים לאחר תחילת המלחמה. הצוות, שכונה "כוח בניה", עסק בחילוץ והציל בכמה מקרים לוחמים בתוך לבנון. באחד המקרים חילץ "כוח בניה" שמונה לוחמי הנדסה מפומ"ה פגועה, תחת אש. דקות ספורות לאחר החילוץ ספגה הפומ"ה פגיעה ישירה של טיל נ"ט. באחד מניסיונות החילוץ ספג הטנק של הצוות פגיעה ישירה של טיל נ"ט מתקדם והארבעה נהרגו במקום. לאחר המלחמה הוענק לאנשי הצוות צל"ש אלוף על חירוף הנפש והאומץ אשר גילו במהלך הקרבות והחילוצים בלבנון^[5].

פעילות ביטחון שוטף ברצועת עזה

החטיבה השתתפה בפעילות ברצועת עזה, ואף זקפה לזכותה פגיעה במחבלים ולכידתם.^[10] במהלך הלחימה בעזה, השתתף גדוד 52 במבצעים רבים ופגע בעשרות מחבלים, על כך הוענק לו פרס הרמטכ"ל ליחידה המצטיינת לשנת 2008.^[11] ב-2010 החלו לצייד את טנקי המרכבה סימן 4 של החטיבה במערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח". במרץ 2011 רשמה המערכת יירוט היסטורי של רקטה נגד טנקים ששוגר אל עבר טנק של גדוד עשת. במחצית השנייה של שנת 2012 הסתיימה התקנת "מעיל רוח" בכל טנקי החטיבה.

חטיבה 401 הייתה חטיבת חיל השריון המובילה במבצע צוק איתן ב-2014 וזאת הודות למערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח" שמגינה עליה מפני רקטות נ"ט וטילי נ"ט. במהלך המבצע השמידו כוחות החטיבה מטרות טרור רבות ופגעו בעשרות מחבלים, מהם לפחות 120 נהרגו. מערכת "מעיל רוח" פעלה בהצלחה ויירטה מספר רקטות וטילי נ"ט שנורו אל עבר הטנקים, לרבות טילי קורנט מתקדמים. מערכת צי"ד שהותקנה בטנקים ייעלה באופן ניכר את ניהול הקרב והתקשורת בין הטנקים לחמ"ל ולגורמים השונים בשדה הקרב.

דגמי הטנקים ששירתו בחטיבה לאורך השנים

מגח 3 (Patton - M48)
מגח M-60 ( Patton M-60 מקורי)
מגח 6 ( Patton M60 משודרג)
מרכבה סימן 2ב
מרכבה סימן 4
מרכבה סימן 4מ

יחידות החטיבה

הרכב החטיבה מבוסס על גדודי שריון, שחלקם התחלף במהלך השנים. בחלק מהשנים כללה החטיבה גם גדוד חיל רגלים וכיום כוללת החטיבה גם גדוד הנדסה קרבית. יחידות החטיבה העיקריות כיום:

גדוד שלח (46)
- פלמ"ס (מסייעת) 46
גדוד הבוקעים (52)
- פלמ"ס (מסייעת) 52
גדוד עשת (9)
- פלמ"ס (מסייעת) 9
גדוד אסף (601) של חיל ההנדסה הקרבית.
פלחי"ק אייל (298)
פלס"ר 401 (785)

גדוד 9 "עשת"
גדוד 46 "שלח"
גדוד 52 "הבוקעים"
גדוד 601 "אסף"

גדוד 46 (שלח)

הגדוד הוקם כגדוד חי"ר במילואים, לאחר מלחמת העצמאות^[12] והשתתף בלחימה במלחמת סיני. ב-1961 עבר הסבה לשריון ופעל תחת חטיבה 7 כגדוד טנקי AMX-13. ב-1965 עבר הסבה למגח. ב-1967 הועבר לחטיבת המגח 401 בעת הקמתה, והיווה את גדוד ההקמה שלה. ככזה יצא למלחמת ששת הימים בה לחם כגדוד מג"ח מילואים בפיקודו של אורי בר-און. הגדוד כלל שתי פלוגות אורגניות בפיקוד אמנון גלעדי, ושלום אנגל (עין גל). ובנוסף, שתי פלוגות מבית הספר לשריון - פלוגת קמ"ט (קורס מפקדי טנקים) בפיקוד דן שני, ופלוגת קק"ש (קורס קציני שריון) בפיקוד עמוס כץ. פלוגת שלום אנגל הייתה הפלוגה היחידה בצה"ל עם תותחי 105 מ"מ ומנועי סולר. 7 פלוגות המג"ח האחרות (3 של 401, ו 4 הפלוגות של גדוד 79) היו עם מנועי בנזין ותותחי 90 מ"מ. הגדוד לחם בין השאר גם תחת חטיבת הצנחנים באוגדה 84 בקרבות ההבקעה ברפיח. לאחר המלחמה הוקם כגדוד סדיר בפיקודו של אריה קרן והשתתף בפעולת כראמה. במלחמת ההתשה פעל בסיני, תחת פיקודם של עמוס כץ ומשולם רטס. במלחמת יום הכיפורים לחם בגזרה הדרומית של תעלת סואץ. הגדוד השתתף בלחימה במלחמת לבנון הראשונה. ב-2004 קלט את טנקי המרכבה 4 והשתתף בלחימה במלחמת לבנון השנייה בין השאר בקרב הסלוקי. במבצע צוק איתן לחם הגדוד בגזרת בית חאנון.

מפקדי גדוד 46

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

שם	תקופת כהונה	הערות
ולטר הנגבי	1962
יצחק בן ארי	1962–1963
אורי אורן	1963
גדעון גורדון	1963–1965	לימים מפקד עוצבת מרכבות הברזל
?	?
אורי בר-און	1967	לימים ראש מטה פיקוד הצפון
אריה קרן	1967–1968
עמוס כץ	1968–1969	לימים מפקד עוצבת סיני
משולם רטס	1969–1971	בעל עיטור העוז, נפל במלחמת יוה"כ
גדעון אבידור	1971–1972
גיא בר-כוכבא	1972–1973
דוד שובל	1973–1974	מפקד הגדוד במלחמת יום כיפור. לימים מח"ט 14 במלחמת לבנון הראשונה, ומפקד עוצבת בני חיל
חיים אלקן	1974–1975	לימים מפקד חטיבה 421
עמית ברוך	1975–1976
מתניה יריב	1976–1977
יהודה נווה	1977–1978
אהרון באומוול	1978–1980
ישראל גולדשטיין	1980–1981
צביקה פריד	1981–1982	מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה
זאב גולדבלט	1982–1983
ציון ספיר	1983–1985	לימים מפקד חטיבת מנשה ומנכ"ל האגודה למען החייל
דודו קידר	1985–1986
אודי אדם	1986–1987	לימים מפקד פיקוד הצפון
אורי רוזנטל	1987–1988
מוטי קרמר	1988–1989
דידי בן יואש	1989–1991	לימים קצין השריון הראשי בחירום
אורי כהן-שובל	1991–1992
חלוצי רודוי	1992–1994	לימים קצין שריון ראשי
גדי יעקב	1994–1996
אסף גורן	1996–1997
אמיר לב	1997–1999
יצחק תורג'מן	1999–2001	לימים ראש אט"ל
תומר גולן	2001–2003
דודי קמחי	2003–2005
אלעד רצאבי	2005–2007	מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה
ג'וני כהן	2007–2009	לימים מפקד חטיבה 600
ערן שני	2009–2011	לימים מפקד חטיבת מרכבות הפלדה
דודו סונגו	2011 - 2013	לימים מפקד חטיבה 401
אוהד מאור	2013 - 2015	לימים מפקד חטיבה 401
צפריר הר שושנים	2015–2017	לימים סגן מפקד חטיבה 401
יצחק אלפסי	2017 - 2019	לימים סגן מפקד חטיבה 401
נעמן הלר	2019 - 2021	לימים קצין המבצעים של פיקוד הדרום
רותם ולצמן	יולי 2021 -	מפקד הגדוד הנוכחי

גדוד 52 (הבוקעים)

הגדוד הוקם בנובמבר 1947^[13] ולחם במלחמת העצמאות במסגרת חטיבת גבעתי (חטיבה 5). מספר הגדוד 52 ניתן בהיותו הגדוד השני שהוקם בחטיבה 5. בזכות פריצת המצור על הנגב שהטיל הצבא המצרי קיבל את השם גדוד "הבוקעים". ולמעשה "הבוקעים" השני. שכן גדוד 51 של גבעתי [ב 1956 עבר לגולני] שלחם באותם קרבות, קיבל את השם "הבוקעים הראשון". בשנת 1956 הגדוד הועבר לחטיבה 7.

במלחמת סיני היה גדוד חרמ"ש בפיקוד אורי רום, במסגרת חטיבה 7. ב 1958 הוסב לגדוד טנקים מסוג שרמן ו AMX. במחצית הראשונה של שנות ה-60, פלוגות השרמן של הגדוד השתתפו במלחמה על המים, במסגרת חטיבה 7. בשנת 1965 הוקם בחטיבה 7 גדוד המגח הראשון (גדוד 79). בתמורה, הועבר גדוד 52 לחטיבה 14.

במלחמת ששת הימים - שתי פלוגות שרמן M50 ו - M51, ופלוגת AMX, בפיקוד ששון יצחקי. הגדוד לחם במסגרת חטיבה 14 ונטל חלק מרכזי בקרב אבו עגילה.

ב 1968 הגדוד הוסב לטנקי מגח.

במלחמת ההתשה גדוד מגח שהוצב בגזרת קו בר-לב תחת פיקוד חטיבה 14.

במלחמת יום הכיפורים גדוד מגח בפיקוד עמנואל סקל. טרום המלחמה הגדוד היה ממוקם בקו התעוזים באזור ראס סודר בגזרה הדרומית של החזית המצרית, כשהוא מאויש במלואו. עם פרוץ הקרבות, משיקולי פריסה ומיקום, עבר הגדוד לחטיבה 401, שמפקדה היה דן שומרון (בתמורה העבירה 401 את גדוד 79, לחטיבה 14). גדוד 52 השתתף בקרבות הבלימה ובמתקפת הנגד, וצלח את התעלה עד שהתמקם בקילומטר ה-101; בקרבות ספג הגדוד אבדות כבדות. הגדוד סיכל מאמץ צליחה של המצרים בדרום האגם המר, השמיד כמעט כליל גדוד שריון מצרי, ונחלץ לעזרת גדוד שכן במסגרת התקפה חטיבתית לאורך ציר המיתלה תוך שהוא חוצה מערך אויב של כוחות שריון וחי"ר.

במלחמת לבנון הראשונה - לחם כגדוד מגח M60 בפיקוד אורי אגמון, במסגרת חטיבה 401.

במלחמת לבנון השנייה - גדוד מרכבה סימן 4, בפיקוד גיא קבילי שנפצע, והוחלף על ידי צחי שגב (המג"ד שקדם לו). הגדוד השתתף בלחימה בגזרה המרכזית של דרום לבנון, במסגרת חטיבה 401.

במבצע צוק איתן - גדוד מרכבה סימן 4 בחטיבה 401. בימי המבצע לחם תחת פיקוד חטיבת גבעתי. על פועלו זכה הגדוד בצל"ש אלוף פיקוד הדרום^[14].

מפקדי גדוד 52

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

שם	תקופת כהונה	הערות
יעקב פרי (פרולוב)	1947 - 1948	לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים
אביב ברזילי	1948 - 1949
יוסף גבע	1949–1951	לימים נספח צה"ל בארצות הברית וקנדה
אברהם טמיר	1951–1952	לימים ראש אגף התכנון
אהרון דורון	1952–1953	לימים ראש אגף כוח אדם
שלמה להט (צ'יץ')	1954 - 1955	לימים ראש אכ"א וראש עיריית תל אביב
יצחק בר-און	אוגוסט-אוקטובר 1956
אורי רום	1956 - 1957	מפקד הגדוד במלחמת סיני. לימים ראש הג"א
אלברט מנדלר	1959 - 1960	לימים אלוף, נהרג במלחמת יוה"כ
מוסה פלד	1960 - 1962	לימים אלוף, מפקד גייסות שריון
שאול גבעולי	1962 - 1963	לימים קצין חינוך ראשי
גדעון אלטשולר	1964–1965	לימים מפקד חטיבה 274
ששון יצחקי	1965–1967	מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים. לימים מפקד החטיבה
אמנון רשף	1967–1969	לימים מפקד גייסות השריון
רן שריג	1970–1972	מפקד הגדוד במלחמת ההתשה, לימים מפקד עוצבת ראם
נחום זקן	1972-1972	מפקד גדוד 433, מפקד חטיבה 656, וסגן מפקד גייסות השריון
עמנואל סקל	1974-1972	מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים, לימים מפקד מפקדת חילות השדה
עוזי בן יצחק	1974–1975	לימים מפקד באלי"ש ומפקד אוגדת יהודה
מוטי פז
דב ישראלי
אורי אגמון	ינואר 1981-יולי 1982	מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה. לימים מפקד עוצבת סיני
שמואל פז	1984
מוטי בר לב	1985
חיים מלכא	1986–1987
מתי שולמן	1988-1990
זהר עמיר	1990- 1992	לימים מח"ט 264 (27)
סמי תורג'מן	1992–1994	לימים אלוף פיקוד הדרום
יוני צור	1994–1996
בועז אברהם	מרץ 1996 – מרץ 1998
יגאל סלוביק	1999–2001	לימים ראש חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה
איציק כהן	2001 - 2003
צביקה צורן		לימים מפקד מחוז חיפה בפיקוד העורף
צחי שגב
גיא קבילי	- 2006	מפקד הגדוד במלחמת לבנון שנייה עד לפציעתו
צחי שגב	2006 -	חזר לפקד על הגדוד במלחמת לבנון השנייה לאחר פציעת המג"ד
רונן דיגמי		לימים מפקד מחוז דרום בפיקוד העורף
ארז סעדון
רונן תמים	2010 - 2012	לימים מפקד חטיבת מרכבות הפלדה
אודי צור	2012 - 2014	לימים מפקד חטיבה 7
שגיב דהן	2014–2016	מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, לימים מפקד חטיבת שומרון
ניסים חזן	2016–2018	לימים מפקד עוצבת ראם
אפיק מזור	2018 - 2020
ניב דאובה	אוקטובר 2020 -

גדוד 9 (עשת)

הגדוד הוקם במלחמת העצמאות במסגרת חטיבת הנגב על בסיס כוח פשיטה בפיקודו של ישראל כרמי ושתי מחלקות חי"ר מהחטיבה. ב-1953 הוסב לשריון, לחם כגדוד טנקי AMX-13 במלחמת סיני. במלחמת ששת הימים לחם כגדוד חרמ"ש בפיקודו של מרדכי אביגד, במסגרת חטיבה 7. מפקדי הפלוגות במלחמה היו יואב וספי, עוזי לבצור ויוסי פלד. במלחמת ההתשה לחם בגזרת קו בר-לב במסגרת חטיבה 14. ב-1973 קלט את טנקי הפטון ולחם במלחמת יום הכיפורים בגזרת צפון סיני, בפיקוד יום-טוב תמיר. במהלך הקרבות נהרגו 67 מלוחמיו^[15]. בדצמבר 1980 צורף הגדוד לחטיבה 211 שבפיקוד המרכז^[16]. הגדוד הוסב לטנקי מרכבה סימן 2ב. עם פירוק חטיבה 211, ב-1991, עבר לחטיבה 401. ב-2005 עבר הסבה לטנקי מרכבה סימן 4. השתתף בלחימה במלחמת לבנון השנייה.

מפקדי גדוד 9

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

שם	תקופת כהונה	הערות
ישראל כרמי	מאי 1948 - נובמבר 1948	מפקד הגדוד הראשון לימים קצין משטרה צבאית ראשי
חיים בר-לב	נובמבר 1948 - אוגוסט 1949	לימים הרמטכ"ל ה-8
יהונתן דותן	אוגוסט 1949 - פברואר 1950
זאב אשכולות	פברואר 1950 - מרץ 1950
סוורין הורוביץ	מרץ 1950 - אפריל 1951
אריה שחר (שוורצמן)	אפריל 1951 - ינואר 1953	לימים ראש מטה פיקוד הדרום
שמואל גבעון	נובמבר 1953 - אפריל 1954
יצחק ארד	אפריל 1954 - יוני 1955
אורי רום	יוני 1955 - אוקטובר 1956	לימים ראש הג"א
ישראל הדר	אוקטובר 1956 - דצמבר 1956	מפקד הגדוד במלחמת סיני, נפטר מסרטן שלושה חודשים לאחר מינויו
ישראל גרנית	דצמבר 1956 - ספטמבר 1958	לימים מפקד עוצבת מרכבות הברזל
משה נחשון (ליפסון)	ספטמבר 1958 - ספטמבר 1959
בצלאל אמיר	ספטמבר 1959 - נובמבר 1960	לימים קצין חינוך ראשי
ולטר הנגבי	נובמבר 1960 - אפריל 1962
מרדכי צפורי	אפריל 1962 - פברואר 1963	לימים קצין שריון ראשי
אלי דורון	פברואר 1963 - יולי 1964
אלדד אבידר	יולי 1964 - אוקטובר 1966
מרדכי (מקסי) אביגד	אוקטובר 1966 - יולי 1967	לימים נספח צה"ל במערב גרמניה, מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים
יגאל בן דוד	יולי 1967 - ינואר 1968
יעקב הדר	פברואר 1968 - אוקטובר 1968	לימים מפקד עוצבת בני חיל
שלמה ארבלי	אוקטובר 1968 – דצמבר 1969	מפקד הגדוד במלחמת ההתשה
אוריאל רוזן	דצמבר 1969 – מרץ 1971
גיורא חייקה	מרץ 1971– 1973	לימים מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה
יום-טוב תמיר	1973 - מרץ 1974	מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים, לימים נספח צה"ל באנגליה
דני בנדל	מרץ 1974 - אוגוסט 1974
אהוד סוקול	אוגוסט 1974 - ספטמבר 1976
צוק בוסתן	ספטמבר 1976 - פברואר 1978
רמי כהן	פברואר 1978 - יולי 1978
שמי עטר	יולי 1980 - יולי 1981
יצחק לב-ארי	יולי 1978 - נובמבר 1979
יגאל אייל	נובמבר 1979– יולי 1980
שלמה אריאל	יולי 1981 - ספטמבר 1982	מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה
יפתח רון-טל	ספטמבר 1982 - מרץ 1984	לימים מפקד זרוע היבשה
אודי אמיר	מרץ 1984 -
צחי כהן
אגאי יחזקאל	1995–	לימים רח"ט תכנון באגף התכנון
עינב שלו		לימים קצין אג"ם פיקוד המרכז
אפי דפרין		מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה, לימים מפקד חטיבה 27
ליאור הוכמן		לימים מפקד חטיבה 460
תומר יפרח		לימים מפקד חטיבה 188
יאיר ברנס	???? - 2008	הודח ב-2008 בעקבות הפיגוע במסוף נחל עוז^[17]
אוהד נג'מה	2008-????	לימים מפקד החטיבה וקצין שריון ראשי
איתי ברין	2012–2013	לימים מפקד עוצבת ראם ונספח צה"ל בפולין
יוראי בן חור	2013	פרש מתפקידו
אופיר זילברשטיין	2013–2015	מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, לימים מפקד חטיבת הראל
גידי כפיר-אל	2015–2017	לשעבר מפקד גדוד הדס בבה"ד 1, לימים קצין אג"ם של עוצבת געש
אלעד אפרתי	2017 - 2019	לימים מפקד גדוד 196 בחטיבה 460
נתנאל לסרי	2019 - 2021	לימים קצין אג"ם של עוצבת הפלדה
אליעזר אברמוביץ'	אוגוסט 2021 -	מפקד הגדוד הנוכחי

פלס"ר 401

לוחמי פלס"ר 401 מדמים מלחמה

ככל פלס"רי השריון תפקידה של פלוגת הסיור (פלס"ר) היה איסוף מודיעין קרבי בתוך שטח האויב, בזמן אמת ובצורה נסתרת, עבור חטיבת השריון והובלתה אל הלחימה. יחידה זו ביצעה גם משימות חי"ר, וסיור (רגלי ורכוב). היחידה זכתה ב-5 צל"שים, רובם במהלך מלחמת לבנון השנייה.

היסטוריה

מלחמת ההתשה

היחידה הוקמה לראשונה בשנת 1968, בזמן מלחמת ההתשה. תפקידה העיקרי היה ביצוע פעילות מבצעית לאורך תעלת סואץ, כולל תצפיות ארוכות טווח, מארבים וסיורים. מסלול ההכשרה כלל אימוני חי"ר, רכב: ג'יפ סיור ונגמ"ש, סיירות, טופוגרפיה וניווט, ומודיעין שדה. אחד ממפקדיה הבולטים באותה תקופה היה רס"ן בני קצין. בסוף שנת 1972 פורקה היחידה לראשונה.

מלחמת יום הכיפורים

פלס"ר 401 בתרגיל

למלחמת יום הכיפורים יצאה החטיבה ללא פלס"ר. אלא שבמסגרת איגוד כוחות, הועברה פלוגת הסיור של חטיבה 14 לפיקוד חטיבה 401. ערב המלחמה, דיווחו תצפיות הפלס"ר על סימני מלחמה בצד המיצרי: פינוי מוקשים, חבישת קסדות וסיורי מפקדים. היחידה השתתפה בקרבות הבלימה הקשים, כולל התקפת הנגד עם גדוד 52 בשישה באוקטובר. במקביל פרסה היחידה רשת תצפיות בגזרה הדרומית של תעלת סואץ, ודיווחה על כחות אויב. ב-14 באוקטובר במהלך קרב ואדי מבעוק תצפית הפלס"ר שמוקמה על ידי קמ"ן החטיבה סרן עמיחי בוכוול, מול הוואדי, ותוגברה באנשי מודיעין פיקוד הדרום, דיווחה על התקפה מצרית אוגדתית. התקפה זו נעה במסתור הואדי, וניסתה לאגף את אוגדה 252 מדרום. כחות טנקים של החטיבה הוזעקו למקום, פתחו באש, השמידו כלי רק"מ מצריים רבים, ועצרו את ההתקפה. בהמשך השתתפה היחידה בצליחת התעלה, והגיעה עם חטיבה 401 עד לאזור הקילומטר ה-101 בכביש קהיר-סואץ, שם שהתה קרוב לחצי שנה. בקרבות מלחמת יום כיפור איבד הפלס"ר שבעה מלוחמיו ומפקדיו, בהם מפקד הפלוגה רב-סרן נחום שמר. לאחר הסדר הביניים והנסיגה מהגדה המערבית של התעלה, פרס הפלס"ר רשת תצפות ארוכות טווח באזור מחנה טסה, כשהוא מתוגבר בפלס"רי מילואים. בסוף שנת 1974 פורק גם פלס"ר זה.

הלחימה בלבנון

היחידה הוקמה שוב על ידי יוצאי מחלקות סיור מגדודי החי"ר תחת השם פלס"ר 401 (מילואים) בשנת 1992, וזאת כדי לתת מענה לצורך הצה"לי ביצירת נתיב התקדמות של כלים כבדים ומגושמים (דוגמת טנקים) אל תוך שטחי אויב ולצורך תצפיות וטיווח ארטילרי של מטרות בשטחים עוינים.

האינתיפאדה השנייה

באפריל 2002 השתתפה היחידה בכיבוש המוקטעה ברמאללה כחלק ממבצע חומת מגן במסגרת שיתוף פעולה עם חטיבת גולני. כמה מפעולות היחידה היחידות שזכו לפרסום היו תפיסתם של רוצחי השר רחבעם זאבי ביריחו, תפיסתו של מרואן ברגותי (ראש התנזים) ולקיחת חלק במבצע הבאת ביכורים. במרץ 2003 הרגו חיילי היחידה 5 מחבלים בכפר טמון שהיו בדרכם לביצוע פיגוע באחד מישובי בקעת הירדן. על פעולה זו קיבלה היחידה אות הוקרה מהרמטכ״ל משה (בוגי) יעלון.

פלס"ר 401 בדרך לרצועת עזה בצוק איתן 2014

בדצמבר 2003 פורקה חטיבה 500 אשר לה היה פלס"ר 500 (סדיר) והיחידה שינתה את שמה והפכה להיות פלס"ר 401.

מלחמת לבנון השנייה

במלחמת לבנון השנייה ביצעה היחידה, בפיקוד מפקדה היוצא, רס"ן שלומי צן, ומפקדה הנכנס, רס"ן יוסי פנסו, יוצא חטיבת גולני, מספר רב של פעילויות בעומק שטח האויב, ובכלל זה מארבי תצפית ארוכי טווח שכללו שהייה בשטח מעל למאה שעות, וכן פשיטות על כפרים בשליטת החזבאללה. במהלך הקרב בסלוקי חילצו לוחמי הפלס"ר את הפצועים של גדוד 9 מתוך הטנקים וסייעו לחילוץ הנפגעים של חטיבת הנח"ל. לאחר המלחמה קיבלו חמישה מלוחמי היחידה צל"שים על פועלם במהלכה, ובהם סמ"ר איתי שטיינברגר, שנפל בקרב בע'נדוריה בגזרה המזרחית, בעודו רץ לחלץ פצועים תחת אש, ויותם שש, מפקד צוות בסיירת, אשר קיבל את צל"ש הרמטכ"ל.

מבצע עופרת יצוקה

במבצע עופרת יצוקה ביצעה הפלס"ר, בפיקוד רס"ן ארז טל, תצפיות מקדימות לזיהוי מטרות בעבור כוחות חטיבה 401, וניתבו את כוחות החטיבה ליעדיה. כמו כן ביצעה הפלס"ר פשיטות על מעבדות נפץ ברצועת עזה.

פלס"ר 401 מתאמנים בדרום 2013

מבצע צוק איתן

במבצע צוק איתן פעלה היחידה יחד עם חטיבת הנח"ל בעומק מרחב בית חנון ובית להייה, פשטה על בתי מחבלים וסרקה מנהרות בגזרתה.

בספטמבר 2021 נסגרה היחידה ולוחמיה הוסבו ליחידות מובחרות אחרות.^[18]

מיון קבלה והכשרה

פרופיל נדרש – 82 ללא סעיפים פוסלים.

מיון – גיבוש שאורכו 5 ימים (אחרי גיוס לשריון), שכלל מסעות, מבדקי עבודת צוות ומוטיבציה. אופציה נוספת הייתה דרך שבוע ראיונות לנופלים מיחידות התנדבותיות (טיס, שייטת 13, סיירת מטכ"ל וכו').

הכשרה – מסלול הכשרת הלוחם ביחידה נמשך כ-14 חודשים בצה"ל.

טירונות (4 חודשים) – לוחמי פלס"ר 401 ביצעו את הכשרתם בבא"ח גבעתי עם טירוני גדס"ר גבעתי. בטירונות למדו שגרה ומשמעת צבאית, קליעה בנשק, שדאות, אב"ך, ערכי צה"ל, מורשת קרב, שיפור הכושר הגופני, תרגילי ירי כיחידים ובחוליות.
אימון מתקדם (3 חודשים) – באימון המתקדם השתתפו הלוחמים בתרגילי כיתה מחלקה ופלוגה, התאמנו בלחימה בשטח בנוי, בלחימה רכובה בנגמ"שים ובפשיטה. מעבר ליחידה (7 חודשים) עם סיום האימון המתקדם עלה צוות הלוחמים למשמר הנגב, שהוא הבסיס של גדס"ר גבעתי בו התקיים אימון היחידה.
טירונות יחידה (7 חודשים) – במשך כ-7 חודשים עברו הלוחמים אימונים ייעודיים על מנת להפוך לסיירים. הכשרת הסייר כוללת הרבה מאוד ניווטים, אימוני "האמרים" והכרת הארץ. האימונים כוללים סדרות ניווטים רגליות, ניווטים רכובים על גבי האמרים, קורס סיור סדיר (קס"ס), אימוני לחימה בשטח בנוי, אימוני הסוואה, תרגילי אב"ך, מבחני כושר קרבי, מסעות, תרגילי פשיטה ותצפית והרבה האמרים – סדרות ניוד רכובות בסיסית ומתקדמת.

במקביל למסלול יצאו לוחמים שיועדו לכך לקורסים ייעודיים נוספים: קורס נהיגה מבצעית בהאמר, קורס צלפים, קורס חובשים, קורס פריצה קרה וקורס מתשאלים קרביים.

בסיום הקורס הוענקה לבוגרים סיכת לוחם פלס"ר שריון 401.

תפקידי הפלס"ר במלחמה

אספקת מודיעין קרבי בזמן אמת על כוחות אויב
ניתוב והולכת כוחות החטיבה
גילוי וזיהוי חומרי לחימה כימיים (גו"ז – חל"כ)
איכון שריון, ארטילריה וחיל אוויר
פשיטות קומנדו

מפקדי הפלס"ר

שם	תקופת כהונה	הערות
יואל רונן	1992–1994	מקים היחידה
זיו אייל	1994–1996
דרור חוג'יבקוב	1996–1997
חיים בן לולו	1997–1999
ירון פינקלמן	1999–2001	מפקדה בפרוץ האינתיפאדה השנייה, לימים מפקד עוצבת האש
נועם לנזיני	2001–2003	מפקדה במבצע חומת מגן וכיבוש המוקעטה, ובמעצר מרוואן ברגותי
גלעד עמית	2003–2005	לימים קצין אג"ם של פיקוד המרכז
שלומי צן	2005–2006
יוסי פנסו	2006–2008	מפקדה בעת מלחמת לבנון השנייה
ארז טל	2008–2009	מפקדה במבצע עופרת יצוקה
יוסי בן יקר	2009–2010
לירון ארוך	2010–2012
נדב עטר	2012–2013
אורן צבר	2013–2014	מפקדה במבצע שובו אחים, לימים מפקד סיירת חרוב
אלכסיי רודיאנוב	יולי 2014–מרץ 2015	מצטיין שר הביטחון, מפקדה במבצע צוק איתן
יואב אמיר^[19]	מרץ 2015–אוגוסט 2016
שי סויסה	אוגוסט 2016–ספטמבר 2017
אלי מלאכי	ספטמבר 2017–אוגוסט 2018
איתן סמואל	אוגוסט 2018–יולי 2019
עומר בנימין	יולי 2019–יוני 2020
יואל שישפורטיש	יוני 2020–יוני 2021
גל יניב	2021	מפקד היחידה האחרון

פלמ"ס (פלוגה מסייעת) 52

הפלוגה המסייעת בחיל השריון (מסייעת שריון) היא פלוגה שתפקידה לסייע לטנקים ולכוחות הלוחמים של חיל השריון בשדה הקרב באמצעות כוחות סיור, כוחות תצפית ואש מרגמות. כמעט בכל גדוד שריון ישנה פלוגה מסייעת.

כלי הנשק במסייעת הם: בהכשרה בשיזפון הנשק האישי הוא רובה M-16 מקוצר, לפק"ליסטים M4 קרבין עם כוונות לפי צורך (מטוליסט, קלע). בפלוגות המבצעיות זה תלוי בתקציב הגדוד לכוונות ונשק. הפק"לים במסייעת הם קלע סער, מטול, נגביסט, נהג האמר, נהג נגמ"ש, חובש קרבי.

בחטיבה 401 ישנה מסייעת בגדוד 52 שסיימה את המסלול באוגוסט 2015 והצטרפה לגדוד (מחזור נובמבר 2014).

מבין המתגייסים לחיל השריון ישובצו אלה בעלי פרופיל 82 ומעלה לפלוגה המסייעת. טירוני המסייעת עוברים טירונות המכשירה אותם לרמת רובאי 05 בבסיס שיזפון. הטירונות כוללת תוכני רובאות, שדאות, חלוקה לפקלי"ם, ולחימה בשטח פתוח ובנוי עד רמת המחלקה. לאחר טירונות של 4 חודשים יעלו הטירונים לאימון המתקדם, שם יחולקו למחלקת סיור, מחלקת תצפית ומחלקת מרגמות. כאשר כל מחלקה תעבור הכשרה שונה במקצת. באימון המתקדם, המתקיים רובו בבסיס שיזפון וחלקו בצפון, עוברים תחילה הלוחמים בכל המחלקות הכשרה בלוחמת שטח בנוי ובניווטים. לאחר מכן מתחילה הכשרתם הייעודית.

במחלקת הסיור יוכשרו הלוחמים למקצוע הסייר, הכולל ניווטים, הסוואה, ניתוב, סיור לעבירות, חבלה ועוד. בנוסף תוכשר המחלקה להציל ולחלץ את הלוחמים שבתוך הטנקים, במקרה של פגיעה במהלך קרב. מחלקת הסיור מתניידת באמצעות נגמ"שים. במחלקת התצפית יוכשרו הלוחמים למקצוע התצפיתן, הכולל גם הוא ניווטים והסוואה, תצפיות באמצעות משקפות ואמר"לים מתקדמים, מודיעין, בניית עמדות תצפית ועוד. מחלקת התצפית מתניידת באמצעות האמרים. במחלקת המרגמות יוכשרו הלוחמים למקצוע הרגם, הכולל תפעול מערכות שליטה ובקרה מתקדמות, יריית מרגמות 81 מ"מ ו-120 מ"מ וסגירת מעגלי אש בשדה הקרב. מחלקת המרגמות מתניידת באמצעות נגמ"שים ורגלית לפי הצורך.

גם בסיום המסלול, בפלוגה המבצעית ישנן עוד הקצאות לקורסים. מסע כומתה של הפלוגה המסייעת נע בין 40 ל-60 קילומטרים, סיכת הלוחמים היא סיכת מסייעת המורכבת מסיכת ה"צפרגול" עם כנפיים, משקפת (תצפית), חרב (סיור), קנה מרגמה (מרגמות).

גדוד 601

דחפורים של גדוד 601 באימון חטיבתי

גדוד אסף (601) הוא גדוד של חיל ההנדסה הקרבית המוכפף מבצעית לחטיבת השריון "עקבות הברזל" (401). הגדוד כולל פלוגות פלסים המפעילים נגמ"שי הנדסה כבדים מדגם נמ"ר הנדסי ופלוגת צמ"ה המפעילה דחפורי די-9 משוריינים, מחפרים ממוגנים, כלי צמ"ה ממוגנים אחרים ואמצעי גישור שונים. תפקיד הגדוד במלחמה הוא לפלס את הדרך לטנקי החטיבה דרך שדות מוקשים, תעלות נ"ט, סוללות עפר, זירות מטענים ועוד. כמו כן, הגדוד בונה עמדות ירי ועמדות מגנן לטנקים, וכן מחלץ טנקים וכלי רכב פגועים או תקועים בסיוע חיל החימוש.

גדוד 601 היה גדוד ההנדסה הראשון בצה"ל והוקם על בסיס פלוגות הנדסה מחטיבת גולני, חטיבת גבעתי וחטיבה 7 ב-1947. הפלוגות אוחדו לגדוד סדיר ב-1954. הגדוד עזר בסלילת "שביל הנחש" למצדה. בשנת 1956 הוקמה פלוגת הצמ"ה של הגדוד. הגדוד נטל חלק פעיל בכל מלחמות ישראל. בשנת 1956 זכה בצל"ש רמטכ"ל גדודי (הראשון בסוגו בצה"ל) על מבצע עמורה להרס התשתיות המצריות בחצי האי סיני. בשנים 1967–1969 פעל הגדוד בבניית ואחזקת ביצורי קו בר-לב תחת הפגזות מצריות כבדות. בזכות פעילות זאת זכה חיל ההנדסה בפרס ביטחון ישראל ב-1969. ב-1979–1980, בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים והחזרת חצי האי סיני למצרים, היה הגדוד אחראי לפיצוץ מתקני מודיעין, בקרה אווירית ואחרים, כגון אום חשיבה ויב"א 511. עם פינוי סיני עבר הגדוד לבקעת הירדן ובסיס הגדוד היה אז על גבעה שולטת^[20] מעל המושב גיתית. המג"ד אלי יצחקי הגה את השם "מחנה אסף" לאור הפסוק "לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף" (תהלים פ"א, א'), וזה הפך להיות שמו של הגדוד. בשנת 1982 נטל הגדוד תחת פיקודו של פיני דגן חלק חשוב במבצע שלום הגליל והגיע עד לביירות, שם השתלט על רחוב ממולכד ועמוס מחבלים באמצעות ירי צפע שריון. ב-7 באוקטובר 2000 נחטפו 3 מחיילי הגדוד על ידי חזבאללה בחטיפת חיילי צה"ל בהר דב. בפרוץ מלחמת לבנון השנייה ב-2006 היה גדוד אסף בפיקודו של אמיר אולו כוח ההנדסה הראשון שנכנס ללבנון, וזאת על מנת לחשף מוצבי חזבאללה ולנקות זירות מטענים שהטמין חזבאללה על הגבול, חלקן כללו מטעני גחון של מאות ק"ג חומר נפץ. בתחילת המאה ה-21 הוכפף מפיקוד המרכז לחטיבה 401. בשנת 2012 הייתה פלוגת הצמ"ה של גדוד אסף, הראשונה לקלוט דחפורי די-9 חדשים עם מיגון משופר מדור רביעי. ב-2014, הגדוד לקח חלק במבצע צוק איתן, נלחם בגזרת בית חאנון תחת פיקוד חטיבת הנח"ל והשמיד 4 מנהרות טרור. בשנת 2021 החל גדוד 601 בקליטת הנמ"ר ההנדסי, שיחליף את הפומ"ה.

מפקדי גדוד 601

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

שם	תקופת כהונה	הערות
אורי צייטלין
אליעזר פירון
נח גנץ
ראובן קולנשר
מיכאל רייצ'וק
דוד ברין
משה שהם
זאב לבנון
אורי געש		לימים סגן קצין הנדסה ראשי
טוביה לביא
אברהם כהן
משה פלד (חדד)	1970–1973	מפקד הנדסה בפיקוד צפון במלחמת יום הכיפורים
אביגדור אשל
אורי גלבוע
עומרי לולב
ארנון גולן
ישי דותן		בעל עיטור המופת, לימים קצין הנדסה ראשי
שלמה אהרונישקי		מפקד הגדוד במבצע ליטני, לימים מפכ"ל המשטרה ה-14
אלי יצחקי	1979–1981
דני ביטון	1981–1982
פיני דגן	1982–	מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה, לימים מפקד בית הספר להנדסה צבאית
דני שחף (אובלס)
ליאור ריסין	1988–1990
חיים אלמליח	1990–1991
יעקב יעקבי	1991
אברהם בן דוד	1991–1993	לימים קצין הנדסה ראשי
אהרון צברי	1993–1994
שמעון דניאל	1994–1996	לימים קצין הנדסה ראשי
יהודה קטורזה	1996–1998
בנימין שיק	1998–2000
יוסי רפאלוב	2000–2001	מפקד הגדוד בעת חטיפת חיילי צה"ל בהר דב, לימים מפקד יהל"ם
איתן דהן	2001–2003	לימים מבקר מערכת הביטחון
ירון בית-און	2003–2005	לימים מפקד חטיבת הבקעה ומפקד יהל"ם
אמיר אולו	2005–2006	מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה, לימים מפקד יהל"ם
דביר פלג	2006–2008	מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה
סהר אברג'יל	2008–2010	לימים מפקד יהל"ם
עידו מזרחי	2010–2012	לימים מפקד יהל"ם וקצין הנדסה ראשי
מנור ינאי	2012–2014	מפקד הגדוד במבצע צוק איתן
זיו נמני	2014–2016	לימים מפקד בית הספר להנדסה צבאית
גלעד אברלינג'י	2016–2018	לימים מפקד גדוד דקל
מעוז סלומון	2018–2020	לימים סגן מפקד חטיבה 7
אבשלום דדון	2020-

התפתחות הרכב החטיבה

החטיבה הוקמה על בסיס גדודי שריון שלח (46) ו-79, וגדוד החרמ"ש 195 אשר הוסב במלחמת ההתשה לגדוד טנקים ("גדוד אדם") ולחם עם החטיבה במלחמת ההתשה (מג"ד יוסי פלד) וביום הכיפורים (מג"ד עוזי לבצור, סגנו היה דני יתום). ב-1981 הועבר הגדוד לחטיבה 500 שעברה לבקעת הירדן.
בשנת 1967 נוספה לחטיבה פלוגת קשר.
במהלך מלחמת יום הכיפורים הועבר גדוד 79 לחטיבה 14 וקיבל תמורתו את גדוד הבוקעים (52).
גדוד 34 הוקם לאחר מלחמת שלום הגליל, על בסיס חיילי גדוד המילואים, שהורכב מחיילי ישיבות ההסדר, שהוחזרו לשירות סדיר. ב-1988 הוסב הגדוד ליחידת נ"ט ומספרו שונה ליחנ"ט-94 בשם גדוד דוכיפת. בהמשך הפך לגדוד חירמ"כ, אשר הועבר ב-2005 לחטיבת כפיר.
ב-1988 הוקמה פלוגה ט' כחרמ"ש מכוון שטחים. לאחר מכן נעשה ניסיון להקים גדוד חרמ"ש על בסיס שתי פלוגות חרמ"ש סדירות.
בתחילת שנות ה-90, לאחר פירוק חטיבה 211, הועבר גדוד עשת (9), גדוד פלמ"ח במקור, לחטיבה 401 והחטיבה תפסה במקומה את גיזרת אדומים.
ב-2006 הוכפף גדוד אסף (601) של חיל ההנדסה הקרבית תחת פיקוד החטיבה.

ארגון בוגרי 401

אחדים מבוגרי חטיבה 401 הקימו בשנת 2012 ארגון בשם "ארגון בוגרי 401". מטרת ארגון הבוגרים היא קידום שיתופי פעולה עסקיים והתנדבותיים בין בוגרי החטיבה. הארגון מעניק מלגות והנחות לקורסי פסיכומטרי והשלמת בגרויות למשוחררי החטיבה הנזקקים לעזרה כלכלית. הארגון מחבר בין בוגרי החטיבה למטרות חיפוש עבודה, חניכה וליווי של בוגרי חטיבה צעירים על ידי בוגרי חטיבה ותיקים במסגרת פרויקט 'אמץ בוגר' ותמיכה ביוזמות עסקיות של בוגרי חטיבה 401^[21].

מפקדי החטיבה

שם	תקופת כהונה	הערות
אורי בר-און	1967 – אוקטובר 1968	מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים^[22], לימים ראש מטה פיקוד צפון
ששון יצחקי	אוקטובר 1968 – יולי 1970
דב תמרי	יולי 1970 – 1972	לימים מפקד עוצבת עמוד האש
אברהם רותם	1972–1973	לימים ראש מחלקת ההדרכה
דן שומרון	1973–1974	מפקד החטיבה במהלך מלחמת יום הכיפורים. לימים הרמטכ"ל ה-13
אהוד ברק	1974–1975	לימים הרמטכ"ל ה-14, שר הביטחון וראש הממשלה
עמנואל סקל	1975–1977	לימים מפקד מפקדת חילות השדה
מנחם עינן	1978-1977	לימים ראש אג"א
חגי רגב	1978–1979	לימים מזכיר צבאי לשר הביטחון
יצחק רבין	1979–1981	לימים קשנ"ר
זאב ליבנה	1981–1982	לימים מפקד פיקוד העורף ונספח צה"ל בארצות הברית
עוזי לבצור	1982–1983	מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה. לימים נציב קבילות החיילים
יצחק אשל	1983–1985	לימים מפקד עוצבת עמוד האש
מוטי פז	1985–1986	לימים מפקד עוצבת אדום
עוזי דיין	1986–1987	לימים סגן הרמטכ"ל
שלמה ינאי	1987–1990	לימים אלוף פיקוד דרום, וראש אגף התכנון
איל בן ראובן	1989–1991	לימים מפקד המכללות הצבאיות וחבר הכנסת
אביגדור קליין	1991–1993	לימים קצין שריון ראשי
אודי שני	1993–1994	לימים ראש אגף התקשוב
אבי מזרחי	1994–1996	לימים מפקד פיקוד המרכז
עוזי זגורי	1996–1998
אלי רייטר	1998–2000	לימים מפקד עוצבת געש
גיא צור	2000–2002	לימים מפקד זרוע היבשה
יעקב ברק	2002–2004	לימים מפקד זרוע היבשה וראש אט"ל
מוטי כידור	2004–2006	מפקד החטיבה במהלך מלחמת לבנון השנייה
יצחק תורג'מן	2006 – מרץ 2008	לימים ראש אט"ל
יגאל סלוביק	מרץ 2008 – מרץ 2010	לימים ראש חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה
עינב שלו	מרץ 2010 – יולי 2012	לימים ראש חטיבת היבשה
סער צור	יולי 2012 – אוגוסט 2014	מפקד החטיבה במבצע צוק איתן, כיום מפקד מל"י
יאיר וולנסקי	אוגוסט 2014 - יולי 2016	לימים סגן מבקר מערכת הביטחון
אוהד נג'מה	יולי 2016 – אוגוסט 2018	לימים קשנ"ר
דודו סונגו	אוגוסט 2018 - יולי 2020
אוהד מאור	יולי 2020 -	מפקד החטיבה הנוכחי

לקריאה נוספת

משה גבעתי, בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9, תל אביב: הוצאת 'מערכות' ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, תש"נד - 1994.
אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות!, הוצאת מודן, 2011, פרק חמישי: מהירות בהבנת שדה הקרב, חטיבת שריון 401 בקרבות הגנה בסיני 6–7 באוקטובר 1973, עמודים 85–102.