חטיבה 401

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף עוצבת עקבות הברזל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חטיבה 401
תג יחידה 401.svg
סמל היחידה, המשמש גם כתג היחידה שלה
פרטים
כינוי עקבות הברזל
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך Badge of the Israel Defense Forces.new.svg צה"ל
סוג חטיבת שריון סדירה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1967–הווה (כ־56 שנים)
מלחמות מלחמת ההתשהמלחמת ההתשה

מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונהמלחמת לבנון הראשונה
האינתיפאדה הראשונה
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייהמלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע צוק איתןמבצע צוק איתן
נתוני היחידה
ציוד עיקרי מגח 6 (עד 2004);
מרכבה סימן 4 (2004–2012);
כיום מרכבה סימן 4מ
פיקוד
יחידת אם Logo-ugda-162.png עוצבת הפלדה
דרגת המפקד אלוף-משנהאלוף-משנה
מפקדים ראו בהמשך
עיטורים
צל"ש הרמטכ"לצל"ש הרמטכ"ל (גדוד 601)
צל"ש אלוףצל"ש אלוף (גדוד 52)
טנק מרכבה סימן 4 של חטיבה 401 בעת ביצוע ירי בתותח

חטיבה 401, המכונה גם "עוצבת עקבות הברזל", היא חטיבת שריון סדירה בצה"ל תחת פיקוד עוצבת הפלדה. כיום החטיבה מפעילה טנקי מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח" ומערכת ניהול קרב ממוחשבת צי"ד. טנקים אלה הם המתקדמים בצה"ל ובין המתקדמים בעולם. מפקד החטיבה הנוכחי הוא אלוף-משנה אוהד מאור.

היסטוריה

מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה

החטיבה נוסדה בשנת 1967, כחטיבת מילואים לטנקי המגח בפיקודו של סא"ל אורי בר-און. למלחמת ששת הימים הגיעה החטיבה רק עם גדוד המילואים 46 שלחם בפתחת רפיח. לאחר מכן, הועברה החטיבה לצבא הסדיר ושירתה יחד עם חטיבה 14 באוגדת סיני (252). תפקיד האוגדה כלל החזקה בקו התעלה שהשתרע לאורך 160 קילומטרים. ב 1968 הועבר גדוד 79 מחטיבה 7 לחטיבה 401. החטיבה הייתה הראשונה לקלוט טנקי מגח 6 שנרכשו בכספי הסיוע האמריקני. גדודים 46 ו-79 של החטיבה השתתפו במבצע אסותא באזור א-צפי מדרום לים המלח מבצע שנערך במקביל לפעולת כראמה[1].

במהלך מלחמת ההתשה הייתה החטיבה בית יוצר לטנקיסטים מנוסים שהיוו את עיקר מערך המילואים שהשתתף במלחמת יום הכיפורים[2].

מפקדי גדוד 79 (ת"פ חטיבה 401)

גדוד 79 היה גדוד המגח הראשון בצה"ל. הגדוד הוקם בשנת 1965, במסגרת חטיבה 7. במהלך ארגון חטיבות השריון לפי סוגי טנקים, הועבר הגדוד בשנת 1968 לחטיבה 401, שהפכה מחטיבת מילואים לחטיבת מגח סדירה.

שם תקופת כהונה הערות
אביגדור בן גל 1968-1970 מפקד הגדוד במרבית תקופת מלחמת ההתשה. לימים מפקד פיקוד הצפון.
דן שני (פרידברג)[3] 1970-1970 עיטור המופת במלחמת ששת הימים. נפל במלחמת ההתשה, בעת היותו מג"ד 79.
אביגדור בן-גל 1970-1970 הוחזר לפקד על הגדוד עקב נפילתו של דן שני
יעקב לפידות 1970-1972 לימים מפקד המכללה לביטחון לאומי
שלמה ניצני 1972-1973 פיקד על הגדוד במלחמת יום כיפור, עד לפציעתו ב-7 באוקטובר 1973

מלחמת יום הכיפורים

לפני מלחמת יום הכיפורים הוצבה החטיבה בחזית הדרום תחת פיקודה של אוגדה 252. שתי חטיבות האוגדה (401 ו-14) נהגו להחליף זו את זו מדי שלושה חודשים: אחת החטיבות הוצבה בקו המוצבים והשנייה בעורף לאימונים וטיפול בטנקים ובכלים אחרים. בעת זו היה דן שומרון, שעבר הסבה לחיל השריון מן הצנחנים, מפקד החטיבה. עם פרוץ המלחמה, היה תורה של חטיבה 401 להיות בעורף והיא הוצבה במחנות רפידים וביר תמדה. בפרוץ הקרבות, משיקולי פריסה ומיקום, הועבר גדוד 79 לחטיבה 14. בהתאם, גדוד 52 הועבר לחטיבה 401.

עם תחילת הצליחה, פתח חיל האוויר המצרי במטס הפצצה גדול. מפקדת החטיבה נפגעה ותשעה חיילים נהרגו. החטיבה קיבלה פקודה לנוע לעבר החלק הדרומי של תעלת סואץ ולחבור למעוזים. החטיבה ביצעה את הפקודה, אך הצעתו של דן שומרון לפנות את המוצבים נפלה על אוזניים ערלות. מפקד האוגדה, האלוף מנדלר הורה לאנשי המוצבים להישאר במעוזים ואסר על הפינוי. שומרון, מפקד החטיבה, ניסה להציל חלק מן הלוחמים שכותרו במעוזים, אך כשל[4].

החטיבה ניסתה לבלום את התקדמות החי"ר והשריון המצריים לתוך שטח סיני, אך נחלה הצלחה חלקית בלבד. בסוף היום השני למלחמה נותרו בחטיבה פחות ממחצית הטנקים במצב שמיש ועשרות חיילים נהרגו. עם זאת, עיכבו פעולות החטיבה, את פריסת הגשרים בגזרת דרום התעלה.

ב-8 באוקטובר תקפה החטיבה את הכוחות המצריים באזור "מפצח" סמוך לציר "לקסיקון", והשמידה כ-20 טנקים ועוד משאיות תחמושת, אולם נאלצה לסגת בעקבות ההפגזות המצריות ותקיפות חיל האוויר המצרי. באותו יום אחר הצהריים הגיעה חטיבה 164 לגזרה, ונטלה את האחריות על גזרת מעבר הגידי, בעוד חטיבה 401 התייצבה באזור מעבר המיתלה.

ב-9 באוקטובר בלמה החטיבה מתקפה של הדיוויזיה ה-19 המצרית, והשמידה כ-60 טנקי אויב. באותו יום נטשו כוחות גדוד 46 את רכס קרת מורה על פי הוראות הפיקוד, במה שהתברר לאחר מכן כטעות גדולה שעליה שילמו כוחות החטיבה ביוקר רב. בימים הבאים המשיכו כוחות החטיבה בלחימה נגד הכוחות המצריים בגזרה, וב-12 באוקטובר תפס גדוד 202 בפיקודו של דורון רובין את השטח שמדרום לחטיבה.

ב-13 באוקטובר נהרג מפקד האוגדה אלברט מנדלר מדרום לגזרת החטיבה, כתוצאה ממארב טילי סאגר שנורו על ידי המצרים, ובמקומו מונה למפקד האוגדה קלמן מגן. ב-14 באוקטובר השתתפו כוחות החטיבה בבלימת מתקפת השריון המצרית, וגדוד 46 סייע לגדוד 202 ולכוחות נוספים בקרב ואדי מבעוק, שבמהלכו הוא פגע ב-60 כלי רק"מ מצריים ללא שספג שום אבדות.

קרבות הבלימה בגזרה זו נמשכו עד ה-18 באוקטובר, כאשר כוחות חטיבה 401 יחד עם חטיבה 164 וגדוד 202 הבטיחו את מעברי המיתלה והגידי מפני כוחות הארמייה השלישית המצרית.

ב-18 באוקטובר בצהריים החלה החטיבה בתנועה לעבר הגשרים שעל התעלה, למעט גדוד 52 שהושאר בגדה המזרחית, ולמחרת חצו כוחות החטיבה את התעלה ונכנסו לאזור החיץ החקלאי. במהלך ה-19 באוקטובר סייעו כוחות החטיבה למתקפתה של חטיבה 217 על מתחם "מקצרה", ולאחר מכן השתתף גדוד 46 בניסיון לטהר את בסיס הטילים 6115, אולם נסוג לאחר שכמה חיילים וביניהם המג"ד דוד שובל נפצעו, ולאחר שנפגעו כמה טנקים. בימים שלאחר מכן התקדמו כוחות החטיבה דרומה לעבר סואץ, וב-24 באוקטובר הם כבשו את נמל עדבייה, ובכלל זה את מפקדת זירת ים סוף המצרית.

לאחר המלחמה

עם תום המלחמה, ולאחר הסכם הפסקת האש עם המצרים הוחזרה החטיבה לצד המזרחי של התעלה והוצבה בצומת טסה בפיקודו של אהוד ברק, גם הוא מוסב מן הצנחנים. באותה עת כללה החטיבה 3 גדודי מגח (52, 46 ו-195).

כשנה לפני פרוץ מלחמת לבנון הראשונה עבר גדוד 195 לחטיבה 500, והחטיבה תוגברה בגדוד מילואים שהורכב מחיילים בני ישיבות ההסדר.

מלחמת לבנון הראשונה

מגח 6 אשר שירת את החטיבה לפני טנק המרכבה

במלחמת לבנון הראשונה לחמה החטיבה בפיקודו של אל"ם עוזי לבצור, תחת פיקוד אוגדה 252 בפיקוד תא"ל עמנואל סקל בגיס המזרחי, במזרח הגזרה המזרחית, בסמוך לגבול סוריה-לבנון. החטיבה כללה 3 גדודי מגח 6 – גדוד 46 בפיקוד סא"ל צביקה פריד, גדוד 52 בפיקוד סא"ל אורי אגמון, וגדוד מילואים 8578 בפיקוד סא"ל עופר פירעם. החטיבה פרצה בכיוון עין יטא דרך ראשיא וכפר קוק, והתייצבה בהפסקת האש באזור דיר אל-עשייר.

לאחר המלחמה, על בסיס חיילי ישיבות ההסדר מגדוד המילואים, הוקם גדוד סדיר – גדוד 34.

אחרי מלחמת לבנון הראשונה

אימון של חטיבה 401 במרכבה סימן 4

לאחר מלחמת לבנון ביצעה החטיבה פעילות ביטחון שוטף בגזרות שונות, ביניהן יהודה ושומרון, רצועת עזה, רמת הגולן ורצועת הביטחון בדרום לבנון (עד סמוך לנסיגה בשנת 2000). חלק מהפעילות נעשתה תוך שימוש בטנקים וחלקה הייתה פעילות חיל רגלים.

עם פרוץ האינתיפאדה השנייה עברה פעילותה המרכזית לרצועת עזה ויהודה ושומרון.

החטיבה משתמשת כיום בטנק מרכבה סימן 4 שהחליף את טנקי המגח 6ב' גל בהם השתמשה החטיבה עד 2004.

מלחמת לבנון השנייה

החטיבה נטלה חלק פעיל בכל מהלך מלחמת לבנון השנייה. הטנקים החדישים נלחמו בעיקר בגזרות המזרחיות באזור מטולה וכמו כן השתתפו בקרבות בינת ג'בייל. עקב השימוש המוגבר בנשק נ"ט הרסני ומכיוון שטנקים של החטיבה היוו את הקו הראשון בלחימה בגזרתם, ספגה החטיבה אבדות רבות. 12 מלוחמיה נהרגו בקרבות בלבנון ועשרות נפצעו[5]

אחד הסיפורים המפורסמים בחטיבה 401 ממלחמת לבנון השנייה הוא סיפורו של "כוח בניה"[6], צוות עצמאי מגדוד 46 בפיקוד רס"ן בניה ריין. בצוות היו רס"ן בניה ריין, סמ"ר אלכס בונימוביץ'[7], סמ"ר אדם גורן[8], וסמ"ר אורי גרוסמן[9], בנו של הסופר דויד גרוסמן. ריין היה מ"פ שלא פיקד באותה עת על פלוגה ואסף את הלוחמים לאחר תחילת המלחמה. הצוות, שכונה "כוח בניה", עסק בחילוץ והציל בכמה מקרים לוחמים בתוך לבנון. באחד המקרים חילץ "כוח בניה" שמונה לוחמי הנדסה מפומ"ה פגועה, תחת אש. דקות ספורות לאחר החילוץ ספגה הפומ"ה פגיעה ישירה של טיל נ"ט. באחד מניסיונות החילוץ ספג הטנק של הצוות פגיעה ישירה של טיל נ"ט מתקדם והארבעה נהרגו במקום. לאחר המלחמה הוענק לאנשי הצוות צל"ש אלוף על חירוף הנפש והאומץ אשר גילו במהלך הקרבות והחילוצים בלבנון[5].

פעילות ביטחון שוטף ברצועת עזה

החטיבה השתתפה בפעילות ברצועת עזה, ואף זקפה לזכותה פגיעה במחבלים ולכידתם.[10] במהלך הלחימה בעזה, השתתף גדוד 52 במבצעים רבים ופגע בעשרות מחבלים, על כך הוענק לו פרס הרמטכ"ל ליחידה המצטיינת לשנת 2008.[11] ב-2010 החלו לצייד את טנקי המרכבה סימן 4 של החטיבה במערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח". במרץ 2011 רשמה המערכת יירוט היסטורי של רקטה נגד טנקים ששוגר אל עבר טנק של גדוד עשת. במחצית השנייה של שנת 2012 הסתיימה התקנת "מעיל רוח" בכל טנקי החטיבה.

חטיבה 401 הייתה חטיבת חיל השריון המובילה במבצע צוק איתן ב-2014 וזאת הודות למערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח" שמגינה עליה מפני רקטות נ"ט וטילי נ"ט. במהלך המבצע השמידו כוחות החטיבה מטרות טרור רבות ופגעו בעשרות מחבלים, מהם לפחות 120 נהרגו. מערכת "מעיל רוח" פעלה בהצלחה ויירטה מספר רקטות וטילי נ"ט שנורו אל עבר הטנקים, לרבות טילי קורנט מתקדמים. מערכת צי"ד שהותקנה בטנקים ייעלה באופן ניכר את ניהול הקרב והתקשורת בין הטנקים לחמ"ל ולגורמים השונים בשדה הקרב.


דגמי הטנקים ששירתו בחטיבה לאורך השנים



יחידות החטיבה

הרכב החטיבה מבוסס על גדודי שריון, שחלקם התחלף במהלך השנים. בחלק מהשנים כללה החטיבה גם גדוד חיל רגלים וכיום כוללת החטיבה גם גדוד הנדסה קרבית. יחידות החטיבה העיקריות כיום:

  • גדוד שלח (46)
    • פלמ"ס (מסייעת) 46
  • גדוד הבוקעים (52)
    • פלמ"ס (מסייעת) 52
  • גדוד עשת (9)
    • פלמ"ס (מסייעת) 9
  • גדוד אסף (601) של חיל ההנדסה הקרבית.
  • פלחי"ק אייל (298)
  • פלס"ר 401 (785)

גדוד 46 (שלח)

הגדוד הוקם כגדוד חי"ר במילואים, לאחר מלחמת העצמאות[12] והשתתף בלחימה במלחמת סיני. ב-1961 עבר הסבה לשריון ופעל תחת חטיבה 7 כגדוד טנקי AMX-13. ב-1965 עבר הסבה למגח. ב-1967 הועבר לחטיבת המגח 401 בעת הקמתה, והיווה את גדוד ההקמה שלה. ככזה יצא למלחמת ששת הימים בה לחם כגדוד מג"ח מילואים בפיקודו של אורי בר-און. הגדוד כלל שתי פלוגות אורגניות בפיקוד אמנון גלעדי, ושלום אנגל (עין גל). ובנוסף, שתי פלוגות מבית הספר לשריון - פלוגת קמ"ט (קורס מפקדי טנקים) בפיקוד דן שני, ופלוגת קק"ש (קורס קציני שריון) בפיקוד עמוס כץ. פלוגת שלום אנגל הייתה הפלוגה היחידה בצה"ל עם תותחי 105 מ"מ ומנועי סולר. 7 פלוגות המג"ח האחרות (3 של 401, ו 4 הפלוגות של גדוד 79) היו עם מנועי בנזין ותותחי 90 מ"מ. הגדוד לחם בין השאר גם תחת חטיבת הצנחנים באוגדה 84 בקרבות ההבקעה ברפיח. לאחר המלחמה הוקם כגדוד סדיר בפיקודו של אריה קרן והשתתף בפעולת כראמה. במלחמת ההתשה פעל בסיני, תחת פיקודם של עמוס כץ ומשולם רטס. במלחמת יום הכיפורים לחם בגזרה הדרומית של תעלת סואץ. הגדוד השתתף בלחימה במלחמת לבנון הראשונה. ב-2004 קלט את טנקי המרכבה 4 והשתתף בלחימה במלחמת לבנון השנייה בין השאר בקרב הסלוקי. במבצע צוק איתן לחם הגדוד בגזרת בית חאנון.

מפקדי גדוד 46

שם תקופת כהונה הערות
ולטר הנגבי 1962
יצחק בן ארי 1962–1963
אורי אורן 1963
גדעון גורדון 1963–1965 לימים מפקד עוצבת מרכבות הברזל
? ?
אורי בר-און 1967 לימים ראש מטה פיקוד הצפון
אריה קרן 1967–1968
עמוס כץ 1968–1969 לימים מפקד עוצבת סיני
משולם רטס 1969–1971 בעל עיטור העוז, נפל במלחמת יוה"כ
גדעון אבידור 1971–1972
גיא בר-כוכבא 1972–1973
דוד שובל 1973–1974 מפקד הגדוד במלחמת יום כיפור. לימים מח"ט 14 במלחמת לבנון הראשונה, ומפקד עוצבת בני חיל
חיים אלקן 1974–1975 לימים מפקד חטיבה 421
עמית ברוך 1975–1976
מתניה יריב 1976–1977
יהודה נווה 1977–1978
אהרון באומוול 1978–1980
ישראל גולדשטיין 1980–1981
צביקה פריד 1981–1982 מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה
זאב גולדבלט 1982–1983
ציון ספיר 1983–1985 לימים מפקד חטיבת מנשה ומנכ"ל האגודה למען החייל
דודו קידר 1985–1986
אודי אדם 1986–1987 לימים מפקד פיקוד הצפון
אורי רוזנטל 1987–1988
מוטי קרמר 1988–1989
דידי בן יואש 1989–1991 לימים קצין השריון הראשי בחירום
אורי כהן-שובל 1991–1992
חלוצי רודוי 1992–1994 לימים קצין שריון ראשי
גדי יעקב 1994–1996
אסף גורן 1996–1997
אמיר לב 1997–1999
יצחק תורג'מן 1999–2001 לימים ראש אט"ל
תומר גולן 2001–2003
דודי קמחי 2003–2005
אלעד רצאבי 2005–2007 מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה
ג'וני כהן 2007–2009 לימים מפקד חטיבה 600
ערן שני 2009–2011 לימים מפקד חטיבת מרכבות הפלדה
דודו סונגו 2011 - 2013 לימים מפקד חטיבה 401
אוהד מאור 2013 - 2015 לימים מפקד חטיבה 401
צפריר הר שושנים 2015–2017 לימים סגן מפקד חטיבה 401
יצחק אלפסי 2017 - 2019 לימים סגן מפקד חטיבה 401
נעמן הלר 2019 - 2021 לימים קצין המבצעים של פיקוד הדרום
רותם ולצמן יולי 2021 - מפקד הגדוד הנוכחי

גדוד 52 (הבוקעים)

הגדוד הוקם בנובמבר 1947[13] ולחם במלחמת העצמאות במסגרת חטיבת גבעתי (חטיבה 5). מספר הגדוד 52 ניתן בהיותו הגדוד השני שהוקם בחטיבה 5. בזכות פריצת המצור על הנגב שהטיל הצבא המצרי קיבל את השם גדוד "הבוקעים". ולמעשה "הבוקעים" השני. שכן גדוד 51 של גבעתי [ב 1956 עבר לגולני] שלחם באותם קרבות, קיבל את השם "הבוקעים הראשון". בשנת 1956 הגדוד הועבר לחטיבה 7.

במלחמת סיני היה גדוד חרמ"ש בפיקוד אורי רום, במסגרת חטיבה 7. ב 1958 הוסב לגדוד טנקים מסוג שרמן ו AMX. במחצית הראשונה של שנות ה-60, פלוגות השרמן של הגדוד השתתפו במלחמה על המים, במסגרת חטיבה 7. בשנת 1965 הוקם בחטיבה 7 גדוד המגח הראשון (גדוד 79). בתמורה, הועבר גדוד 52 לחטיבה 14.

במלחמת ששת הימים - שתי פלוגות שרמן M50 ו - M51, ופלוגת AMX, בפיקוד ששון יצחקי. הגדוד לחם במסגרת חטיבה 14 ונטל חלק מרכזי בקרב אבו עגילה.

ב 1968 הגדוד הוסב לטנקי מגח.

במלחמת ההתשה גדוד מגח שהוצב בגזרת קו בר-לב תחת פיקוד חטיבה 14.

במלחמת יום הכיפורים גדוד מגח בפיקוד עמנואל סקל. טרום המלחמה הגדוד היה ממוקם בקו התעוזים באזור ראס סודר בגזרה הדרומית של החזית המצרית, כשהוא מאויש במלואו. עם פרוץ הקרבות, משיקולי פריסה ומיקום, עבר הגדוד לחטיבה 401, שמפקדה היה דן שומרון (בתמורה העבירה 401 את גדוד 79, לחטיבה 14). גדוד 52 השתתף בקרבות הבלימה ובמתקפת הנגד, וצלח את התעלה עד שהתמקם בקילומטר ה-101; בקרבות ספג הגדוד אבדות כבדות. הגדוד סיכל מאמץ צליחה של המצרים בדרום האגם המר, השמיד כמעט כליל גדוד שריון מצרי, ונחלץ לעזרת גדוד שכן במסגרת התקפה חטיבתית לאורך ציר המיתלה תוך שהוא חוצה מערך אויב של כוחות שריון וחי"ר.

במלחמת לבנון הראשונה - לחם כגדוד מגח M60 בפיקוד אורי אגמון, במסגרת חטיבה 401.

במלחמת לבנון השנייה - גדוד מרכבה סימן 4, בפיקוד גיא קבילי שנפצע, והוחלף על ידי צחי שגב (המג"ד שקדם לו). הגדוד השתתף בלחימה בגזרה המרכזית של דרום לבנון, במסגרת חטיבה 401.

במבצע צוק איתן - גדוד מרכבה סימן 4 בחטיבה 401. בימי המבצע לחם תחת פיקוד חטיבת גבעתי. על פועלו זכה הגדוד בצל"ש אלוף פיקוד הדרום[14].

מפקדי גדוד 52

שם תקופת כהונה הערות
יעקב פרי (פרולוב) 1947 - 1948 לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים
אביב ברזילי 1948 - 1949
יוסף גבע 1949–1951 לימים נספח צה"ל בארצות הברית וקנדה
אברהם טמיר 1951–1952 לימים ראש אגף התכנון
אהרון דורון 1952–1953 לימים ראש אגף כוח אדם
שלמה להט (צ'יץ') 1954 - 1955 לימים ראש אכ"א וראש עיריית תל אביב
יצחק בר-און אוגוסט-אוקטובר 1956
אורי רום 1956 - 1957 מפקד הגדוד במלחמת סיני. לימים ראש הג"א
אלברט מנדלר 1959 - 1960 לימים אלוף, נהרג במלחמת יוה"כ
מוסה פלד 1960 - 1962 לימים אלוף, מפקד גייסות שריון
שאול גבעולי 1962 - 1963 לימים קצין חינוך ראשי
גדעון אלטשולר 1964–1965 לימים מפקד חטיבה 274
ששון יצחקי 1965–1967 מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים. לימים מפקד החטיבה
אמנון רשף 1967–1969 לימים מפקד גייסות השריון
רן שריג 1970–1972 מפקד הגדוד במלחמת ההתשה, לימים מפקד עוצבת ראם
נחום זקן 1972-1972 מפקד גדוד 433, מפקד חטיבה 656, וסגן מפקד גייסות השריון
עמנואל סקל 1974-1972 מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים, לימים מפקד מפקדת חילות השדה
עוזי בן יצחק 1974–1975 לימים מפקד באלי"ש ומפקד אוגדת יהודה
מוטי פז
דב ישראלי
אורי אגמון ינואר

1981-יולי 1982

מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה. לימים מפקד עוצבת סיני
שמואל פז 1984
מוטי בר לב 1985
חיים מלכא 1986–1987
מתי שולמן 1988-1990
זהר עמיר 1990- 1992 לימים מח"ט 264 (27)
סמי תורג'מן 1992–1994 לימים אלוף פיקוד הדרום
יוני צור 1994–1996
בועז אברהם מרץ 1996 – מרץ 1998
יגאל סלוביק 1999–2001 לימים ראש חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה
איציק כהן 2001 - 2003
צביקה צורן לימים מפקד מחוז חיפה בפיקוד העורף
צחי שגב
גיא קבילי - 2006 מפקד הגדוד במלחמת לבנון שנייה עד לפציעתו
צחי שגב 2006 - חזר לפקד על הגדוד במלחמת לבנון השנייה לאחר פציעת המג"ד
רונן דיגמי לימים מפקד מחוז דרום בפיקוד העורף
ארז סעדון
רונן תמים 2010 - 2012 לימים מפקד חטיבת מרכבות הפלדה
אודי צור 2012 - 2014 לימים מפקד חטיבה 7
שגיב דהן 2014–2016 מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, לימים מפקד חטיבת שומרון
ניסים חזן 2016–2018 לימים מפקד עוצבת ראם
אפיק מזור 2018 - 2020
ניב דאובה אוקטובר 2020 -

גדוד 9 (עשת)

הגדוד הוקם במלחמת העצמאות במסגרת חטיבת הנגב על בסיס כוח פשיטה בפיקודו של ישראל כרמי ושתי מחלקות חי"ר מהחטיבה. ב-1953 הוסב לשריון, לחם כגדוד טנקי AMX-13 במלחמת סיני. במלחמת ששת הימים לחם כגדוד חרמ"ש בפיקודו של מרדכי אביגד, במסגרת חטיבה 7. מפקדי הפלוגות במלחמה היו יואב וספי, עוזי לבצור ויוסי פלד. במלחמת ההתשה לחם בגזרת קו בר-לב במסגרת חטיבה 14. ב-1973 קלט את טנקי הפטון ולחם במלחמת יום הכיפורים בגזרת צפון סיני, בפיקוד יום-טוב תמיר. במהלך הקרבות נהרגו 67 מלוחמיו[15]. בדצמבר 1980 צורף הגדוד לחטיבה 211 שבפיקוד המרכז[16]. הגדוד הוסב לטנקי מרכבה סימן 2ב. עם פירוק חטיבה 211, ב-1991, עבר לחטיבה 401. ב-2005 עבר הסבה לטנקי מרכבה סימן 4. השתתף בלחימה במלחמת לבנון השנייה.

מפקדי גדוד 9

שם תקופת כהונה הערות
ישראל כרמי מאי 1948 - נובמבר 1948 מפקד הגדוד הראשון לימים קצין משטרה צבאית ראשי
חיים בר-לב נובמבר 1948 - אוגוסט 1949 לימים הרמטכ"ל ה-8
יהונתן דותן אוגוסט 1949 - פברואר 1950
זאב אשכולות פברואר 1950 - מרץ 1950
סוורין הורוביץ מרץ 1950 - אפריל 1951
אריה שחר (שוורצמן) אפריל 1951 - ינואר 1953 לימים ראש מטה פיקוד הדרום
שמואל גבעון נובמבר 1953 - אפריל 1954
יצחק ארד אפריל 1954 - יוני 1955
אורי רום יוני 1955 - אוקטובר 1956 לימים ראש הג"א
ישראל הדר אוקטובר 1956 - דצמבר 1956 מפקד הגדוד במלחמת סיני, נפטר מסרטן שלושה חודשים לאחר מינויו
ישראל גרנית דצמבר 1956 - ספטמבר 1958 לימים מפקד עוצבת מרכבות הברזל
משה נחשון (ליפסון) ספטמבר 1958 - ספטמבר 1959
בצלאל אמיר ספטמבר 1959 - נובמבר 1960 לימים קצין חינוך ראשי
ולטר הנגבי נובמבר 1960 - אפריל 1962
מרדכי צפורי אפריל 1962 - פברואר 1963 לימים קצין שריון ראשי
אלי דורון פברואר 1963 - יולי 1964
אלדד אבידר יולי 1964 - אוקטובר 1966
מרדכי (מקסי) אביגד אוקטובר 1966 - יולי 1967 לימים נספח צה"ל במערב גרמניה, מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים
יגאל בן דוד יולי 1967 - ינואר 1968
יעקב הדר פברואר 1968 - אוקטובר 1968 לימים מפקד עוצבת בני חיל
שלמה ארבלי אוקטובר 1968 – דצמבר 1969 מפקד הגדוד במלחמת ההתשה
אוריאל רוזן דצמבר 1969 – מרץ 1971
גיורא חייקה מרץ 1971– 1973 לימים מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה
יום-טוב תמיר 1973 - מרץ 1974 מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים, לימים נספח צה"ל באנגליה
דני בנדל מרץ 1974 - אוגוסט 1974
אהוד סוקול אוגוסט 1974 - ספטמבר 1976
צוק בוסתן ספטמבר 1976 - פברואר 1978
רמי כהן פברואר 1978 - יולי 1978
שמי עטר יולי 1980 - יולי 1981
יצחק לב-ארי יולי 1978 - נובמבר 1979
יגאל אייל נובמבר 1979– יולי 1980
שלמה אריאל יולי 1981 - ספטמבר 1982 מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה
יפתח רון-טל ספטמבר 1982 - מרץ 1984 לימים מפקד זרוע היבשה
אודי אמיר מרץ 1984 -
צחי כהן
אגאי יחזקאל 1995– לימים רח"ט תכנון באגף התכנון
עינב שלו לימים קצין אג"ם פיקוד המרכז
אפי דפרין מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה, לימים מפקד חטיבה 27
ליאור הוכמן לימים מפקד חטיבה 460
תומר יפרח לימים מפקד חטיבה 188
יאיר ברנס ???? - 2008 הודח ב-2008 בעקבות הפיגוע במסוף נחל עוז[17]
אוהד נג'מה 2008-???? לימים מפקד החטיבה וקצין שריון ראשי
איתי ברין 2012–2013 לימים מפקד עוצבת ראם ונספח צה"ל בפולין
יוראי בן חור 2013 פרש מתפקידו
אופיר זילברשטיין 2013–2015 מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, לימים מפקד חטיבת הראל
גידי כפיר-אל 2015–2017 לשעבר מפקד גדוד הדס בבה"ד 1, לימים קצין אג"ם של עוצבת געש
אלעד אפרתי 2017 - 2019 לימים מפקד גדוד 196 בחטיבה 460
נתנאל לסרי 2019 - 2021 לימים קצין אג"ם של עוצבת הפלדה
אליעזר אברמוביץ' אוגוסט 2021 - מפקד הגדוד הנוכחי

פלס"ר 401

לוחמי פלס"ר 401 מדמים מלחמה

ככל פלס"רי השריון תפקידה של פלוגת הסיור (פלס"ר) היה איסוף מודיעין קרבי בתוך שטח האויב, בזמן אמת ובצורה נסתרת, עבור חטיבת השריון והובלתה אל הלחימה. יחידה זו ביצעה גם משימות חי"ר, וסיור (רגלי ורכוב). היחידה זכתה ב-5 צל"שים, רובם במהלך מלחמת לבנון השנייה.

היסטוריה

מלחמת ההתשה

היחידה הוקמה לראשונה בשנת 1968, בזמן מלחמת ההתשה. תפקידה העיקרי היה ביצוע פעילות מבצעית לאורך תעלת סואץ, כולל תצפיות ארוכות טווח, מארבים וסיורים. מסלול ההכשרה כלל אימוני חי"ר, רכב: ג'יפ סיור ונגמ"ש, סיירות, טופוגרפיה וניווט, ומודיעין שדה. אחד ממפקדיה הבולטים באותה תקופה היה רס"ן בני קצין. בסוף שנת 1972 פורקה היחידה לראשונה.

מלחמת יום הכיפורים
פלס"ר 401 בתרגיל

למלחמת יום הכיפורים יצאה החטיבה ללא פלס"ר. אלא שבמסגרת איגוד כוחות, הועברה פלוגת הסיור של חטיבה 14 לפיקוד חטיבה 401. ערב המלחמה, דיווחו תצפיות הפלס"ר על סימני מלחמה בצד המיצרי: פינוי מוקשים, חבישת קסדות וסיורי מפקדים. היחידה השתתפה בקרבות הבלימה הקשים, כולל התקפת הנגד עם גדוד 52 בשישה באוקטובר. במקביל פרסה היחידה רשת תצפיות בגזרה הדרומית של תעלת סואץ, ודיווחה על כחות אויב. ב-14 באוקטובר במהלך קרב ואדי מבעוק תצפית הפלס"ר שמוקמה על ידי קמ"ן החטיבה סרן עמיחי בוכוול, מול הוואדי, ותוגברה באנשי מודיעין פיקוד הדרום, דיווחה על התקפה מצרית אוגדתית. התקפה זו נעה במסתור הואדי, וניסתה לאגף את אוגדה 252 מדרום. כחות טנקים של החטיבה הוזעקו למקום, פתחו באש, השמידו כלי רק"מ מצריים רבים, ועצרו את ההתקפה. בהמשך השתתפה היחידה בצליחת התעלה, והגיעה עם חטיבה 401 עד לאזור הקילומטר ה-101 בכביש קהיר-סואץ, שם שהתה קרוב לחצי שנה. בקרבות מלחמת יום כיפור איבד הפלס"ר שבעה מלוחמיו ומפקדיו, בהם מפקד הפלוגה רב-סרן נחום שמר. לאחר הסדר הביניים והנסיגה מהגדה המערבית של התעלה, פרס הפלס"ר רשת תצפות ארוכות טווח באזור מחנה טסה, כשהוא מתוגבר בפלס"רי מילואים. בסוף שנת 1974 פורק גם פלס"ר זה.

הלחימה בלבנון

היחידה הוקמה שוב על ידי יוצאי מחלקות סיור מגדודי החי"ר תחת השם פלס"ר 401 (מילואים) בשנת 1992, וזאת כדי לתת מענה לצורך הצה"לי ביצירת נתיב התקדמות של כלים כבדים ומגושמים (דוגמת טנקים) אל תוך שטחי אויב ולצורך תצפיות וטיווח ארטילרי של מטרות בשטחים עוינים.

האינתיפאדה השנייה

באפריל 2002 השתתפה היחידה בכיבוש המוקטעה ברמאללה כחלק ממבצע חומת מגן במסגרת שיתוף פעולה עם חטיבת גולני. כמה מפעולות היחידה היחידות שזכו לפרסום היו תפיסתם של רוצחי השר רחבעם זאבי ביריחו, תפיסתו של מרואן ברגותי (ראש התנזים) ולקיחת חלק במבצע הבאת ביכורים. במרץ 2003 הרגו חיילי היחידה 5 מחבלים בכפר טמון שהיו בדרכם לביצוע פיגוע באחד מישובי בקעת הירדן. על פעולה זו קיבלה היחידה אות הוקרה מהרמטכ״ל משה (בוגי) יעלון.

פלס"ר 401 בדרך לרצועת עזה בצוק איתן 2014

בדצמבר 2003 פורקה חטיבה 500 אשר לה היה פלס"ר 500 (סדיר) והיחידה שינתה את שמה והפכה להיות פלס"ר 401.

מלחמת לבנון השנייה

במלחמת לבנון השנייה ביצעה היחידה, בפיקוד מפקדה היוצא, רס"ן שלומי צן, ומפקדה הנכנס, רס"ן יוסי פנסו, יוצא חטיבת גולני, מספר רב של פעילויות בעומק שטח האויב, ובכלל זה מארבי תצפית ארוכי טווח שכללו שהייה בשטח מעל למאה שעות, וכן פשיטות על כפרים בשליטת החזבאללה. במהלך הקרב בסלוקי חילצו לוחמי הפלס"ר את הפצועים של גדוד 9 מתוך הטנקים וסייעו לחילוץ הנפגעים של חטיבת הנח"ל. לאחר המלחמה קיבלו חמישה מלוחמי היחידה צל"שים על פועלם במהלכה, ובהם סמ"ר איתי שטיינברגר, שנפל בקרב בע'נדוריה בגזרה המזרחית, בעודו רץ לחלץ פצועים תחת אש, ויותם שש, מפקד צוות בסיירת, אשר קיבל את צל"ש הרמטכ"ל.

מבצע עופרת יצוקה

במבצע עופרת יצוקה ביצעה הפלס"ר, בפיקוד רס"ן ארז טל, תצפיות מקדימות לזיהוי מטרות בעבור כוחות חטיבה 401, וניתבו את כוחות החטיבה ליעדיה. כמו כן ביצעה הפלס"ר פשיטות על מעבדות נפץ ברצועת עזה.

פלס"ר 401 מתאמנים בדרום 2013
מבצע צוק איתן

במבצע צוק איתן פעלה היחידה יחד עם חטיבת הנח"ל בעומק מרחב בית חנון ובית להייה, פשטה על בתי מחבלים וסרקה מנהרות בגזרתה.

בספטמבר 2021 נסגרה היחידה ולוחמיה הוסבו ליחידות מובחרות אחרות.[18]

מיון קבלה והכשרה

פרופיל נדרש – 82 ללא סעיפים פוסלים.

מיון – גיבוש שאורכו 5 ימים (אחרי גיוס לשריון), שכלל מסעות, מבדקי עבודת צוות ומוטיבציה. אופציה נוספת הייתה דרך שבוע ראיונות לנופלים מיחידות התנדבותיות (טיס, שייטת 13, סיירת מטכ"ל וכו').

הכשרה – מסלול הכשרת הלוחם ביחידה נמשך כ-14 חודשים בצה"ל.

  • טירונות (4 חודשים) – לוחמי פלס"ר 401 ביצעו את הכשרתם בבא"ח גבעתי עם טירוני גדס"ר גבעתי. בטירונות למדו שגרה ומשמעת צבאית, קליעה בנשק, שדאות, אב"ך, ערכי צה"ל, מורשת קרב, שיפור הכושר הגופני, תרגילי ירי כיחידים ובחוליות.
  • אימון מתקדם (3 חודשים) – באימון המתקדם השתתפו הלוחמים בתרגילי כיתה מחלקה ופלוגה, התאמנו בלחימה בשטח בנוי, בלחימה רכובה בנגמ"שים ובפשיטה. מעבר ליחידה (7 חודשים) עם סיום האימון המתקדם עלה צוות הלוחמים למשמר הנגב, שהוא הבסיס של גדס"ר גבעתי בו התקיים אימון היחידה.
  • טירונות יחידה (7 חודשים) – במשך כ-7 חודשים עברו הלוחמים אימונים ייעודיים על מנת להפוך לסיירים. הכשרת הסייר כוללת הרבה מאוד ניווטים, אימוני "האמרים" והכרת הארץ. האימונים כוללים סדרות ניווטים רגליות, ניווטים רכובים על גבי האמרים, קורס סיור סדיר (קס"ס), אימוני לחימה בשטח בנוי, אימוני הסוואה, תרגילי אב"ך, מבחני כושר קרבי, מסעות, תרגילי פשיטה ותצפית והרבה האמרים – סדרות ניוד רכובות בסיסית ומתקדמת.

במקביל למסלול יצאו לוחמים שיועדו לכך לקורסים ייעודיים נוספים: קורס נהיגה מבצעית בהאמר, קורס צלפים, קורס חובשים, קורס פריצה קרה וקורס מתשאלים קרביים.

בסיום הקורס הוענקה לבוגרים סיכת לוחם פלס"ר שריון 401.

תפקידי הפלס"ר במלחמה

  • אספקת מודיעין קרבי בזמן אמת על כוחות אויב
  • ניתוב והולכת כוחות החטיבה
  • גילוי וזיהוי חומרי לחימה כימיים (גו"ז – חל"כ)
  • איכון שריון, ארטילריה וחיל אוויר
  • פשיטות קומנדו

מפקדי הפלס"ר

שם

תקופת כהונה

הערות

יואל רונן 1992–1994 מקים היחידה
זיו אייל 1994–1996  
דרור חוג'יבקוב 1996–1997  
חיים בן לולו 1997–1999
ירון פינקלמן 1999–2001 מפקדה בפרוץ האינתיפאדה השנייה, לימים מפקד עוצבת האש
נועם לנזיני 2001–2003 מפקדה במבצע חומת מגן וכיבוש המוקעטה, ובמעצר מרוואן ברגותי
גלעד עמית 2003–2005 לימים קצין אג"ם של פיקוד המרכז
שלומי צן 2005–2006  
יוסי פנסו 2006–2008 מפקדה בעת מלחמת לבנון השנייה
ארז טל 2008–2009 מפקדה במבצע עופרת יצוקה
יוסי בן יקר 2009–2010
לירון ארוך 2010–2012  
נדב עטר 2012–2013  
אורן צבר 2013–2014 מפקדה במבצע שובו אחים, לימים מפקד סיירת חרוב
אלכסיי רודיאנוב יולי 2014–מרץ 2015 מצטיין שר הביטחון, מפקדה במבצע צוק איתן
יואב אמיר[19] מרץ 2015–אוגוסט 2016
שי סויסה אוגוסט 2016–ספטמבר 2017
אלי מלאכי ספטמבר 2017–אוגוסט 2018
איתן סמואל אוגוסט 2018–יולי 2019
עומר בנימין יולי 2019–יוני 2020
יואל שישפורטיש יוני 2020–יוני 2021
גל יניב 2021 מפקד היחידה האחרון

פלמ"ס (פלוגה מסייעת) 52

הפלוגה המסייעת בחיל השריון (מסייעת שריון) היא פלוגה שתפקידה לסייע לטנקים ולכוחות הלוחמים של חיל השריון בשדה הקרב באמצעות כוחות סיור, כוחות תצפית ואש מרגמות. כמעט בכל גדוד שריון ישנה פלוגה מסייעת.

כלי הנשק במסייעת הם: בהכשרה בשיזפון הנשק האישי הוא רובה M-16 מקוצר, לפק"ליסטים M4 קרבין עם כוונות לפי צורך (מטוליסט, קלע). בפלוגות המבצעיות זה תלוי בתקציב הגדוד לכוונות ונשק. הפק"לים במסייעת הם קלע סער, מטול, נגביסט, נהג האמר, נהג נגמ"ש, חובש קרבי.

בחטיבה 401 ישנה מסייעת בגדוד 52 שסיימה את המסלול באוגוסט 2015 והצטרפה לגדוד (מחזור נובמבר 2014).

מבין המתגייסים לחיל השריון ישובצו אלה בעלי פרופיל 82 ומעלה לפלוגה המסייעת. טירוני המסייעת עוברים טירונות המכשירה אותם לרמת רובאי 05 בבסיס שיזפון. הטירונות כוללת תוכני רובאות, שדאות, חלוקה לפקלי"ם, ולחימה בשטח פתוח ובנוי עד רמת המחלקה. לאחר טירונות של 4 חודשים יעלו הטירונים לאימון המתקדם, שם יחולקו למחלקת סיור, מחלקת תצפית ומחלקת מרגמות. כאשר כל מחלקה תעבור הכשרה שונה במקצת. באימון המתקדם, המתקיים רובו בבסיס שיזפון וחלקו בצפון, עוברים תחילה הלוחמים בכל המחלקות הכשרה בלוחמת שטח בנוי ובניווטים. לאחר מכן מתחילה הכשרתם הייעודית.

במחלקת הסיור יוכשרו הלוחמים למקצוע הסייר, הכולל ניווטים, הסוואה, ניתוב, סיור לעבירות, חבלה ועוד. בנוסף תוכשר המחלקה להציל ולחלץ את הלוחמים שבתוך הטנקים, במקרה של פגיעה במהלך קרב. מחלקת הסיור מתניידת באמצעות נגמ"שים. במחלקת התצפית יוכשרו הלוחמים למקצוע התצפיתן, הכולל גם הוא ניווטים והסוואה, תצפיות באמצעות משקפות ואמר"לים מתקדמים, מודיעין, בניית עמדות תצפית ועוד. מחלקת התצפית מתניידת באמצעות האמרים. במחלקת המרגמות יוכשרו הלוחמים למקצוע הרגם, הכולל תפעול מערכות שליטה ובקרה מתקדמות, יריית מרגמות 81 מ"מ ו-120 מ"מ וסגירת מעגלי אש בשדה הקרב. מחלקת המרגמות מתניידת באמצעות נגמ"שים ורגלית לפי הצורך.

גם בסיום המסלול, בפלוגה המבצעית ישנן עוד הקצאות לקורסים. מסע כומתה של הפלוגה המסייעת נע בין 40 ל-60 קילומטרים, סיכת הלוחמים היא סיכת מסייעת המורכבת מסיכת ה"צפרגול" עם כנפיים, משקפת (תצפית), חרב (סיור), קנה מרגמה (מרגמות).

גדוד 601

דחפורים של גדוד 601 באימון חטיבתי
Gdud601logo.png

גדוד אסף (601) הוא גדוד של חיל ההנדסה הקרבית המוכפף מבצעית לחטיבת השריון "עקבות הברזל" (401). הגדוד כולל פלוגות פלסים המפעילים נגמ"שי הנדסה כבדים מדגם נמ"ר הנדסי ופלוגת צמ"ה המפעילה דחפורי די-9 משוריינים, מחפרים ממוגנים, כלי צמ"ה ממוגנים אחרים ואמצעי גישור שונים. תפקיד הגדוד במלחמה הוא לפלס את הדרך לטנקי החטיבה דרך שדות מוקשים, תעלות נ"ט, סוללות עפר, זירות מטענים ועוד. כמו כן, הגדוד בונה עמדות ירי ועמדות מגנן לטנקים, וכן מחלץ טנקים וכלי רכב פגועים או תקועים בסיוע חיל החימוש.

גדוד 601 היה גדוד ההנדסה הראשון בצה"ל והוקם על בסיס פלוגות הנדסה מחטיבת גולני, חטיבת גבעתי וחטיבה 7 ב-1947. הפלוגות אוחדו לגדוד סדיר ב-1954. הגדוד עזר בסלילת "שביל הנחש" למצדה. בשנת 1956 הוקמה פלוגת הצמ"ה של הגדוד. הגדוד נטל חלק פעיל בכל מלחמות ישראל. בשנת 1956 זכה בצל"ש רמטכ"ל גדודי (הראשון בסוגו בצה"ל) על מבצע עמורה להרס התשתיות המצריות בחצי האי סיני. בשנים 19671969 פעל הגדוד בבניית ואחזקת ביצורי קו בר-לב תחת הפגזות מצריות כבדות. בזכות פעילות זאת זכה חיל ההנדסה בפרס ביטחון ישראל ב-1969. ב-19791980, בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים והחזרת חצי האי סיני למצרים, היה הגדוד אחראי לפיצוץ מתקני מודיעין, בקרה אווירית ואחרים, כגון אום חשיבה ויב"א 511. עם פינוי סיני עבר הגדוד לבקעת הירדן ובסיס הגדוד היה אז על גבעה שולטת[20] מעל המושב גיתית. המג"ד אלי יצחקי הגה את השם "מחנה אסף" לאור הפסוק "לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף" (תהלים פ"א, א'), וזה הפך להיות שמו של הגדוד. בשנת 1982 נטל הגדוד תחת פיקודו של פיני דגן חלק חשוב במבצע שלום הגליל והגיע עד לביירות, שם השתלט על רחוב ממולכד ועמוס מחבלים באמצעות ירי צפע שריון. ב-7 באוקטובר 2000 נחטפו 3 מחיילי הגדוד על ידי חזבאללה בחטיפת חיילי צה"ל בהר דב. בפרוץ מלחמת לבנון השנייה ב-2006 היה גדוד אסף בפיקודו של אמיר אולו כוח ההנדסה הראשון שנכנס ללבנון, וזאת על מנת לחשף מוצבי חזבאללה ולנקות זירות מטענים שהטמין חזבאללה על הגבול, חלקן כללו מטעני גחון של מאות ק"ג חומר נפץ. בתחילת המאה ה-21 הוכפף מפיקוד המרכז לחטיבה 401. בשנת 2012 הייתה פלוגת הצמ"ה של גדוד אסף, הראשונה לקלוט דחפורי די-9 חדשים עם מיגון משופר מדור רביעי. ב-2014, הגדוד לקח חלק במבצע צוק איתן, נלחם בגזרת בית חאנון תחת פיקוד חטיבת הנח"ל והשמיד 4 מנהרות טרור. בשנת 2021 החל גדוד 601 בקליטת הנמ"ר ההנדסי, שיחליף את הפומ"ה.

מפקדי גדוד 601

שם תקופת כהונה הערות
אורי צייטלין
אליעזר פירון
נח גנץ
ראובן קולנשר
מיכאל רייצ'וק
דוד ברין
משה שהם
זאב לבנון
אורי געש לימים סגן קצין הנדסה ראשי
טוביה לביא
אברהם כהן
משה פלד (חדד) 1970–1973 מפקד הנדסה בפיקוד צפון במלחמת יום הכיפורים
אביגדור אשל
אורי גלבוע
עומרי לולב
ארנון גולן
ישי דותן בעל עיטור המופת, לימים קצין הנדסה ראשי
שלמה אהרונישקי מפקד הגדוד במבצע ליטני, לימים מפכ"ל המשטרה ה-14
אלי יצחקי 1979–1981
דני ביטון 1981–1982
פיני דגן 1982– מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה, לימים מפקד בית הספר להנדסה צבאית
דני שחף (אובלס)
ליאור ריסין 1988–1990
חיים אלמליח 1990–1991
יעקב יעקבי 1991
אברהם בן דוד 1991–1993 לימים קצין הנדסה ראשי
אהרון צברי 1993–1994
שמעון דניאל 1994–1996 לימים קצין הנדסה ראשי
יהודה קטורזה 1996–1998
בנימין שיק 1998–2000
יוסי רפאלוב 2000–2001 מפקד הגדוד בעת חטיפת חיילי צה"ל בהר דב, לימים מפקד יהל"ם
איתן דהן 2001–2003 לימים מבקר מערכת הביטחון
ירון בית-און 2003–2005 לימים מפקד חטיבת הבקעה ומפקד יהל"ם
אמיר אולו 2005–2006 מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה, לימים מפקד יהל"ם
דביר פלג 2006–2008 מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה
סהר אברג'יל 2008–2010 לימים מפקד יהל"ם
עידו מזרחי 2010–2012 לימים מפקד יהל"ם וקצין הנדסה ראשי
מנור ינאי 2012–2014 מפקד הגדוד במבצע צוק איתן
זיו נמני 2014–2016 לימים מפקד בית הספר להנדסה צבאית
גלעד אברלינג'י 2016–2018 לימים מפקד גדוד דקל
מעוז סלומון 2018–2020 לימים סגן מפקד חטיבה 7
אבשלום דדון 2020-

התפתחות הרכב החטיבה

  • החטיבה הוקמה על בסיס גדודי שריון שלח (46) ו-79, וגדוד החרמ"ש 195 אשר הוסב במלחמת ההתשה לגדוד טנקים ("גדוד אדם") ולחם עם החטיבה במלחמת ההתשה (מג"ד יוסי פלד) וביום הכיפורים (מג"ד עוזי לבצור, סגנו היה דני יתום). ב-1981 הועבר הגדוד לחטיבה 500 שעברה לבקעת הירדן.
  • בשנת 1967 נוספה לחטיבה פלוגת קשר.
  • במהלך מלחמת יום הכיפורים הועבר גדוד 79 לחטיבה 14 וקיבל תמורתו את גדוד הבוקעים (52).
  • גדוד 34 הוקם לאחר מלחמת שלום הגליל, על בסיס חיילי גדוד המילואים, שהורכב מחיילי ישיבות ההסדר, שהוחזרו לשירות סדיר. ב-1988 הוסב הגדוד ליחידת נ"ט ומספרו שונה ליחנ"ט-94 בשם גדוד דוכיפת. בהמשך הפך לגדוד חירמ"כ, אשר הועבר ב-2005 לחטיבת כפיר.
  • ב-1988 הוקמה פלוגה ט' כחרמ"ש מכוון שטחים. לאחר מכן נעשה ניסיון להקים גדוד חרמ"ש על בסיס שתי פלוגות חרמ"ש סדירות.
  • בתחילת שנות ה-90, לאחר פירוק חטיבה 211, הועבר גדוד עשת (9), גדוד פלמ"ח במקור, לחטיבה 401 והחטיבה תפסה במקומה את גיזרת אדומים.
  • ב-2006 הוכפף גדוד אסף (601) של חיל ההנדסה הקרבית תחת פיקוד החטיבה.

ארגון בוגרי 401

אחדים מבוגרי חטיבה 401 הקימו בשנת 2012 ארגון בשם "ארגון בוגרי 401". מטרת ארגון הבוגרים היא קידום שיתופי פעולה עסקיים והתנדבותיים בין בוגרי החטיבה. הארגון מעניק מלגות והנחות לקורסי פסיכומטרי והשלמת בגרויות למשוחררי החטיבה הנזקקים לעזרה כלכלית. הארגון מחבר בין בוגרי החטיבה למטרות חיפוש עבודה, חניכה וליווי של בוגרי חטיבה צעירים על ידי בוגרי חטיבה ותיקים במסגרת פרויקט 'אמץ בוגר' ותמיכה ביוזמות עסקיות של בוגרי חטיבה 401[21].

מפקדי החטיבה

שם תקופת כהונה הערות
אורי בר-און 1967 – אוקטובר 1968 מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים[22], לימים ראש מטה פיקוד צפון
ששון יצחקי אוקטובר 1968 – יולי 1970
דב תמרי יולי 19701972 לימים מפקד עוצבת עמוד האש
אברהם רותם 19721973 לימים ראש מחלקת ההדרכה
דן שומרון 19731974 מפקד החטיבה במהלך מלחמת יום הכיפורים. לימים הרמטכ"ל ה-13
אהוד ברק 19741975 לימים הרמטכ"ל ה-14, שר הביטחון וראש הממשלה
עמנואל סקל 19751977 לימים מפקד מפקדת חילות השדה
מנחם עינן 1978-1977 לימים ראש אג"א
חגי רגב 19781979 לימים מזכיר צבאי לשר הביטחון
יצחק רבין 19791981 לימים קשנ"ר
זאב ליבנה 19811982 לימים מפקד פיקוד העורף ונספח צה"ל בארצות הברית
עוזי לבצור 19821983 מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה. לימים נציב קבילות החיילים
יצחק אשל 19831985 לימים מפקד עוצבת עמוד האש
מוטי פז 19851986 לימים מפקד עוצבת אדום
עוזי דיין 19861987 לימים סגן הרמטכ"ל
שלמה ינאי 19871990 לימים אלוף פיקוד דרום, וראש אגף התכנון
איל בן ראובן 19891991 לימים מפקד המכללות הצבאיות וחבר הכנסת
אביגדור קליין 19911993 לימים קצין שריון ראשי
אודי שני 19931994 לימים ראש אגף התקשוב
אבי מזרחי 19941996 לימים מפקד פיקוד המרכז
עוזי זגורי 19961998
אלי רייטר 19982000 לימים מפקד עוצבת געש
גיא צור 20002002 לימים מפקד זרוע היבשה
יעקב ברק 20022004 לימים מפקד זרוע היבשה וראש אט"ל
מוטי כידור 20042006 מפקד החטיבה במהלך מלחמת לבנון השנייה
יצחק תורג'מן 2006 – מרץ 2008 לימים ראש אט"ל
יגאל סלוביק מרץ 2008 – מרץ 2010 לימים ראש חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה
עינב שלו מרץ 2010 – יולי 2012 לימים ראש חטיבת היבשה
סער צור יולי 2012 – אוגוסט 2014 מפקד החטיבה במבצע צוק איתן, כיום מפקד מל"י
יאיר וולנסקי אוגוסט 2014 - יולי 2016 לימים סגן מבקר מערכת הביטחון
אוהד נג'מה יולי 2016 – אוגוסט 2018 לימים קשנ"ר
דודו סונגו אוגוסט 2018 - יולי 2020
אוהד מאור יולי 2020 - מפקד החטיבה הנוכחי

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

[2]

גדוד 601 הנדסה קרבית "אסף"

הערות שוליים

  1. ^ מלחמת ההתשה, על חטיבה 401, אתר יד לשריון
  2. ^ אודות חטיבה 401 באתר יד לשריון
  3. ^ דן שני (פרידברג), באתר יזכור
  4. ^ אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות! על מהירות בשדה הקרב, הוצאת מערכות, 2011, עמ' 94–97
  5. ^ 5.0 5.1 חנן גרינברג, בפעם השנייה נפגע מפקד גדוד בשריון, באתר ynet, 13 באוגוסט 2006.
  6. ^ - רס"ן בניה ריין צל"ש האלוף, באתר הגבורה
  7. ^ - סמ"ר אלכס בונימוביץ' צל"ש האלוף, באתר הגבורה
  8. ^ - סמ"ר אדם גורן צל"ש האלוף, באתר הגבורה
  9. ^ - סמ"ר אורי גרוסמן צל"ש אלוף, באתר הגבורה
  10. ^ אמיר בוחבוט, כשגולני מחאו כפיים לשריון, באתר nrg‏, 17 באוגוסט 2007.
  11. ^ רועי שרון, "כולם יוזמים, חותרים למגע ורוצים להילחם", באתר nrg‏, 5 באפריל 2008.
  12. ^ גדוד 46 – שלח, באתר יד לשריון
  13. ^ גדוד 52 – הבוקעים, באתר יד לשריון
  14. ^ ישי קרוב, גדוד הבוקעים יקבל את צל"ש האלוף, באתר ערוץ 7, 2 בפברואר 2015
  15. ^ יוסי מלמן, ‏הדירו אותנו מההיסטוריה": לוחמי הגדוד הנעלם ממלחמת יום כיפור נחשפים, באתר מעריב אונליין, 01 באוקטובר 2017
  16. ^ משה גבעתי, בדרך המדבר והאש – תולדות גדוד 9, הוצאת מערכת הביטחון ומערכות, תשנ"ד-1994, עמ' 434
  17. ^ חנן גרינברג, הודח מג"ד שיריון בעקבות הפיגוע במסוף נחל עוז, באתר ynet, 22 באפריל 2008
  18. ^ Badge of the Israel Defense Forces.new.svg עינב גרינברג כהן, מ-1992 עד 2021 - הצטרפנו לרגעים האחרונים של פלס"ר 401, באתר צה"ל, 15 בספטמבר 2021
  19. ^ יפתח כרמלי, ‏לראשונה: פלס"ר 401 קיימה הכשרה ייעודית ללחימה ברצועת עזה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 7 במאי 2015 (הקישור אינו פעיל, 1 ביולי 2017)
  20. ^ 32°06′12″N 35°24′14″E / 32.10333°N 35.40389°E / 32.10333; 35.40389
  21. ^ אתר ארגון בוגרי 401(הקישור אינו פעיל, 26.10.2021)
  22. ^ אני נשבע לך, אביגדור קהלני מראיין מפקדים שלחמו במלחמת ששת הימים במלאת 40 שנה למלחמה, גלי צה"ל [1]. (הקישור אינו פעיל, 11.8.2012)


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0