רבנו פרץ
| מקום פעילות | קורביל |
|---|---|
| פטירה | בין 1297 ל-1299 |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה |
| חיבוריו | תוספות רבנו פרץ |
| השתייכות | מאחרוני בעלי התוספות |
| רבותיו | רבי יחיאל מפריז, רבי שמואל בן שניאור מאיוורא, רבי יצחק מקורביל |
| תלמידיו | רבי מרדכי בן הלל, רבי חיים בן שמואל אבן דוד, גיסו רבי אליעזר הקדוש מקינון |
| בני דורו | מהר"ם מרוטנבורג |
| אב | רבי אליהו |
| ילדים | רבי יצחק, רבי אלחנן |
| חותנים | רבי יוסף |
רבנו פרץ בן אליהו מקורביל (מכונה גם הר"פ, מהר"פ או מהרפ"ש[1], בתוספות תלמידיו מכונה משי"ח[2]) (חי במאה ה-13; נפטר בין 1297 ל-1299)[3] היה מאחרוני בעלי התוספות, ומעורכי התוספות. ידוע בעיקר בשל חיבורו הנודע 'תוספות רבינו פרץ'.
תולדות חייו
נולד במאה ה-13 לרבינו אליהו בן יוסף שהיה אחד מגדולי הדור שבאותה התקופה, אך אין ידוע לנו פרטים רבים אודותיו[4][5]. אמו של רבנו פרץ היתה ממשפחת קמחי, וי"א שהיתה בתו של רבי מרדכי קמחי, בנו של רבי יצחק קמחי בן הרד"ק[6].
נשא את בתו של רבי יוסף, בנו של הקדוש רבי נתנאל מקינון[7].
בתחילה למד מפי האחים חכמי איוורא ובעיקר מפי האח הגדול רבי משה בן שניאור מאיוורא, י"א שהרמ"ר או הר"מ המוזכר בתוספות רבינו הפרץ הכוונה לרבי משה מאיוורא, אך יש אומרים שהכוונה למהר"ם מרוטנבורג[8], כמו כן למד מפי האחים האחרים רבי שמואל מאיוורא ורבי יצחק מאיוורא. ובאותה תקופה היה נושא ונותן בהלכה עם הקדוש רבי נתנאל מקינון.
רב נוסף היה לרבנו פרץ ושמו רבנו מנחם בן שמואל, אשר י"א שהוא בנו של רבי שמואל מאיוורא[9].
לתקופה קצרה למד מפי רבי מאיר בן ברוך מרוטנבורג, אשר כינהו ”ארי שבחבורה, שר הבירה, מורי ה"ר פרץ שיחיה”.[10] אך גם לאחר מכן היה קשור אליו בחליפת תשובות ומכתבים.
כמו כן למד מפי רבי יקר מקינון, תלמידו של הש"ר מקוצי; רבי יעקב מקינון, תלמיד הריב"א; רבי יצחק בן יצחק מקינון אבי רבי שמשון מקינון בעל ספר הכריתות[11]; רבינו טוביה מוינה, תלמיד הריצב"א; רבי ידידיה ב"ר ישראל מנירנברג[12].
כמו כן היה תלמיד חבר של בן עירו רבי יצחק מקורביל בעל הסמ"ק, אשר כתב הגהות לספרו הסמ"ק.
רבנו פרץ כתב הגהות על ספרו של רבו רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן.
רבנו פרץ עמד בראשות ישיבה גדולה בעירו קורביל, על ישיבתו של רבנו פרץ כתב המאירי[13] ”עוד היום תלמידיו מאירים ומחזיקים בתלמוד בצרפת”. כמו כן כתב בעל ספר הבתים בהקדמתו ”והר"ר פרץ... העמיד תלמידים הרבה”. רבים מבני ישיבתו גדלו והיו לגדולי הדור בדור שלאחר מכן.
תלמידיו
- רבי מרדכי בן הלל - בעל ספר מרדכי, בתחילה למד אצל המהר"ם מרוטנבורג ולאחר מעצרו הלך ללמוד מפי רבנו פרץ, המרדכי מזכיר את רבנו פרץ פעמים רבות בספרו.
- רבי עזריאל בן יחיאל - רב בעיר רוטנבורג.
- רבי חיים בן יצחק אור זרוע - בעל שו"ת מהר"ח אור זרוע.
- רבי שמשון בן צדוק - בעל תשב"ץ קטן. כמו כן למד קודם לכן מפי המהר"ם מרוטנבורג.
- רבי חיים בן שמואל בן דוד - בעל הצרורות, לאחר פטירת רבנו פרץ למד מפי הרשב"א.
- רבי אברהם מזושנהיים - אשר יש אומרים שהוא מחבר ספר ברוך שאמר.
- רבי יום טוב בן קאלגיש.
- רבי יהודה בן יום טוב.
- רבנו יצחק מטרוטי.
- רבי אליעזר מקינון - גיסו.
- רבי יוסף בהרב אליהו - אחיו.
- רבנו ברוך - ערך לפניו את תוספותיו למסכת זבחים והוסיף שם חדושים משלו[14]
תוספות רבינו פרץ
רבנו פרץ גם כתב תוספות משלו על מסכתות התלמוד, חיבורים אלו ידועים בכינוי 'תוספות רבנו פרץ'. תלמידיו הוסיפו על תוספותיו את הדברים אשר שמעו ולמדו ממנו, ולכן מכונים התוספות תוספות תלמידי רבנו פרץ[15]. יש המשערים שהר"ר מרדכי המוזכר בתוספות למסכת מכות[16] הוא המרדכי.
התוספות שיש בידנו הם למסכתות ברכות, עירובין, סוכה, ביצה, יבמות, בבא קמא, בבא מציעא, מכות ופסחים (פרקים א' - ד', פרק י' נדפס בספר המרדכי לפסחים ובטעות הוכנס למהדורות האחרונות של תוספות רבינו פרץ).
תוספות רבנו פרץ על מסכת בבא קמא נדפסו לראשונה בליבורנו שבאיטליה בשנת 1819 (תקע"ט) על ידי רבי שלמה וענונו. כתב היד שנדפס היה עמוס בשגיאות ונצרכה לתיקונים רבים. בשנת 1984 (תשמ"ד) יצאה לאור מהודרה מחודשת של תוספות רבנו פרץ על מסכת בבא קמא על יד מכון אור הספר שבירושלים. המהדורה החדשה התבססה על תוספות שכתב תלמיד רבנו פרץ המופיעים בחיבור שיטה מקובצת על מסכת בבא קמא מחד, ועל כתבי יד של ספריית המוזיאון הבריטי מאידך.
חיבורים נוספים
- הגהות לספר מצוות קטן (עמודי גולה) שכתב רבו רבי יצחק מקורביל, בחיבור זה מביא מדברי רבותינו הקמונים.
- הגהות לתשב"ץ קטן מנהגי צרפת ושאר העולם בניגוד למנהגיו של המהר"ם מרוטנבורג.
- הגהות לספר אבן הראשה[17].
- הגהות לספר העיטור[18] לא הגיע לידינו.
- ספר פרץ[19] לא הגיע לידינו.
- דיני הגט נדפס בכל בו
- רבינו פרץ כתב תשובות רבות ומפוזרות בכתבי תלמידיו ובני דורו, אך לא נאספו לקובץ שלם.
משפחתו
אחיו:
גיסיו:
- רבי אליעזר מקינון, אחי אשתו של רבנו פרץ.
בניו:
לקריאה נוספת
- משה הרשלר, תוספות רבינו פרץ לבבא מציעא - מבוא, ירושלים, ה'תש"ל, באתר אוצר החכמה
- שבח שולמן, ייחודו של רבנו פרץ בן אליהו כבעל תוספות וכפוסק, עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ד, באתר Academia.edu
- שלם יהלום, "תוספות פרץ: דימוי, יצירה, השפעה וחשיבות", JSIJ 21 (2021), עמ' 1–21
קישורים חיצוניים
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבנו פרץ", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1212-1211, באתר HebrewBooks
- "רבנו פרץ", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- תוספות רבנו פרץ על מסכת יומא ותוספות רבינו פרץ על מסכת בבא קמא באתר hebrewbooks
הערות שוליים
- ↑ מורנו הרב פרץ שיחיה
- ↑ ר"ת מורי שיחיה
- ↑ שלם יהלום, "תוספות פרץ: דימוי, יצירה, השפעה וחשיבות", JSIJ 21 (2021), עמ' 1, הערה 1
- ↑ משה הרשלר, תוספות רבינו פרץ לבבא מציעא - מבוא, באתר אוצר החכמה
- ↑ מוזכר בתוספות רבי יהודה החסיד לברכות דף לו:, ובתוספות ישנים ליומא דף פא:
- ↑ וראה עוד בענין הזה במבואו של משה הרשלר לתוספות רבינו פרץ לבבא מציעא
- ↑ אמרכל הלכות פסח
- ↑ משה הרשלר, תוספות רבינו פרץ לבבא מציעא - מבוא, באתר אוצר החכמה
- ↑ משה הרשלר, תוספות רבינו פרץ לבבא מציעא - מבוא, באתר אוצר החכמה
- ↑ שו"ת מהר"ם מרוטנבורג ד"ק סי' קצב
- ↑ ר"פ כינהו "ר"י ממלאון"
- ↑ בעל השיטה למועד קטן מתלמיד ר"י מפאריס
- ↑ בהקדמתו לפירושו למסכת אבות
- ↑ משה הרשלר, תוספות רבינו פרץ לבבא מציעא - מבוא, באתר אוצר החכמה
- ↑ משה הרשלר, תוספות רבינו פרץ לבבא מציעא - מבוא, באתר אוצר החכמה
- ↑ אשר הם תוספות תלמידי רבנו פרץ.
- ↑ נדפס בכל בו סימן קכו
- ↑ הגהות מימוניות הל' אישות פ"ד
- ↑ משה הרשלר, תוספות רבינו פרץ לבבא מציעא - מבוא, באתר אוצר החכמה
- ↑ כן משמע בתוספות במספר מקומות בתוספות, כגון בסנהדרין כח.
- ↑ מוזכר מספר פעמים בתשובות מהר"ח אור זרוע, כגון בסימן קסג
- ↑ מוזכר בהלכות קטנות הל' תפילין שם נאמר: "שאל ה"ר אלחנן את הר"ף אביו".
| תקופת חייו של רבנו פרץ על ציר הזמן |
|---|
 |
רבנו פרץ34067495Q7167928