הרב מנחם מנדל הגר (בני ברק)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים ריקים [ סיום כהונה, הבא, מספר בשושלת, הקודם ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ תחילת כהונה, חסידות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי מנחם מנדל הגר מוויז'ניץ
הרב מנחם מנדל הגר
לידה 28 בנובמבר 1957 (גיל: 63)
ה' בכסלו ה'תשי"ח
ישראל
מקום מגורים בני ברק
אב רבי משה יהושע הגר
צאצאים הרב חיים מאיר

הרב מנחם מנדל הגר (נולד בה' בכסלו, ה'תשי"ח, 28 בנובמבר 1957) הוא האדמו"ר מויז'ניץ, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

ביוגרפיה

נולד לרבי משה יהושע הגר ולרבנית לאה אסתר הגר, האחרון מבין שישה ילדיהם. בברית המילה שלו שימש כסנדק רבי שלום רוקח מסקאהל. נקרא על שם אבי אמו, רבי חיים מנחם מנדל מדעעש[1]. למד במוסדות החינוך של חסידות ויז'ניץ בבני ברק. כשנה לאחר גיל בר מצווה עבר להתחנך בישיבת סקווירא בארצות הברית. באור לב' אדר תשל"ו נישא למרים, בתו של רבי אברהם דוד הורוביץ, אב"ד שטרסבורג וחבר בד"צ העדה החרדית בירושלים.

הוסמך להוראה בידי הרב יצחק יעקב וייס והרב משה הלברשטאם[2]. בשנת תש"מ מונה לרב בית המדרש ויז'ניץ ברחוב רבי טרפון במרכז בני ברק, במקום אחיו הרב ישראל הגר שעבר לכהן כרב קריית ויז'ניץ[3]. בכ"ה באייר ה'תש"מ מונה לרב קהילת ויזניץ באנטוורפן[4]. בשנת ה'תשמ"ד הרחיק אביהם את אחיו הרב ישראל מתפקידיו המרכזיים עד אז בחסידות[5]. בי' בסיוון ה'תש"ן, במסגרת אירועי "ההתוועדות העולמית של חסידי ויז'ניץ" לציון יובל להקמת החסידות בארץ ישראל לאחר השואה, הוכתר הרב מנדל כרב ואב"ד של קריית ויז'ניץ בבני ברק. במסגרת הטקס נמסרה לידיו מגילת הכתרה שבה חתימותיהם של אביו ושל אישים חשובים בחסידות[6].

בתשרי ה'תשס"ב השיב האב את הרב ישראל למעמדו המרכזי בחסידות. בעקבות כך התפתח מתח בחסידות. רובם של חסידי ויזניץ תמכו ברבי ישראל, אולם חלק אחר התקבץ סביב רבי מנדל שהקים חבורות לבחורים ואברכים, וכן החל להוציא עלון חודשי בשם "מלכות ויז'ניץ".

בשבט ה'תשע"ג פעל אחיו לצירופו למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל[7]. אך מאז מינה אחיו את מקורבו לשעבר הרב יעקב ולצר לתפקיד מזכיר המועצת הוא הפסיק להגיע לאסיפות המועצת, למרות היותו עדיין חבר בה.

מרכז חסידי ויז'ניץ

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מרכז חסידי ויז'ניץ

בשנת ה'תשס"ד החל לערוך "באטע'ס" במבנה ששכר בקריית ויז'ניץ[8]. בהמשך החל לערוך שם גם תפילות והקים למעשה חצר נפרדת כמעט לחלוטין. במקביל רכש שטח גדול ברחוב עזרא, סמוך לקריית ויז'ניץ, לצורך בניית קריה למוסדותיו, ובשנת תשס"ט (2009) חנך במקום בית כנסת גדול, תלמוד תורה וישיבות. על בניין בית הכנסת נכתב "מרכז חסידי ויז'ניץ", כינוי שבהמשך הפך לסימן היכר של חצרו ("מוסדות ויז'ניץ מרכז"). פתח בתי כנסת ומוסדות חינוך באשדוד, אלעד, בית שמש וירושלים, וכן מוסדות בלונדון, בורו פארק, ויליאמסבורג, מונטריאול, ליקווד ומונסי. לאחר פטירת אביו בתשע"ב החל לכהן כאדמו"ר. יזם את הקמת 'קרית ישועות משה' בקרית מלאכי, אלא שיוזמה זו לא צלחה[דרוש מקור]. חצרו מנתה 659 בתי-אב ב-2016[9].

באדר תש"ע הקים האדמו"ר את מפעל 'קרן נצחי', במסגרתו יוצאים החסידים בהתנדבות מדי שבוע להתרים למוסדות[10].

בכמה מקרים נקטו קבוצות של חסידיו בפעולות מחאה על כבוד רבם כאשר סברו שכבודו נפגע[דרוש מקור]. כך למשל בדצמבר 2019 עשרות מחסידיו היו מעורבים בויכוח אלים מול תלמידי הישיבה הספרדית נחלת דן הסמוכה לישיבה של החסידות שבראשותו, לאחר שלדבריהם בחורים מהישיבה פגעו ברכבו של האדמו"ר[11].

בחודש שבט תש"פ, לרגל י"ב בשבט, הוציאו לאור חסידיו את השיר "השבת נועם הנשמות והשביעי עונג הרוחות" כאשר המלים המתארות את השבת הוחלפו במילים "הייליגער רבה"[12].

הוא דורש מחסידיו ללמוד בקביעות בספר 'מנחת חינוך', שאביו גם דרש מחסידיו ללמוד בו. בהוראתו הוקם מכון "מנחת חינוך - ישועות משה" אשר הוציא לאור את הספר "מנחת חינוך המבואר - ישועות משה".

בחודש סיוון תש"פ לאור מגיפת הקורונה הקים האדמו"ר מערך התנדבותי להוזלת הוצאות החתונה לחסידיו ובין היתר הכשיר את היכל הטישים בחסידות לאולם שמחות[13].

שיטת ה"שוואנצונעס"

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – מרכז חסידי ויז'ניץ #שוואנצונעס

בי"ב שבט תשס"א כינס את כל אברכי הכוללים לשיחה בה פרס את משנתו לחזק את עניין ההתקשרות לאביו בעל ה'ישועות משה'. אביו ביקש להגיע לאסיפה ואף נשא בה דברים בה חיזק את דברי בנו[דרוש מקור]. במהלך השנים המשיך וביסס את עניין השיטה, ובשנת תשע"ח בשיחה לפני חסידיו בארה"ב כינה את השיטה בשם "השיטה הקדושה" שהיא שיטת ה"שוואנצונעס"[14]. השיטה דורשת מחסידיו התבטלות מוחלטת אליו, כזנב הבעל חייידיש: "שוואנץ") הבטל לגופו. לדוגמא: חסידיו אומרים לפני הלימוד "בסייעתא דשמיא ובזכות הרבי הקדוש", וכן סופרים ספירה בעת שהותו בחו"ל עד חזרתו ארצה, לבטא את הציפיה לשובו[דרוש מקור]. לדבריו, זו היא שיטת החסידות אשר יסודה מה'בעל שם טוב', ולטענתו - הסיבה שאביו בעל הישועות משה ושאר אדמו"רי השושלת לא דיברו על כך, הוא משום שלא היה להם למי לדבר מחמת החסידים שבימיהם שהיו אנשים פשוטים או לחילופין מרדנים[דרוש מקור], אך הוא מייחס את יסודי שיטתו לאביו. במסגרת שיטה זו גם חוגגים את יום י"ב בשבט - התאריך שבו התחיל לדבר בעניין זה בשנת ה'תשס"א - כ"ראש השנה לחסידות", שבו עוסקים בחשיבות ההתקשרות לצדיק[15].

הוא אף חיבר שיר בנושא שהפך למעין המנון של החצר. המילים באידיש הם: "די שיטה הקדושה, פונעם הייליגען ישועות משה, דהיינו קב חומטין דהיינו שוונצאנעס" (בעברית: השיטה הקדושה, של הקדוש בעל הישועות משה, דהיינו להזדנב)[16]. בנוסף הורה האדמו"ר לחסידיו לשיר שיר נוסף שחיבר בעניין זה הפותח במילים "וכולם מקבלים", בהזדמנויות מקודשות שונות, כגון: לפני קידוש, בכל חופה, לפני התקיעות בראש השנה ולפני תפילת נעילה ביום הכיפורים. כמו כן קיים קו נייעס (חדשות ועדכונים) של החצר שבו ניתן לשמוע דרשות שונות בעניין השיטה הקדושה מפי רבני הקהילה וראשי החבורות[דרוש מקור]. במקביל מופעל ע"י מספר נשות החצר קו דומה לשמיעת דרשות 'שוואנצונעס', המיועד לנשות הקהילה[דרוש מקור].

עם פרסום השיטה בשנת תשע"ח החלו חלק מהחסידים לעזוב את המקום, רובם עברו לחצר המרכזית בנשיאות האח הגדול רבי ישראל, ומיעוטם לחסידות דז'יקוב ויז'ניץ (בישראל) ולחסידות ויז'ניץ מונסי (בחו"ל)[דרוש מקור].

גם מי שהיה איש אמונו ומקורבו של האדמו"ר, הרב יעקב ולצר, עזב באמצע אלול, ועבר לחסידות המרכזית, בצל האדמו"ר רבי ישראל. בעקבות כך מונה למזכיר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, תפקיד השייך באופן מסורתי לחסידות ויז'ניץ והיה שייך לו לפני שהלך עם האדמו"ר רבי מנדל. פורש נוסף הוא הרב אריה הגר, שהחל לכהן לאחר פרישתו כאדמו"ר מאנטניא-הורדנקה. כמו כן עזב את הקהילה הרב פנחס ניימן, יחד עם כל בניו ונכדיו, ועבר גם הוא לקהילה המרכזית[17].

ילדיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. יחוס האדמורים מויז'ניץ באתר תולדות ושורשים
  2. עדות הרב מתתיהו דייטש אודות ההורמנא שקיבל האדמו"ר מרבי יצחק יעקב וייס ורבי משה הלברשטאם.
  3. קשר איתן, גיליון תמוז תשע"ט.
  4. כתב ההכתרה, בראש החותמים חיים משה פלדמן קובץ:כתב הכתרה ויז'ניץ אנטוורפן.pdf
  5. מכתב קשה ונוקב שכתב הישועות משה לחתניו נגד בנו ר' ישראל באתר בעולמם של חרדים
  6. כתב ההכתרה, קובץ:כתב הכתרה ויז'ניץ.pdf
  7. ישראל כהן, גם האדמו"ר הצעיר מויז'ניץ הוזמן לכינוס המועצות באתר כיכר השבת 07.02.13
  8. באותן שנים כבר הפסיק אביו לערוך "טישים" מפאת חולשתו. המשמשים נהגו להוציא אותו למשך כחצי שעה לבית המדרש. הרב מנחם מנדל נעדר ממעמדים אלה.
  9. Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.
  10. זאב בלוי, בראשות האדמו"ר מויז'ניץ: עשור ל"קרן נצחי" למען מוסדות מרכז חסידי ויז'ניץ, JDN, ‏4/3/2020.
  11. עקיבא ווייס ואיתי שיקמן, תיעוד: ונדליזם ומכות בעקבות סכסוך בין ישיבות בבני ברק, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 בדצמבר 2019

    וראו גם: שאול כהנא, ‏צפו בווידאו: הפוגרום החסידי בישיבת באבוב, באתר כיכר השבת, 3 ביולי 2017
  12. שימי שפר, ‏שיר חדש בחסידות ויז'ניץ: "הייליגער רב'ה, נועם הנשמות", באתר כיכר השבת, 9 בפברואר 2020
  13. זאב בלוי, לאור הוראת האדמו"ר: האולם החדש שמחת ישועות משה ויז'ניץ, JDN, ‏3.6.2020
  14. משה ויסברג ואברמי פרלשטיין, תהיו 'שוואנצונעס' - לא 'באטשים' • שיטת הקודש שמנחיל הרבי מויז'ניץ, באתר בחדרי חרדים, 21 ביוני 2018.
    שאול כהנא, ‏השוואנצים מתאחדים: ללמוד מיהושע בן נון ומ"אריות הים", באתר כיכר השבת, 6 ביולי 2018.
  15. משה ויסברג, 16 שנה להכרזה: בויז'ניץ מציינים "ראש השנה לחסידות", באתר בחדרי חרדים, 7 בפברואר 2017.
    מנדי קליין, חצר הקודש ויז'ניץ מתכוננת ל"ראש השנה לחסידות", באתר כל הזמן, 1 בינואר 2019.
  16. שאול כהנא, ‏תיעוד: החסידים ליוו את הרבי בשירת ה'שוואנצונעס', באתר כיכר השבת, 26 ביוני 2018.
  17. שימי שפר,הפתעה בויז'ניץ: ה'מתנגד' לשעבר סיים את הש"ס וזכה לביקור האדמו"ר כיכר השבת


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0