שנת זחא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שנת זחא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג זחא היא שנה המתחילה בשבת (ז), היא חסרה (ח) ועל כן יש 29 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל ביום ראשון (א). שנה מסוג זחא היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 353 ימים שבהם 51 שבתות.

שנת זחא היא מהשנים הנדירות בלוח העברי[1] והיא מתרחשת בערך ב-4.33% מהשנים[2]. בין השנים ה'ת"ש-ה'תת"ן חלה קביעות זו בשנים: ה'תש"י, ה'תשל"ז, ה'תשס"א, ה'תשפ"א, ה'תת"ח, ה'תתל"ה.

לוח שנה

   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א 
תשרי א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
חשוון א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
כסלו א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
טבת א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
שבט א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אדר א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
ניסן א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אייר א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
סיוון א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
תמוז א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
אב א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אלול א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום צום או זיכרון

מועדים

קריאה בתורה והפטרות

בשנת זחא 51 שבתות, ובשלוש מתוכן לא קוראים פרשה: שבת ראש השנה, שבת ראשון של סוכות ושבת של שביעי של פסח (ובחו"ל גם בשבת שמיני עצרת לא קוראים פרשה, אבל קוראים פרשת וזאת הברכה למחרת, בשמחת תורה). בשנת זחא לא קוראים כלל את פרשת וילך, מכיוון שהיא נקראת לפני ראש השנה בשנה הקודמת ואחרי ראש השנה בשנה הבאה.

על מנת להתאים את מספר הפרשות הנקראות בשבת (53, פרשת וילך לא נקראת) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (48), מחוברות הפרשות ויקהל ופקודי, תזריע ומצורע, אחרי מות וקדושים, בהר ובחוקותי ומטות ומסעי.

פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:

באופן די נדיר, שבת חנוכה היא פרשת וישב, ולכן בפרשת מקץ קוראים את הפטרת מקץ, דבר המתרחש רק ב-10% מהשנים.

לוח הפרשות
חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים
פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך
בראשית כ"ט בתשרי שמות כ"ה בטבת ויקרא ז' בניסן במדבר ד' בסיוון דברים ח' באב
נח ו' בחשוון וארא ג' בשבט צו י"ד בניסן נשא י"א בסיוון ואתחנן ט"ו באב
לך לך י"ג בחשוון בא י' בשבט שמיני כ"ח בניסן בהעלתך י"ח בסיוון עקב כ"ב באב
וירא כ' בחשוון בשלח י"ז בשבט תזריע ה' באייר שלח כ"ה בסיוון ראה כ"ט באב
חיי שרה כ"ז בחשוון יתרו כ"ד בשבט מצרע מחוברת קרח ב' בתמוז שפטים ו' באלול
תולדת ה' בכסלו משפטים א' באדר אחרי מות י"ב באייר חקת ט' בתמוז כי תצא י"ג באלול
ויצא י"ב בכסלו תרומה ח' באדר קדשים מחוברת בלק ט"ז בתמוז כי תבא כ' באלול
וישלח י"ט בכסלו תצוה ט"ו באדר אמר י"ט באייר פינחס כ"ג בתמוז נצבים כ"ז באלול
וישב כ"ו בכסלו כי תשא כ"ב באדר בהר כ"ו באייר מטות א' באב וילך
מקץ ד' בטבת ויקהל כ"ט באדר בחקתי מחוברת מסעי מחוברת האזינו ח' בתשרי
ויגש י"א בטבת פקדי מחוברת וזאת הברכה שמחת תורה
ויחי י"ח בטבת

הערות שוליים

  1. ^ רק שנת החא ושנת השא נדירות יותר
  2. ^ לוח השנה וחשבונו תוך בירור שאלת המחזוריות, יעקב מתלון, אתר שורש.
  3. ^ לפי מנהג אשכנז המקורי, אומרים תחנון בפסח שני, ראו בערך פסח שני, ובוודאי שנהגו תענית בה"ב כרגיל. חילוקי מנהגים אלו נוצרו אחרי שקבלו בקצת קהילות את המנהג שלא לומר תחנון.
  4. ^ אליה רבה תקמט:ג
  5. ^ לבוש או"ח תקמט:א.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31238861שנת זחא