אורלי לוי-אבקסיס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורלי לוי-אבקסיס
לידה 11 בנובמבר 1973 (גיל: 51)
ט"ז בחשוון ה'תשל"ד
מדינה ישראלישראל ישראל
מפלגה ישראל ביתנו, מפלגת גשר
סיעה ישראל ביתנו, הליכוד-ישראל ביתנו, סיעת יחיד, העבודה-גשר, העבודה-גשר-מרצ, גשר
חברת הכנסת
24 בפברואר 2009 – 30 באפריל 2019
(10 שנים)
3 באוקטובר 2019 – מכהנת
כנסות ה־18–20, 22–23
תפקידים בולטים נוספים

אורלי לוי-אבקסיס (נולדה ב-11 בנובמבר 1973) היא השרה לחיזוק וקידום קהילתי וחברת הכנסת מטעם מפלגת גשר, לשעבר יו"ר הוועדה לזכויות הילד של הכנסת. במאי 2016 עזבה את מפלגת ישראל ביתנו, ועם זאת נותרה חברה בסיעה בכנסת. במרץ 2017 הוכרזה כפורשת מסיעתה אבל המשיכה לכהן בכנסת כחברת כנסת יחידה ללא זכויות של סיעה.[1][2] לאחר מכן הקימה את מפלגת גשר, והתמודדה עמה במהלך הבחירות לכנסת ה-21 אך לא עברה את אחוז החסימה. בבחירות לכנסת ה-22 מפלגת גשר בראשותה רצה ביחד עם מפלגת העבודה, ברשימה מאוחדת בשם "העבודה-גשר" והיא נבחרה לכנסת.

בבחירות לכנסת ה-23 הוצבה במקום השני באיחוד רשימות השמאל העבודה-גשר-מרצ ונבחרה לכנסת.

ביוגרפיה

נולדה בשם אורלי לוי בבית שאן שם גדלה, ולמדה בתיכון מקיף כללי אורט ביישוב. היא בתם התשיעית מתוך תריסר ילדים, של רחל (רשל) ושל חבר הכנסת והשר לשעבר דוד לוי שבנעוריו עלה ממרוקו. אחיה הוא ז'קי לוי, המכהן כראש עיריית בית שאן וכחבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת הליכוד.

לוי-אבקסיס שירתה בצה"ל בחיל האוויר. לאחר שירותה הצבאי בשנת 1993, החלה לעסוק בפרסומאות, כשהשתתפה בפרסומת לחטיף השוקולד "מקופלת". בהמשך הייתה פרסומאית הבית של מעצב השיער שוקי זיקרי ושל המאפר ירין שחף.

היא בעלת תואר ראשון במשפטים מהמרכז הבינתחומי הרצליה.

הנחיית טלוויזיה

בראשית המאה ה-21 החלה להנחות תוכניות טלוויזיה, ובהן "בלה בלה" בערוץ 33 ו"החיים בסטייל" בערוץ 1. בשנת 2008 הנחתה את תוכנית הבוקר של ערוץ 10 "על הבוקר", כחלק מפאנל הכולל גם את גד שמרון, אפרת רייטן ודן מנו.

קריירה פוליטית

בשנת 2009 נבחרה לוי-אבקסיס לראשונה לחברת הכנסת. היא ניהלה מגעים על אפשרות להצטרף לחיים הפוליטיים עם אישים מצדה השמאלי של המפה הפוליטית, כבנימין בן-אליעזר ממפלגת העבודה ויוסי שריד ממרצ[3] אך לימים הכחישה כי התכוונה להתמודד בבחירות במסגרת מרצ.[4] לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצע לה להצטרף למפלגת "ישראל ביתנו". היא נענתה להצעה, הוצבה במקום השישי ברשימה לכנסת ה-18, ונכנסה לכנסת לאחר שהמפלגה זכתה ב-15 מנדטים.

הכנסת ה-18

עם היבחרה לכנסת החלה לשמש כחברה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולעמוד בראש השדולה לטיפול בילדים ובבני נוער בסיכון. כמו כן שימשה כחברה בוועדה המשותפת לנושאי סביבה ובריאות וכסגנית יושב ראש הכנסת. מיוני 2012 לוי-אבקסיס כיהנה גם כיושבת ראש הוועדה לזכויות הילד של הכנסת. במסגרת תפקידים אלה יזמה בכנסת ה-18 הצעות חוק רבות שאושרו והפכו לחוקים. בהן תיקון בעניין הרחבת תחולת המוסדות לחוק למניעת העסקה של בעניינים שבצניעות במוסדות מסוימים, תיקון לחוק בתי המשפט שאוסר פרסום שמות קטינים בהליכים אזרחיים, תיקון להצעת חוק עבודת נשים שעניינו הארכת חופשת הלידה בגין אשפוז ילדים וחוק שמבקש תיקון של פקודת הרופאים בסימון ייעוד תרופה על אריזה.

כמו כן יזמה בכנסת זו הצעת חוק להפיכת מוקד סיוע טלפוני לנפגעות תקיפה כמוקד חירום טלפוני חינמי בדומה לקווי חירום כמשטרה ומכבי אש, שעברה אף היא בקריאה שלישית. עיקרה של הצעת חוק זו הוא מתן אפשרות להתקשר למוקדים אלה כאשר מספרם יהיה חסוי ולא יופיע בדף פירוט השיחות של הלקוח, וכן שהמימון יוכר כתרומה לצורכי מס, עבור חברות הסלולר שקיבלו על עצמן את מימון השיחות. על פועלה בכנסת ה-18 זכתה לוי-אבקסיס באות הפרלמנטר המצטיין של הכנסת לשנת 2013 מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, יחד עם חבר הכנסת ניצן הורוביץ ממפלגת מרצ.

בשנת 2012 ספגה משפחתה ביקורת כשלוי זכתה, כמו גם ארבעה מאחיה ושניים מאחייניה, בהגרלת קרקעות זולות בבית שאן, שניהלה העירייה בראשות אחיה, עבור מינהל מקרקעי ישראל.[5]

הכנסת ה-19

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, עם איחודן של מפלגות הליכוד וישראל ביתנו, שובצה לוי-אבקסיס במקום ה-16 ברשימה המשותפת הליכוד - ישראל ביתנו ונכנסה לכנסת בשנית לאחר שהרשימה זכתה ב-31 מנדטים. בכנסת זו המשיכה לוי-אבקסיס לכהן כיושבת ראש הוועדה לזכויות הילד, וכן שימשה כחברה בוועדה לקידום מעמד האישה ובוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

במהלך תקופת כהונתה זו יזמה לוי-אבקסיס את הקמת השדולה לעסקים קטנים ובינוניים בכנסת. היא משמשת יושבת ראש משותפת של שדולת השוכרים אותה הקימה יחד עם חברי הכנסת חיליק בר וסתיו שפיר מהעבודה. שימשה כחברה בשדולה למען קידום הנוער בפריפריה. בכנסת זו ניהלה גם מאבק מתוקשר לקידום הצעת חוק לשילוב דיור ציבורי במתחמי בנייה.[6]

הכנסת ה-20

לקראת הבחירות לכנסת העשרים שובצה לוי-אבקסיס במקום השני ברשימת ישראל ביתנו, כסגניתו של יושב ראש המפלגה אביגדור ליברמן ונבחרה לכנסת בשלישית, לאחר שהרשימה זכתה בבחירות ב-6 מנדטים. מפלגתה נותרה באופוזיציה. לוי-אבקסיס שימשה עד לפרישתה ממפלגתה בכנסת זו כחברה בוועדת הכספים ובוועדה לזכויות הילד. לאחר הודעתה על הפרישה הועברה לוועדת המדע והטכנולוגיה וועדת הרפורמות. המשיכה לעמוד בראש השדולה לקידום שכירות ההוגנת ועומדת בראש השדולה לדיור, השדולה לצדק חלוקתי ושדולת הגיל הרך.

היא קידמה במהלך הכנסת ה-20 מספר נושאים:

  • חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (שקיפות של החברות המשכנות מול הדיירים) של ח"כ דב חנין ושלה אושר במושב הזה.[דרוש מקור]
  • במהלך הדיונים על תקציב המדינה חשפה את כוונת משרדי האוצר והבריאות לבטל את מתן המענקים לרופאים מתמחים שעוברים לגור בפריפריה, מענקים עליהם סוכם בתום שביתת המתמחים הגדולה לפני מספר שנים. בעקבות התנגדויות לכך משרדי האוצר והבריאות חזרו בהם מהחלטתם וימשיכו להעביר מענקים בגובה 75 מיליון שקל מדי שנה לרופאים מתמחים בפריפריה.[דרוש מקור] עוד חשיפה במהלך דיוני התקציב את כוונת משרד האוצר לבטל את התקצוב לפרויקט שיקום השכונות במסגרת תקציב המדינה 2015–2016. בעקבות התנגדויות לכך האוצר חזר בו מביטול התקציב ותקצב אותו בעשרות מיליוני שקלים.

בשנת 2015 זכתה בפרס אבירת איכות השלטון של התנועה למען איכות השלטון בקטגוריית הרשות המחוקקת.[7] הפרס ניתן לה על תפקודה כמחוקקת, ובין היתר גם על עמדתה הייחודית מול הסיעה ויו"ר המפלגה בנושא מתווה הגז.

התנגדה לחוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון.[8]

התנגדה לביטול חזקת הגיל הרך ולהורות משותפת, ולאימוץ מסקנות ועדת שניט לשוויון מיגדרי בתשלום המזונות בין אבות לאמהות.[9][10][11][12]

ב-19 במאי 2016 הודיעה על פרישתה ממפלגת ישראל ביתנו, בעקבות הצטרפותה לקואליציה, ולאחר שאביגדור ליברמן העדיף להביא למינויה של סופה לנדבר כשרה בממשלה, במקום את לוי-אבקסיס, שהייתה לפניה ברשימה לכנסת. בפוסט שפרסמה בדף הפייסבוק שלה, נימקה את פרישתה: "האמנתי שהימים האחרונים סיפקו לנו הזדמנות אמיתית לקידום משמעותי של התחומים האלו (החברתיים), אך לצערי ההזדמנות שנקרתה כעת בפנינו כמפלגה העומדת לכניסה לממשלה, לא נוצלה בתחום החברתי בשום דרך."[13] על אף הודעה על פרישתה מהמפלגה, נותרה לוי-אבקסיס באופן רשמי חלק מסיעת ישראל ביתנו בכנסת. במרץ 2017 אישרה ועדת הכנסת את בקשת סיעת ישראל ביתנו להכריז על לוי-אבקסיס כפורשת מהסיעה.[1] בעקבות ההחלטה הודיעה לוי-אבקסיס כי היא אינה פורשת מחברותה בכנסת וממשיכה לכהן כחברת כנסת יחידה ללא זכויות של סיעה, שעמה היא מתכוונת להתמודד בבחירות הבאות.[14]

מפלגת גשר

ב-6 במרץ 2018 הכריזה על הקמת מפלגה חדשה בראשותה.[15] ב-25 בדצמבר 2018 לאחר ההחלטה לפזר את הכנסת, הקימה אבקסיס את מפלגת גשר, ששמה לקוח משם המפלגה שהקים אביה בשנת 1992. המפלגה התמודדה בבחירות לכנסת העשרים ואחת, אך הצליחה לזכות רק ב-74,701 קולות (1.73 אחוז מהקולות הכשרים) ולא עברה את אחוז החסימה.[16]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, הודיעה לוי-אבקסיס ב-18 ביולי 2019 כי מפלגתה תרוץ ביחד עם מפלגת העבודה בבחירות. היא הוצבה במקום השני ברשימת העבודה-גשר, ונבחרה לכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, הוגשה רשימה לכנסת הכוללת בתוכה את מפלגת העבודה, מפלגת מרצ ומפלגת גשר. לוי אבקסיס הוצבה במקום השני ברשימה זו ונבחרה לכנסת. עם היוודע תוצאות הבחירות, הודיעה לוי-אבקסיס כי לא תתמוך בממשלה הנשענת על תמיכת בל"ד והרשימה המשותפת וכי אינה רואה עצמה מחויבת לשותפות עם מרצ[17], ועם התפשטות מגפת הקורונה קראה לממשלת אחדות.ב־23 במרץ התפלגה מפלגת גשר לסיעה עצמאית.

חיים אישיים

לוי-אבקסיס נשואה לליאור אבקסיס ולהם ארבעה ילדים, שהצעיר בהם נולד בעת כהונתה כח"כית.[18]

היא מתגוררת ביישוב הקהילתי שלפים, שבמועצה האזורית עמק המעיינות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אורלי לוי-אבקסיס

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 חדשות 2, ‏אורלי לוי הודחה מישראל ביתנו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏15 במרץ 2017‏
  2. ↑ יקי אדמקר‏, ח"כ לוי-אבקסיס הודיעה רשמית שתקים מפלגה חדשה: "פועלת עבורכם", באתר וואלה‏, 19 במרץ 2017
  3. ↑ אורלי לוי לפוליטיקה, באתר וואלה‏, 18 בינואר 2005
  4. ↑ ניר גונטז', להוציא להורג זה קצת דאעש, לא? "בוא לא נהיה תמימים. מה זה 'סיכול ממוקד'?", באתר הארץ, 16 ביולי 2005
  5. ↑ יוסי מזרחי, ‏הזוכים בהגרלת הקרקעות בבית שאן: ראש העיר והח"כית, באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 במאי 2012‏
    קובי דוד, ראש העיר ו-4 בני משפחתו זכו במכרז דיור בבית שאן, 14 במאי 2012
    אחיה ראב"ד וניר כהן, מזל בבית שאן: משפחת לוי עלתה על המגרשים, באתר ynet, 14 במאי 2012
  6. ↑ נמרוד בוסו, "באוצר הסבירו ההתנגדות לשילוב דיור ציבורי במתחמי בנייה בהורדת ערך הדירות", באתר TheMarker
  7. ↑ הפרסום בדף הפייסבוק של התנועה לאיכות השלטון, 30 באוקטובר 2015.
  8. ↑ עשינו היסטוריה": חוק ההסדרה עבר, "חדשות 2", 6 בפברואר 2017
  9. ↑ אורלי לוי אבקסיס, ועדה בנושא ביטול חזקת הגיל הרך, בעקבות ועדות שניט-שיפמן, באתר שידורי וועדות הכנסת YOUTUBE
  10. ↑ אורלי לוי אבקסיס, ח"כ אורלי לוי אבקסיס על חזקת הגיל הרך, באתר שידורי וועדות הכנסת YOUTUBE
  11. ↑ חזקי ברוך, "ביטול חזקת הגיל הרך יפגע בילדים", באתר ערוץ 7
  12. ↑ אורלי לוי אבקסיס, פרוטוקול מס' 397 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת., באתר Nevo.co.il, "היום כל הנושא של ביטול חזקת הגיל הרך הוא פועל יוצא של הניסיון להתחמק מתשלום המזונות.", ‏12 ביוני 2017
  13. ↑ ח"כ אורלי לוי-אבקסיס הודיעה על פרישה מישראל ביתנו
  14. ↑ יקי אדמקר‏, ח"כ לוי-אבקסיס הודיעה רשמית שתקים מפלגה חדשה: "פועלת עבורכם", באתר וואלה‏, 19 במרץ 2017
  15. ↑ יניר יגנה‏, ח"כ לוי-אבקסיס הכריזה רשמית על הקמת מפלגה חדשה: "תתחילו לפחד", באתר וואלה‏, 06 במרץ 2018
  16. ↑ תוצאות האמת של הבחירות לכנסת ה-21, באתר ועדת הבחירות המרכזית, ‏9 באפריל 2019 (אורכב 27.09.2019 בארכיון Wayback Machine)
  17. ↑ פוסט של אורלי לוי-אבקסיס בפייסבוק, 10 במרץ 2020
    יובל קרני, אורלי לוי-אבקסיס מתנגדת לממשלת מיעוט: "לא מחויבת לשותפות עם מרצ", ‏10 במרץ 2020
    טל שניידר, ‏פרשנות: מדוע נקמה לוי-אבקסיס בגנץ ודרסה את פרץ?, באתר גלובס, 11 במרץ 2020
  18. ↑ מזל טוב לח"כ אורלי לוי-אבקסיס באתר בית חולים פוריה. 9.10.12
  19. ↑ השיחה התקיימה עם לוי-אבוקסיס במסגרת תוכנית "שיחת נפש" ששודרה במקור בHOT בידור ובטלוויזיה החינוכית ומובאת בספר בעריכה מינימלית בשפת הדיבור של המשוחחים
חברי ממשלת ישראל המכהנים ישראלישראל
ראש הממשלה וממלא מקום שר ירושלים ומסורת ישראל בנימין נתניהו

שר המורשת עמיחי אליהו • שר במשרד האוצר זאב אלקין • שר במשרד המשפטים, השר לשיתוף פעולה אזורי והשר המקשר בין הממשלה לכנסת דודי אמסלם • השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר • שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת • השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן • שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל • שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר • השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר • שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף • שר התרבות והספורט מיקי זוהר • שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן • שר התיירות, ממלא מקום שר הבינוי והשיכון, ממלא מקום שר הבריאות וממלא מקום שר הרווחה והביטחון החברתי חיים כץ • שר הביטחון ישראל כ"ץ • סגן ראש הממשלה, שר המשפטים, ממלא מקום השר לשירותי דת, ממלא מקום שר הפנים וממלא מקום שר העבודה יריב לוין • שר העלייה והקליטה אופיר סופר • שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק • השרה להגנת הסביבה עידית סילמן • שר האוצר ושר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' • שר החוץ גדעון סער • שר החינוך יואב קיש • שר התקשורת שלמה קרעי • שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב • שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי

חברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים וחמש
(חברי הכנסת ששמותיהם מודגשים מכהנים גם כשרים או כסגני שרים בממשלת ישראל השלושים ושבע)
סיעות הקואליציה של ממשלת ישראל השלושים ושבע (60 חברי הכנסת)
הליכוד (32) נתניהו • לוין • אוחנה • ברקת • דיכטר • ישראל כ"ץ • קרעי • ביטן • אדלשטיין • רביבו • דיסטל-אטבריאן • ואטורי • דנינו • גוטליב • מילביצקי • ביסמוט • סעדה • דלל • גמליאל • אופיר כץ • גולן • אילוז • קלנר • עטייה • הלוי • מלקו • שקלים • שטרית • פסל • גואטה • בוארון • עבד
ש"ס (11) דרעי • מרגי • בן צור • מלכיאלי • חיים ביטון • ארבל • אזולאי • אבוטבול • בוסו • טייב • מישרקי
הציונות הדתית (7) סופר • סטרוק • רוטמן • וולדיגר • טל • סולומון • סוכות
עוצמה יהודית (6) בן גביר • וסרלאוף • אליהו • פוגל • סון הר-מלך • קרויזר
הימין הממלכתי (4) אלקין • השכל • בוסקילה • חסון
סיעות האופוזיציה (60 חברי הכנסת)
יש עתיד (24) לפיד • מאיר כהן • אלהרר • מירב כהן • שטרן • מיקי לוי • בן ארי • בן ברק • סגלוביץ • טופורובסקי • שיר • להב-הרצנו • בליאק • רון כץ • צרפתי הרכבי • מזרסקי • סאקס פרידמן • דבורה ביטון • טור-פז • דוידסון • שירי • מירון • ירון לוי • עזוז
כחול לבן (8) גנץ • תמנו • טרופר • מיכאל ביטון • פרקש-הכהן • שוסטר • גינזבורג • רון בן משה
יהדות התורה (7) גולדקנופף • גפני • פרוש • מקלב • טסלר • אשר • אייכלר
ישראל ביתנו (6) ליברמן • פורר • סובה • ניר • מלינובסקי • עמאר
רע"מ (5) עבאס • טאהא • אל-הואשלה • ח'טיב-יאסין • חוג'יראת
חד"ש-תע"ל (5) עודה • טיבי • תומא סלימאן • כסיף • בן סעיד
העבודה (4) מיכאלי • לזימי • קריב • רייטן
נעם (1) מעוז
יושבי ראש הוועדה לזכויות הילד של הכנסת
תמר גוז'נסקי • רן כהן • מיכאל מלכיאור • נאדיה חילו • שלי יחימוביץ' • דני דנון • זבולון אורלב • אורלי לוי-אבקסיס • יפעת שאשא-ביטון • יוסף ג'בארין • מיכל שיר • אליהו דלל • אליהו רביבו
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אורלי לוי-אבקסיס27596876

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אורלי_לוי-אבקסיס&oldid=1438685"