רבי יצחק הלוי
| לידה | 1000 לערך |
|---|---|
| פטירה | 1080 לערך |
| חיבוריו | "קונטרס וורמיזא" |
| השתייכות | ראשוני אשכנז |
| רבותיו | יהודה הכהן ליאונטין (הזקן), רבי רבנו גרשום מאור הגולה, רבי אליעזר הגדול |
| תלמידיו | רש"י, רבי מאיר בר שמואל, בניו ר' אליעזר, אשר, שמואל |
רבי יצחק בר אלעזר הלוי (מכונה בשם: רבי יצחק סגן לויה; 1000–1080 בקירוב), מרבני אשכנז מהעיר וורמיזא, ואחד משלושת רבותיו המובהקים של רש"י.
משפחתו
משערים כי סבו היה רבי אשר, שעליו מסופר ש”תִקן [את הפיוטים] 'אשר הניא' ו'אשר בגלל אבות' ו'אתניה שבחיה', והיה יהודי הראשון אשר בא לגור בוירמיישא, ובא לשם מעיר ויטרי וכתב יוחסין היה בידו עד הנשיאים, ולוי היה”.[1] אם אכן ר"י הלוי נמנה עם משפחה ותיקה של תלמידי חכמים וממייסדי הקהילות באשכנז, הדבר מוסיף הסבר על מעמדו הבכיר בקהילת וורמיזא, בהתאם למקובל אצל ראשוני אשכנז, שמנהיגי הקהילות נמנו על מספר משפחות מיוחסות.[2]
אף בניו רבי אליעזר, רבי אשר, רבי שמואל ורבי יעקב[3]נמנו על חכמי וורמיזא ברבע האחרון של המאה האחת עשרה. וידוע לנו שבניו הרבו למסור את הוראותיו והנהגותיו של אביהם. כך למשל שנים מהחכמים מחברי ספר מעשה המכירי למדו אצל ר' אליעזר ור' שמואל והיו מכנים אותם בשם "רבותינו הלוויים". באמצעות ספרם זה נשתמרו תורתם של בניו ועדויותיהם על הנהגותיו של ר' יצחק. קרוב להניח שהגדול שבאחים ר' אליעזר שימש כמורה בישיבת ורמייזא לצדם של ר' שלמה בן שמשון, ור' קולונימוס מרומי.
אשתו חנה נספתה בגזירות תתנ"ו. היו להם גם שתי בנות יסכה ובילא ומצבתה של בילא ושם אביה נמצאה בוורימיזא.
ברשימת יוחסין מפורטת המופיע בסוף ליקוטי מהרי"ל נזכרים צאצאי הבן שמואל עד למחצית השנייה של המאה ה-14 ובהם תלמידי חכמים רבים, מכן נראה שלמרות חורבן קהילות שו"ם בהן נספו רבים מבני המשפחה, המשיכו צאצאיו להימנות על חכמי אשכנז במשך דורות.
רבותיו, חבריו ותלמידיו
רבו המובהק של רבי יצחק הלוי היה רבי אליעזר הגדול בן יצחק שישב בראש ישיבת חכמי לותיר במגנצא אחרי רגמ"ה מייסד הישיבה ואשר גם עמד קודם לכן בראשה.
רבי יצחק הלוי הספיק בצעירותו ללמוד גם אצל רבנו גרשום מאור הגולה ואפילו אצל רבו של רגמ"ה רבי יהודה הכהן הנקרא גם רבי ליאונטין.
על חבריו נמנו כמה חכמים מובהקים שאף הם פעלו איתו בוורמיזא באותם הימים ובמיוחד ר' מאיר בר יצחק, רבי קלונימוס בר שבתי ואולי גם ר' יהודה בן ברוך ור' יעקב בן יקר. למרות שר' קלונימוס מתואר "כזקן ויושב בישיבה" ראה עצמו כפוף אל ר"י הלוי ואף מצאנו שפנה אליו בשאלה.
על תלמידיו בנוסף לבניו הנ"ל, נמנו גם רש"י, וכן חתנו של רש"י רבי מאיר בן שמואל, רבי אליקים בר משולם הלוי, ורבי אלכסנדרי בר' משה ועוד.
יצירתו הספרותית
רבגונית הייתה פעולתו הספרותית, הוא נטל חלק בכל ענפי היצירה שבהם עסקו באותם ימים באשכנז: פירושים למקרא, פירושים לתלמוד, תשובות לשאלות, פיוטים ופירושם.
פירושים למקרא
פרשני המקרא רש"י ור' יוסף קרא מביאים במקומות שונים בחיבוריהם פירושים משמו, דבר המלמד שעסק בפרשנות המקרא ולימד אותה.
פירושים לתלמוד
רבים מפירושיו לתלמוד נשתמרו בפירושו של רש"י, החוקרים י"נ אפשטיין, אברהם גרוסמן ואליעזר מאיר ליפשיץ דנו בשאלה האם הועלה פירושו לתלמוד על הכתב ודעתם היא שאכן הועלו פירושיו על הכתב על ידו או לכל הפחות על ידי תלמידיו, חיבור זה מכונה קונטרס וורמיזא. ראיה לדבריהם הביא גרוסמן מפירוש רש"י במסכת שבת: "במערב – שהוא מקום מצונן ואין ראוי להוליד. כך מצאתי בהש"ס רבינו הלוי".[4]
המסכתות שרש"י למד כנראה מפי רבי יצחק הלוי: שבת, סוכה, ביצה, ראש השנה, קידושין, שבועות, חולין, בכורות.
שאלות ותשובות
מצויות בידינו למעלה מ-15 תשובות של ר"י הלוי, רובן המכריע בספרים מבית מדרשו של רש"י וכן ב"מעשה המכירי" (כפי שציינו לעיל ש"בני מכיר" למדו אצל בניו של ר"י הלוי). כמו כן בעוד כעשר תשובות של הרשב"ש הוא מציין שהוא התייעץ בשאלה זו עם ר"י הלוי. על כך שהשיב על שאלות רבות ניתן ללמוד גם מדברי "בעל דורות ראשונים": "אין מספר להלכות והוראות שהביאו הפוסקים בשם רבינו הלוי ובפרט ב-מרדכי ו-אור זרוע, שיבולי הלקט, הרא"ש, הטור, וגם בראב"ן"[5].
אברהם גרוסמן עומד על שתי נקודות בשיטתו של ר"י הלוי העולות בעיון מתוך תשובותיו:
א. כל משאו של ר"י מבוסס על סוגיות התלמוד הבבלי ובכך הוא שונה מהצמידות לספרות התנאית וכן למקרא כפי שאנו מוצאים בתשובותיהם של רגמ"ה ור"י הכהן. ב. ר"י הלוי מסתמך רבות על ספר "הלכות גדולות" כפי שהדגיש בתשובתו אל רש"י: "ועוד הרי כתבנו למעלה בשם הלכות גדולות הקבועות, שמורים הוראה בכל ישראל ..."[6]
פיוטים
אברהם גרוסמן מונה ארבעה פיוטים שכתב ר"י הלוי וכולם נכתבו לכבודו של חתן לשבת חתונה מסוגים אופן, יוצר, רשות וזולת. בפיוטים אלה פייט בשבחו של מקום, בשבחה של תורה ובשבחו של החתן. ר"י הלוי אף עסק בפירוש לפיוטים.
באחד מפיוטיו[7] הוא מבטא יפה את מידת שימוש תלמידים את רבותיהם ודרך לימודם:
"ומרשות בה עוסקים לילות וימים
ידידות נפשם עליה ממיטים ומשלימים
רעים מרבים לפרש נעלמים
בואם מעיר אל עיר למוד מפי חכמים
יכולים להעמיד עולם באמריהם הנעימים
את עצמם ורגליהם מכתתים והולמים...
על אהבתם שוגים לילות וימים".
קווים לאישיותו על פי הנהגותיו
מהנהגותיו השונות של ר"י הלוי הידועות לנו הוא מצטייר כמנהיג מלא ביטחון בכוחו וסמכותו אשר אינו חושש לשנות את מנהגי מקומו כאשר לדעתו בטעות יסודם, לכך סייע גם מעמדו הבכיר בוורמיזא וייחוסה של משפחתו.
מהנהגותיו עולה שהיה מחמיר על עצמו ונוהג במידת חסידות, ואמנם בדרכו ההלכתית היה לרוב נוטה לפסוק לחומרה, אולם פעמים רבות כאשר היה מדובר בפסיקת הלכה לציבור גם היה פוסק להקל, לדוגמה:
"וגם רבינו יצחק הלוי תמה על מור' רב יהודאי גאון שאסרה ... ולדעתי כשם שאסור להתיר את האסור, כך אסור לאסור את המותר, שהתורה חסה על ממונם של ישראל והרוצה להחמיר על עצמו יחמיר, ואין בכך כלום".
— (מעשה הגאונים עמ' 5, 95)
למרות היותו תקיף בדרכי הנהגת הציבור, היה ידוע גם כענוותן גם לפי איך שהיה מכנה עצמו בכתביו וגם לפי שלא היה נמנע מלהודות כאשר טעה, למשל כפי שמתאר תלמידו רש"י כאשר חלק עליו:
""ובדבר חיה ועוף הניצודים ביום טוב ראשון אם מותר ביום טוב שני של גלויות... מיום הבינותי דברי תלמוד, לבי נוטה אחרי המתירים ואת מורי סבבתי תשובות ולא קיבל וגם ראיה אחת לא מצא בדבריו ואני היו כמה טעמי היתר ... ואני איני כחולק על ישיבתו של רבי כנהוגים איסור בהם עד שאזכה לשוב ולדון לפניו כאשר דנתי לפניו בעסקי בשר וחלב ... והודה לדברי"
— (תשובות חכמי צרפת ולותיר יא, מסכת ביצה דף כד.)
| תקופת חייו של רבי יצחק הלוי על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת
- אברהם גרוסמן - חכמי אשכנז הראשונים, ירושלים, ה'תשמ"ז.
- אליעזר מאיר ליפשיץ - ספר רש"י, ירושלים, ה'תשכ"ו (ממהדורת צילום מתש"ז)
הערות שוליים
- ↑ כת"י אוקספורד 1102, מובא אצל גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 270.
- ↑ גרוסמן, שם, עמ' 271.
- ↑ מכונה יעב"ץ, הוזכר בשו"ת מהרש"ל סימן כט
- ↑ (מסכת שבת דף קנ"ו ע"ב)
- ↑ (דורות ראשונים כרך ד' עמ' 282-283)
- ↑ (אברהם גרוסמן - חכמי אשכנז הראשונים עמוד 290)
- ↑ (כת"י פרמא 586, דף 94ב בראשו, בכתב יד זה יש עוד פיוטים אנונימיים גם בעניין כבודו של חתן וייתכן שגם הם מר"י הלוי)