צבי האוזר

צבי האוזר

האוזר ב-2019
מדינה
מפלגה	תל"ם דרך ארץ
סיעה	כחול לבן דרך ארץ
חבר הכנסת 30 באפריל 2019 – מכהן (6 שנים) כנסות ה־21–23
מזכיר הממשלה ה־16 אפריל 2009 – מאי 2013 (כ־4 שנים) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → עובד יחזקאל אביחי מנדלבליט ←
תפקידים נוספים יושב ראש המועצה לשידורי כבלים ולוויין יושב ראש היחדה למען הגולן יושב ראש ועדת החוץ והביטחון

צבי (צביקה) האוזר (נולד ב-5 ביולי 1968, ט' בסיון ה'תשכ"ח) הוא יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת חבר הכנסת מסיעת דרך ארץ, ולפני כן במפלגת תל"ם ברשימת כחול לבן. כיהן כמזכיר הממשלות ה-32 וה-33, בין השנים 2009–2013, שימש בתפקיד יושב הראש של המועצה לשידורי כבלים ולוויין, היה חבר הנהלה במספר מוסדות ציבוריים וכן מילא שורה של תפקידי מפתח בשוק התקשורת והשידורים בישראל. האוזר הוא מיוזמי חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, כיהן שנתיים כחבר הוועדה לתכנון ולתקצוב יוזם ויו"ר התכנית הלאומית "ציוני דרך"- התכנית להעצמת תשתיות המורשת הלאומית, שימש חבר הצוות המייעץ לסוגיית הסדרי התפילה בכותל המערבי וכיהן כיו״ר מוזיאון ארץ ישראל ויושב ראש היחדה למען הגולן.

קורות חיים

נולד וגדל ברמת גן, למרדכי וליהודית האוזר, כבן הזקונים מבין שלושה. נולד עם מום בליבו ובגיל שמונה עבר בהצלחה ניתוח לב פתוח. בגיל אחת עשרה שיחק כדורסל בקבוצה של מכבי רמת גן. בהיותו תלמיד תיכון בבית הספר בליך ברמת גן שימש יו"ר ארצי של נוער מפלגת התחייה. את רוב שירותו הצבאי עשה בבית הספר לפיתוח מנהיגות של צה"ל במסגרתו שימש, בין היתר, מ"מ מפקד יחידת ההסברה של בית הספר. לאחר שחרורו מצה"ל האוזר שימש עוזר מקצועי למנכ"ל משרד העבודה והרווחה שמואל סלבין, ולאחר מכן שימש עוזר ליו"ר מועצת המנהלים של החברה הממשלתית "עמידר". האוזר שימש דובר התאחדות הסטודנטים בישראל (1992–1993), ובין השנים 1993–1994 שימש יועץ תקשורת לתנועת הליכוד ולראש האופוזיציה, בנימין נתניהו. לאחר כשנתיים עזב כדי להשלים את התמחותו המשפטית. כמו כן, היה האוזר חבר בית הדין המשמעתי האוניברסיטאי לערעורים באוניברסיטת תל אביב (1992-1994).

בשנת 1994 סיים האוזר את לימודיו האקדמיים לתואר ראשון בפקולטה למשפטים, באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1996 בתום תקופת התמחות במשרד עורכי הדין פנחס מרינסקי ושות', הוסמך לעריכת דין.

בין השנים 2000–2009 פעל האוזר בסקטור הפרטי, והיה לשותף במשרד עורכי הדין גולדפרב לוי ושות' (לימים, 'גולדפרב זליגמן ושות'). במסגרת זו, עמד בראש מחלקת תקשורת ומדיה במשרד.

במקביל המשיך בפעילות ציבורית, תוך שהוא משמש חבר הנהלה במספר מוסדות ציבוריים: היה חבר מועצות המנהלים של חברת "אוצר מפעלי ים", שימש חבר מועצת המנהלים של חברת "מקוה ישראל", והיה חבר המועצה הציבורית להנצחת זכרו של בנימין זאב הרצל. כמו כן, שימש בין השנים 2008–2009 חבר הוועד המנהל של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

רגולציה, תקשורת ושידורים

לאורך השנים, היה האוזר מעורב בשוק התקשורת בישראל, ובכלל זה היה בין האחראים לפתיחת שוק התקשורת הישראלי לתחרות, ולהרחבת היצע השידורים בישראל ^{[דרוש מקור]}.

עם הקמת ממשלת נתניהו הראשונה, בשנת 1996, מונה ליועץ מקצועי בכיר לשרת התקשורת לימור לבנת. במסגרת תפקידו, שימש מרכז הוועדה הבין-משרדית לפתיחת שוק הטלקום לתחרות, ומרכז פעולות משרד התקשורת לפתיחת שוק השידורים לתחרות; היה חבר הוועדה הציבורית להרחבת היצע השידורים לציבור; וכיהן כחבר הוועדה הבין-משרדית להסדרת שידורי רדיו ארציים.

בשנת 1997 מונה ליו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין וליו"ר מנהלת הסדרת השידורים לציבור. בשנת 1999 מונה בנוסף לשמש יו"ר ועדת המדרוג הישראלית. בהמשך, בשנת 2002, שימש חבר הוועדה הציבורית לבחינת עתיד שידורי הטלוויזיה החינוכית. לאור הרפורמות והתמורות הרבות שחלו בתחום בשנים אלו, רכש האוזר ניסיון רב בליווי הליכים מורכבים בתחום הרגולציה, התקשורת והשידורים.

לצד עיסוקיו המקצועיים כעורך דין, נמנה האוזר עם היזמים שהקימו את חברת 'חדשות ישראל', אשר שימשה חברת החדשות של ערוץ 10 בראשית דרכו של הערוץ. כמו כן, בין השנים 2004–2009 שימש דירקטור בחברת "דורי מדיה גרופ" (DMG) שנסחרה בבורסת AIM בלונדון.

מזכיר הממשלה

באפריל 2009, עם הקמת הממשלה ה-32 בראשות בנימין נתניהו, מונה האוזר לתפקיד מזכיר הממשלה ה-17 של מדינת ישראל.

האוזר שימש בתפקיד בין השנים 2009–2013. במסגרת תפקידו, ליווה את הממשלה בניהול הנושאים והסוגיות שעל סדר יומה. בין היתר, היה מופקד על קביעת סדרי היום של ישיבות הממשלה וועדות השרים; שימש במקביל מזכיר ועדת השרים לביטחון לאומי ('הקבינט המדיני ביטחוני'); שימש הגורם המקשר בין הממשלה לבין הכנסת, ובין הממשלה לבין נשיא המדינה; וכן היה ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה. בנוסף, מתוקף תפקידו, היה האוזר דובר הממשלה.

במקביל לתפקידו כמזכיר הממשלה, שימש האוזר יו"ר משותף של תוכנית 'מסע', המביאה לישראל מדי שנה כעשרת אלפים צעירים לשהות של מספר חודשים במטרה להגביר את הזיקה למדינת ישראל ולעם היהודי; היה חבר בקרן למורשת הכותל המערבי, וכן שימש חבר בוועדה המייעצת לשיקום היכל העצמאות. בין המהלכים הבולטים שהאוזר יזם והוביל נמצאת תוכנית "מורשת" - התוכנית הלאומית לשיקום תשתיות מורשת לאומיות ("סימני דרך"), הממומנת בכ־800 מיליון שקלים (מחצית המימון - מתקציב ממשלתי). האוזר שימש יו"ר ועדת ההיגוי של התוכנית מיום הקמתה ועד לסיום תפקידו.

ב-2010 עברה בממשלה ההחלטה להקים את התכנית להעצמת תשתיות המורשת הלאומית ״ציוני דרך״. התכנית הייתה יוזמה של האוזר וכללה תקציב ממשלתי של 399 מיליוני שקלים. ב-2015 הפכה התכנית והאגף לתחום הפעולה במשרד הממשלתי- משרד מורשת וירושלים.

עם הקמת הממשלה ה-33, בינואר 2013, הודיע האוזר על רצונו לסיים את תפקידו לאחר כארבע שנים בתפקיד. האוזר המשיך לכהן כמזכיר הממשלה ה-33 עד למינויו של האלוף במיל' אביחי מנדלבליט, ששימש הפרקליט הצבאי הראשי, בחודש מאי 2013. ברקע סיום תפקידו של האוזר כמזכיר הממשלה הייתה התלונה שהגיש יחד עם יועז הנדל ויוחנן לוקר על מעשיו של נתן אשל איש אמונו הקרוב של ראש הממשלה.

לאחר כהונתו כמזכיר הממשלה

לאחר סיום תפקידו שב למגזר הפרטי ושימש יועץ מיוחד במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן. במסגרת זו, הוא ליווה חברות ותאגידים גדולים במשק הישראלי וייצג גופים זרים בישראל. שימש מעת לעת פרשן מדיני ופוליטי בכלי תקשורת מרכזיים בישראל.

האוזר שימש חבר במספר ועדות ממשלתיות וציבוריות ובכלל זה, יו"ר הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות; חבר הוועדה לבחינת ההסדרים המיוחדים בכותל המערבי; חבר ועדת החריגים לעניין כניסת בני הפלשמורה שנותרו באתיופיה; יו"ר מוזיאון ארץ ישראל וכן היה חבר הוועדה הציבורית המייעצת לבחירת מדליקי המשואות, בטקס יום העצמאות התשע"ד.

בחודש אוקטובר 2013, הצטרף האוזר לסגל ההוראה בבית הספר למדיניות ציבורית וממשל, באוניברסיטה העברית. במסגרת זו, הרצה האוזר בפני תלמידים לתואר שני בבית הספר. בנוסף שימש האוזר עמית מחקר בכיר ב"פורום קהלת". החל מחודש ינואר 2014, משמש האוזר יו"ר ארגון הבוגרים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. נוסף על אלה כיהן האוזר כדירקרטור של המרכז האקדמי שלם.

בין 2017 ל-2019 כיהן האוזר כיושב ראש היחדה למען הגולן, הפועלת לקידום ההכרה הבין-לאומית בריבונות ישראל ברמת הגולן, ולהסרה מסדר היום של האפשרות לנסיגה ישראלית מרמת הגולן.

ב-2018 פרסם האוזר מאמר, בו הביע את עמדתו כי האינטרס של ישראל הוא בפיצול של סוריה למספר ישויות, ובמעורבות אמריקאית בנעשה בה (כדי למנוע התחזקות של איראן וטורקיה בה), וכי ישראל צריכה להגיע ל-100,000 מתיישבים יהודים בגולן עד שנת 2030.

קריירה פוליטית

האוזר מזוהה עם הימין השמרני. לקראת הבחירות לכנסת ה-21 חבר האוזר למשה יעלון ולמפלגת תל"ם והוצב במקום ה-14 ברשימת כחול לבן (ביחד עם מפלגות חוסן לישראל ויש עתיד) לכנסת. הרשימה קיבלה 35 מנדטים והאוזר נכנס לראשונה לכנסת העשרים ואחת.

בכנסת ה-23 במהלך הפילוג בסיעת כחול לבן שחל בעת בחירת ראש סיעתם בני גנץ לתפקיד יושב ראש הכנסת, הצביעו בעדו האוזר ועמיתיו למפלגת תל"ם יועז הנדל ואנדריי קוז'ינוב, בעוד ששאר חברי מפלגת תל"ם ויש עתיד נעדרו מההצבעה כאות מחאה. ב-29 במרץ 2020 אושרה בועדה המסדרת התפצלותו יחד עם יועז הנדל מסיעת תל"ם לסיעתם שתיקרא "דרך ארץ". בתוך כך מונה ליו"ר ועדת חוץ וביטחון. באוגוסט 2020 בעקבות משבר קואליציוני על תקציב המדינה לשנת 2020 שהיה מביא לפיזור הכנסת, יזם האוזר את דחיית אישור התקציב ב-100 ימים.

ב-9 בדצמבר 2020 הודיע האוזר יחד עם יועז הנדל על הצטרפות סיעת "דרך ארץ" למפלגת "תקווה חדשה" של גדעון סער. בתגובה פוטר בידי בני גנץ מתפקידו בוועדת חוץ וביטחון ובמקומו מינה גנץ את חבר הכנסת איתן גינזבורג.

חיים אישיים

היה נשוי להילה טוב ולהם שני בנים, בהם מיכאל האוזר טוב, המשמש ככתב הפוליטי של גלי צה"ל. לאחר עשור של זוגיות השניים נפרדו. בת זוגו היא מפיקת הטלוויזיה ודוברת חברת החשמל, דליה בודינגר.

האוזר הוא אספן של פריטי ישראליאנה.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של צבי האוזר
• צבי האוזר, באתר הכנסת
• צבי האוזר, באתר כנסת פתוחה
• קורות חיים של האוזר, באתר משרד ראש הממשלה
• רה"מ בנימין נתניהו נפרד ממזכיר הממשלה צבי האוזר בישיבת הממשלה
• אסף כרמל, צבי האוזר - שהיה מועמד למנכ"ל רשות השידור - תוהה: "למה לשפוך מיליארדים על ערוץ שאין לו צופים?", באתר TheMarker‏, 10 ביולי 2007
• אטילה שומפלבי, מזכיר הממשלה: צבי האוזר ולא מודי זנדברג, באתר ynet, 22 במרץ 2009
• אריאל כהנא, האוזר יסדר, באתר News1 מחלקה ראשונה, 25 בדצמבר 2009
• גילי איזיקוביץ, עכבר העיר אונליין, תוכנית המורשת הלאומית: צבי האוזר, המוציא לפועל, באתר הארץ, 19 באפריל 2010
• עופר אדרת, תוכנית "מורשת" מסכמת שלוש שנים - מגילה העצמאות תחזור לת"א, ארכיון המדינה יוצג בנגב, באתר הארץ, 15 בינואר 2013
• ארי שביט, ראיון - מזכיר הממשלה לשעבר צבי האוזר מסביר מה אנחנו עושים לא נכון, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2013
• איתן אבריאל, 100 המשפיעים 2014 | מי מנהל את מדינת ישראל?, באתר TheMarker‏, 14 בספטמבר 2014
• נדב שרגאי, ‏"בלי הכרה בינלאומית, רמת הגולן תישאר פיקדון פתוח", באתר ישראל היום, 22 בפברואר 2018
• הודיה כריש חזוני, ‏"האסטרטגיה של מה שמכונה היום ימין, נבנית על תשובה שלילית של הצד הפלסטיני", בעיתון מקור ראשון, 12 במרץ 2019
• נחמה דואק, "ביבי של 1996 מתבייש בביבי של 2019", באתר ליברל, 13 במאי 2019
• יפעת ארליך, האוזר: "פירשו אותנו בצורה מניפולטיבית ומכוערת, כאילו יש לנו משהו נגד ערבים" | הנדל: "עזוב, אין מה להצטדק. לא אצא עם עודה למאבק כמו שלא אצא עם בן־גביר", באתר "ידיעות אחרונות", 30 במאי 2019
• דוד בן בסט מראיין את צבי האוזר, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏29 בנובמבר 2019
• "תוכנית טראמפ היא בסיס לממשלת אחדות לאומית", ריאיון עם צבי האוזר באתר ישראל היום על ידי אריאל כהנא, 20 בפברואר 2020
• שירית אביטן כהן, ‏"אנחנו הימין החדש האמיתי", בעיתון מקור ראשון, 21 במאי 2020
• רבקי גולדפינגר, עניין אישי עם צבי האוזר, באתר ערוץ 7, 2 ביולי 2020
• אמנון לורד, ‏צבי האוזר, המפשר הלאומי, לא רואה בחירות בדצמבר, באתר ישראל היום, 27 באוגוסט 2020

מאמריו:

• צבי האוזר, לא יהיה שלום בעתיד הנראה לעין, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2015
• צבי האוזר, "הזדמנות היסטורית בגולן", באתר הארץ, 2, יולי 2015
• "'צבי האוזר'", "לחזק את הכורדים בסוריה", באתר הארץ, 2, אוקטובר 2017
• צבי האוזר ואיציק צרפתי, ‏"סוריה ורמת הגולן: עת לאסטרטגיה לאומית", השילוח 10, יוני 2018

• צבי האוזר, ‏"לכפות על החמאס את פירוז עזה מטילים", באתר ישראל היום, 13, נובמבר 2019
• צבי האוזר, ‏"כך מנעתי עוד סבב בחירות", בעיתון מקור ראשון

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

צבי האוזר30199883