חברה קדישא
חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה - חבורה העוסקת בקדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת, או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו בקהילות יהודיות. איזכור לחברה זה מופיע כבר בתלמוד.[1] חברה קדישא מכונה מכונה "חסד של אמת" שכן מת לא יכול לגמול טובה למטפליו. בקהילות התקיימו בעבר גם ארגוני חסד אחרים שנודעו כ"חברה קדישא" – לחינוך יתומים, טיפול בחולים וכיוצא בזה – אך השם מזוהה כמעט בלעדית עם האחראים על הקבורה.
תפקיד
החברה קדישא דואגים לכל צורכי המת והקבורה. הם מבצעים טהרת המת (רחיצת גוף הנפטר מכף רגל ועד ראש), עוטים את המת בתכריכים ועוד. לאחר מכן הם אחראים לסדר הלוויה, להכנת הבור לקבר ולקבורת המת בו. הם דואגים גם לצרכים שלעיתים אינם אפשריים, לדוגמה: אמירת קדיש, דאגה ל"מת מצווה" (מת שאין לו קרובים שידאגו לו ואפילו כהן מחויב להיטמא לו – לעסוק בקבורתו).
בקהילות יהודיות בגולה
בקהילה היהודית בעבר, החברה קדישא דאגו לצורכי המת, קבורתו כאמור לעיל. הם היוו חלק ממנהיגי הקהילה היהודית והיו בקשר עם הפרנס, הגבאי ורב הקהילה.
למרות שתפקיד החברה הוא רק בסידורי הלוויה וקבורה היו נחשבים אנשי החברה קדישא גם כוועד הרוחני של העיר (אולי בגלל הסמכות שהייתה בידם לקבוע את גדלותו של כל אחד מהתושבים ועל פי זה היכן ייקבר), וכך מוצאים אנו "פנקסי חברא קדישא" (מפורסמים גם בשמן המודרני "פנקסי הקהילות") מערים ועיירות שונות באירופה שתיעדו בנוסף לתאריכי הפטירות ומקומות הקבורה, גם ציוני דרך נוספים בקהילה וכן את המנהגים המיוחדים לקהילה.
תלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש נקראו בשם "חבריה קדישא" – יש האומרים שגם בגלל שכולם היו חברים (גם אם לא באופן פעיל) בחברה קדישא.
חברה קדישא בבלארוס היו נוהגים להתענות ביום ט"ו בכסלו – מכיוון שהוא קרוב ליום הקצר ביותר בשנה.
לחברה קדישא היו מתמנים רק פעם בשנה, בזמן המסיבה שהיו עושים החבריא. במסיבה היו משתתפים כל נכבדי העיר וכל היהודים בעיירה הרגישו צורך להשתתף מי בכספם ומי בגופם. שם היו מגישים בקשות מנומקות וחברי החבריא היו שוקלים אותם. הדרישות היו על מעמד, גיל, חכמה וכדומה כל מי שהיה מתמנה לחבר בחברא קדישא בעיירה אחת היה זכאי להתמנות לכל תפקיד ציבורי גם בכל מקום אחר כי היו סומכים עליו שכבר דקדקו ובדקו אחריו במקומו. היהודי הצעיר ביותר שהתמנה לחבריא הוא שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד המכונה 'האדמו"ר הזקן' ו'בעל התניא' שהתמנה לכך בגיל 10 שנים בלבד.
במדינת ישראל
בישראל כיום למעלה מ-600 חברות קדישא. חלק מחברות הקדישא פועלות כחברות עצמאיות (גחש"א) וחלקן פועלות כחלק מן המועצה הדתית המקומית. בערים אחדות פועלות מספר חברות קדישא. הרשות הארצית לשירותי דת של המשרד לשירותי דת מסדירה את פעילותן (פיקוח ובקרה). חלק משירותי החברה קדישא ניתנים לציבור ללא תשלום. שירותים אותם מציעה החברה קדישא תלוים בחברה קדישא במקום המגורים וכוללים לרוב:
- הזמנת לוויה
- העברת הנפטר ממקום הפטירה לבית העלמין בשעות העבודה
- הכנת הנפטר לקבורה והבאתו לקבורה
- קיום טקס הקבורה
- העברת תושבי חו"ל וקבורתם בישראל
- מוקדי רישום הלוויות בבתי החולים
- מיחשוב שירותי הקבורה
- מוקד שירות טלפוני
בבתי העלמין:
- תחזוקה ושיפוץ אולמות ההספדים
- התקנת ספסלי ישיבה ומתקני שתיה
כיום, בנוסף לתפקידיהם דלעיל, החברה קדישא דואגים לחללי מלחמה. אנשי החברה קדישא נוהגים לצום בז' באדר, יום לידת ופטירת משה, כסמל להתאבלות על כל אותם מתים שמקום קבורתם לא נודע וככפרה על פגיעה בכבוד הנפטרים שאולי לא נהגו בהם כשורה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- רשימה ארצית של חברות קדישא מהאתר של הרשות הארצית לשירותי דת
- חברה קדישא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- יעל גרוס, פה קבור הכסף, באתר nrg, 16 בדצמבר 2005
- עמירם ברקת, מה צריך אברך לעשות כדי לקבל כסף מחברה קדישא? להתפלל לעילוי נשמות, באתר הארץ, 11 באפריל 2006
- נועה קושרק, שופטי העליון קברו את המונופול של חברה קדישא, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2009
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כז, ב.
| חיי הקהילה היהודית | ||
|---|---|---|
| תפקידים על-קהילתיים | חכם באשי • שד"ר • אדמו"ר • גדול הדור • רב ראשי | |
| תפקידים מקומיים | מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • שליח ציבור • גבאי • גבאי צדקה • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • סופר סת"ם • בלנית • משגיח • משגיח כשרות | |
| מוסדות | תלמוד תורה • ישיבה • ישיבה קטנה • ישיבה גדולה • כולל אברכים • מקווה • בית כנסת • בית מדרש • חברה קדישא • קופה של צדקה | |
| דברים שבקדושה | מניין • היכל/ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש • רשימת תפילות וברכות | |
| ניהול חיי הקהילה | בית דין • תקנות הקהילה • פדיון שבויים | |