העלאה באוב
העלאה באוב או דרישה אל המתים הוא פעולה מיסטית שבה מנסים ליצור קשר עם נשמה של אדם שמת, ולקבל מסר ממנה. וריאציות של פעילות זו קיימות בתרבויות רבות. בין הנפוצות שבהן: רופא אליל או מדיום, המכניס עצמו למצב טראנס בניסיון לתקשר עם המתים או ישויות רוחניות אחרות. התורה אוסרת העלאה באוב, הנקראים "דרישה אל המתים" ו"תועבת הגויים" (ספר דברים, פרק י"ח, י-יב).
על פי המדרש[1] המעלה באוב רואה את האדם שהוא העלה אך לא יכול לשמוע אותו, האדם שמעלים עבורו שומע אך לא רואה, והעומד מבחוץ לא רואה ולא שומע את הדמות שהועלתה.
כך מתאר הרמב"ם את ההעלאה באוב בספרו "משנה תורה":
כיצד מעשה האוב? זה שהוא עומד ומקטיר קטורת ידועה ואוחז שרביט של הדס בידו ומניפו, והוא מדבר בלאט בדברים ידועים אצלם, עד שישמע השואל כאילו אחד מדבר עימו ומשיבו על מה שהוא שואל בדברים מתחת הארץ בקול נמוך עד מאוד, וכאילו אינו ניכר לאוזן אלא במחשבה מרגיש בו
בהלכה, בעל אוב שהעלה באוב במזיד נענש בבית דין בעונש סקילה (בזמן בו נוהגים דיני נפשות),[2] ואם לא נענש בסקילה חייב בעונש כרת. אם עבר על העבירה בשוגג חייב להביא קרבן חטאת.[3]
בתנ"ך
ערך מורחב – בעלת האוב מעין דור
בספר שמואל מסופר על שאול המלך שהסיר את האובות מן הארץ, אך למרות זאת הוא פונה לבעלת אוב מעין דור בבקשה שתעלה אליו את שמואל הנביא באוב, על מנת שהוא יוכל לדעת מה תהיה תוצאת המלחמה עם הפלשתים. שאול מתחפש ובא אל האשה בלילה, יחד עם עוד שני אנשים, ומבקש להעלות את שמואל הנביא.
כאשר שמואל עולה, בעלת האוב מזהה את שאול המחופש, מאחר ובדרך כלל המתים העולים באוב עומדים כשראשם למטה ואילו שמואל עמד כשראשו למעלה מפני כבוד המלכות. היא פורצת בזעקה גדולה כלפי שאול: ”לָמָּה רִמִּיתָנִי, וְאַתָּה שָׁאוּל”. שאול מרגיע אותה ושואל מה ראתה, ומזהה את שמואל לפי תיאורה.
בין שמואל לשאול מתפתח דו-שיח של ממש. בתחילה שמואל כועס ושואל את שאול: ”לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי לְהַעֲלוֹת אֹתִי” (ספר שמואל א', פרק כ"ח, פסוק ט"ו.) ושאול מתנצל בפניו, ואומר שצר לו מאוד מן הפלשתים, וה' אינו עונה לו. שמואל בתגובה שואל את שאול בתמיהה: ”וְלָמָּה תִּשְׁאָלֵנִי”, ומודיע לשאול שאלקים סר מעליו, וגם קרע את הממלכה מידו, ונתן לרעהו - דוד. עוד מתנבא שמואל כי בני ישראל יינגפו בקרב, וכי שאול ובניו ייפלו.
פרשנות
חכמי ישראל נחלקו בענין אמיתותה של העלאה באוב, כאחד ממחלוקתם בנושאי מאגיה. אלו השוללים את המאגיה באופן כללי, שוללים גם את קיומו של האוב, ולדעתם כל הפעולות הללו קשורות לתרגילים פסיכולוגיים וליכולות של דיבור מהבטן וכדומה, ואילו לדעת אחרים הדבר אמיתי. אולם גם לדעתם, יש אומרים שכיום אין בידינו היכולת לעשות זאת (ראו למשל, רבי יעקב חגיז בספרו עץ החיים).
ראו גם
לקריאה נוספת
- חננאל מאק, שלושה משלים של ריש לקיש על שאול המלך השואל באוב, בתוך: עיוני מקרא ופרשנות, כרך ה: מנחות ידידות והוקרה לאוריאל סימון. בעריכת משה גרסיאל ואחרים. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשס-2000, עמ' 179–195.
קישורים חיצוניים
- הרב יהודה פתיה, ספר "רוחות מספרות", באתר HebrewBooks
הארץ, לוח הוויג'ה לא נותן מנוח למדענים, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2013- העלאה באוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ מדרש שמואל פרשה כ"ב
- ^ משנה, מסכת סנהדרין, פרק ז', משנה ד'.
- ^ משנה, מסכת כריתות, פרק א', משנה א'.
| דיני נפשות | ||
|---|---|---|
| מיתה שלא בידי בית דין | מיתה בידי שמיים • הבא במחתרת • הבא להורגך השכם להורגו • רודף • מוסר • קנאים פוגעים בו • מורידין ולא מעלין • גואל הדם | |
| מרכיבי הדינים | סנהדרין בלשכת הגזית • סנהדרין קטנה וסנהדרין גדולה • עדות • התראה | |
| איסורים ומצוות | רצח במשפט העברי • לא תרצח • ייהרג ואל יעבור • מסירות נפש • קידוש השם • לא תעמוד על דם רעך • עדים זוממים • פיקוח נפש • קדושת החיים • שמירת הנפש • מאבד עצמו לדעת | |
| שונות | כרת • הכנסה לכיפה • קם ליה בדרבה מיניה • עיר מקלט • שינוי הדין • המתת חסד בהלכה • הפלה • שור הנסקל • דיני בני נח | |
| ארבע מיתות בית דין | ||
| חייבי סקילה | עבודה זרה • נערה המאורסה • חילול שבת • מסית • מדיח • ברכת השם • קללת אב ואם • משכב בהמה • משכב זכר • שוכב עם אמו • שוכב עם אשת אביו • שוכב עם כלתו • בן סורר ומורה • מכשף • בעל אוב • ידעוני | |
| חייבי שרפה | בת כהן שזינתה • שוכב עם אישה ובתה או אשה ונכדתה • שוכב עם בתו או נכדתו | |
| חייבי הרג | עיר הנידחת • רוצח | |
| חייבי חנק | אשת איש • הכאת הורים • גונב איש • זקן ממרא • נביא שקר | |
| אלילים במיתולוגיה הכנענית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון הכנעני | אדון • אל • אשרה • בעל • בעל זבוב • בעל פעור • גד • גפן-ואֻגר • דגון • חורון • ים • ירח • כושר וחסיס • כושרות • כמוש • מולך • מות • נכל ואיב • סער • ענת • עשתר • עשתרת • קדש-ואמרר • רשף • שחר • שלם • שפש • תרפים |
|
| אתרים מיתולוגיים | אוגרית • פסגת הצפון | |
| כתבים דתיים | אגדת אקהת • אגדת כרת • עלילות בעל וענת • שירה אוגריתית | |
| פולחן | במות • מצבה • מקדש מגדול • נסך וקטורת • סעודת מרזח | |
| הנהגה דתית | בעלת האוב • כהנים (כמרים) • קדשים (קדש וקדשת) | |
