לטושים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לטושים הוא אישיות מהתנ"ך, בנו של דדן ונכדם של אברהם וקטורה.[1][2] ללטושים היו שני אחים: אשורים ולאומים.[1]

שמו

יש המפרשים את שמו בתור שוכני אוהלים.[2]

רש"י מפרש אותו על דרך נטושים, והאותיות נ' ו-ל' מתחלפות.[2]

יש חוקרים המפרשים את שמו מלשון לוטשים, כלומר חרשים. לעומת זאת, יש האומרים שפירוש שמו הוא אומנין.

יש אפילו הסוברים שהשמות אשורים, לטושים ולאומים אלה כלל לא שמות אלא כינויים של מעמדות חברתיים והם אומרים שלטושים היה שבטים הנודדים למחצה. דעה זאת מסתמכת על כך שהשם נכתב ברבים, מה שלא נהוג לרוב בשמות פרטיים.[3]

מקום מגורים

לטושים, ככל הנראה התיישב, כמו שאר אחיו ואביו, במדבר הסורי-הערבי.[3]

הערות שוליים

Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0