לטושים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לטושים הוא אישיות מהתנ"ך, בנו של דדן שהיה נכדם של אברהם וקטורה.[1][2] ללטושים היו שני אחים: אשורים ולאומים.[1]
שמו
יש המפרשים את שמו בתור שוכני אוהלים.[3]
רש"י מפרש אותו על דרך נטושים, והאותיות נ' ו-ל' מתחלפות.[2]
יש חוקרים המפרשים את שמו מלשון לוטשים, כלומר חרשים. לעומת זאת, יש האומרים שפירוש שמו הוא אומנין.
יש הסוברים שהשמות אשורים, לטושים ולאומים אינם שמות אלא כינויים של מעמדות חברתיים.[4] ומבארים שלטושים היו שבטים נוודים למחצה ולכן כונו "נטושים" או "שוכני אהלים". דעה זאת מסתמכת על כך שהשם נכתב ברבים, מה שלא נהוג לרוב בשמות פרטיים.[5] אך מפרשי תנ"ך רבים מזהים אותו כאישיות תנ"כית בפני עצמה.[6]
מקום מגורים
לטושים, ככל הנראה התיישב, כמו שאר אחיו ואביו, במדבר הסורי-הערבי.[7]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ג'
- ^ 2.0 2.1 ראו אנציקלופדיה מקראית כרך ד
- ^ תרגום אונקלוס לספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ג' על פי ביאור רש"י בדבריו
- ^ תרגום אונקלוס לספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ג'
- ^ שפתי חכמים לספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ג'
- ^ פרוש הרמב"ן לתורה ופירוש האבן עזרא לתורה לספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ג'. בדעת רש"י בענין חלוקות הדעות.
- ^ ראו אנציקלופדיה מקראית כרך ד
