תהילים צ"ב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תהלים צב
מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת

א מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת:
ב טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן:
ג לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת:
ד עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר:
ה כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן:
ו מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ:
ז אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת:
ח בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד:
ט וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה':
י כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה' כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן:
יא וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן:
יב וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי:
יג צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה:
יד שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת אֱלֹקֵינוּ יַפְרִיחוּ:
טו עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ:
טז לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר ה' צוּרִי וְלֹא (עלתה) עַוְלָתָה בּוֹ:

"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" הוא מזמור צ"ב (הפרק ה-92) בספר תהילים והוא השיר שהלויים היו אומרים בבית המקדש ביום השבת, ולכן הוא נאמר לאחר תפילת שחרית או מוסף, בסדר אמירת שיר של יום.

המזמור נאמר גם בתוך פסוקי דזימרה בשבת ובחג, וע"פ המנהג אף בקבלת שבת לאחר שירת הפיוט לכה דודי.

חיבורו

אדם הראשון חיבר את המזמור כשבח על כך שניצל ממיתה על חטאו בזכות השבת שסינגרה עליו. לאחר מכן לפי רבי ישמעאל המזמור נשכח ומשה רבנו חידש אותו[1].

תוכן המזמור

תוכן המזמור הוא תיאור שמחתו של המשורר במעשיו של הקדוש ברוך הוא ובסיפור שבחיו. המזמור מדבר על הצדיקים והצלחתם, לעומת הרשעים שהצלחתם היא רגעית וחולפת. מזמור שיר ליום השבת היה מושר על ידי הלוויים בעת הקרבת קרבן התמיד של יום השבת. חז"ל נתנו את טעמם לאמירת מזמור זה בשבת; "מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכלו שבת ומנוחה לחיי העולמים".

זמן אמירתו

המזמור נאמר בפסוקי דזמרא של חג ושבת, והוא מנהג ארץ ישראלי קדום[2].

מזמור זה הוא הגרעין הראשון של טקס קבלת שבת שהתפתח על ידי מקובלי צפת במאה השש עשרה[3]. מנהג ייחודי קיים בבית הכנסת אלטנוישול בפראג. שם אומרים עד היום את המזמור בקבלת שבת שתי פעמים.

מזמור זה הוא גם שיר של יום של שבת.

בקהילות הספרדים וקצת קהילות אשכנז, הוא נאמר גם אחרי קריאת התורה של מנחה בשבת.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. פרקי דרבי אליעזר פרק יט
  2. פליישר, עזרא. תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה.ירושלים: מאגנס, תשמ"ח
  3. קימלמן, ראובן. 'לכה דודי' וקבלת שבת, המשמעות המיסטית, ירושלים: מאגנס, 2002.
Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0