| שנה | מקבלי הפרס | מוסד[1] | נימוקים | 
| 1901 |   | אמיל אדולף פון ברינג | אוניברסיטת מרבורג | על עבודתו בטיפול בעזרת נסיוב בייחוד כנגד דיפתריה | 
| 1902 |   | רונלד רוס | אוניברסיטת ליברפול | מחקרו על המלריה בו הראה כיצד היא נכנסת לגוף | 
| 1903 |   | נילס ריברג פינסן | מכון פינסן לאור רפואי | פוטותרפיה למחלת שחפת העור (lupus vulgaris) | 
| 1904 |   | איוואן פבלוב | האקדמיה לרפואה צבאית בסנקט פטרבורג | על הבנת הפיזיולוגיה של מערכת העיכול | 
| 1905 |   | רוברט קוך | המכון למחלות מידבקות | על גילוי הגורם למחלת השחפת | 
| 1906 |   | קמילו גולג'י | אוניברסיטת פאביה | מחקרם על מבנה מערכת העצבים | 
|   | סנטיאגו רמון אי קחאל | אוניברסיטת מדריד | 
| 1907 |   | שארל לואי אלפונס לבראן | מכון פסטר | על תפקיד הפרוטוזואה כמחולל מחלות | 
| 1908 |   | איליה מצ'ניקוב | מכון פסטר | על חקר מערכת החיסון | 
|   | פאול ארליך | אוניברסיטת גטינגן, המכון המלכותי לטיפול נסיוני | 
| 1909 |   | אמיל תאודור קוכר | אוניברסיטת ברן | מחקרו על הפיזיולוגיה, הפתולוגיה וניתוח בלוטת התריס | 
| 1910 |   | אלברכט קוסל | אוניברסיטת היידלברג | תרומתו להבנת הכימיה של התא, דרך מחקרו על חלבונים כולל חומרי הגרעין | 
| 1911 |   | אלבר גולסטרנד | אוניברסיטת אופסלה | עבודתו על הדיופטריקה של העין | 
| 1912 |   | אלכסיס קארל | מכון רוקפלר למחקר רפואי | עבודתו על תפירת כלי דם והשתלות כלי דם ואיברים | 
| 1913 |   | שארל רובר רישה | סורבון | על גילוי האנפילקסיס. | 
| 1914 |   | רוברט באראני | אוניברסיטת וינה | עבודתו על הפיזיולוגיה והפתולוגיה של מערכת שיווי המשקל | 
| 1915 1916
 1917
 1918
 |  | לא הוענק | 
| 1919 |   | ז'ול בורדה | אוניברסיטת בריסל | גילוי מערכת המשלים כחלק ממערכת החיסון | 
| 1920 |   | שק אוגוסט סטינברג קרוג | אוניברסיטת קופנהגן | על גילוי המכניזם של מנוע הבקרה הנימי | 
| 1921 |  | לא הוענק | 
| 1922 |   | ארצ'יבלד ויויאן היל | יוניברסיטי קולג' לונדון | גילוייו לגבי יצירת החום בשריר | 
|   | אוטו פריץ מאירהוף | אוניברסיטת קיל | על גילוי היחס הקבוע בין צריכת החמצן לבין המטבוליזם של חומצה לקטית בשריר. | 
| 1923 |   | פרדריק בנטינג | אוניברסיטת טורונטו | על גילוי האינסולין[2] | 
|   | ג'ון מקלאוד | 
| 1924 |   | וילם איינטהובן | אוניברסיטת ליידן | גילוי מנגנון האלקטרוקרדיוגרם | 
| 1925 |  | לא הוענק | 
| 1926 |   | יוהנס אנדראס גריב פיביגר | אוניברסיטת קופנהגן | גילוי התולעת הנימית Spiroptera carcinoma | 
| 1927 |   | יוליוס ואגנר-יאורג | אוניברסיטת וינה | על ריפוי "השיתוק הכללי המתקדם" של חולי עגבת על ידי הדבקה במלריה | 
| 1928 |   | שארל ז'ול הנרי ניקול | מכון פסטר | מחקר על טיפוס | 
| 1929 |   | כריסטיאן אייקמן | אוניברסיטת אוטרכט | על גילוי הוויטמין האנטי-נאוריטי | 
|   | פרדריק גואולנד הופקינס | אוניברסיטת קיימברידג' | גילוי הויטמינים מעוררי הגדילה | 
| 1930 |  | קרל לנדשטיינר | מכון רוקפלר למחקר רפואי | על גילוי סוגי הדם האנושי | 
| 1931 |   | אוטו היינריך ורבורג | מכון הקייזר וליהלם לביולוגיה | גילוי והאנזים האחראי על צריכת החמצן של תאים | 
| 1932 |   | צ'ארלס סקוט שרינגטון | אוניברסיטת אוקספורד | גילויים על תפקוד הנוירונים | 
|   | אדגר דאגלס אדריאן | אוניברסיטת קיימברידג' | 
| 1933 |   | תומאס האנט מורגן | המכון הטכנולוגי של קליפורניה | גילוי תפקיד הכרומוזומים בתורשה | 
| 1934 |   | ג'ורג' הויט ויפל | אוניברסיטת רוצ'סטר | גילוי טיפול בעזרת כבד לריפוי מאנמיה | 
|   | ג'ורג' ריצ'רדס מיינוט | אוניברסיטת הרווארד | 
|   | ויליאם פרי מרפי | אוניברסיטת הרווארד, בית החולים בריגהאם | 
| 1935 |   | הנס שפמן | אוניברסיטת פרייבורג | על גילוי המארגנים בהתפתחות העוברית | 
| 1936 |   | הנרי דייל | המכון הלאומי למחקר רפואי | תכליותיהם על ההעברה הכימית של אותות עצביים | 
|   | אוטו לוי | אוניברסיטת גראץ | 
| 1937 |   | אלברט סנט-גיירגי | אוניברסיטת סגד | גילוייו לגבי תהליכי הבעירה הביולוגית ובייחוד תפקידם של וויטמין סי ושל החומצה הפומרית. | 
| 1938 |   | קורניי ז'אן פרנסואה היימנס | אוניברסיטת גנט | גילוי התפקיד של גופיפים בעורק תרדמני ובאבי העורקים בבקרה על מערכת הנשימה | 
| 1939 |   | גרהרד דומק | אוניברסיטת מינסטר | על גילוי ההשפעות האנטי-בקטריאליות של פרונטוזיל | 
| 1940 |  | לא הוענק | 
| 1941 
 | 
| 1942 | 
| 1943 |   | הנריק דאם | המכון הפוליטכני של קופנהגן | על גילוי ויטמין K | 
|   | אדוארד אדלברט דויזי | אוניברסיטת סנט לואיס | על גילוי התכונות הכימיות של ויטמין K | 
| 1944 |   | הרברט ספנסר גסר | מכון רוקפלר למחקר רפואי | על גילוי ההבדלים בתפקוד של סיבים עצביים | 
|   | יוסף ארלנגר | אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס | 
| 1945 |   | אלכסנדר פלמינג | אוניברסיטת לונדון | על גילוי הפניצילין והאנטיביוטיקה לריפוי מחלות זיהומיות מידבקות | 
|   | ארנסט בוריס צ'יין | אוניברסיטת אוקספורד | 
|   | הווארד וולטר פלורי | 
| 1946 |   | הרמן מולר | אוניברסיטת אינדיאנה | על גילוי יצירת מוטציות גנטיות באמצעות קרני X | 
| 1947 |   | קארל פרדיננד קורי | אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס | על גילוי מסלול ההמרה הקטליטית של גליקוגן | 
|  | גרטי תרזה קורי | 
|   | ברנרדו אלברטו הוסיי | המכון לביולוגיה ורפואה ניסוייות | על גילוי תפקיד הורמון בלוטת יותרת המוח הקדמית במטבוליזם של סוכר | 
| 1948 |   | פאול הרמן מילר | מעבדות מפעל הצבעים גייג'י | על גילוי יעילות הדי די טי כרעל מגע כנגד כמה פרוקי-רגליים | 
| 1949 |   | וולטר רודולף הס | אוניברסיטת ציריך | על גילוי הארגון התפקודי של מוח הביניים כמתאם הפעילות של האיברים הפנימיים. | 
|   | אנטוניו אגש מוניש | אוניברסיטת ליסבון | על גילוי הערך של לובוטומיה עבור טיפול פסיכוזות מסוימות | 
| 1950 |   | אדוארד קלווין קנדל | מאיו קליניק | על גילוי ההורמונים של בלוטת יותרת הכליה, המבנה שלהם, והשפעתם הביולוגית | 
|   | פיליפ שוולטר הנץ' | 
|   | טדאוש רייכשטיין | אוניברסיטת בזל | 
| 1951 |   | מקס תיילר | המחלקה לרפואה ובריאות הציבור של קרן רוקפלר | על תגליותיו לגבי קדחת צהובה וכיצד להילחם בה | 
| 1952 |   | סלמן אברהם וקסמן | אוניברסיטת ראטגרס | על גילוי הסטרפטומיצין, האנטיביוטיקה היעילה הראשונה נגד שחפת | 
| 1953 |   | הנס אדולף קרבס | אוניברסיטת שפילד | על גילוי מעגל החומצה הציטרית | 
|   | פריץ אלברט ליפמן | בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, בית החולים הכללי מסצ'וסטס | על גילוי קואנזים A, וחשיבותו למטבוליזם התאי | 
| 1954 |   | ג'ון פרנקלין אנדרס | בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, בית החולים לילדים של בוסטון | על גילוי האפשרות של וירוס שיתוק ילדים לגדול בתרבית בסוגי רקמות שונות | 
|  | תומאס הקל וולר | בית החולים לילדים של בוסטון | 
|   | פרדריק צ'פמן רובינס | אוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב | 
| 1955 |   | אקסל הוגו תאודור תאורל | מכון קרולינסקה | על גילוייו לגבי האופי ודרכי הפעולה של אנזימים מחמצנים | 
| 1956 |   | אנדרה פרדריק קורנאן | אוניברסיטת קולומביה, בית החולים בלוויו | על תגליותיהם לגבי צנתור לב ושינויים פתולוגיים במערכת הדם | 
|   | ורנר פורסמן |  | 
|  | דיקינסון וו. ריצ'רדס | אוניברסיטת קולומביה | 
| 1957 |   | דניאל בובה | אינסטוטו סופיריורה די סניטה | על גילוי תרכובות מלאכותיות שמעכבות פעולה של חומרים מסוימים בגוף, ובייחוד את פעולתם על מערכת הדם ושרירי השלד | 
| 1958 |   | ג'ורג' וולס בידל | המכון הטכנולוגי של קליפורניה | על הגילוי שגנים פועלים על ידי פיקוח על אירועים כימיים מוגדרים | 
|   | אדוארד לורי טטום | מכון רוקפלר למחקר רפואי | 
|   | יהושע לדרברג | אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון | תגליותיו לגבי רקומבינציה גנטית והארגון של החומר הגני של חיידקים | 
| 1959 |   | סברו אוצ'ואה | הקולג' הרפואי של אוניברסיטת ניו יורק | על הסינתזה של חומצות הגרעין RNA ו-DNA | 
|   | ארתור קורנברג | אוניברסיטת סטנפורד | 
| 1960 |   | פרנק מקפרלן ברנט | מכון וולטר ואלייזה הול למחקר רפואי | על גילוי סבילות חיסונית נרכשת | 
|   | פיטר בריאן מדאוור | יוניברסיטי קולג' לונדון | 
| 1961 |   | גאורג פון בקשי | אוניברסיטת הרווארד | הבהרת המנגנון הפיזי של הגירוי בשבלול האוזן | 
| 1962 |   | פרנסיס קריק | המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי | על גילוייהם לגבי המבנה המולקולרי של חומצות הגרעין וחשיבותו בהעברת מידע בחומרים חיים | 
|   | ג'יימס ווטסון | אוניברסיטת הרווארד | 
|   | מוריס וילקינס | אוניברסיטת לונדון | 
| 1963 |   | ג'ון קריו אקלס | האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה | על תגליותיהם לגבי המנגנונים היוניים המעורבים בעירור ובעיכוב של החלקים הקיצוניים והמרכזיים של קרום תא העצב | 
|   | אלן לויד הודג'קין | אוניברסיטת קיימברידג' | 
|   | אנדרו פילדינג הקסלי | יוניברסיטי קולג' לונדון | 
| 1964 |   | קונרד אמיל בלוך | אוניברסיטת הרווארד | על תגליותיהם לגבי מנגנון המטבוליזם של כולסטרול ושל חומצות שומן | 
|   | פאודור לינן | מכון מקס פלאנק לכימיה תאית | 
| 1963 |   | פרנסואה ז'קוב | מכון פסטר | על תגליותיהם לגבי הבקרה הגנטית על יצירת אנזימים ווירוסים | 
|   | אנדרה לווף | 
|   | ז'ק מונו | 
| 1966 |  | פייטון רוס | אוניברסיטת רוקפלר | על גילוי וירוסים הגורמים לגידולים | 
|  | צ'ארלס ב. הגינס | אוניברסיטת שיקגו | על גילוי הטיפול לסרטן הערמונית באמצעות הורמונים | 
| 1967 |   | רגנר גרניט | מכון קרולינסקה | על תגליותיהם לגבי תהליכי הראייה הפיזיולוגיים והכימיים הראשוניים בעין | 
|   | הלדן קפלר הרטליין | אוניברסיטת רוקפלר | 
|   | ג'ורג' וולד | אוניברסיטת הרווארד | 
| 1968 |   | רוברט וו. הולי | אוניברסיטת קורנל | על הפרשנות של הקוד הגנטי וביטויו בסינתזה של חלבון | 
|   | הר גובינד קוראנה | אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון | 
|   | מרשל וורן נירנברג | המכונים הלאומיים לבריאות | 
| 1969 |   | מקס דלבריק | המכון הטכנולוגי של קליפורניה | על תגליותיהם בתחום מנגנון השכפול והמבנה הגנטי של וירוסים | 
|   | אלפרד הרשי | מכון קרנגי למדע | 
|   | סלבדור לוריא | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | 
| 1970 |   | ברנרד כץ | יוניברסיטי קולג' לונדון | על עבודתם בתחום מוליכים עצביים | 
|   | אולף פון אוילר | מכון קרולינסקה | 
|   | ג'וליוס אקסלרוד | המכונים הלאומיים לבריאות | 
| 1971 |   | ארל וו. סת'רלנד, הבן | אוניברסיטת ואנדרבילט | על גילוי פעולת הורמונים, באופן מיוחד אפינפרין, דרך שליחים שניוניים | 
| 1972 |   | ג'רלד אדלמן | אוניברסיטת רוקפלר | על גילוי המבנה הכימי של נוגדנים | 
|   | רודני ר. פורטר | אוניברסיטת אוקספורד | 
| 1973 |   | קרל פון פריש | המכון הזואולוגי של אוניברסיטת מינכן | על חקר התנהגות חיות חברתיות, במיוחד הסבר שפת הריקוד של הדבורה ועל תופעת ההחתמה בעופות | 
|   | קונראד לורנץ | מכון קונרד לורנץ של האקדמיה האוסטרית למדעים | 
|   | ניקולאס טינברגן | אוניברסיטת אוקספורד | 
| 1974 |   | אלבר קלוד | אוניברסיטת לוון | על תיאור המבנה והפעולה של האברונים בתאים ביולוגיים | 
|   | כריסטיאן דה דוב | אוניברסיטת רוקפלר, אוניברסיטת לוון | 
|   | ג'ורג'ה אמיל פאלאדה | אוניברסיטת ייל | 
| 1975 |   | דייוויד בולטימור | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | על ההסבר כיצד וירוס מחולל גידול משפיע על החומר הגנטי של התא | 
|   | רנאטו דולבקו | הקרן האימפריאלית לחקר הסרטן | 
|   | הווארד מרטין טמין | אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון | 
| 1976 |   | ברוך שמואל בלומברג | המכון לחקר הסרטן, פילדלפיה | על גילוי נגיף הצהבת מסוג B | 
|   | דניאל קרלטון גאידושק | המכונים הלאומיים לבריאות | על תיאור מחלת קורו הנגרמת על ידי קניבליזם | 
| 1977 |   | רוז'ה גימן | מכון סאלק למחקרים ביולוגיים | על תיאור הורמון פפטידי המופק במוח | 
|   | אנדרו שלי | בית החולים של מנהל הווטרנים, ניו אורלינס | 
|  | רוזלין זוסמן יאלו | בית החולים של מנהל הווטרנים, ברונקס | על פיתוח שיטת רדיו-אימונואסיי למדידת כמויות זעירות של הורמון פפטידי על ידי שימוש בנוגדנים מסומנים רדיואקטיבית | 
| 1978 |   | ורנר ארבר | אוניברסיטת בזל | על גילוי אנזימי הגבלה השימושיים בגנטיקה מולקולרית | 
|  | דניאל נתנס | בית הספר לרפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס | 
|   | המילטון או. סמית' | בית הספר לרפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס | 
| 1979 |  | אלן מקלוד קורמאק | אוניברסיטת טאפטס | על פיתוח הטומוגרפיה הממוחשבת | 
|   | גודפרי האונספילד | מעבדות המחקר של EMI | 
| 1980 |   | ברוך בנאסרף | בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד | על גילוי הגנים של MHC (Major Histocompatibility Complex) | 
|   | ז'אן דוסה | סורבון | 
|  | ג'ורג' ד. סנל | מעבדות ג'קסון | 
| 1981 |   | רוג'ר וולקוט ספרי | המכון הטכנולוגי של קליפורניה | מחקרו על ההתמחות הפונקציונלית של המיספירות המוח | 
|   | דייוויד הובל | בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד | מחקרם על עיבוד מידע במערכת הראייה | 
|   | טורסטן ויזל | בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד | 
| 1982 |   | סונה ברגסטרם | מכון קרולינסקה | על גילוייהם לגבי פרוסטגלנדינים | 
|   | בנט סמואלסון | מכון קרולינסקה | 
|   | ג'ון ר. ויין | קרן ולקם | 
| 1983 |  | ברברה מקלינטוק | מעבדת קולד ספרינג הארבור | על גילוי הניידות של אלמנטים גנטיים ("הגנים הקופצים" - הטרנספוזונים) | 
| 1984 |   | נילס ק. ג'רן | מכון בזל לאימונולוגיה | עבודתם על מערכת החיסון וייצור נוגדנים מונקלוניים (נוגדנים חד שבטיים) | 
|  | ז'ורז' קלר | מכון בזל לאימונולוגיה | 
|   | סזר מילשטיין | המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי | 
| 1985 |   | מייקל ס. בראון | המרכז הרפואי סאות'ווסטרן של אוניברסיטת טקסס | על תיאור ויסות מטבוליזם הכולסטרול | 
|   | ג'וזף גולדשטיין | המרכז הרפואי סאות'ווסטרן של אוניברסיטת טקסס | 
| 1986 |   | סטנלי כהן | בית הספר לרפואה באוניברסיטת ואנדרבילט | על גילוי גורמי הגדילה | 
|  | ריטה לוי-מונטלצ'יני | המכון לביולוגיה של התא במועצת המחקר הלאומי של איטליה | 
| 1987 |   | סוסומו טונגאווה | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | על גילוי המנגנון הגנטי המוביל למגוון הנוגדנים | 
| 1988 |   | סר ג'יימס וו. בלאק | בית הספר לרפואה בקינגס קולג' לונדון | על גילוי עקרונות חשובים בטיפול תרופתי שהובילו ליצירת תרופות חדשות | 
|  | גרטרוד עליון | מעבדות המחקר של בורוז וולקם | 
|   | ג'ורג' ה. היצ'ינגס | מעבדות המחקר של בורוז וולקם | 
| 1989 |   | ג'. מייקל בישופ | בית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו | על גילוי המקור התאי של אונקוגנים רטרו וירוסיים | 
|   | הרולד א. ורמוס | בית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו | 
| 1990 |   | ג'וזף א. מארי | בריגהאם אנד וימנ'ס הוספיטל | על עבודתם בשטח השתלות איברים ותאים | 
|   | דונל תומאס | מרכז פרד האצ'ינסון לחקר הסרטן | 
| 1991 |   | ארווין נהר | מכון מקס פלאנק לכימיה ביופיזיקלית | על פיתוח שיטות המדגימות כי תעלות יונים קיימות בכל קרומי התא ומאפשרות לימוד תכונותיהם | 
|   | ברט זקמן | מכון מקס פלאנק למחקר רפואי | 
| 1992 |   | אדמונד פישר | אוניברסיטת וושינגטון | על הגילוי כיצד הוספת זרחה (PO4) לחלבונים מאפשרת ויסות תהליכים ביולוגיים | 
|   | אדווין ג. קרבס | אוניברסיטת וושינגטון | 
| 1993 |   | ריצ'רד ג'. רוברטס | ניו אינגלנד ביולבז | על הגילוי כי גנים באיקריוטיים אינם שרשרות רציפות אלא מכילים אינטרונים וכי הקטיעה של mRNA כדי להוריד את אותם אינטרונים יכולה להתרחש בדרכים שונות, כך נוצרים חלבונים שונים מאותו רצף DNA | 
|   | פיליפ א. שרפ | המרכז לחקר הסרטן של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | 
| 1994 |   | אלפרד גילמן | המרכז הרפואי סאות'ווסטרן של אוניברסיטת טקסס | על גילוי חלבון G ותפקידו בתרגום אותות בתא | 
|   | מרטין רודבל | המכון הלאומי למדעי הבריאות הסביבתית | 
| 1995 |   | אדוארד ב. לואיס | המכון הטכנולוגי של קליפורניה | על גילוי מנגנוני בקרה גנטית בשלבים עובריים מוקדמים, בעזרת מחקרים על זבוב הפירות | 
|  | כריסטיאנה ניסליין-פולהרד | מכון מקס פלאנק לביולוגיה התפתחותית | 
|   | אריק פ. וישהאוס | אוניברסיטת פרינסטון | 
| 1996 |   | פיטר צ. דוהרטי | בית החולים המחקרי לילדים סנט ג'וד | על הגילוי כיצד נעשה שימוש במולקולות MHC בתאי הדם הלבנים כדי לאתר ולהרוג תאים הנגועים בנגיף | 
|   | רולף מ. צינקרנגל | המכון לאימונולוגיה ניסויית של אוניברסיטת ציריך | 
| 1997 |   | סטנלי פרוזינר | בית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו | על גילוי הפריון, חלקיקי חלבון מדבקים | 
| 1998 |   | רוברט פרשגוט | המרכז למדעי הבריאות של אוניברסיטת מדינת ניו יורק | על גילוי תכונות האיתות של חנקן חמצני (NO) במערכת הקרדיווסקולרית | 
|   | לואיס איגנרו | בית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס | 
|   | פריד מורד | בית הספר לרפואה באוניברסיטת טקסס ביוסטון | 
| 1999 |   | גינתר בלובל | אוניברסיטת רוקפלר | על הגילוי כי חלבונים שזה עתה סונתזו מכילים "תוויות כתובת" המכוונות אותם למיקום הנכון בתא | 
| 2000 |   | ארוויד קרלסון | אוניברסיטת גטבורג | על שהוכיח כי דופמין הוא מוליך עצבי במוח שחסרונו מוביל לתסמינים של מחלת פרקינסון | 
|   | פול גרינגרד | אוניברסיטת רוקפלר | על שהראה כי מוליכים עצביים פועלים על התא ויכולים להפעיל מולקולה מרכזית הידועה בשם DARPP-32 | 
|   | אריק קנדל | אוניברסיטת קולומביה | על שתיאר כיצד זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך מתבטאים ברמה המולקולרית | 
| 2001 |   | לילנד ה. הרטוול | מרכז פרד האצ'ינסון לחקר הסרטן | על גילוי משפחת חלבוני הציקלין וקינאזות תלויות ציקלין, מולקולות מרכזיות בוויסות מחזור התא | 
|   | טים הנט | הקרן האימפריאלית לחקר הסרטן | 
|   | פול נרס | הקרן האימפריאלית לחקר הסרטן | 
| 2002 |   | סידני ברנר | המכון למדעים מולקולריים | על תגליותיהם לגבי בקרה גנטית של התפתחות איברים ומוות תאי מתוכנת (אפופטוזה) על ידי מחקרים בתולעת Caenorhabditis elegans | 
|  | רוברט הורביץ | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | 
|   | ג'ון סלסטון | מכון סנגר של קרן ולקם | 
| 2003 |   | פול לוטרבור | אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין | על תגליותיהם ביחס ל-MRI | 
|   | פיטר מנספילד | בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה של אוניברסיטת נוטינגהאם | 
| 2004 |   | ריצ'רד אקסל | אוניברסיטת קולומביה | על גילוי קולטני ריח וארגון מערכת חוש הריח | 
|  | לינדה באק | מרכז פרד האצ'ינסון לחקר הסרטן | 
| 2005 |   | בארי מרשל 
 | המרכז הרפואי QEII, אוניברסיטת מערב אוסטרליה | על גילוי חיידק הליקובקטר פילורי שגורם לדלקות בקיבה, לכיב קיבה, לכיב תריסריון, ולמחלות סרטן בקיבה ובתריסריון | 
|  | רובין וורן |  | 
| 2006 |   | אנדרו פייר | בית הספר לרפואה באוניברסיטת סטנפורד | על הגילוי של "הפרעת RNA" - השתקת גנים על ידי סליל כפול של RNA | 
|   | קרייג מלו | בית הספר לרפואה באוניברסיטת מסצ'וסטס | 
| 2007 |   | מריו קפקי | אוניברסיטת יוטה | על גילוי העיקרון שבשינוי גנטי מכוון בעכברים על ידי שימוש בתאי גזע | 
|   | מרטין אוונס | אוניברסיטת קארדיף | 
|   | אוליבר סמיתיס | אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל | 
| 2008 |   | הרלד צור האוזן | המרכז הגרמני לחקר הסרטן | על גילוי הקשר בין נגיף הפפילומה האנושי לסרטן צוואר הרחם | 
|  | פרנסואז בארה-סינוסי | המחלקה לוירולוגיה במכון פסטר | על זיהוי וירוס ה-HIV שגורם לאיידס | 
|   | לוק מונטנייה | הקרן העולמית למחקר ולמניעת איידס | 
| 2009 |  | אליזבת בלקברן | אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו | על הגילוי כיצד כרומוזומים מוגנים על ידי טלומרים והאנזים טלומראז | 
|  | קרול גריידר | אוניברסיטת ג'ונס הופקינס | 
|   | ג'ק שוסטק | בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, בית החולים הכללי מסצ'וסטס, מכון הווארד יוז לרפואה | 
| 2010 |   | רוברט אדוארדס | אוניברסיטת קיימברידג' | על פיתוח ההפריה החוץ-גופית | 
| 2011 |   | ברוס בויטלר | המרכז הרפואי סאות'ווסטרן של אוניברסיטת טקסס, מכון סקריפס למחקר | על תגליותיהם לגבי הפעלת מערכת החיסון המולדת 
 על גילוי התא הדנדריטי ותפקידו במערכת החיסון הנרכשת
 | 
|   | ז'ול הופמן | אוניברסיטת שטרסבורג | 
|   | ראלף סטיינמן | אוניברסיטת רוקפלר | 
| 2012 |   | ג'ון גרדון | מכון גרדון | על הגילוי שניתן להפוך תאים בוגרים לתאי גזע פלוריפוטנטים | 
|   | שיניה יאמאנקה | אוניברסיטת קיוטו, מכון גלדסטון | 
| 2013 |   | ג'יימס רותמן | אוניברסיטת ייל | על הגילוי המנגנון השולט על תנועת בועיות, כלי מרכזי להעברת חומרים בתאי הגוף | 
|   | רנדי שקמן | אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מכון הווארד יוז לרפואה | 
|   | תומאס סודהוף | אוניברסיטת סטנפורד, מכון הווארד יוז לרפואה | 
| 2014 |   | ג'ון אוקיף | יוניברסיטי קולג' לונדון | על עבודתם לזיהוי התאים המעניקים את תחושת ההתמצאות במרחב במוח האנושי. | 
|  | מיי-בריט מוסר | האוניברסיטה הנורווגית למדעים וטכנולוגיה | 
|   | אדוורד מוסר | האוניברסיטה הנורווגית למדעים וטכנולוגיה | 
| 2015 |   | ויליאם קמפבל | אוניברסיטת דרו | על טיפול חדש נגד זיהומים הנגרמים על ידי תולעים נימיות | 
|   | סטושי אומורה | אוניברסיטת קיטסאטו | 
|  | טו יויו | האקדמיה הסינית לרפואה סינית מסורתית | על טיפול חדש נגד מלריה | 
| 2016 |   | יושינורי אושומי | המכון הטכנולוגי של טוקיו | על גילוי מנגנונים לאוטופגיה | 
| 2017 |   | מייקל רוסבאש | אוניברסיטת מיין | על גילוי המנגנון המולקולרי המשפיע על השעון הביולוגי | 
|   | ג'פרי סי. הול | אוניברסיטת ברנדייס, מכון הווארד יוז לרפואה | 
|   | מייקל יאנג | אוניברסיטת רוקפלר | 
| 2018 |   | ג'יימס אליסון | מרכז מ.ד. אנדרסון לסרטן באוניברסיטת טקסס, מכון פרקר לאימונותרפיה | על גילוייהם בתחום הטיפול בסרטן באמצעות אינהיביציה של רגולציה חיסונית שלילית | 
|   | טסוקו הונג'ו | אוניברסיטת קיוטו | 
| 2019 |   | ויליאם קיילין | אוניברסיטת הרווארד | על תגליותיהם בנושא הסתגלות התאים לזמינות משתנה של חמצן | 
|   | פיטר ג'יי. רטקליף | אוניברסיטת אוקספורד | 
|   | גרג ל. סמנזה | אוניברסיטת ג'ונס הופקינס | 
| 2020 |   | הארווי אלטר | המכונים הלאומיים לבריאות | על גילוי נגיף הפטיטיס C | 
|   | מייקל האוטון | אוניברסיטת אלברטה | 
|   | צ'ארלס רייס | אוניברסיטת רוקפלר | 
| 2021 |   | דייוויד ג'וליוס | אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו | על גילוי קולטנים לטמפרטורה ולמגע | 
|   | ארדם פטפוטיאן | מכון הווארד יוז לרפואה, מכון סקריפס למחקר | 
| 2022 |   | סוונטה פבו | מכון מקס פלאנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית | על תגליותיו בחקר הגנום של הומיניניים שנכחדו ואבולוציית האדם | 
| 2023 |  | קטלין קריקו | אוניברסיטת סגד ואוניברסיטת פנסילבניה | על תגליותיהם בנוגע לשינויים בבסיס נוקלאוזידים שאיפשרו פיתוח חיסוני mRNA יעילים נגד COVID-19 | 
|   | דרו וייסמן | אוניברסיטת פנסילבניה | 
| 2024 |   | ויקטור אמברוס | בית הספר לרפואה באוניברסיטת מסצ'וסטס (אנ') | על גילוי microRNA ותפקידו ברגולציה גנטית לאחר שעתוק[3] | 
|   | גארי רובקון | בית החולים הכללי מסצ'וסטס ובית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד | 
| 2025 |  | מארי ברונקוב | המכון לביולוגיה של מערכות (אנ') בסיאטל | על תגליותיהם בתחום הסבילות החיסונית ההיקפית | 
|   | פרד רמסדל | מכון פארקר לאימונותרפיה לסרטן בסן פרנסיסקו | 
|   | שימון סקגוצ'י | אוניברסיטת אוסקה |