מכירת ארץ מצרים לפרעה
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
מכירת ארץ מצרים לפרעה הוא סיפור המופיע בפרשת ויגש שבספר בראשית המתאר את מכירת ארץ מצרים מאנשי מצרים ליוסף כדי לקבל אוכל עקב הרעב כשהרווח הולך לפרעה.[1]
רקע
יוסף נמכר לישמעלים על ידי אחיו שמכרו אותו למצרים. בעקבות חלומות פרעה ופתרון יוסף, יוסף הציע לו לשמור תבואה בשנות השובע בשביל שנות הרעב, פרעה התפעל מהצעה, ומינה את יוסף למשנה למלך, והפקיד אותו על ביצוע משימת אגירת המזון. יוסף ביצע בהצלחה את המשימה ואגר אוצרות מזון רבים בשנות השובע, שאותם מכר לאחר מכן ליושבי מצרים בשנות הרעב.
ערך מורחב – שבע שנות הרעב במצרים
המכירה
לאחר שתי שנות רעב נגמר לאנשי מצרים הכסף, אז נתנו ליוסף את המקנה, וכשגם זה נגמר הביאו את אדמת מצרים,
וַיִּ֨קֶן יוֹסֵ֜ף אֶת־כׇּל־אַדְמַ֤ת מִצְרַ֙יִם֙ לְפַרְעֹ֔ה כִּֽי־מָכְר֤וּ מִצְרַ֙יִם֙ אִ֣ישׁ שָׂדֵ֔הוּ כִּֽי־חָזַ֥ק עֲלֵהֶ֖ם הָרָעָ֑ב וַתְּהִ֥י הָאָ֖רֶץ לְפַרְעֹֽה׃
למעט את אדמת כוהני מצרים (כמרים, בלשון רש"י) שפרעה מחויב על פי החוקה המצרית לספק להם אוכל, קצבת לחם מסוימת כל יום.[2]
רַ֛ק אַדְמַ֥ת הַכֹּהֲנִ֖ים לֹ֣א קָנָ֑ה כִּי֩ חֹ֨ק לַכֹּהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת פַּרְעֹ֗ה וְאָֽכְל֤וּ אֶת־חֻקָּם֙ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן לָהֶם֙ פַּרְעֹ֔ה עַל־כֵּ֕ן לֹ֥א מָכְר֖וּ אֶת־אַדְמָתָֽם׃
בעקבות המכירה חייב יוסף את אנשי מצרים לתת חומש מתבואת אדמתם לאוצרות פרעה כאריסים.
וְהָיָה֙ בַּתְּבוּאֹ֔ת וּנְתַתֶּ֥ם חֲמִישִׁ֖ית לְפַרְעֹ֑ה וְאַרְבַּ֣ע הַיָּדֹ֡ת יִהְיֶ֣ה לָכֶם֩ לְזֶ֨רַע הַשָּׂדֶ֧ה וּֽלְאׇכְלְכֶ֛ם וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּבָתֵּיכֶ֖ם וְלֶאֱכֹ֥ל לְטַפְּכֶֽם׃
בזמן כתיבת המקרא אנשי מצרים עדיין שלמו חומש לפרעה.
וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֣הּ יוֹסֵ֡ף לְחֹק֩ עַד־הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה עַל־אַדְמַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְפַרְעֹ֖ה לַחֹ֑מֶשׁ רַ֞ק אַדְמַ֤ת הַכֹּֽהֲנִים֙ לְבַדָּ֔ם לֹ֥א הָיְתָ֖ה לְפַרְעֹֽה׃
הוכחת המכירה
בשביל להוכיח את המכירה יוסף העביר את אנשי מצרים מעיר לעיר והושיב אנשי עיר אחת בחברתה ולהפך, לזיכרון שאין להם עוד חלק בארץ.[3]
וְאֶ֨ת־הָעָ֔ם הֶעֱבִ֥יר אֹת֖וֹ לֶעָרִ֑ים מִקְצֵ֥ה גְבוּל־מִצְרַ֖יִם וְעַד־קָצֵֽהוּ׃
בתלמוד בבלי מסכת חולין[4] כתוב שיוסף עשה את זה כדי להסיר חרפה מאחיו, שלא יקראו להם גולים אפילו שגלו מארץ ישראל למצרים.
כיוצא בו (בראשית מז, כא) ואת העם העביר אותו לערים מאי נפקא מינה דלא ליקרו לאחיו גלוותא:
הערות שולים
