נישואי יעקב עם רחל ולאה
נישואי יעקב עם רחל ולאה הם אירועים הכתובים בספר בראשית, בפרשת ויצא, פרק כ"ט. האירועים אירעו בעיר חרן שבארם נהריים בעת בריחתו של יעקב מעשו אחיו.
רקע
לאחר שיעקב לקח את הברכות שיצחק ביקש לברך את עשו, עשו שוטם את אחיו ומתכנן להרוג אותו לאחר שיצחק ימות[1]. רבקה יודעת מתכניותיו של עשו, ואומרת ליעקב לברוח לחרן אל לבן אחיה עד שעשו ישכח את מעשיו של יעקב. כדי לתרץ את עזיבת יעקב את הבית, אומרת רבקה ליצחק שהיא לא רוצה שיעקב יתחתן עם בנות חת. יצחק קורא ליעקב ומצווה עליו לא לקחת אישה מבנות כנען, אלא ללכת אל פדן ארם אל לבן אחי רבקה ולקחת לו לאישה את אחת מבנותיו[2].
השתלשלות האירועים
יעקב הולך לפדן ארם כדי לשאת את אחת מבנותיו של לבן לאישה. כשהוא מגיע לקרבת חרן הוא רואה שלושה רועי צאן מחכים ליד באר שאבן גדולה מכסה אותה. יעקב שואל אותם מאין הם מגיעים והם עונים לו שהם מחרן. יעקב שואל אותם אם הם מכירים את לבן בן נחור והאם שלום לו, והרועים מאשרים שהם מכירים אותו וששלום לו. יעקב שואל אותם למה אינם משקים את הצאן והולכים להמשיך לרעות אותו, הרועים משיבים שהאבן הסותמת על הבאר כבדה מדי והם צריכים לחכות לכל הרועים שיבואו כדי לגלגל את האבן מעל הבאר. בזמן שיעקב מדבר עם הרועים מגיעה רחל בתו של לבן עם הצאן של אביה. ברגע שיעקב רואה את רחל עם הצאן הוא ניגש לבאר, גולל לבדו את האבן מעל פי הבאר ומשקה את צאנו של לבן. לאחר מכן הוא מנשק את רחל ובוכה[3], ומספר לה שהוא בנה של רבקה. רחל רצה ומספרת ללבן אביה[4] שיעקב הגיע ולבן רץ ליעקב ומחבק[5] ומנשק אותו[6].
יעקב גר אצל לבן במשך חודש ורועה את צאנו. לאחר חודש לבן שואל את יעקב מהי המשכורת שהוא רוצה בעבור עבודתו, ויעקב משיב ללבן שהוא רוצה להתחתן עם רחל בתו הקטנה והוא מוכן לעבוד בשבילו במשך 7 שנים על מנת שלבן ירשה לו להתחתן איתה. לבן מסכים מיד בשמחה ויעקב עובד בשביל לבן 7 שנים. לאחר 7 השנים יעקב פונה ללבן ומבקש ממנו שיתן לו את רחל לאישה. לבן מסכים ופונה לעשות חתונה. בחתונה לבן מכניס את לאה במקום את רחל ויעקב מתחתן עם לאה. למחרת בבוקר יעקב מגלה שזאת לאה ולא רחל והוא פונה אל לבן בכעס, שהרי הוא עבד בשביל רחל. לבן מסביר שאצלם נהוג שמחתנים תחילה את הבכירה לפני הצעירה, ולכן אם הוא רוצה את רחל הוא יכול להתחתן איתה בעוד שבוע, אבל בתנאי שיעבוד בשבילה עוד שבע שנים. יעקב מסכים, ולאחר שבעת ימי המשתה הוא נושא את גם רחל לאישה וממשיך לעבוד בשביל לבן עוד שבע שנים.
אבני דרך מרכזיים
עיני לאה
חז"ל מספרים בגמרא[7], כי בני הדור היו אומרים "שני בנים יש לה לרבקה, שתי בנות יש לו ללבן, גדולה לגדול וקטנה לקטן." כלומר, לאה מלכתחילה הייתה אמורה להינשא לעשו. אך לאה מצידה ביכתה את גורלה זו לאחר שהתוודעה למעשיו של עשיו. מרוב בכייתה נשרו ריסי עיניה. בכך פירשו חז"ל את הפסוק: ”וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת”.
הגמרא דורשת ששבח הוא ללאה, שכך ביכתה את גורלה מפני נישואין עם כזה רשע, ולכן קיבלה את שכרה בלידת בניה: "ראה הקב"ה ששנואין מעשה עשו בפניה, ויפתח את רחמה", אמנם הדעת זקנים מסביר להפך שעיני לאה רכות ויפות כשל ילדה אבל של רחל לא היו יפות כי היתה בוכה שלא תיפול בחלקו של עשיו, כיון שידעה שהיא עקרה ולאחר עשר שנים יעקב יגרשה ועשיו יקח אותה[8]
רחל בתך הקטנה
רש"י מסביר שיעקב לא הסתפק בלהגיד "רחל". אלא אמר ”ברחל בתך הקטנה”, כיוון שיעקב ידע שלבן הוא רמאי. יעקב פחד שאם הוא יגיד "רחל", לבן יביא לו סתם רחל אחרת ולכן אמר לו "בתך"; אם הוא יגיד "רחל בתך" לבן יחליף את שמה של לאה לרחל ואת שמה של רחל ללאה, ולכן הוא אמר לו "הקטנה". ולמרות זאת כל זה לא הועיל לו ולבן הצליח לרמות אותו.
המילים "ברחל בתך הקטנה" הפכו לביטוי עברי המורה על אמירת דבר בצורה מפורשת, מפורטת, שאינו משתמע לשתי פנים וללא נתינת מקום לספק.
ערך מורחב – ברחל בתך הקטנה
מסירת הסימנים
חז"ל מתארים את התרחשות האירועים בליל הכלולות.
במדרש ספר הישר[9], מובא שלבן דאג לכך שתשתרר חשכה במקום ולא יוכל יעקב לדעת שזאת לאה ולא רחל. בני המקום אף לעגו לו בשיר חדש שלא הכיר והבליעו במילים "היללה היללה", כלומר: "היא לאה, היא לאה". רק כשזרחה השמש גילה יעקב שלא רחל היא כלתו אלא לאה.
רש"י מסביר שיעקב העלה השערה כזו בליבו, שלבן יערים עליו וימסור לו את לאה במקומה של רחל, ומסיבה זו מסר לרחל סימנים מסוימים שבהם יכיר שזו היא ולא אחותה[10][11]. רחל, שראתה שאביה לבן לוקח את לאה במקומה, לא רצתה שלאה תתבייש ולכן מסרה לה את אותם סימנים שיעקב מסר לה, וכשיעקב שאל את כלתו בלילה על הסימנים לאה מסרה לו אותם, ולא העלה על יעקב על דעתו שזוהי איננה רחל.
חכמי ישראל לאורך הדורות נהגו להביא את סיפור מסירת הסימנים על ידי רחל, כדוגמה נעלה ביותר להקרבה וויתור. במדרש[12] מובא שמעשה זה אף עולה במעלתו על פני עקדת יצחק ופעולותיהם של משה רבינו והאבות גם יחד.
- ערך מורחב – מסירת הסימנים על ידי רחל
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק מ"א
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוקים א'-ה'
- ^ רש"י בבראשית כט' יא' מסביר שהוא בכה כי ראה ברוח הקודש שרחל אינה עומדת להקבר עמו. בראשית רבה (ע' י"ב) מסביר שהסיבה שיעקב בכה היא כי לא היה בידו כסף ותכשיטים לתת לכלתו כי אליפז בנו של עשו לקח לו את הכל ילקוט שמעוני רמז קכד' אומר שחשדו בו על עריות ולכן בכה
- ^ כיון שאמה מתה ילקוט שמעוני רמז קכד'
- ^ רש"י מסביר שהוא חשב שיש עליו זהובים ולכן הוא חיבק אותו כדי שיוכל למשש אותו
- ^ כאשר ראה כי אין עליו זהובים סבר שאולי הביא מרגליות והן מוחבאות בפיו ולכן נישק אותו
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קכ"ג עמוד א'
- ^ דעת זקנים בראשית כט' יז'
- ^ ספר הישר, בראשית, ויצא ג
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ג עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קכ"ג עמוד א'
- ^ איכה רבתי, פתיחתא כ"ד
