עפר (אישיות מהתנ"ך)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עֵפֶר הוא אישיות מהתנ"ך, בנו השני של מדין ונכדם של אברהם וקטורה. לעפר היו ארבעה אחים: עיפה, חנך, אבידע ואלדעה.[1][2]

יש מספר אפשרויות לפירוש שמו של עפר. יש חוקרים הסוברים ששמו הוא מלשון המילה עפר, כלומר אדמה. לעומת זאת, יש חוקרים הסבורים שהמקור הוא מהפועל הערבי ע'פר, שפירושו להגן או לנטור.[3]

בתרגום לעברית מתרגום השבעים עפר נקרא עופר.[3]

הערות שוליים

Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0