רב שמואל בר אחיתאי
| ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מכלול התורה" של המכלול והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה! |  |
| מקום פעילות | בבל |
|---|---|
| תקופת פעילות | רביעי אמוראים |
| רבותיו | רב המנונא סבא (אמורא) |
| בני דורו | אביי ורבא, רבה בר שילא |
| אב | אחיתאי (חתאי) |
רב שמואל בר אחיתאי (חתאי[1]) היה אמורא בדור הרביעי לאמוראי בבל, תלמידו של רב המנונא סבא.
איזכורו
מוזכר בתלמוד בבלי פעמיים בלבד.
א. במסכת סוכה[2] נאמר כי רבי יוסי פוטר 'טועה בדבר מצוה'[3] מחטאת אף אם לבסוף לא נתקיימה מצוה[4]. הגמרא תמהה לפי כך מדוע חייב רבי יוסי כהן ששחט קרבן שאינו מבוקר בשבת משום שלא קיים מצוה ועבר על מלאכת שוחט. התירוץ נאמר על ידי רב שמואל בר חתאי בשם רב המנונא סבא בשם רב יצחק בר אשיאן בשם רב הונא בשם רב: ”שהביאו מלשכה שאינן מבוקרין”, ממילא הוא אינו טרוד בדבר מצוה משום שבהמות אלו אינן מיועדות לשחיטה ואינו טרוד להקריבן, ואמנם טרוד הוא להקריב קרבן תמיד בזמנו, אך לקחת מלשכה שאינם מבוקרים הוא 'קרוב למזיד'[5].
ב. במסכת גיטין[6] נחלקו רבי ורבי שמעון, לדעת רבי עבד ושפחה כנעניים יכולים להשתחרר בכסף והופכים לגרים לכל דבר, ואילו רבי שמעון סובר שאין שחרור זה מועיל כשטר שחרור. האמוראים נחלקו כמי נפסקה ההלכה, ו”אמר רב שמואל בר אחיתאי, אמר רב המנונא סבא, אמר רב יצחק בר אשיאן, אמר רב הונא, אמר רב המנונא: הלכה כרבי שמעון”.
בשאילתות דרב אחאי[7] הובאה מחלוקת התנאים רבי מאיר, רבי יהודה ורבי אליעזר לגבי איסור הוראה בשכרות, ודעת רבי אליעזר שרק השותה יין בדרך שמשכרת עובר על איסור זה, אך אם שתה בהפסקות או עירב מים ביין אינו עובר על האיסור. גם כאן מצוטט רב שמואל בר אחיתאי כמביא את פסק ההלכה ”אמר שמואל בר אחיתיי, אמר רב המנונא סבא, אמר רבי יצחק בר אשיין, אמר רב הונא, אמר רב: הלכה כרבי אליעזר”.
משפחתו
במסכת כריתות[8] מופיע האמורא "רב יהודה בר אחותאי". מרבי יחיאל היילפרין בספרו סדר הדורות נראה שהבין שזהו אחיו של רב שמואל בר אחיתאי[9]. אמנם, בכתבי יד אחרים של התלמוד בבלי[10] הנוסח במסכת כריתות הוא "רב שמואל בר אחיתאי"[11]. לפי אותם כתבי יד, נמצא ששמו של רב שמואל מופיע 3 פעמים בש"ס.
רבי יחיאל היילפרין מביא בספרו הופעה נוספת של "אחיתאי" - רבה בר אחיתאי. בנוסח וילנא לא נמצא רבה בר אחיתאי, אך במסכת כריתות[12] נמצא "רבה בר איתי", ולפי נוסח כתב יד אחד (מינכן 95) הוא "רבה בר אחיתו".
הערות שוליים
- ↑ בתלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ל"ט עמוד ב' הוא מוזכר רב שמואל בר אחיתאי ובתלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ב עמוד א' הוא מוזכר רב שמואל בר חתאי ובדק"ס (סוכה שם) תיקן על פי כתב יד רב שמואל בר איתאי וציין בהערה לתלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף י"ב עמוד ב' שנכתב שם רב שמואל בר אחיתאי (ולא נמצא שם, אך בתלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף י"ג עמוד ב' מוזכר רב יהודה בר אחותאי), וציין לשאילתות דרב אחאי בפרשת שמיני, ובגירסה שלפנינו נכתב שם (שאילתא פא) שמואל בר אחיתיי (בלא תואר רב). וכן ציין הדק"ס לכת"י ב' שבו נכתב רק רב שמואל.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ב עמוד א'.
- ↑ כגון מי שהוציא לולב לרשות הרבים בשבת על מנת לקיים מצות ארבעת המינים.
- ↑ כגון שאכל עולת עוף במקום חטאת עוף.
- ↑ רש"י שם.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ל"ט עמוד ב'.
- ↑ פרשת שמיני שאילתא פא.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף י"ג עמוד ב'
- ↑ סדר הדורות, תנאים ואמוראים אות א
- ↑ כתב יד מינכן 95, פרינצה 7, הספריה הבריטית 402, וטיקן 118–119
- ↑ כפי שניתן לראות באתר הכי גרסינן
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף כ"ד עמוד א'
קישורים חיצוניים
- רבי אהרן הימן, "שמואל", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמוד 1134, באתר היברובוקס