עוקבן בר נחמיה ריש גלותא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עוקבן בר נחמיה ריש גלותא
כינוי נתן דצוציתא
השתייכות מהאמוראי בבל בדור השלישי
תחומי עיסוק ראש הגולה בבל בדור השלישי של האמוראים
רבותיו שמואל
בני דורו רב יוסף; רבה
אב רב נחמיה ריש גלותא

עוקבן בר נחמיה ריש גלותא, היה ראש הגולה בבבל ואמורא בתקופת הדור השלישי של האמוראים. הוזכר בתלמוד כבעל תשובה בולט. יש המזהים אותו עם נתן דצוציתא או עם מר עוקבא.

ביוגרפיה

לפי המופיע בסדר עולם זוטא[1] היה בנו של רב נחמיה ריש גלותא, שכיהן לפניו בתפקיד.

היה תלמידו של שמואל, ולימד את רבה מתורת שמואל[2]. היה בעל תשובה, ורב יוסף העיד עליו שהוא אחד מגדולי בעלי התשובה שבכל הדורות ואף סיפר שראה בחלום שהתקבלה תשובתו[3]. במקורות[4] מופיע סיפור התשובה שלו: הוא נתן עיניו באשת איש אחת, וחלה בלבו בשל אהבתו אותה, ולמרות קביעת הרופאים, שאין לו רפואה אלא בכך שיממש את רצונו, אסרו חכמים עליו כל מגע עמה. כעבור תקופה הצטרכה האשה ללוות ממנו בכדי לכסות חובות בעלה ולשחררו מכלאו, ומתוך דוחקה פנתה אליו, על אף שידעה על סיבת חוליו. כשבאה לפניו תיארה את גודל השעה בה הוא יכול לרכוש שכר בעולם הבא לנצח, אם יתגבר על יצרו. ואכן, הוא כבש את יצרו, נתן לה את הסכום שביקשה, והבריא. מאז האירו פניו באור גדול.

זיהויו

רב יוסף אמר על עוקבן בר נחמיה ריש גלותא, שהוא הוא נתן דצוציתא. אך זיהוי כזה מעלה קשיים, לפי המקורות[5] המראים כי נתן דצוציתא חי בזמן רבי עקיבא. לכן הניח בעל סדר הדורות[6], ובעקבותיו מפרשים רבים[7], שרב יוסף לא נתכוון לזהות אותם כאדם אחד, אלא לומר שעוקבן בר נחמיה עמד בפני ניסיון דומה לשל נתן דצוציתא, ועל שניהם זרח אור גדול. הבן איש חי[8] מוסיף, שייתכן ולאחר המאורע אכן כינו גם את עוקבן בר נחמיה "נתן דצוציתא" על שם נתן דצוציתא הראשון. הרב אהרן היימן[9] מעלה אפשרות שהם סב ונכד בשם זהה.

כמו כן, רש"י[4] כותב בשם 'ספר הגדה' שהוא מר עוקבא. אך הרב הימן כותב בשל הזיהוי האנכרוניסטי שלכאורה נפלה טעות בספר הגדה ואת הגירסא ויש לגרוס "עוקבן" במקום "עוקבא".

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ היו שני ריש גלותא בשם עוקבן אחד בתקופה יותר מוקדמת. ראו: המקור כאן: גרוסברג, מנשה, סדר עולם זוטא והסבר כאן: גרוסברג, מנשה, סדר עולם זוטא.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף נ"ה עמוד א'.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ו עמוד ב'.
  4. ^ 4.0 4.1 רש"י, מסכת סנהדרין, דף ל"א עמוד ב', ד"ה לדזיו ליה כבר בתיה שם מספר זאת רש"י על מר עוקבא, אך החוקרים הניחו שמדובר על עוקבן בר נחמיה. עוד חוקרים הביאו את אותו סיפור על עוקבן בר נחמיה עיין לקמן.
  5. ^ רבינו ניסים מקירואן, חיבור יפה מהישועה, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ל, פרק עשרים ושבעה, עמ' עג-פו.
  6. ^ חלק ב' תנאים ואמוראים, אות נ', ערך נתן דצוציתא.
  7. ^ ביניהם אלו המובאים לקמן הבן איש חי ורבי אהרן הימן. ראו גם: אינציקלופדיה לתארי כבוד בישראל ד; רבי שמאי גינזבורג, אמרי שמאי, על מסכת שבת, דף נו עמוד ב.; הרב ישעיהו זלוטניק, ר' נתן דצוציתא, מזרח ומערב, תמוז תר"ץ, כרך חמישי, חוברת ד כב, עמ' 225-232, באתר אוצר החכמה; זאב יעבץ, תולדות ישראל, חלק ט, ירושלים תרצ"ח עמוד 240; ועוד רבים
  8. ^ בן יהוידע, על מסכת סנהדרין, דף לא עמוד ב.
  9. ^ תולדות תנאים ואמוראים - חלק ג ערך נתן דצוציתא.