מר זוטרא בריה דרב נחמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מר זוטרא בריה דרב נחמן
השתייכות הדור הרביעי לאמוראי בבל
רבותיו רב נחמן
בני דורו רבא, רב ספרא ורב הונא בר חיננא.
אב רב נחמן
אם ילתא

מר זוטרא בריה דרב נחמן היה אמורא בדור הרביעי לאמוראי בבל. תלמידו של אביו -רב נחמן.

ביוגרפיה

היה בנו של רב נחמן וילתא אשתו, שכל בניהם היו מפורסמים כתלמידי חכמים בזמן האמוראים.

בתלמוד מסופר שפעם שהלך בדרך המוביל למחוזא שם גר אז רבא. באמצע הדרך, פגש את רבא ורב ספרא הולכים בכיוון הנגדי לקראתו, וחשב שבאו לכבודו, ושאלם 'למה להו לרבנן לטרוח כולי האי?', ענה לו רב ספרא, לא ידענו שאתה בא, אך אם ידענו היינו מטריחים עצמנו יותר[1].

בתלמוד משמע שהיה אמיד, כמסופר[2] שהוא בנה ארמון מחוץ לתחום שבת, ובשל כך לא רצו רב ספרא ורב הונא בר חיננא להכנס לשם בשבת.

תורתו

מוזכר רבות בש"ס[3], כשהוא דן בהלכה עם אמוראים בני דורו, ביניהם רבא, רבינא ורב יהודה[4].

ממשנתו:

  • אמר 'מר זוטרא בריה דרב נחמן' "תן חיים לנערותיך" מכאן למדה תורה דרך ארץ שלא ילמד אדם את בנו בבשר ויין[5].
  • מנהגו היה לומר לפני שנתו "שרי ליה לכל מאן דצערן"[6].
  • אשה הבאה לתבוע את דמי הכתובה, ומקבלת קרקע כתשלום, תקבל קרקע בינונית[7].
  • כוס שיש בו קשיות, מותר לישראל ולנכרי לשתות בו ביחד - כל אחד מקש אחד, ואין בו האיסור של יין נסך, אלא אם כן פסק הגוי מלשתות בעוד היהודי עדיין שותה, משום שבמקרה זה חוזר המשקה שבקשית ומתערב בכוס[8].

רב אחא בריה דרב נחמן

  • בתלמוד מוזכר בשמו הלכה, שאל אף שאסור לתלמיד חכם לילך עם נעלים מטולאים. אם זה טלאי על גבי טלאי, או בסולית הנעל, וכן אם הולך עם זה בבית, או בחורף - בימות הגשם, מותר ללכת עם טלאי על הנעליים[9]. ואל אף שיש גורסים שהלכה זו נאמר במקום אחר על ידי אמורא בשם 'רב אחא בריה דרב נחמן' - שחוץ מהלכה זו לא נזכר עוד בכל התלמוד, יתכן שלא היה אמורא בשם רב אחא בריה דרב נחמן כלל[10], וההלכה נאמרה רק על ידי מר זוטרא.

לקריאה נוספת


הערות שוליים