יש פוסקים שמתירים להשתמש בחשמל בשבת כיון שמיוצר ממילא לצורכי פיקוח נפש כמו אספקת חשמל לבתי חולים לצורך מכשירים רפואיים והם אף מתירים להשתמש בחשמל במקום שאספקת החשמל תוקנה בשבת כיוון שיכול ליות שתוקן לצורך אמנם במקום שידוע שוודאי החשמל לא תוקן לצורך פיקוח נפש גם הם מודים שאסור להשתמש בחשמל כך שזה כן יחודי
א. הטעם שמותר להשתמש בחשמל בשבת שכתבתי למעלה שלאורם נלך כתב שאין בזה פיקוח נפש ב. שיש אחד מגדולי הפוסקים שסובר את הטעם הנ''ל אז שלא יכתוב משהו כאילו לכו''ע מי שמשתמש בחשמל בשבת הוא מחלל שבת במזיד.
הרב נובירט לא יכול לחלוק על גדולי הפוסקים גדולי הדורות.
ושוב הטעם הזה כיום במציאות לא קיים
אפילו מורו ורבו מרן הגרש"ז אוירבך שיותר הקל בזה כותב מפורש שאם חברת החשמל יהיה מיהודים אז ודאי מכוער הדבר להשתמש בזה
וא"כ כל גדולי הדור עומדים ואוסרים את זה אז מה השאלה
ואפילו אם נמצא רב שהתיר בעבר הרי המצב החמיר פי כמה ובמציאות כיום יש משאיות שפועלות בשבת להביא נפט בגלל יהודים חרדים שלוקחים חשמל
ואין לך חילול ה' גדול מזה יושב יהודי עם בגדי שבת ואוכל סעודת שבת קודש ושר כל השומר שבת כדת מחללו וכו' יה אכסוף וכו', ובאותו רגע יושב יהודי ומחלל שבת בגלל ומדליק האור של החדר
שוב אין לשניכם סמכות להכריע מה ההלכה כל עוד לא הגעתם לקרסוליים של הרב נויבירט (רק אציין שאני משתמש בגנרטור אבל אם יש משהו מגדולי הפוסקים שסובר שמותר להשתמש בחשמל בשבת א''א לבטל את דעתו)
רוב שנותיו סדר לימודו היה בגפו, אך במהלך השנים למד עם מספר חברותות, בהם רבי אלעזר צדוק טורצ'ין (עמו הוציא את ספרו שונה הלכות), הרב חיים ישראל שפירא, הרב אברהם גולדשמידט ורבי גדליה נדל. איתם למד הרב קניבסקי את התלמוד הבבלי והירושלמי.
חסר כאן חברותא, רבי בערל וינטרויב זצ"ל הוא למד הכי הרבה עם הגר"ח זצ"ל ואיתו הוציא את הספרים הנודעים דרך אמונה
הוספתי קבלה בתחומי עיסוק והכנסתי גם לקטגוריה "מקובלים ישראלים", האם אפשר להגיד שהוא גם מקובל, הרב עובדיה למשל היה בעל ידיעות בקבלה אבל הוא לא נקרא מקובל
ספר הזוהר זה חלק מהלימוד שלו של "כל התורה", ולסבר את אוזנך ששיטות שמתנגדות לקבלה כלל ועיקר (להבדיל משיטתו של הרב עובדיה למשל, שסבר שצריך להגביל את לימודי הקבלה והזוהר אך לא אסר על לימודם) הפכו עם הזמן לשיטות כפרניות (הרפורמים, הקונסטרטיבים, הדרדעים בתימן)
ציטוט מספר החובות (עמ' טו-טז) של נכדו של מרן שר התורה - ר' גדליה הוניגסברג שליט"א.
"הסתרת לימוד הזוהר כאמור לעיל נוהג רבינו שאת לימוד הזוהר היומי מסתיר מעיני בני אדם ולפיכך לומד חכמה זו באישון לילה עובדא הוה פעם בחול המועד סוכות שיצא רבינו מהסוכה ונכנס לחדר הפנימי ואמר שצריך ללמוד כאן משהו וראיתי שלמד בספר יהושע ואח"כ הסתגר בחדרו ולמד בזוהר פרשת תרומה והיה שם סימניה כבכל ספרי חובותיו כיון שגם זה חלק מלימוד החובות
בשנים עברו למד רבינו ספרי קבלה וסיימם כל שנה ביניהם ספר פרי עץ חיים' לר' חיים ויטאל זצ"ל וכידוע גם מרן החזו"א זצ"ל היה לומד בספר פרי עץ חיים' וספרי הלשם' ושמעתי מרבינו שעבר על כל ספרי הלשם' והוסיף שזה ספר מאד מעניין שיש בו את כללי הקבלה וכשרבינו התחיל פעם פרק שני של חגיגה אין דורשין' אמר היום אני לומד קבלה"
עדיין אני חושב שקצת מוגזם להגדיר את רבי חיים כמקובל, הוא לומד את זה מדין מצוות תלמוד תורה לא מדין השגה ודבקות כמו הסגנון של רוב המקובלים.
בנוגע לרב קוק אם הכוונה היא להגאון רא"י קוק זצ"ל נ"ל שכן מתאים להגדיר אותו כמקובל הספרים שלו הם באמת פילוסופיה והגות, אבל בנויים מאוד על קבלה, כל הגישה שלו היא גישה קבלית (עם מלא חידושים עצומים שלו).
ואני ממש לא אומר כך, לדעתי, ודאי שהקבלה היא חלק מהתורה, וחובה להאמין בה כחלק מהתורה שבע"פ, אבל מכאן ועד לומר שההודעה הזאת לא מקובלת, הדרך רחוקה, וכן להגדיר אותי כאפיקורוס [אם זה מה שבאת לומר, לא הסתכלתי], גם זה די תלוש, ואני סבור שהריב"ש היה בכל זאת קצת יותר מכל מיני שמשים ורפואות.
נו באמת, 'מצטט מי שהשווה', מעניין שאני לא מצטט את המישהו הזה, זה באמת מעלה גיחוך, אבל בכל זאת, הוא ממש לא רווה נחת מזה, וחוץ מזה על מה אתה מדבר???????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????
ובקשר לדבריך, זה ממש לא נכון, ואני קראתי את כולה, ואני ממש לא מתנגד לקבלה, ואני עצמי מתכנן ללמוד כאשר אגיע למדרגה, אך הריב"ש במפורש כותב שלא ללמוד וכדו', ואם אתה סבור שהוא לא אומר זאת כדאי שתערוך את ערך הריב"ש במכלול, כי שמא כן מציגים את דברי הריב"ש כהתנגדות לקבלה.
לא ידוע לי על שום רב שהוא שמתנגד לקבלה, הקבלה היא חלק בלתי נפרד מתורת משה השאלה היא מי מתי ואיך ואין שום סיבה שהגר''ח שהתעסק בכל חלקי התורה ימנע מלימוד הקבלה (וכמפורסם וידוע לכל שהוא התעסק בכך) וכמובן שילמד בהצנע כמו שנהגו כל לומדי הקבלה בכל הדורות (וגם רשב''י למד עם תלמידיו בהצנע כמבואר בספר אדרא זוטא). אך מכאן ועד לכנותו 'מקובל' לענ''ד זו הטעייה בהבנת המונח מקובל.
ההמשך הוא ששאלוהו הלא היה מספיק לכתוב פעם אחת שיש לשנות את שם המשפחה, ובהקשה אחת במחשב היו מחליפים הכל. על כך ענה הגר"ח (ואני מצטט מתוך הגליון הנ"ל):
גם אם הייתי יודע שאפשר לעשות כך, ולתת הוראה אחת למחשב, והכל יהיה מתוקן, לא הייתי עושה כך, מפני שכל פעם שהמילה קנייבסקי בשני יו"דים הזדקרה לנגד עיניי, זה צרם לי, כיון שאין זו אמת, כי המילה צריכה להיכתב עם יו"ד אחת, ואיך אפשר לעבור על מילה שאינה-אמת, ולא להגיה?!
ללמדנו על מידת האמת המוחלטת שפיעמה בקרבו של מרן הגר"ח זצ"ל.
הבדיחה הזו כלל אינה מצחיקה, מספיק עם הויכוח על גבי הערך, בא נתדיין כאן בבקשה.
לדעתי בהחלט יש מקום לציין נכדים, בטח בולטים כמו יענקי שאף ראוי לערך בפני עצמו. עודף מידע לעולם אינו מזיק. אדרבה. שאר הנכדים בהחלט יכולים להתכבד ולהיכנס כמו שהכנסת אותם. אשריך...
אני חוזר שוב על דעתי אין שום מקום לאזכור של יענקי במשפחתו של הרב, ערכו של יענקי הוא לא היותו נכד הרב אלא היותו נאמן ביתו/שלוחו/מוציא ומביא או כל תואר אחר לתפקידו החשוב בציבוריות כיום,
יענקי הוא גם נכד של הרב
יכל להיות בהחלט כי את תפקידו של יענקי ימלא ר' שעיה אפשטיין או ר' משה סמוטני או ר' מנחם הבלין ואפילו הרב גדליה הוניגסברג
כך שההתעקשות הזו להכניס את יענקי כמשפחתו של הרב ואת אריה והשאר לא, היא קטנונית למדי ולא מתאימה לאתר ששואף להחליף את ויקיפדיה
שוב אנחנו נופלים בכל מיני סמנטיקות פוליטיות פנים חרדיות
יש חלוקה בולטת בין יענקי לשאר הנכדים, אם כי שגם בין הנכדים יש חלוקה יש נכדים מפורסמים אבל לא ברמת חשיבות של ערך כמו אריה קנייבסקי וכדו', שאר הנכדים אינם בעלי חשיבות לא באזכור ולא בערך.
ראש כולל חזו"א היה הגר"נ קרליץ. אבל זה נכון שלר' חיים היה מעמד מיוחד בכולל. כבנו של ראש הכולל הקודם וכתלמיד חכם מפורסם בפני עצמו, אבל בתואר ראש הכולל החזיק הגרנ"ק עד יומו האחרון.
אגב, כאחד שהסתובב שמה, זה תואר די חלול. אין לראש הכולל אחריות לכספים ולקבלת אברכים ולא תמיד הוא מוסר שיעורים.
'ראש כולל' חזו"א היה ר' נסים, ירש את התפקיד מאביו, וזה עבר אחריו בירושה למשפחתו.
עם זאת שאר תלמידי החזון איש שלמדו שם כונו 'מראשי כולל חזו"א' כמו גם ר' משה דויטש ור' יודל שפירא.
רבי יוסף אני לא מבין מאיפה אתה מביא את כל העובדות האלו, הרב הרשמי של לדרמן היה ר' יודל שפירא. גם כך גם לגבי כולל חזו"א ר' חיים קנייבסקי מעולם לא כיהן בו כראש כולל - אפילו לא כתואר.
ר' חיים למיטב ידעתי כבן העיר בני ברק מעולם לא היה ראש כולל בכולל חזו"א, יענקי צאצא מפורסם ולכן ראוי לאזכור, גם אם היה עובד בעבודה מפורסמת אחרת, בהתאם לזאת גם אריה ראוי לאזכור. אין ה"נ
יוסף הגדרת מצוין, דוד שפירא אבן צרייך להתווסף שייקה הוא לא צאצא צריך לדון עליו בנפרד, מוטי פאלי מצד אחד הוא נכד מפורסם מצד שני הוא לא נכד הוא נשוי לנכדה.
בדקתי כעת גם אצל הרב אלישיב ואריה אלישיב לא מוזכר שם. בקיצור מנהג המקום שלא מזכירים את המשבקים גם כאשר מדובר בצאצאים, לענ"ד זה בכלל לא נתון להצבעה אחרי שיש מנהג המקום ברור כל כך.
הדוגמא שעמוס הביא לא קשורה כי לא מדובר במשהו עם מאפיינים דומים.
אני חושב שהסיבה שהנכדים לא מוזכרים בערכים באופן כללי הוא ירושה מויקיפדיה שמגיעה בגלל שבויקיפדיה רבנים כמעט לא מוכרים כמנהיגי ציבור בגלל הפרופיל הציבורי הנמוך שלהם, אבל אם נדון לגופה של שאלה עלינו לכתוב את שמותיהם של כל בעלי הכוח וההשפעה בחצר, אם כי בהחלט לא מוכרחים לתת לזה במה נרחבת, אפשר להסתפק בשורה והפניה או בציטוט ומקור, לא צריך להרחיב בזה בערך כמו שבערך של ראש הממשלה לא ראיתי שמוזכרים גדולי יועציו.
מה פתאום, אני חושב שאם רואים נוהג שחוזר על עצמו כחוט השני אז הוא המשקף את הגישה המאוזנת. ולא נשנה אותו בגלל קפריזה של מישהו שמאד חשוב לו שמישהו יופיע בכמה שיותר מקומות.
זה כמו אותו אחד שניסה לשייף את הרגל, בשביל להתאים אותה לנעל הקטנה.
אני מתנגד נחרצות לשיטת הבחירות כאן, אין שום סדר רק אנרכיה. אפי' אין פתקי הצבעה נורמליים.
שים לב, שאתה מסכם את הדיון כאילו יש החלטה שצריך להכניס אותו לערך, אבל מדובר בטעות מוחלטת.
עד עכשיו היו כאן רק שניים שתמכו בגישה שלך, איציק 1 ומהללו, עמוס חדד חזר בו, איש הנחמה, אבי הגאון, יוסף בכור ואני הקטן היינו נגד.
רק שיטת הבחירות האנרכיסטית כאן (שצריך לנבור בתוך עשרות תגובות ולהבין את כוונתם), מאפשרת לך לחשוב כך, ושיהיה מאד קשה לראות שאתה פשוט טועה לחלוטין.
יש אפשרות לקיים הצבעה נורמלית לחלוטין אם מוסיפים תבניות של בעד ונגד ואז סופרים את פתקי ההצבעה. בדרך כלל עדיף לחכות עם ההצבעה עד סיום הדיון, אם אתה רוצה להתחיל את ההצבעה - קדימה...
הסברתי את הסיבה לדעתי שצריך להפר את הנוהל - הנוהל הוא ירושה מויקיפדיה. ובויקיפדיה הרבנים לא מוכרים כמנהיגי ציבור משלל סיבות תקשורתיות שאכמ"ל, זה מערער קשות את הכוח של הנוהג. אם כי יתכן שהמכלולאים פה יחשבו שזה אכןנוהל צודק, נראה לפי התגובות
מכיון שהנאמנות שלי לדעתם של גדולי ישראל נובעת מההבנה שדעתם אינה מושפעת בכי הוא זה מזהותו של ה'מוציא ומביא', אי לכך אין לנתון הזה שום חשיבות אנציקלופידת, ואני חושב שלהכניס אותם לערך משוה להם חשיבות של בעלי 'השפעה' על גדולי ישראל. ולכן אני נגד.
קפץ לי... אבל אני לא בטוח שאם אני יודע שדעתם לא מושפעת מזהותו של המוציא ומביא זה אומר שהוא איש חסר השפעה על קביעת סדר היום. אין בעולם כולו שום מנהיג שלא נעזר ביועצים ועוזרים ובכל זאת הוא נשאר מנהיג בעל ערך ושיעור קומה אבסולוטי.
חוץ מזה צריך לקבוע זמן סיום להצבעה, מה דעתך על 48 שעות מעכשיו?
איש יקר, הייתי מציע לך להתייעץ עם הותיקים לפני שאתה קובע מה מחוצף ומה לא. אולי תמצא הגיון בתשובתם, ואולי גם יש סיכוי קטנטן שכל מי שהיה פה לפניך (והיו הרבה) לא טועים, ורק אתה צודק.
אתה יודע באיזה קלות אני יכול ליצור 100 משתמשים וכולם יצביעו בעמה שבא לי? זה נראה לך הגיוני? זאת אחת הסיבות המרכזיות שיש מושג של זכות הצבעה.
סיבה חשובה נוספת היא משותפת להרבה מקומות בעולם, כמו בהצבעה בבחירות לדוג'. מי שאינו נמצא במדינה זמן מסויים - מאבד את זכות ההצבעה, כי המדינה מעוניינת לדעת מה אומרים תושביה הפעילים, ולא כל מי שאי פעם היה "תושב" ברמה כזו או אחרת. כנ"ל מי שרשום במכלול ולא עורך אפילו 2 עריכות ביום בממוצע - המכלול לא מעוניין בדעתו, אלא בדעתם של הפעילים.
א. לא קבעתי אלא הבעתי עמדה. ואם זה נשמע אחרת אני מתקן ומתנצל למפרע.
ב. ברור שצריך לחסום בובות קש ובוטים, אבל זה לא חייב להיות כולל גם חסימה של משתמשים חדשים.
ג. יתכן שבבחירות קובעים שמי שלא נמצא במדינה מאבד את זכות ההצבעה כי הוא לא חבר במדינה, אבל המכלול לא שייך למשתמשיו, למרות שהם הערך היקר ביותר שלו, המכלול שייך לציבור. וכל אחד מן הציבור שמביע את דעתו - דעתו אמורה להיחשב. אה, וכמובן שבווטים לא שיכים לשום ציבור עלי אדמות...
וככלל, (מן הסתם אני נוגע בדבר אבל עדיין,) אני חושב שצריך לשמר מכל משמר על כל משתמש חדש שמגיע למכלול, גם משתמש ישן מוטיאל ומקוה היו חדשים פעם ואם הם היה נדחה בהתחלה היינו מפסידים את כל העריכות המצוינות שלהם. ומי יודע כמה כמוהו הפסדנו בעבר. יש אלפי משתמשים רשומים ובערך מאה פעילים. וחבל ממש. כמה שיהיה פחות בריונות יהיו יותר משתמשים, יותר עריכות, ויותר דיוק וידע ציבורי.
אף אחד לא דוחה חדשים, חלילה. אבל כמו שחדשים לא יתמנו למנטרים ומפעילי מערכת ישר כשהם מגיעים, הם גם לא בעלי זכות בחירה בהתחלה.
עבודה קלה מאד ולא ארוכה תביא אותם להיות בעלי זכות בחירה.
המכלול אינו מעוניין שמי שאינו פעיל בעריכה במכלול יגיע ויביע דעתו בנושא מסויים, מכיון שהסיכויים גוברים לכך שהצבעתו תהיה לא אובייקטיבית. בכל פעם שתצוץ הצבעה בעד חסידות פלונית - מישהו ישרוק ויצוצו 20 מכלולאים שלא עורכים ויבואו להצביע דוקא פה (וזה רק אם היה לנו דרך לעלות על כל הבבק"שים).
שני תשובות בדבר, אם מישהו יביא 20 מיכלולאים נגד נושא פלוני כי ההצבעה תהיה פוליטית - אז מישהו אחר יביא 60 מיכלולאים אחרים מהסיבות הפוליטיות ההפוכות.
ועל הבבק"שים: 30 יום ומאה עריכות הם הרבה יותר מזיהוי של בבק"ש, אפשר לבקש אפילו עריכה אחת אם היא באורך מכובד ולא תיקון קישור, אפשר לקצר את הזמן לשבוע אפשר המון דברים. ההבדל בין מיכלולאי שערך מאה עריכות לאחד שלא הוא מעיקר ההבדל בין בעל ניסיון לזה שאינו ולטעמי הקובעים אמורים להיות חסרי ניסיון בהגדרה כי המכלול שייך לציבור ואם זה דעת הגולש הממוצע - מהאכפת לי שהוא עוד לא טבע בים של אינצלוקופדיות?
העיקרון צריך חהיות ההתאמה הציבורית אפילו יותר מההתאמה האינצלוקופדית. הציבור לא מפגר.
זה בדיוק מה שאיננו רוצים. שנצטרך לקרוא לכל השכונה כדי להביע דעתם. רצוננו לשמוע דעה ממי שפעיל, הרבה פעמים הנסיון האנציקלופדי גם משפיע על הדעה, לדוג' איך מקובל במקומות אחרים במכלול וכו'.
מי יתחיל לבדוק כל עריכה אם היא באורך ולעניין?
בקיצור, אינני מכיר מקומות שיש בהם הצבעה בלי כללים גורפים שמן הסתם יש להם גם הרבה חסרונות ועדיין אין פתרון אחר. למה בחוקי המדינה מצביעים מגיל 18 בלבד? המינה לא שייכת לגילאי 17? פשוט לא סומכים על דעתם שתהיה אישית שלהם (ולא מושפעת בעיקר מההורים/הסביבה) ולא סומכים על כושר השיפוט שלהם - כך נראה לי לפחות הטעמים. אין הבדל מהמכלול.
בקיצור אף שתיאורטית יש בהחלט חסרונות בשיטה הזו, פרקטית לא נראה לי שיש יותר טובות. ובכל מקרה - התכוונתי להציע לך לפתוח דיון על זה בהמכלול:אולם דיונים והציבור יחליט, אבל אתה צריך לערוך קצת במרחב הערכים כי עדיין אין לך זכות הצבעה.
" ניתנת רק למשתמש רשום בעל ותק של 30 ימי פעילות במכלול שערך 100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה (עריכות של דפי שיחה, שיחות תמונות, שיחות קטגוריות, שיחות תבניות, דפי מדיניות וכדומה אינן נספרות). כל קול שווה למשנהו, אלא אם כן ברור שמדובר בבובת קש או טרול. משתמש שהשתתף בהצבעה בעוד אינו בעל זכות הצבעה, הצבעתו תימחק באמצעות קו אופקי והודעה על כך תימסר לו בדף שיחתו (אפשר על ידי תבנית {{זכות הצבעה}}), כדי להבטיח שקיפות מלאה."
ויסביר לי מר מדוע זה לא הוגן ומחוצף ולא דמוקרטי למנוע מאריתראים להצביע לממשלת ישראל?
טעות שלי, אבל עדיין אני חושב שכל מי שהביע דעה ומכיר את העניין מספיק יכול להצביע. אם אתה חושב שמי שלא מכיר יצביע לחיוב דווקא או לשלילה דווקא, הרי שלדעתי דעותיהם יתחלקו במדויק לפי דעת הקהל ומשתמשים הותיקים באופן דמוקרטי להפליא...
ובשונה ממשלת ישראל, שהיא עסק פרטי של סקטור ספציפי, המכלול שייך לציבור בעצם הגדרתו כאנציקלופדיה שיתופית, ובשאלות כגון אלה הציבור אמור להכריע. ודעתי היא שמי שחושב שהקול שלו שווה יותר מהשני - יש בו משום החוצפה, כן.
אבל שיהיה ברור! אני לא בא לערער במשהו על הכללים הקיימים או להפר אותם, הבעתי את דעתי האישית. את זה מותר ממש לכל משתמש.... יום נעים!
מתוק, רגע אחד. ממשלת ישראל נבחרת על ידי הציבור בישראל. לכן הבוחרים הם ישראלים. מדיניות המכלול נבחרת על ידי המכלולאים. לכן הבוחרים הם המכלולאים.
אבל הכי חשוב. אם אין כללים ואתה מעלה דיון האם מותר לקרוא לאבטיח - אורגנזה, וחמישים מכלולאים טוענים שאתה מפגר וממציא שטויות. ואתה תבוא ותפתח חמישים שמות משתמש חדשים להוכיח שאכן אבטיח ואורגנזה היינו הך. והרי לך רוב של 51 נגד 50.
הרב המכובד מאד! העובדה שהמיכלולאים בוחרים את מדיניות המכלול היא ברירת מחדל מחמת שאין עוד שיוכלו להצביע, מי שמצביע, בכל דמוקרטיה בעולם, הם האנשים שההחלטה משפיעה עליהם, זה ההגדרה של דמוקרטיה.
ובנוגע לאבטיח... אני חד משמעית חושב שצריך לסנן בובות קש, אבל ברור שאפשר לדרוש דברים צנועים יותר מוותק של שלושה חודשים.
הסיבה שהדרישה הזו קיימת היא לדעתי עוד ירושה מקולקלת מויקיפדיה, שמשתמשיה הם בעלי גישה לאיטרנט מגיל אפס ולויקיפדיה מגיל שלושה חודשים, לא ששם זה בסדר, אבל עדיין...
וכללים חייבים סתם כך - השאלה היא רק איזה כללים, וכמה רחבים הם צריכים להיות.
בניגוד לבחירות דמוקרטיות ששם הבחירות אמורות לשקף את 'רצון העם' נטו, אי לכך טבעי שרק ל'עם' תהיה זכות הצבעה.
אנציקלופדיה אמורה לשקף את ה'אמת' ולכן אין שום חשיבות עודפת בכלל לדעתם של המכלולאים יותר מאשר מי שאיננו רשום בכלל במכלול.
אכן, ישנה בעיה שחייבים קריטריונים שימנעו מבבקשי"ם להטות את ההצבעה, אבל במצב הנוכחי של הפסיפס של המכלולאים, הקריטריונים לא מושלמים בכלל ובודאי לא מייצגים את ה'אמת'.
הרעיון העקרוני של אינצלוקופדיה שיתופית היא שהאמת נקבעת לפי עמדת ציבור, ואם כל אחד יכול לתקן - מזה תצא האמת. מה גם שהדרות האמת הם כל כך גבוהות קשות ונשגבות שכל האפשרות ליצור איזושהי אמת היא על בסיס הרוב, ולמשל: מהיכן לנו שאבטיח הוא לא אורגנזה? או משהו כזה, כל מה שקוראים לו אבטיח היא רק בשל הנוהל הציבורי, יש רק אמת אחת בעולם שנקבעה בערכים מוחלטים ום אתה מחפש אותה - לך לבית המדרש הסמוך. לדעתי.
נגד ההזכרה. לא מוסיף לקורא הערך שום דבר. גם בפרספקטיבה רחבה עוד 50 שנה אף אחד לא יתעניין בו ובמורשתו.
לשם השוואה, להבדיל אא"ה, בערך על בנימין נתניהו, אין מידע על עוזריו הקרובים. בדקתי ואין אזכור של יונתן אוריך, הגם שהוא מפורסם מאוד ובעל ערך עצמאי. זאת מכיון שאזכורו לשם אזכור הוא חסר חשיבות בערכו של ביבי. רק אם הוא משפיע באופן ישיר על מאורע חשוב ביותר המוזכר בערך ניתן להזכירו, כגון אביחי מנדלבליט, המוזכר אגב הגשת כתבי האישום.
ובחזרה אל מרן שה"ת, אם יש מאורע חשוב שאחד מנכדיו הוא משפיע ישיר עליו, אז יש צורך באזכורו אגב האירוע. אך בטח שלא ברשימת צאצאיו.
כמו כן יש להעביר החלטה רוחבית למחוק אזכורי נכדים ונינים בערכים הבודדים שהם כן הושתלו.
בפיסקת הצאצאים אין מקום לאזכור הנכדים. כי אין לדבר סוף.
נניח ואני צאצאו, אני נהיה רב שכונה, פותחים עלי ערך, והופ... צריך להכניס אותי לערכו של הסבא... כולם צריכים לדעת שהגאון הגדול רבי ספרא שליט"א הוא נכדו של מרן שה"ת... (בציניות כמובן).
לכן כנכד הוא לא זכאי להיכנס לערך. אולי כגבאי בעל השפעה הוא כן זכאי לאזכור.
לקביעת העניין הייתי בוחן אם מזכירי הרבי מליובאויטש הוזכרו בערכו. למי שלא יודע, הם אנשים משפיעים ביותר, בעלי ערך בהמכלול, אך לא הוזכרו בערכו. השפעתו של רבי יהודה לייב גרונר הינה זהה לשל יענקי קנייבסקי.
הסיבה שהמזכירים לא נמצאים בערכו של הרבי מליובאוויטש היא כי אין שום מקום מתאים לאזכורם בערך.
אין מקום לשורה כמו "הרב יהודה לייב גרונר היה מזכירו האישי של הרבי בין השנים .. - .." וכן אין מקום לשורה "נכדו יעקב קנייבסקי הוא האחראי על קבלת הקהל ועל ההכרעות הפוליטיות המובאות לשולחנו".
במחילה, אבל רואים שלא קראת את הדיון מתחילתו ועד סופו, נערך פה דיון מקצועי האם הוא ראוי להכלל בפסקת הצאצאים, וע"ז נשאלת השאלה הוא לא נכד מפורסם שראוי לאזכור?
חס ושלום! אני מוחה על כבוד התורה.
אני לא מתעלם מההשפעה שיש לו, אבל זה בדיוק כמו ההשפעה שהיה לאריה אלישיב על הרב אלישיב, לאסחייק על הרב שך, לפרטוב על ר' שמואל וולשייקה על ר' נסים.
חס ושלום! אני מוחה על כבוד התורה.
אני לא מתעלם מההשפעה שיש לו, אבל זה בדיוק כמו ההשפעה שהיה לאריה אלישיב על הרב אלישיב, לאסחייק על הרב שך, לפרטוב על ר' שמואל וולשייקה על ר' נסים.
איני יודע מה נאמר על מי, ומה הקשר לדיון זה. מי שחי חי אצילות אכן הסבירות גבוהה שהוא אינו מעורה בנעשה בעולם העשייה.
אך אם תרצה אשיב לך בציטוט אחר של החזו"א מפורסם יותר: 'כי הידיעה של חכמי הדור לבם ומדתם הן הן גופי תורה'. ישנם שמעורים בנעשה סביבם וישנם שלא, וזהו חלק מ'ידיעת חכמי הדור'.
המכתב המדובר נכתב לאחר תקלה שהייתה לחזו"א שחשד באחד הרבנים שנוטה לפשרנים, וכתב שאין בזה איסור לה"ר. לשון המכתב ברורה שע"ז כוונתו, אלא שהצליחו לשרש את הטעות הזו כאילו הוא מדבר על הגיוגרפיות. עי' פאר הדור ח"א עמ' ש"ח.
לא יודע מה אתה שח, כוונתו של החזון איש שכמו שמותר לברר אודות רופא טיבו ואיכותו ואין בזה לשה"ר, כך בדיוק ק"ו בן בנו של ק"ו שמצוה וחובה לברר על חכמי הדור. הענין כולל כל פרט שחשוב לדעת בשביל לקבל את פסיקותיו והדרכותיו. ברור שהימצאותו או לא בנעשה בעולם הוא פרט קריטי (שלא ישתמע ממני שום דבר לא נכון, גדולי הדור לא צריכים לשמוע כל הזמן רדיו בשביל לדעת מה קורה, הקב"ה נתן להם כלים לקלוט את המידע הדרוש להם במהירות כפי כח תורתם).
לא התכוונתי לומר שיש לו את אותה השפעה אלא רק שהוא דומה להם יותר כי הוא: א. יועץ קבוע ולא משתנה. ב. בן משפחה ולא סתם שכר חרב. ג. יועץ לכל דבר ולא רק הודעות לתקשורת בזמני בחירות.
ואגב, אני לא מאלה שחושבים ששרה ויאיר מנהלים את העניינים בבלפור. בליכוד, ובכל המדינה.
לדעת המלעיזים עליו, הוא שואל בצורה שנוח לו, ומוציא מה שמתאים לו.
יועץ לגדול הדור??? מאיפה המצאת את ה'ג'וב' הזה?
ולהבדיל אא"ה בין הטמא לטהור, גם מי שלא חושב שהם מנהלים את המדינה, בטוחים שיש להם השפעה מרובה על ההחלטות. ושוב להבדיל אלף אלפי הבדלות אפי' בתור משל אסור להשתמש בזה.
יועץ, אגב, הוא לא בהכרח אחראי על ההחלטות אלא להביא שיקולים נוספים, צדדים לא מוכרים, ופרטי מידע לא ידועים. ובנוגע לזה, כיון שאין מנהיג בעולם שלא זקוק לעוזרים מהסוג הזה - אין בזה שום בושה, לדעתי.
האזכור של שרה ויאיר הוא בפרק חיים אישיים, אזכורם מוכרח.
כאן רוצים להכניס בפרק של רשימת ילדיו - כמה נכדים בולטים. שזה מוזר, כי אם כן יש להכניס נכדים ונינים בולטים בכל ערכי האישים.
גם אם רמת השפעתם של הנכדים השליכה בזמנו על נשוא הערך, אין להזכירם אלא בהקשר נחוץ לקריאת הערך.
זאת אומרת אם יהיה קטע של ביקורת על התנהלות בית מרן הגר"ח, בעד ונגד, יהיה מקום לאזכור של יענקי כמושא הביקורת. כל עוד אין קטע כזה, אין צורך להכניסו כפריט טריוויה ברשימת בניו.
מה ימצא קורא הערך בשורה זו מה שהוא לא קרא בכל הערך? הרי הוא לא חיפש מי הם נכדיו של מרן הגר"ח. הוא רצה לראות את משפחתו, והנה דחסת לו את נכדיו.
אני רואה שהמילה יועץ והדוגמא לא מדויקת, אבל התכוונתי לומר שכמו ששרה ויאיר יש להם משמעות מעבר להיותם אישתו ובניו אלא כאנשים שמשפיעים על קבלת ההחלטות. אבל אני רציתי לומר שכיון שיש לנכדים מסוימים השפעה על התנהלותו של נשוא הערך אז צריך להכניס אותם, לרב שטינמן היה אולי 1,200 צאצאים ומהם כמה ראשי ישיבות ור"מים ואני סבור שדוד שפירא קודם אפילו לחתניו הידועים כמו רבי זאב ברלין, כחלק מבעלי ההשפעה בבית.
אבל אני חושב ש"צריך להקדיש ליענקי פיסקה כמוציא ומביא ולא סתם כנכד." (כמו שכתבתי בתחילת הדף) והנידון הוא להזכיר נכדים מפורסמים בהקשר של המנהיגות של הרב ולא חסרי קשר, לא כן איש תם?
ואני חוזר על עמדתי שבראיה כמה עשרות שנים קדימה אין לזה שום ערך.
ואם בכל זאת חשוב לציין אז צריך לזכור שר' חיים לא נהיה גדול לפני חמש שנים, ובעזרת השם יאריך ימים על ממלכתו, וצריך לכתוב את כל שרשרת המשבק"ים, אל תשכח שהיתה תקופה שאריה היה בעל הבית שם וגם ליעקוש אין שום ביטוח, סה"כ אנחנו מסתכלים על כמה שנים בודדות מתוך ים החיים של ר' חיים, וחושבים שהעולם מתחיל ומסתיים כאן.
ומה זה יוסיף לקורא הערך? האם זהו פרט ביוגרפי? פרט אנציקלופדי? מה בכך שהוא נכדו?
גם רמת הפרסום הוא סובייקטיבי. אני כמעט בטוח שעוד 50 שנה הוא לא יהיה מפורסם, ואני כמעט בטוח שלרעק"א היה גם נכד שהיה מפורסם בזמנו, אך מכיון שפרסומו נבע מסבו, הפרסום שקע ביחד עם סבו. כך שבמימד היסטורי אין לזה ערך כלל.
אני חושב שדיינו בכך שקבענו במסמרות שכל הילדים של נשוא הערך ראויים לאזכור, ולא רק הבולטיםש בהם כמו בויקיפדיה.
מכאן להוסיף גם נכדים, ולאחר מכן נינים, ובני נינים עד סוף כל הדורות, נשמע לי מאוד מגוחך ומסרבל את קריאת הערך.
מה זה 'להסתפק' בבולטים יותר? מי אמור להסתפק? הקוראים?!
וכי למה הם יסתפקו? אם זה מידע מועיל ונחוץ לערך - אם אינם יכולים להסתפק בחלק מהמידע, ואם הוא לא כל כך נחוץ - זה פשוט מיותר.
זאת ועוד, כשיש הרבה - נצטרך לחלק את המפורסמים לכמה ליגות ולהזכיר רק את ליגה א'. ואם כן, הרי לא ייתכן שבמקרה של נכד יחיד מפורסם, אך מליגה ג', יאזכרו רק אותו; אך כשיש המון נכדים, מליגה ב', לא יאזכרו, כי יש גם ליגה א'.
חוסר ההיגיון טמון באי כיבוד הקורא. אם ההנחה שנחוץ לו לדעת גם את ליגה ג', שהרי מזכירים את ליגה ג' כשאין מפורסמים יותר, מדוע משמיטים את ליגה ג' כשיש ליגה א'?
עושה רושם שמי שאמור 'להסתפק' בבולטים יותר אלו בכלל העורכים! וזה - חמור מאוד...
לקורא נחוץ לדעת כל המפורסמים, אבל לקורא לא נעים לראות המון צאצאים, לכן הפשרה לדעתי, לטובת הקורא, היא לאזכר את המפורסמם יותר, אם יש הרבה. אבל בוא נתחיל בלאזכר כמה בודדים, שעל זה הדיון פה.
השאלה האם מותר לנו להשתמש במושג 'פרסום' במשוא פנים. על אנשים שיש להם מימד היסטורי - רק פירוט היסטורי, אנשים שחיים בתוכנו - פירוט מוגזם ואנטי היסטורי של פרסומים זולים וצהובים.
הרי ברור לנו כי המכלול אינו עיתון, ולא כל מה שמעניין וצהוב אמור לחדור את שורותיו. אלא רק מידע נחוץ המוסיף ידע על נשוא הערך.
כשהוסיפו את פירוט הילדים לביוגרפיה, לא התכוונו לייחס חשיבות לבנים, אלא לסגור גם את פינת נישואיו של נשוא הערך, שאם כי היא איננה מצדיקה ערך, אך כשישנו כזה חייבים לציין את דור ההמשך שהקים.
ולכן אוסיף כאן בטיעוניי כי לא ייתכן להכניס לתוך ערך על אישיות - פרטים שנותנים ידע על נשואי הפרטים ולא על נשוא הערך.
בדיוק זה מה שאתם עושים כשאתם מכניסים פירוט על נכדים. אתם אומרים לקורא: אתה יודע, המפורסם ההוא הוא נכדו של נשוא הערך. "כל הכבוד!" חושב לעצמו הקורא "בדיוק פרט זה היה חסר לי בביוגרפיה של נשוא הערך, שההוא הוא נכדו..."
אם רוצים להזכיר את יעקב קנייבסקי בכל זאת, ניתן להזכיר אותו בחצי שורה בפיסקא על אביו, בצורת "בניו, יעקב (יענקי) ואריה משמשים כנאמני בית סבם רבי חיים". כך זה מתקבל כפרט ביוגרפי, בהקשר של אביהם, ולא כפרט טריוויה סתמי.
הסיבה שזה נחשב כפריט טריווייה היא כי הוספת המידע אינה מוסיפה כלום לקורא שאינו בקי בפוליטיקה הפנימית, והוא רואה שורה נפרדת "נכדו הוא יענקי קנייבסקי, נאמן ביתו". הוא לא גילה כאן שום דבר מלבד העובדא שלנכדו קוראים יענקי...
מילא אם היו מרחיבים בפועלו בבית מרן - זה היה מוצדק, אך להציגו סתם ברשימה - זה לא מוסיף כלום.
רמת הפרסום שלו עדיין לא מצדיקה את זה, אלא אם כן הוא מאפיל על סבו בפרסומו, כי או אז חשוב להזכירו, לאו דווקא בפיסקת המשפחה, אלא בגוף הערך.
אף פעם לא נסתמך על הכתוב בערך האישי, ונשמיט מידע נחוץ למה הזכרנו אותו בערך. אזכור שאינו מוסיף מידע מסויים לקורא - הוא אזכור מיותר. לפעמים ניתן להכיל אזכור כזה כשזה בחצי שורה.
מזכירם משפחה קרובה. נכדים למיטב ידיעתי אינם נחשבים כמשפחה קרובה. וחסל.
אחרת רשימת הילדים תתארך עד לאין סוף. האמירה של דויד שנכתוב רק את המפורסמים ממש הינה חסרת תוכן מעשי, כי היא ללא קריטריונים. איך נחליט מי הוא מפורסם ממש ומי לא ממש?
האם לא נכון יותר לקבוע כי צאצאים סתם לא יאוזכרו בערך, אלא במצב שהסבא מתהדר בנכד, כעין אבוה דשמואל?! לפי קריטריון זה עלינו לקבוע כי לדוגמא בערך כמו המגיני שלמה נכתוב כי נכדו היה הפני יהושע. מכיון שפרסומו של הנכד גדול יותר מהסבא.
ח"כ הוא ערך בפני עצמו, אז מזכירים, אבל משב"ק שכל הכח שלו הוא מכח זה שהוא בעל המפתחות על סבו הגדול, אז אין לזה שום משמעות לזה שסבא שלו הוא 'סבא של'.
לדוג' אם מישהו יביא לך את ה'כסא' של הבעל שם טוב, אז זה ערך חשוב לפרט בערכו של הכסא הזה, אבל בערך של הבעל שם טוב לא תציין שהבעל שם טוב, הוא זה שישב על הכסא של הבעל שם טוב...
ח"כים הם בעלי תפקידים, והם אינם אמורים להיות בני משפחה אחת, כך שטבעי שכאשר יש קרבת משפחה ביניהם זה מעורר עניין. גם לטווח ארוך. ייתכן שאזכור בני דודים הוא באמת מיותר אבל לא על כך הנידון.
מה שאין כן נכדים שאינם בעלי תפקידים, לא אמורים להיכנס לערך בסתמיות.
למשל אם הוא היה בעל תפקיד כמו ח"כ, והיו כותבים "נכדו, יעקב קנייבסקי, הוא חבר כנסת במפלגת יהדות התורה" זה לא היה נחשב לפריט טריוויה, מכיון שגילית לקורא על קשר משפחתי קרוב בין נשוא הערך לבעל התפקיד.
אך במצב הנוכחי שהקורא לא מגלה אודותיו שום דבר מלבד היותו נכדו, זה לא מצדיק שורה נפרדת.
קטונתי מלהכניס את ראשי בעומק הפילוסופיה האנציקלופדית, ואם כי אני לא הייתי מחמיר כמו ספרא, ולדעתי מותר להופיע בערך של סבא נכד שלו שהיה מפורסם בזכות עצמו, אבל לגמרי נגד כאשר כל היחוס של הנכד הוא היותו מקורב מאד מאד לבעל הערך, ובר מן דין לית ליה מגרמיה ולא מידי (אני מתכוין כמובן מבחינה אנציקלופדית).
מבחינת התוכן, זה כמו משפט תיאור פלוני הוא סבא של הנכד שלו.
מצטרף לדעתו של ספרא המנומקת היטב. נגד הזכרת נכדים בערך על הסב. אא"כ יש להם משמעות מיוחדת על הביוגרפיה של הסב. או כממשיכי דרכו וכדו' עצם זה שיש לגר"ח נכד מפורסם אין לה משמעות אנציקלופדית מבחינת ערכו שלו.
'מוכר' זה מושג סובייקטיבי. כל עוד אין קריטריונים קשיחים - כל האנשים מוכרים למאן דהו.
אפשר לחשוב בראש קטן, ולחשוב שעכשיו נוח לנו בעודף מידע שכזה. בפרט אם המידע הזה הוא בעל ארומה פוליטית. רק צריך לזכור שמדיניות זו תפתח רשימות מכולת של שמות מוכרים או פחות בכל ערכי האישים, עד דור אברהם יצחק ויעקב. בנוסף לציון הייחוס של האישים, יציינו גם את האישים שמתייחסים אליהם.
תקחו את הערך של רבי חיים יהודה לייב אוירבך, כמות הנכדים המפורסמים היא לא קטנה, וכך גם הנינים וכו'. סיפור שלא ייגמר.
כך גם בכל ערכי האדמו"רים, אפשר להעתיק את כל ערכי החסידויות על שלל ההסתעפויות לערכי האדמו"רים. כי כולם שם נכדים ונינים.
רק אם נקבע במסמרות שבפרק המשפחה מוזכרים אך ורק הילדים וזהו, ניתן יהיה למנוע את הכאב ראש מלכתחילה.
למה לפחד מיצירת הגדרות? אם כולם מבינים שיש הבדל בין יענקי קנייבסקי לסתם נכד או צאצא ורק חסר לך את ההגדרה המדויקת - בגלל זה למחוק או להפקיע, הרי זה ערך ויקפדי לכל דבר? צריך לקבוע שנכד בעל חשיבות לביוגרפיה של סבו מוזכר - נכד שלא לא. ולאו דווקא מפורסמים, הגרש"ז לא צריך להיות מוזכר בערך על סביו אבל אם הוא היה מוציא ומביא אצלו כן, זה נראה לי מדיניות מסודרת מאוד ואני לא רואה אותה המסתבכת מידי בהמשך.
למי שהבין שהדיון פה הוא על סתם נכדים מפורסמים - הוא באמת יסתבך, אבל כאמור, לא זה הדיון.
אין צורך להגזים, פשוט שאף אחד לא יכניס לערך של אברהם אבינו את כל צאצאיו... כל שכן לא לאדם הראשון... וברצינות: אי אפשר לקבוע בזה קריטריונים קשוחים וקשיחים בפשטות זה כמו עוד המון שטחים אפורים במכלול מכניסים לפי מה שנראה ואם יש ויכוח פותחים דיון ספציפי.
גם לי בהחלט מפריע, ועכ"פ אמרתי שמבחינתי צריכים להופיע נכדים רק אם אין ערך על הוריהם וממילא אין קישור בערך של הסבר לערך של האבא (ואם יש אז מספיק שהנכד יופיע בערך של האבא)
לא. זה לא נוהג. יש מיעוט ערכים שדחפו לתוכם את המידע הזה.
העובדא היא שלא היה כאן טיעון במעלה הדף 'כך נהגו מאז ומעולם'.
לפעמים יש למידע ערך ביוגרפי, כשלקורא מעניין שהראי"ה קוק המפורסם מאוד ההוא הוא צאצאו של בעל הלבושים. ולפעמים המידע הוכנס בשל הרצון לקשר בין נשוא הערך לאריה לייב יפה הלא מפורסם, בשל חוסר בערכים מפנים (מאותה סיבה מבישה בו הכניסו את שמו לרשימת הנפטרים בל' באדר א'ה'תש"ח, בדומה להרבה כמוהו, ומדובר במנהג נפסד החוטא למטרה המקורית של ערכי התאריכים והשנים).
מדובר בתופעה של ממש, מוסיפים מילים ושורות לערך, רק בשל הרצון לקשר ערך כלשהו לערך זה. פסול לחלוטין בעיניי.
חשוב להבין כי ערך אנציקלופדי על אישים, איננו כמו ערך היסטורי. ערך על אישיות אמור להתרכז אך ורק בביוגרפיה של האישיות עם כל הפרטים הרלוונטיים. מה שאינו רלוונטי לכך - מפריע לערך כזה, ומכביד על הקורא.
לכן איזכור נכדים שאין נשוא הערך מתהדר בהם - מפריע לקורא, מכיון שהמידע לא מוסיף לו כלום. עם כל הכבוד, לא באמת רלוונטי לקורא ערכו של רבי עקיבא איגר שנכדו הוא הכתב סופר, (והוא אכן לא מופיע, כי אם הרבה צאצאים זניחים אחרים).
הוספתי שיש מקרים בהם כל הוספת המידע נובע מהרצון לקשר בין ערכים, שזה פסול בעיניי.
לפי דעתי ההצבעה אמורה להיסגר שבוע אחרי שתוייגו בעלי זכות הצבעה. לא ראיתי בכלל מתי הם תוייגו. והתנהל כאן במקביל דיון ער שכלל הרבה טענות חדשות. אני בכלל בספק גדול מה תוקף יש להצבעה שמתנהלת תוך כדי דיון ואז מגיע משתמש וסוגר את הדיון באמצע? בנוסף לכך בגלל הקושי לטעון דף המכיל למעלה מ180 תגובות קשה לי לשפוט מי הם המצביעים מתי הצביעו והאם יש להם ז"ה. אני בכלל חושב שמדובר בדיון רוחבי שמקומו באולם הדיונים (שם גם זה לא דפי זרימה ב"ה...).
הם תויגו ב"23 ביוני 2020 23:17", ולמרותשזה דיון רוחבי ודיון תו"כ הצבעה וזה לא מהדרין,לא נראה לי שיש סיבה לעכב את ההכרעה. לא ראיתי מי ששינה את דעתו, וגם אם יש - יש לו מסיק זמן לעשות זאת. אם ההכרעה תהיה צמודה, הצד שלא התקבלה דעתו, יוכל לבדוק אם לדעתו פתיחת ההצבעה מחדש לאחר הדיונים תשנה משהו.
תייגתי מס' פעמים מס' קבוצות בעלי זכות הצבעה, מכלולאים פעילים וכדו', כמו"כ עברתי תגובה אחר תגובה ובדקתי זכות הצבעה, ללא קשר שקבעתי מראש כיצד להצביע ומתי אפשר לראות זאת למעלה, לאחר שהתקבלה הכרעה במקום ספציפי זה לא חוקי לבוא ולומר, מדובר בדיון רוחבי זה צריך להתקיים באולם הדיונים, במידה ויתקיים דיון תוצאותיו ישפיעו על ערך זה כל עוד ואין החלטה באולם ההכרעה צריכה להתקבל עפ"י דיון זה, תתי הדיונים אינם קשורים להצבעה וע"כ כל אחד מוזמן לפתוח נושא חדש על תתי הדיונים, בבקשה דיונים עניניים לא דיונים של תארים וויתורים דמיוניים.
דויד תסתכל כאן הוספתי לתבנית הרגע 9 בעלי זכות הצבעה שלא תוייגו מקודם. ואני לא משוכנע שהוספתי את כל בז"ה (שמעוניינים בתיוג מוטי ועמוס נראה לי לא מעוניינים). מה דעתך? אני בכל מקרה מתייג שוב.
שימו לב להצבעה המתנהלת כאן בשאלה האם צריך להביא כל נכד מפורסם בערך של סבא שלו כרשימה של צאצאים. (אם לא הבעתי את השאלה נכון לפי דעתך תוכל תמצת את השאלה שוב)
סליחה מה שקורא פה לא חוקי בעליל יש כלל שלאחר שבוע ההצבעה מסתיימת אין כלל שמכיוון שחלק מבעלי זכות הצבעה לא הוסיפו את עצמם לתבנית לכן מאריכים את ההצבעה מה שקורא פה עכשיו זה לא חוקי.
אם השבוע זה מתחילת הדיון למה לא סגרת כבר את הדיון לפני שבוע? להזכירך הדיון נפתח ב15 ביוני.
לגוף הענין מפעילימערכת מה דעתכם? אני סבור 2 נקודות 1 התנהל כאן דיון כולל העלאת טענות וזוויות שונות כל העת אינני סבור שכך נראית הצבעה. 2. מתי מוגדר שעת תחילת הצבעה? בתיוג בז"ה או כבר לפני כן? ושאלה צדדית קצת האם העובדה ש9 בעלי זכות הצבעה לא הופיעו בתבנית ולא ידעו על ההצבעה אמורה לשנות את שעת פתיחת ההצבעה?. אודה להתייחסותכם תודה.
א. כבר כתבתי למעלה שדיון תו"כ הצבעה לא מומלץ אבל לא נראה לי שהוא לא חוקי, תמיד יכול להתפתח הדיון עוד תו"כ הצבעה.
ב. שעת תחילת ההצבעה ודאי מתחילה בתיוג, ולא לפני, אך לכאורה מספיק בתיוג מכלולאים פעילים.
ג. אף שזה לא טוב שלא ידעו 9 בעלי זכות הצבעה, אבל לא נראה לי שזה צריך לעצור את ההצבעה, הם יכולים לומר כעת את דעתם, אפשר לחכות 24 שעות ליתר בטחון, ותמיד יכול לקרות שיהיה חסרים בתבנית מכיון שהתבנית מתעדכנת ידנית.
אין למפעילי מערכת סמכות לקבוע דבר שנוגד את התקנון, כן תייגתי בתבנית מכלולאים פעילים לפני שבוע לאחר שהדיון נכנס לפסים סכמנו על שבוע מאז כפי שתוכל לראות למעלה, ההצבעה נערכה על דבר אחד האם יש מקום לאזכור כל שאר התתי נושאים שהתפתחו מקומם בדיון נפרד, הבעיה בתבנית כל אחד אמור לדאוג לעצמו כדי שהוא יופיע, ובכל מקרה זה לא התקנון היה דיון אם נושא שעליו נערכה הצבעה כל שאר התתי נושאים מקומם בדיון נפרד אחרת יווצר פה תקדים כל דיון שלא ימצא חן בעיניי אני יעלה כל יום מס' זוויות מה שיגרום לפיליבסטר עד שישכחו מהדיון הזה בכלל.
איציק 1ומקוה הצבעה מתחילה עם התחלת הכרזת ההצבעה ולאחר הדיון. כמו שזה נראה זה קרה בחדא מחתא עם התיוג. בכ"א לכאו' מי שאמורים להכריע כאן הם הביורוקרטים המשמשים גם כבוררים.
ב. כיצד יתכן שיש דיוני מחיקה וכדו' שלוקחים יומיים וכולם יחרישון, ואילו פה שהיה דיון במשך יותר משבוע ולאחמ"כ פתחו אותו שוב, אני דורש שתאמרו מה הכללים למניעת מקרה חוזר.
לא חולק על הגירסא היציבה. אני מדבר רק אלא על האמירה מכאן ולהבא, האם מזכירים נכדים ללא דיון היות ולא התקבלה ההתנגדות, או שלא מזכירים נכדים עד לדיון והכרעה בנושא.
היות והנוסח מטעה, אני מציע לשנות את הפיסקה בהמכלול:הצבעה - תוצאת ההצבעה מתקבלת ברוב קולות של משתתפי ההצבעה. במקרה של תיקו משאירים את הגרסה היציבה.
יוסף בכור הגדיר היטב (ראו היסטוריית הגירסאות) שרבי חיים אינו פוסק. אך כתב שהוא דוגל בדקדוק הלכה, וזה, נראה לי אין מקומו בהגדרתו בפתיח. לכן ניסחתי זאת באופן שונה. מה דעתכם?
אני לא מבין, אנשים שואלים אותו כל שאלה הלכתית והוא עונה בצורה נחרצת על כל שאלה הלכתית ובעולם ההלכה מתייחסים לדעתו כפוסק מן המנין. במה זה מתבטא שהוא לא 'פוסק'??
הוא לא פוסק שאלות חדשות שאינן מפורשות. למיטב ידיעתי התשובות הנחרצות שצוטטו כאן למעלה זה על פסקים שפסקו קודמיו... היטיב להגדיר זאת יוסף בכור, הוא משיב (רחוק מלהיות הגדול בדורו). דוגמה פשוטה האם הוא עונה על היתר עגונה? לא. לעומת הגריש הגר"ש או הגר"נ שכן עסקו בנושאי פסק שכמובן גם התירו עגונות.
יש מקום בערך לפיסקא נרחבת על נכדו יענקי המכונה "בית מרן שר התורה". עם זאת מפאת חילול ה' הייתי מעדיף שלא תהיה פסקא כזו, אבל ודאי שהוא לא מייצג את דעת סבו במובן הפשוט של המילה.
אני לא חושב שדעתו נחוצה, אני חושב שעד כמה - ויהיה הדבר נכון או שקרי - שמאות אלפים נהגו כך בגלל סמכותו של ר' חיים ולא בגלל נכדו, הדבר ראוי להזכרה, ובהסתיגויות הנדרשות, בערך של הסב.
