סעודת משיח
סעודת משיח (ביידיש: משיח'ס סעודה. מכונה גם סעודת הבעל שם טוב) היא סעודה המתקיימת בעיקר בחסידות חב"ד לקראת צאת החג של יום האחרון של חג הפסח (בארץ ישראל בשביעי של פסח, כ"א בניסן, ובחו"ל באחרון של פסח, כ"ב בניסן, שם מוסיפים יום טוב שני של גלויות). בחסידות ברסלב ובכמה חצרות חסידיות אחרות נוהגים לקיים בעת זו סעודה לציון הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה, לפי המסורת החסידית, וקוראים לסעודה זו "סעודת הבעל שם טוב".
הסעודה דומה במתכונתה לסעודה שלישית הנהוגה בשבת, אך כיוון שאין חיוב סעודה שלישית ביום טוב יש חידוש בהוספת הסעודה.
מקור הסעודה
רבי יוסף יצחק שניאורסון, השישי לשושלת חב"ד, מביא בשם אביו, שהבעל שם טוב קרא כך לסעודה, משום שביום זה מתגלה הארת המשיח[1].
הגאון מווילנא נהג לקיים סעודה מעין זו מטעם שונה, שכן לדעת הגר"א ישנה מצווה קיומית לאכול מצה בכל יום מימי הפסח, כעין מצוות ישבה בסוכה בכל ימי חג הסוכות. כמובא בספר "מעשה רב" שנדפס בתקצ"ב (1832): ”וביום טוב אחרון היה אוכל סעודה שלישית, אף על פי שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר יו"ט, מפני חביבת מצוות אכילת מצה שזמנה הולך לו”[2][3].
מנהגי הסעודה
למנהג חב"ד שותים בסעודה זו ארבע כוסות של יין, כמו בליל הסדר[4]. ע"פ תקנת האדמו"ר הרב שלום דובער שניאורסון (הרש"ב) משנת תרס"ו. לפי רבי מנחם מנדל שניאורסון[5] בעת שתיית הכוסות יש לכוון כי שתייתם קשורה עם הגאולה העתידה. חסידי חב"ד נוהגים להתפזר בשביעי או באחרון של פסח בבתי כנסיות שונים על מנת לחוג את הסעודה ביחד עם מתפללי בית הכנסת.
יש נוהגים לזמר בסעודה שירים מההגדה ומנהג סטוטשין לשיר את הפיוט "כי לו נאה כתר מלוכה"[6]. בחסידויות שונות, כמו בברסלב ובוילדניק סיפרו בסעודה את סיפור הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה מטביעה בים בשעה שהיה בדרכו לארץ ישראל[7].
בחסידויות שונות
בשאר החסידויות נוהגים להמשיך את סעודת הבוקר עד מוצאי החג (או לחילופין מי שכבר בירך ברכת המזון נוטל שוב ידיו) כנהוג בקרב החסידים בכל החגים, ולאחר תפילת מנחה מתקיים טיש נעילת החג (או לווית החג). אם כי בשביעי של פסח מהדרים בזה יותר עקב חביבות מצוות מצה. בחסידות ללוב נוהג האדמו"ר להאריך בסעודה עד שעה מאוחרת ביותר, ובסיומה מחלק "מצה לשמירה" לכל החסידים.[דרוש מקור]
בחסידות ברסלב כינו סעודה זו בשם סעודת הבעל שם טוב זכר לנס שאירע לבעל שם טוב באותו זמן. כמו כן נוהגים בחסידות זו לספר בסעודה את סיפור הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה מטביעה בים בשעה שהיה בדרכו לארץ ישראל[8].
יש נוהגים לזמר בסעודה שירים מההגדה ומנהג סטוטשין לשיר את הפיוט "כי לו נאה כתר מלוכה"[9].
לקריאה נוספת
- מנהג ישראל תורה, עמ' שלד
קישורים חיצוניים
- כך החלה "סעודת משיח" סקירה על היסטורית המנהג בחב"ד, שבועון בית משיח גיליון 550.
- סעודת משיח באחרון של פסח באתר חב"ד
הערות שוליים
- ^ יהושע מונדשיין, סעודת משיח, אוצר מנהגי חב"ד, ס' כב, לפי ספר השיחות של הריי"צ מתרצ"ז; גבריאל ציננער, נטעי גבריאל, חלק ג', עמוד קכז; 'סעודת משיח' באחרון של פסח, אתר צעירי חב"ד.
- ^ יששכר בער ב"ר תנחום, מעשה רב, זולקווא, תקס"ח, סימן קפג, באתר היברובוקס
- ^ יששכר בער ב"ר תנחום, מעשה רב, ווילנא, תרמ"ט, דף כ', סעיף קפה, באתר היברובוקס
- ^ יהושע מונדשיין, סעודת משיח, ס' כו אוצר מנהגי חב"ד
- ^ ראה מאמר דיבור המתחיל והחרים, אחרון של פסח תשמ"ט
- ^ גבריאל ציננער, נטעי גבריאל, חלק ג', עמוד קכט
- ^ נסיעת הבעש"ט, אתר "שער ברסלב". ראו גם: שלמה יוסף זוין, סיפורי חסידים - למועדים, פסח.
- ^ נסיעת הבעש"ט, אתר "שער ברסלב". ראו גם: שלמה יוסף זוין, סיפורי חסידים - למועדים, פסח.
- ^ גבריאל ציננער, נטעי גבריאל, חלק ג', עמוד קכט
