קריית שמואל (ירושלים)
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
 | |
| בית קדימה שבשכונת קריית שמואל | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| תאריך ייסוד | 1926 |
| על שם | שמואל סלנט |
| שכונות נוספות בירושלים | |
קריית שמואל היא שכונה מבוססת במרכז העיר ירושלים, הגובלת בשכונות רחביה בצפון, קטמון בדרום וטלביה במזרח. השכונה קרויה על שמו של הרב שמואל סלנט, שהיה רבה של הקהילה האשכנזית בירושלים.
שכונת קריית שמואל נוסדה בשנת 1926 על ידי "אגודת אוצר החסד קרן שמואל". קרן זו הוקמה במטרה להקים שכונה יהודית שתתנהל על פי רוח התורה ותיקרא על שמו של הרב שמואל סלנט שהיה הרב הראשי האשכנזי של העיר.
היסטוריה
רכישת הקרקע
לצורך הקמת השכונה אותר ונרכש (בעסקה סיבובית) שטח אדמה שגודלו 54 דונם ונמצא מדרום לשכונה הוותיקה יותר רחביה ממסדר נוצרי קתולי.
תכנון השכונה
מלבד הרוח הדתית של השכונה שאפו מייסדיה להקים אף הם שכונת גנים כמו תלפיות, רחביה, בית הכרם, קריית משה, בית וגן ומקור חיים שהוקמו מספר שנים קודם לכן. תוכנית השכונה הוכנה על ידי האדריכל יהושע סלנט שחילק את השטח מספר פעמים ולבסוף נקבעה חלוקה ל-130 חלקות כל אחת בגודל של 250 מטר רבוע. כן נשמר מקום לכמה מגרשים לצורכי ציבור. כאשר המרכזי שבהם הוא מגרש מספר 1 עליו הוקם בית הכנסת אוהל רבקה. תכנון השכונה הושפע רבות מהתלילות הטופוגרפית ולכן כלל שלושה רחובות אורכיים כאשר ביניהם מחברות מספר סמטאות שחלקן מדרגות העבירות להולכי רגל בלבד.
רחובות השכונה
קרן החסד ביקשה לקרוא לשמות הרחובות על שם רבני ירושלים האשכנזים בדור האחרון, מרבית השמות שונו כך למשל הרחוב המרכזי נקרא בתחילה על שם הרב קוק אך לאחר קום המדינה החליטה עיריית ירושלים לקרוא לרחוב הסמוך לישיבתו במרכז העיר על שמו, ושם הרחוב הוחלף ונקרא עד היום על שם תלמידו הרב חרל"פ. רחובות אחרים נקראו על שם רבנים נוספים - האדר"ת (חותנו של הרב קוק), הרב (חיים) ברלין, הרב חן, סמטת רוטנברג נקראה על שם אחד ממנהלי קרן החסד קרן שמואל, רחוב האר"י שהחליף שלושה שמות, רחוב איתמר בן-אב"י נקרא כך לכבוד רעייתו לאה אבושדיד שהתגוררה ברחוב.
בניה
מכיוון שנרשמו לרכישת מגרש 150 איש נערכה הגרלה בה נקבע מי יהיו 126 האנשים שיוכלו להצטרף לאגודה ולבנות בשכונה את ביתם. מרבית המתיישבים הראשונים היו יוצאי היישוב הישן. "אוצר החסד קרן שמואל" העמיד לרשות המתקבלים לאגודה הלוואה ללא ריבית בסך 200 לירות מצריות שהן כשני שלישים מעלות הרכישה והבנייה, הלוואה זו ניתנה להחזרה במשך 12 שנים כאשר רק במועד החזרתה המלאה תעבור הקרקע להיות רשומה בטאבו על שם הרוכשים.
הנחת אבן הפינה לשכונה נערכה במרכז השכונה במקום בו נבנה בית הכנסת המרכזי "אוהל רבקה" מנדבתה של רבקה רוטברג, בראש חודש ניסן תרפ"ט, בנוכחות הרב הראשי לארץ ישראל אברהם יצחק הכהן קוק ונכבדים נוספים.
פרעות תרפ"ט לא פסחו על השכונה הצעירה ששכנה בסמוך לשכונות הערביות של מערב ירושלים.
עם שוך המהומות המשיכה תנופת הבניה בשכונה והחלו להיבנות בה בתים משותפים בגובה 3 קומות שנועדו לשמש להשכרת דירות. עד תחילת מלחמת העצמאות הוקמו בשכונה כ-50 בתים. בבית קדימה שנבנה ברחוב הרב ברלין בשכונה, גובשו בחודש אוגוסט 1947 המלצות ועדת אונסקו"פ להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אשר אושרו לאחר מכן בהחלטת כ"ט בנובמבר באו"ם.
השכונה במלחמת העצמאות
בעת מלחמת העצמאות עבר קו החזית בסמוך לשכונה שגובלת בשכונת קטמון "הישנה" – אז עדיין שכונה ערבית מבוססת. ביחד עם שכנתה הצמודה שכונת מרחביה נקראה בהגנה שמואלי, על השכונה פיקד תושב מרחביה וולטר כץ אשר בביתו ברחוב הפלמ"ח 9 בוצעה קבוצת הפקודות לקראת כיבוש שכונת סן סימון. הלחץ על השכונה הוסר עם כיבוש גבעת שהין, קטמון וטלביה במאי 1948.
עם השנים, והגידול של ירושלים והתפשטות השכונות הסמוכות, השתנה אופי השכונה והיא כמעט והתמזגה בשכונת רחביה הידועה יותר.
אתרים סמוכים
בסמוך לשכונה הוקם בשנת 1971 משכן הנשיא (הידוע גם בשם "בית הנשיא" או "משכן נשיאי ישראל"), שהוא מעונם הרשמי של נשיאי מדינת ישראל.
כמו כן נמצאים בסמוך לשכונה תיאטרון ירושלים, בית הכנסת "אוהל נחמה", המוזיאון לאמנות האסלאם ולשכת עורכי הדין.
לקריאה נוספת
- ראובן גפני, בין הפילבוקס לבית הנשיא: סיפורן של קריית שמואל ושכונת מרחביה, ירושלים תש"ע.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
