קריית וולפסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריית וולפסון
קריית וולפסון במבט מגן סאקר
קריית וולפסון במבט מגן סאקר
מידע
עיר ירושליםירושלים ירושלים
תאריך ייסוד 1964
מייסדים חברת וולפסון קלור מאיר בע"מ
על שם יצחק וולפסון

קריית וולפסון היא שכונה של מגדלי מגורים וקוטג'ים מדורגים בירושלים, בשולי השכונות שערי חסד ורחביה. השכונה קרויה על שם איש העסקים והנדבן היהודי-בריטי יצחק וולפסון, שנמנה עם יזמיה. בתי השכונה משקיפים על עמק המצלבה, גן סאקר וגבעת רם. היא מוכרת כשכונת יוקרה לאוכלוסייה אמידה, ורבים מתושביה עולים מארצות הרווחה.

היסטוריה

באמצע שנת 1962 תוכנן להקים בשטח הקריה בניינים בני 6–8 קומות[1]. בסוף 1962 נמכר השטח של שכונת וולפסון, בן 31.5 דונם, במכרז[2].

המגדלים הוקמו בשנות ה-70 של המאה ה-20 על ידי חברת וולפסון קלור מאיר בע"מ (שהקימה גם את מגדל שלום בתל אביב). בראש המיזם עמדו האחים מרדכי[3] ומשה מאיר, שזכו לעידוד של מרדכי איש שלום, יושב ראש חבר המנהלים של בנק ירושלים, על קרקע שרכשו תמורת 1.2 מיליון דולר מהכנסייה היוונית-האורתודוקסית ומינהל מקרקעי ישראל[4].

התכנון הראשוני של המגדלים נעשה על ידי האדריכל איי אם פיי, שהציע שלושה מגדלים בני 29 קומות כל אחד. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אישרה את התוכנית[5], אולם ערעור לוועדה המחוזית התקבל ואושרו מגדלים בני 16 קומות בלבד, ופיי פרש מהובלת המיזם. גם מגדלים בגובה זה היוו הישג מבחינת היזמים, משום שבנייה לגובה לא הייתה קיימת בירושלים של אותה עת. "נראה שכמו בתל אביב שימש התכנון של אדריכל עולמי זרז ותנא מסייע להשגת מטרות תכנון שהעין הציבורית מתקשה לקלוט", כתב על כך שי מאיר, בנו של מרדכי מאיר[6].

את פיי החליף האדריכל יצחק פרלשטיין, שתכנן שכונה בת חמישה מגדלי מגורים בני 16 קומות כל אחד, שלמרגלותיהם כמה עשרות דירות מדורגות (התואמות את המבנה הטופוגרפי של האזור) ומרכז מסחרי. התוכנית אושרה במהלך שנת 1970 למרות טענות שתסתיר את השמש לתושבי שערי חסד[7], והוצגה לציבור במסיבת עיתונאים באוגוסט 1970[8]. בשנת 1972, העלה קצין הכנסת את החשש שמהמגדלים ניתן יהיה לצלוף על הכנסת, אולם היה זה מאוחר מדי מכדי לבטל את התוכנית[9]. בפברואר 1973 התכנסה ישיבה של נשיאות הכנסת עם שר הפנים, שר המשטרה ושר המשפטים בה עלתה ההצעה לרכוש את הקומות העליונות של המגדלים כדי שלא יוכלו לשמש לצליפה על הכנסת[10].

לאחר הקמתם של שני המגדלים הראשונים קמה מחאה ציבורית. ראש העירייה החדש, טדי קולק, ביקש להכין תוכנית חלופית לשלושת המגדלים שטרם נבנו, אך היזם מרדכי מאיר לא נענה להצעה זו. בשכונה נבנו כ-400 דירות ומרכז מסחרי בשטח 10,000 מ"ר.

במהלך השנים כתבו בעיתונות נגד המגדלים. אהרן מגד קרא להם "גידול סרטני", ה"מטיל את צל הבטון הכבד שלו על כל הנוף המזרחי של ירושלים, על שכונותיה העתיקות ועל עברה ועל יופיה"[11]. אריק בנדר מנה את המגדלים בין "המחדלים שפערו פצעים עמוקים בנוף העיר"[12].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Jerusalem-coat-of-arms.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ירושלים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0