לדלג לתוכן

רבי מאיר שמחה הכהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רבי מאיר שמחה כהן)
רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
רבי מאיר שמחה הכהן, צולם בשנת 1924
רבי מאיר שמחה הכהן, צולם בשנת 1924
לידה ה'תר"ג
פטירה ד' באלול ה'תרפ"ו (בגיל 83 בערך)
רב קהילת הליטאים בדווינסק
ה'תרמ"חה'תרפ"ו
מקביל ל רבי יוסף רוזין (הרוגוצ'ובר) רב קהילת החסידים

רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (ה'תר"ג, 1843 - ד' באלול ה'תרפ"ו, 14 באוגוסט 1926) מגדולי רבני מזרח אירופה בדור שלפני השואה. מחבר הספרים "אור שמח" על הרמב"ם, "משך חכמה" על התורה ("משך" הם ראשי התיבות של שמו) ו"חידושי רבינו מאיר שמחה על הש"ס" על התלמוד הבבלי והירושלמי. בדור האחרון נתפרסמו גם תשובותיו.

ביוגרפיה

נולד בעיר בוטרימוניס באזור וילנה בליטא לרב שמשון קלונימוס קלמן הכהן[1] ולאסנת. והתפרסם כגאון מצעירותו, מגיל בר מצווה למד באיישישוק אצל רבי משה דנישבסקי. בגיל 17 נשא את חיה בתו של הרב צבי פלטיאל מקובסקי מביאליסטוק והתגורר אצל חמיו. אשתו פרנסה אותו במסחר והוא ישב ועסק בתורה שנים רבות יחד עם ידידו רבי יוסף זונדל הוטנר. בביאליסטוק התקרב גם לרב המקומי, רבי יום טוב ליפמן הלפרין שקירב אותו ולמד עמו בחברותא. כך למד גם עם הרב יצחק ליב גרוסברג, מחבר "שי למורא" על מסכת בכורות[2].

בתרמ"ח (1888) נתמנה לרב ליטאי בדווינסק לאחר פטירתו של הרב ראובן הלוי לוין שכיהן בתפקיד זה בשמונה שנותיו האחרונות (מאוחר יותר היה הרוגוצ'ובר הרב החסידי שם). איסר הראל, יליד העיר, מתאר בספרו "ביטחון ודמוקרטיה", מאורע שהסעיר את כל העיר וקשור ישירות לר' מאיר שמחה: "...בעיצומה של התפילה, שהייתה נרגשת ביותר ומלווה זעקות שבר, פרצו יהודים מבוהלים לבית הכנסת, וצעקו שהמים עומדים בכל רגע לשטוף את העיר. ר` מאיר שמחה קם ממקומו עטוף בטליתו, ושם פעמיו לעבר הסוללה, ואחריו כל הקהל בטליתות. הרב עלה על הסוללה, עמד עליה, והתפלל לירידת המים. ואכן, תוך כדי תפילה החל הקרח לנוע ממקומו, הקרח נבקע, והמים החלו יורדים בנהר. הייתי על הסוללה, צעדים מספר מר` מאיר שמחה..."[3]

ובשם הסטייפלר מובא שלאחר האירוע, ”כאשר הודו לאור שמח על המופת הגדול שעשה, הוא ביטל את הדבר במחי יד, ואמר להם: "הנהר היה צריך לחזור למקומו הטבעי באותו רגע, גם אם לא הייתי מגיע למקום ההוא, הוא היה צריך לחזור למקומו, אלא שבדיוק באותו רגע, אני הגעתי לשם, וכי לזאת יקרא מופת?"…”[4]

על פי עדות אחרת באספת רבנים שנערכה בעיר וילנה בעקבות גזירת השלטונות על חיוב לימוד השפה הרוסית בישיבות, הביע את דעתו כי אין לסגור את ישיבת וולוז'ין בעקבות הדרישה. לעומתו, דעת הרב ישראל מאיר הכהן מראדין הייתה שיש לסגור את הישיבה, וכשהתבטא הרב מאיר שמחה שלא ייתכן שרב עיירה יפסוק בעניין, הגיב הרב ישראל מאיר שהדבר נוגע גם אליו משום שישיבת ראדין נמצאת תחת חסותו[דרוש מקור]. הרב ישראל מאיר שחשש שמא הרב מאיר שמחה נפגע מדבריו, חרג ממנהגו שלא להביא בחיבורו 'משנה ברורה' גדולים בני זמנו, והביא אמרה משמו של רבי מאיר שמחה.[5]

פירושו לתורה מלא במקוריות ובחידוד. מפירושי התנ"ך שנכתבו בדורות האחרונים, הוא אולי המצוטט ביותר. חוגים דתיים שונים לחלוטין התענגו עליו ומצאו בו סמך להשקפותיהם, מהחרדים ועד ישעיהו ליבוביץ. בין השאר הזהיר בו את אלו הסוברים כי "ברלין היא ירושלים" כי "רוח סופה וסער" תעקרם ממקומם, אזהרה שהתגשמה עשור אחרי פטירתו.

הוא התייחס בחיבה ליישוב הארץ, אם כי התריע נגד הגדרת הציונות כגאולה[6]. במכתב שכתב לקק"ל, ופורסם בעיתון התור בשנת תרפ"ב כתב: ”כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלכות הנאורות בסאן רעמא, ניתן צו אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראל, וכיון ש"סר פחד השבועות" וברישיון המלכים, קמה מצוות ישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה למקומה. ומצוה על כל איש לסייע בכל יכלתו לקיים מצוה זו...”[7][8].

בעת מלחמת העולם הראשונה הורה לתושבי דווינסק שלא לעזוב את העיר מחמת ש'לכל כדור יש כתובת'[9].

משפחתו

אשתו מרת חיה מקובסקי מביאליסטוק.

בתו היחידה אסנת נישאה לרב אברהם לופטביר מחבר השו"ת 'זרע אברהם'. זמן קצר לאחר הנישואין חלתה במחלה חשוכת מרפא. שניהם נפטרו בדמי ימיהם חשוכי ילדים.

הנצחתו

על שמו נקראה ישיבת אור שמח בירושלים ובמונסי בארה"ב, ועל שם ספרו הישיבה הקטנה "משך חכמה" בבני ברק, וכן רחוב בעל אור שמח בשכונת מעלות דפנה בירושלים, רחוב אור שמח בבית שמש ורחוב משך חכמה במודיעין עילית.

חיבוריו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. הרב יוסף חיים אוהב ציון, הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • בעל האור שמח מדווינסק זי"ע באתר jdn
  2. דוד הלחמי, חכמי ישראל, תל אביב, תשי"ח, עמ' שע"ט.
  3. התיאור המלא מהספר.
  4. שגיאת בהערת שוליים: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם :0
  5. ביאור הלכה, אורח חיים, סימן תקפ"ה
  6. אגרת בעד מצוות יישוב ארץ ישראל, ונגד קביעת הציונות כגאולה, יום רביעי א' אדר-ב ה'תרנ"א
  7. גליון דעת תורה מרן רבי מאיר שמחה מדוינסק זצוק"ל, בענין המכתב הזה
  8. ישראל שפירא, ‏הצהרת 'סן רמו' שהסירה את פחד השבועות, באתר כיכר השבת, 20.05.05
    ישראל שפירא, ‏החרדים שחגגו מאה שנים להצהרת 'סן רמו', באתר כיכר השבת, 20.05.06
  9. קריינא דאגרתא א', עמ' עא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

מאיר שמחה הכהן38440245Q2910090