במדבר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חומש במדבר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
במדבר
קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס
קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס
תקופת התרחשות 39 שנה, משנת ב'תמ"ט עד שנת ב'תפ"ח
מיקום התרחשות מדבר סיני
מספר פרקים 36
מספר פסוקים 1288
סדרת ספרים תורה
הספר הקודם ויקרא
הספר הבא דברים
התרחשויות מרכזיות מניין בני ישראל במדבר, מאורעות שעברו עליהם במדבר, נדודי בני ישראל במדבר, הכנה לכיבוש הארץ וחלוקתה לשבטים

ספר במדבר[1] הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה. הספר מכיל 36 פרקים, 32 סדרים, 92 פרשיות פתוחות ו-66 סתומות.

כעדותו של הירונימוס כונה הספר בתקופתו בשם: "וַיְַדבֵּר" ושם זה מצוי בם בלשון ימי הביניים של אברהם אבן עזרא, במסורת חז"ל מצוי הוא בשם "חומש פקודים",[2] וזאת מכיוון שמופיעים בו שני מִפקדים של בני ישראל וכן עוד מפקד נפרד לשבט הלוי. מכאן גם באו השמות הלועזיים Ἀριθμοί בתרגום השבעים ו-Numeri בוולגטה (כלומר - "ספירה", וכן באנגלית–Book of Numbers). ספר במדבר עוסק בנדידת בני ישראל במדבר, תקופה של כ-40 שנה, בין היציאה ממצרים עד לכניסה לארץ ישראל, ולמעשה מתמקד רק בתחילת התקופה הזו ובסופה.

תוכן הספר

פרקים א-י

עם הספרים שמות וויקרא מסתיים התהליך הארוך של יציאת מצרים, קבלת התורה ובניית המשכן.

העם מוכן אם כן לצאת לנדודיו.

ספר במדבר מתחיל בתיאור ההכנות למסע בארבעה חלקים: הכנת העם למסע, עבודת הלויים, דינים מיוחדים והיציאה למסע.

מחנה ישראל (פרק א' - פרק ב'): הספר מתחיל בציווי ה' לספור את עם ישראל בתחילת המסע במדבר. לאחר המפקד מתואר סדר המחנה בהפסקות שבין מסע למסע: במרכז המשכן, סביבו הכהנים והלויים, ומסביבם שאר עם ישראל - שלשה שבטים בכל אחד מארבעת צדדי המחנה.

הלויים (פרק ג' - פרק ד'): לאחר מפקד הלויים מתוארת החלפת הבכורות בלויים (הבכורות היו אמורים מלכתחילה להיות עובדי-המשכן), ואחר כך תיאור עבודת הלויים בזמן המסע: בני קהת נושאים את כלי המשכן, בני גרשון את כלי הבד שבמשכן ושמעליו, ובני מררי את קרשי המשכן וכל הקשור אליהם.

דינים מיוחדים (פרק ה' - פרק ט', פסוק י"ד): דין קרבן אשם, דין אישה סוטה, דיני הנזיר, ברכת הכהנים (הנאמרת עד היום בבתי הכנסת על ידי הכהנים), קרבנות נשיאי השבטים, טהרת הלויים ופסח שני.

היציאה למסע במדבר (פרק ט', פסוק ט"ו - פרק י'): הענן קובע את דרכם של בני ישראל - מתי יסעו ומתי יחנו, וכן תרועת החצוצרות - בימי שלום ומלחמה, והיציאה עצמה למסע כאשר הארון בראש המחנה.

החלק הזה מסתיים בשירת "ויהי בנסוע הארון", מאת משה, שמוקפת באותיות נו"ן הפוכה לפניה ולאחריה - לכך הוצעו בגמרא ובפרשנים מספר הסברים.[3]

פרקים יא-יט

בפרקים אלו מתוארים אירועים רבים שהתרחשו במהלך המסע במדבר. האירועים המרכזיים הם חטאי בני ישראל במדבר כמו חטא המתאוננים בתבערה, חטא המתאווים בקברות התאוה, חטא המרגלים וקורח ועדתו.

תלונות העם (פרק י"א): הפרק מתחיל בתיאור כעס ה' על תלונה של העם (חטא המתאוננים) בתבערה, וממשיך בתלונות העם ביחס לתנאי המסע וגעגועיהם למצרים (חטא המתאווים). בעקבות תלונה זו מתייאש משה מהעם, וה' מצרף אליו 70 זקנים כעזרה בהנהגה.

צרעת מרים (פרק י"ב): מרים מרכלת על משה יחד עם אהרן ("כי אישה כושית לקח..."). בעקבות זאת לוקה מרים בצרעת.

חטא המרגלים (פרק י"ג - פרק י"ד): משה שולח 12 נציגים לרגל את הארץ. המרגלים עוברים בחלקיה הדרומיים ולוקחים מפירותיה. בשובם מתפתח ויכוח האם הארץ ניתנת לכיבוש, כשרק כלב בן יפונה ויהושע בן נון מנסים לשכנע את העם לעלות בכל-זאת. בעקבות ההיסוס נגזר שדור יוצאי מצרים יימחה ברובו במדבר, ורק אז תותר הכניסה לארץ. בעקבות זאת מנסים כמה לפרוץ את הדרך אל הארץ אך ניסיונם נכשל (חטא המעפילים) - העם פונה להמשך מסעיו במדבר.

דינים שונים (פרק ט"ו): מנחות המוקרבות עם הקרבן: סולת, שמן ויין. קרבנות על חטאי ציבור או נציגיו. דינו של מחלל שבת - סיפור המקושש, ומצוות ציצית.

מחלוקת קורח ועדתו (פרק ט"ז - פרק י"ח, פסוק ז'): קורח ועדתו ערערו על הנהגתם של משה ואהרן. כמבחן יקטירו קורח ועדתו קטורת וגם אהרון. אש אכלה את מקטירי-הקטורת של קורח וכל אנשיו נבלעו באדמה. במבחן נוסף פרח מטהו של אהרון והעיד כי רק אהרן ובניו (שבט לוי) - ישמשו במשכן.

דינים שונים (פרק י"ח, פסוק ח' - פרק י"ט): חלקם של הכהנים בקרבנות ובתבואה, תחת לקבל נחלה בארץ, ודיני פרה אדומה.

פרקים כ-כה

חלק זה עוסק באירועים שאירעו על גבול ארץ ישראל אך לא קשורים ישירות לכניסה לארץ.

מי מריבה (פרק כ', פסוק א' - פרק כ', פסוק י"ג): לאחר מות מרים העם רב עם משה בגלל מחסור במים. ה' מצווה את משה לדבר אל הסלע שיוציא מים, ומשה מכה בסלע עד שיוצאים ממנו מים. מקרה זה מוזכר בהמשך כסיבה לעונשם של משה ואהרן שבעקבותיו לא יכנסו לארץ.

מלחמות עבר הירדן (פרק כ', פסוק י"ד - פרק כ"א): מלך אדום מונע מישראל לעבור בארצו שסובבים את ארצו במקום להילחם בו. מלך ערד נלחם בהם, ובעקבות סירוב נוסף נלחם בהם סיחון מלך האמורייהץ) ואחריו עוג מלך הבשןאדרעי). במהלך המסע מת אהרן ונקבר בהר ההר.

פרשת בלעם (פרק כ"ב - פרק כ"ה): בלק מלך מואב (אף היא ממלכה בעבר הירדן) מביא את בלעם, מכשף ונביא, לקלל את בני ישראל. בלעם מנסה את כוחו אך מפיו יוצאות ברכות במקום קללות. לאחר שבלעם עוזב, שולחים המואבים את בנותיהם להחטיא את ישראל בזנות.

פרקים כו-לו

בפרקים אלו מפורטות ההכנות לכיבוש הארץ.

המפקד ומינוי יהושע (פרק כ"ו - פרק כ"ז): מפקד של עם ישראל כולל שבט לוי. בנות צלפחד מבקשות נחלה וה' משיב בחיוב. מינוי יהושע בן נון למחליפו של משה.

דינים שונים (פרק כ"ח - פרק ל'): קרבנות התמיד, המועדים, ודיני הפרת נדרים.

סיום המסע (פרק ל"א - פרק ל"ג, פסוק מ"ט): מלחמה אחרונה במדין, בני גד ובני ראובן מבקשים לנחול בעבר הירדן, משה מסכם את המסע בכותבו את רשימת תחנות-המסע.

הכנה להתנחלות (פרק ל"ג, פסוק נ' - פרק ל"ו): הגדרת גבולות הארץ, החלוקה לנחלות והפרשת ערי המקלט.

חלוקת הספר לפרשיות

בספר במדבר 10 פרשיות ואלו הן:

אולם לרוב קוראים את ספר במדבר במשך 9-8 שבתות, שכן לפי נוהגים שונים יש חיבור פרשיות שונות.

חוקת - בלק

בחוץ לארץ, בשנים שבהן יום טוב שני של שבועות חל בשבת, קוראים את פרשת חוקת יחד עם פרשת בלק.

לפי מנהג התימנים, גם בארץ ישראל מחברים פרשות אלו, במקום לחבר את פרשות מטות-מסעי. לדרדעים ישנו מנהג ייחודי ולפיו במקום לחבר את פרשת חקת עם בלק, מחלקים אותה לשניים ומחברים את חציה הראשון (עד פרק כ', פסוק כ"א) לפרשת קרח, ואת חציה השני (משם ואילך) לפרשת בלק.

מטות - מסעי

בדרך כלל קוראים את פרשת מטות ביחד עם הפרשה שאחריה, פרשת מסעי, רק בשנים מעוברות, בשנים מסוג בשז וגכז (רק בארץ ישראל), ובשנים השג והחא (גם בחוץ לארץ) הן נפרדות.[4] שנים בהן מטות מסעי נפרדות גם בחו"ל, הן נדירות.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כבשאר ספרים שבתורה, שם הספר המקובל בימינו לקוח מפתיחתו: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד". בהתאם לכך, מעיקרו הוא מנוקד בְּמִדְבַּרנסמך); אך הצורה שנשתגרה בציבור היא בַּמִּדְבָּר.
  2. ^ גלעדי י. גבריהו השמות במקרא, בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך מט, חוברת ד (קעט) (תמוז-אלול תשס"ד), pp. 175
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קט"ז עמוד א'
  4. ^ מתי קוראים שתי פרשיות בשבת אחת?, הרב ד"ר חיים סיימונס, אלול תשנ"ה
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0