תפילת מנחה
תפילת מנחה היא התפילה הניתנת להאמר בכל יום החל מחצי שעה לאחר חצות היום (על פי החלוקה לשעות זמניות) ועד לשקיעת החמה. עיקרה - תפילת שמונה עשרה בחול ותפילת שבע בשבת ובמועדים.
יסודה של תפילת המנחה
את תפילת מנחה קבע יצחק אבינו, שנאמר: "ויצא יצחק לשוח בשדה" (בראשית כ"ד,ס"ג), ושיחה פירושה תפילה. כמו כן, התפילה מקושרת לקורבן התמיד שהוקרב בבית המקדש בשעת בין הערביים[1].
התלמוד במסכת ברכות מדגיש את חשיבותה של תפילת המנחה:
— מסכת ברכות, ו' עמוד ב'
התלמוד מתייחס לסיפור המעמד בהר הכרמל במאבק בין אליהו הנביא לנביאי הבעל המוזכר בספר מלכים א'[2]. שם מתואר שאליהו התפלל לה' בזמן "עלות המנחה"[3] ואליהו הנביא נענה מיד בתפילתו. מכאן מסיק התלמוד שזמנה של תפילת מנחה הינו "עת רצון", כלומר שעה בה התפילות מתקבלות יותר מבשעות אחרות של היממה, ולכן על האדם להיות זהיר לבל יפסיד זמן יקר ערך זה.
תפילת מנחה מיוחדת גם בזה שהיא נאמרת באמצע היום כאשר האדם קוטע את רצף יומו לצורך התפילה, בניגוד לתפילת שחרית ותפילת ערבית הנאמרות בתחילת היום ובסופו.
זמנה
תחילת זמנה
מנחה שמתפללים משש וחצי שעות זמניות ועד תשע וחצי שעות זמניות נקראת "מנחה גדולה", ואחרי כן נקראת "מנחה קטנה". בשולחן ערוך כתוב שיש להעדיף להתפלל מנחה קטנה, ורק בדיעבד להתפלל מנחה גדולה. ברם יש הפוסקים שגם מלכתחילה מותר להתפלל מנחה גדולה (למשל הטור בסימן רל"ג אינו מחלק בין מנחה גדולה לקטנה וכנראה שדעתו שגם מנחה גדולה היא לכתחילה).
ברוב בתי הכנסת מתפללים מנחה לקראת שקיעת החמה בצמוד לערבית. במקומות עבודה רבים מתפללים מנחה גדולה בצמוד להפסקת צהריים. היו שנהגו להתפלל מנחה פעמיים - מנחה גדולה בצהרים ומנחה קטנה לפנות ערב[4].
סוף זמנה
סוף זמן מנחה נתון במחלוקת תנאים: לדעת רבי יהודה במסכת ברכות[5] הזמן האחרון הוא סוף פלג המנחה שהוא שעה ורבע זמנית לפני השקיעה. לדעת חכמים, מותר להתפלל עד השקיעה ממש. להלכה פוסק התלמוד[6] שניתן לעשות כאחת השיטות, כלומר או כשיטת ר' יהודה או כשיטת חכמים. לדעת רוב הפוסקים כוונת התלמוד היא שאם התפלל תפילת מנחה אחרי פלג המנחה יוצא אם כן שסובר כשיטת חכמים, ולכן אינו יכול להתפלל תפילת ערבית אלא לאחר צאת הכוכבים. אם התפלל תפילת מנחה לפני פלג המנחה הרי שמותר לו להתפלל תפילת ערבית לאחר פלג המנחה. ברם בבית יוסף בסימן רל"ג נכתב שנהגו להקל ולהתפלל תפילת ערבית לפני צאת הכוכבים גם אם התפלל תפילת מנחה לאחר פלג המנחה.
בדיעבד לדעת רוב הפוסקים אם לא התפלל עד השקיעה ניתן בדיעבד להתפלל בזמן "בין השמשות" שהוא הזמן בין השקיעה לצאת הכוכבים ואורכו שלוש עשרה וחצי דקות זמניות, שכן בהלכה זמן זה נחשב כ"ספק יום ספק לילה", ולכן בדברים שהם מדרבנן מקילים בו ("ספק דרבנן לקולא") ובדברים מן התורה מחמירים ("ספק דאורייתא לחומרא"). כיוון שתפילת מנחה היא מדרבנן, ניתן להקל בה ולהתפלל גם בזמן בין השמשות.
סדר תפילת מנחה בימי חול
קטעים הנאמרים לפני מזמור אשרי יושבי ביתך
לפני אמירת המזמור אשרי יושבי ביתך נהוג בקהילות הספרדים, האיטלקים ורוב התימנים, לומר את מזמור פ"ד בתהילים. חלק מיהודי תימן מוסיפים לפני כן את פרשת העקדה והתחינה שאחריה. לאחר מכן נוהגים רבים לומר את פרשת קורבן התמיד[7] ואת פיטום הקטורת. בחלק מהקהילות הספרדיות, נהוג לומר לפני מזמור פ"ד בתהילים קטע מהקדמת ספר תיקוני הזוהר המכונה "פתח אליהו", בשל המילים בהן פותח הקטע, ולאחריו קדיש על ישראל. בחלק מהקהילות הספרדיות במערב אירופה נהוג להשמיט את אמירת פיטום הקטורת (ויש נוהגים להשמיט רק בימים בהם אין אומרים תחנון), ואולם בכל שאר הקהילות הספרדיות לא נהוג כך.
לפי נוסח ספרד יש נוהגים לומר לפני אשרי יושבי ביתך את פרשת הכיור[8], פרשת התמיד, פיטום הקטורת והקטע אנא בכח. ברם, רוב יהודי אשכנז וחלק קטן מיהודי תימן לא נוהגים להוסיף קטעים לפני תפילת מנחה, אלא פותחים אותה במזמור אשרי יושבי ביתך בלבד.
אשרי יושבי ביתך
לאחר אמירת המזמור אשרי יושבי ביתך אומרים בקהילות הספרדים את הפסוק "תיכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב"[9] וגם את הפסוק "הקשיבה לקול שוועי מלכי ואלוקי כי אליך אתפלל"[10] (יש משמיטים את הפסוק השני).
לאחר מכן אומר שליח הציבור חצי קדיש ולאחר מכן מתפללים תפילת שמונה עשרה.
סדר תפילת מנחה מקוצרת
ברוב הקהילות (בפרט בארץ ישראל) נהוג להתפלל את תפילת שמונה עשרה בלחש, ולאחריה אומר שליח הציבור את חזרת הש"ץ.
ברם, בכמה קהילות נהוג שבתפילת מנחה אין אומרים חזרת הש"ץ (ובפרט אם הזמן קרוב לשקיעה), אלא מיד לאחר אמירת הקדיש אומר שליח הציבור בקול רם את שלוש הברכות הראשונות של תפילת שמונה עשרה, לרבות הקדושה, ולאחר מכן מתפללים את שאר תפילת שמונה עשרה בלחש. מנהג זה נפוץ גם בקרב ישיבות ליטאיות רבות, בטענה שהתפילה הארוכה גורמת לביטול תורה. יש נוהגים (למשל, הספרדים במערב אירופה) שגם את שלוש הברכות האחרונות של חזרת הש"ץ אומר שליח הציבור בקול רם. אצל יהודי תימן נהוג ששליח הציבור אומר בקול רם את כל הברכות.
התייחסות מעניינת לנוהג לדלג על חזרת הש"ץ נמצאת אצל ר' יוסף קארו בספרו בית יוסף[11]. הוא מציין שבזמנו הנוהג המקובל אצל הספרדים היה לדלג על חזרת הש"ץ, אלא שלפי דעתו מנהג זה אינו נכון לפי ההלכה ושרבני העיר צפת גזרו נידוי על מי שיתפלל תפילת מנחה ללא חזרת הש"ץ.
ברכת כהנים
בתפילת מנחה, בניגוד לתפילת שחרית, אין אומרים ברכת כהנים, בשל החשש שהכהנים שתו יין - דבר הפוסל אותם מלברך. ואמנם בתפילת מנחה בימי תענית, שאין חשש שמא שתו הכהנים יין, אומרים ברכת כהנים (בתנאי שהתפילה נאמרת בסמוך לשקיעה). ביום הכיפורים אין אומרים ברכת כהנים בתפילת מנחה כיוון שהיא נאמרת בתפילת נעילה.
תחנון
לאחר חזרת הש"ץ, אומרים קטעי תחנון. לפי מנהג רוב הספרדים ולפי נוסח ספרד, מוסיפים לפני נפילת אפיים קטעי וידוי ושלוש עשרה מידות. לפי נוסח אשכנז, איטליה, תימן והספרדים במערב אירופה, לא אומרים וידוי ושלוש עשרה מידות בתפילת מנחה, אלא נפילת אפיים בלבד. בכמה קהילות איטלקיות הונהג לומר את הקטע אל מלך יושב על כיסא רחמים, שלוש עשרה מידות, וידוי והקטע מה נאמר לפני נפילת אפים, אך זו תוספת מאוחרת שאינה בנוסח האיטלקי המקורי, וככל הנראה נעשה בהשפעה ספרדית-קבלית.
כאשר תפילת מנחה נאמרת סמוך לשקיעה, יש נוהגים להשמיט את אמירת התחנון כולו (נוהג מקובל אצל המתפללים בנוסח ספרד וברוב קהילות יהודי תימן). בקהילות ספרדיות רבות בחוץ לארץ נהוג במצב כזה לומר רק את הוידוי ושלוש עשרה מידות ולהשמיט את הקטע של נפילת אפיים בלבד. בארץ ישראל נוהג זה אינו מקובל אצל הספרדים אלא אומרים את כל סדר התחנון גם כאשר התפילה נערכת סמוך לשקיעה.
בתפילת מנחה הסמוכה ליום שאין אומרים בו תחנון, אין אומרים תחנון (וכמובן שגם באותו יום עצמו אין אומרים תחנון). בשל כך אין אומרים תחנון בתפילת מנחה בכל יום שישי, כיוון שבשבת לא אומרים תחנון. לכלל זה שני חריגים והם: תפילת מנחה שלפני ערב ראש השנה (כלומר תפילת מנחה של כ"ח באלול), ותפילת מנחה שלפני ערב יום הכיפורים (כלומר תפילת מנחה של ח' בתשרי), למרות שבערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים לא אומרים תחנון. הסיבה לכך היא שבערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים אומרים סליחות לפני תפילת שחרית ובהם גם קטעי תחנון ואם בקטעים הסמוכים לתפילת שחרית אומרים תחנון - כל שכן שניתן לאומרו במנחה שלפני אותם ימים. יש נוהגים לומר תחנון גם במנחה שלפני פסח שני. במידה ולא אומרים תחנון, נוהגים הספרדים לקרוא את הפסוקים "יהי שם","ממזרח שמש","רם על כל גויים", "ה' אדוננו" קודם הקדיש.
קדיש תתקבל
לאחר התחנון אומרים קדיש שלם (המכונה גם "קדיש תתקבל"). לאחריו נהוג בקהילות הספרדיות וחלק מהאיטלקיות לומר את מזמור ס"ז בתהילים. יהודי תימן אומרים את מזמורים קמ"א וקמ"ב. חלק מיהודי איטליה נוהגים לומר שיר של יום. לאחר מכן אומרים האבלים קדיש יתום או קדיש דרבנן (אם אין אבלים השליח ציבור אומר את הקדיש או שמשמיטים אותו). לפי נוסח ספרד ונוסח אשכנז לאחר קדיש תתקבל אומרים מיד עלינו לשבח. הספרדים נוהגים לקרוא את המזמור "למנצח בנגינות מזמור שיר"קודם עלינו לשבח (וביום שישי את המזמור "ה' מלך").
סיום התפילה
בסיום התפילה נהוג ברוב הקהילות לומר את הקטע עלינו לשבח. אצל יהודי תימן ואיטליה אין אומרים עלינו לשבח אחר מנחה. בכמה קהילות אשכנזיות (בעיקר בצפון אירופה) בהן נהוג להתפלל ערבית מבעוד יום ולהצמיד מנחה לערבית נהוג שאין אומרים עלינו, ברם אם ישנה הפסקה בין מנחה לערבית אומרים עלינו[12].
לפי נוסח ספרד ונוסח אשכנז אומרים קדיש יתום לאחר עלינו. אצל רוב הספרדים לא מקובל נוהג זה, אבל אצל יהודי מרוקו נהוג לומר חצי קדיש [למעט חלק מועט מתוכם (יהודי העיר מקנס)].כך גם בחלק מקהילות גאורגיה (למשל בטביליסי), וגם בסצ'חרה, נהוג לומר אחר "עלינו לשבח", חצי קדיש. אך בשאר קהילות גאורגיה, לא נהוג מנהג זה.
סדר תפילת מנחה בימי תענית
סדר תפלת מנחה שיתואר להלן הוא סדר תפילת מנחה באחת מארבע התעניות הבאות: צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר ושבעה עשר בתמוז. לפירוט סדר תפילת מנחה בתשעה באב ראו כאן וביום הכיפורים ראו כאן.
הנחת תפילין והפיוט שמע קולי
בחלק מהקהילות הספרדיות והאשכנזיות נהוג להניח תפילין בתפילת מנחה זו, כדי להשלים מאה ברכות ביום התענית. יש אף המתעטפים בטלית. יש נוהגים לומר לפני התפילה את הפיוט שמע קולי (ראו [1]) הלקוח מתפילת ליל יום הכיפורים.
קריאת התורה וההפטרה
מתחילים את התפילה כמו בכל יום עד לאחר אמירת מזמור אשרי יושבי ביתך (במנהג איטליה מוסיפים לאחריו ובא לציון). לאחר מכן אומר החזן חצי קדיש. מוציאים ספר תורה מארון הקודש, וקוראים בתורה את פרשת "ויחל משה"[13] שעוסקת בחטא העגל. מנהג האשכנזים (גם נוסח ספרד וגם נוסח אשכנז), האיטלקים ויהודי גאורגיה לקרוא הפטרה מיוחדת לתענית "דרשו ה' בהימצאו"[14]. יהודי תימן וכמעט כל הספרדים לא נוהגים לקרוא הפטרה בתעניות. אמנם במספר קטן של קהילות צפון-אפריקאיות (במרוקו ובאלג'יריה) נהוג לקרוא הפטרה גם בתעניות, [מנהג אלג'יריה להפטיר בכל התעניות ומנהג מרוקו להפטיר רק בצום גדליה (וחלק מקהילות מרוקו לא נוהגים להפטיר כלל)]. בצום גדליה נוהגים לקרוא את הפטרת "דרשו ה'" כמו האשכנזים, ואילו בשאר התעניות קוראים את הפטרת "שובה ישראל"[15] אותה נהוג לקרוא בתשעה באב גם בקהילות הספרדיות האחרות.
תפילת העמידה וחזרת הש"ץ
לאחר קריאת התורה (או ההפטרה) מחזירים את ספר התורה לארון הקודש. החזן אומר חצי קדיש ומתפללים תפילת העמידה, שבמהלכה נאמרת תפילת עננו. לאחר מכן נאמרת חזרת הש"ץ, במהלכה נאמרת ברכת כהנים (רק כאשר מתפללים סמוך לשקיעה, אחרת אין אומרים ברכת כהנים).
אבינו מלכנו, סליחות, תחנון וסיום התפילה
לאחר חזרת הש"ץ נוהגים האשכנזים (גם לפי נוסח אשכנז וגם לפי נוסח ספרד) לומר את תפילת אבינו מלכנו. בשאר עדות ישראל לא נהוג מנהג זה. בחלק מקהילות הספרדים (למשל גאורגיה) נהוג לומר כאן קטעי סליחות כמו שנאמרו בתפילת שחרית, ברם ברוב הקהילות הספרדיות לא נהוג מנהג זה. לאחר מכן אומרים תחנון ומסיימים את התפילה כמו בכל יום. בתענית אסתר לא אומרים תחנון כיוון שזו תפילת מנחה לפני יום שאין אומרים בו תחנון (פורים). לכן אם פורים חל במוצאי שבת ותענית אסתר הוקדמה ליום חמישי אומרים תחנון (שהרי זה אינו יום לפני יום שאין אומרים בו תחנון). במקרה שעשרה בטבת חל ביום שישי גם כן לא אומרים תחנון כי בשבת לא אומרים תחנון. שאר הצומות לעולם אינם חלים יום לפני יום שאין אומרים בו תחנון (כולל יום שישי), לפיכך בכל מקרה אומרים בהם תחנון במנחה.
הספרדים נוהגים לומר במקום או בנוסף למזמור "למנצח בנגינות" הנאמר בכל יום את מזמור "תפילה לעני כי יעטוף"[16] המזכיר את נושא הצום. כך נוהגים גם יהודי תימן. בתענית אסתר אומרים תמורתו את מזמור "למנצח על איילת השחר"[17], ובעשרה בטבת שחל להיות ביום שישי אומרים כבכל יום שישי את המזמור "ה' מלך גאות לבש"[18].
סדר תפילת מנחה בשבתות
ערך מורחב – תפילת מנחה של שבת
תפילת מנחה בשבתות שונה מתפילת מנחה שכל שאר ימות השבוע, בשינויים רבים, הן בתפילות הנאמרות לפני תפילת העמידה, הן בנוסח תפילת העמידה עצמה, והן בפסוקים הנאמרים לאחר תפילת מנחה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מנחה |
 טקסט בוויקיטקסט: תפילת מנחה |
- הלכות תפילת מנחה בקיצור שולחן ערוך
- תפילת מנחה - נוסח כל העדות, הלכות ומנהגים
- דברים האסורים לפני תפילת מנחה
- סדר תפילת מנחה.
הערות שוליים
- ^ המקור לשתי הדעות ביחס למקורה של תפילת מנחה הוא בתלמוד מסכת ברכות דף כו עמוד ב.
- ^ פרק י"ח
- ^ פרק י"ח, פסוק ל"ו
- ^ י"מ תא-שמע, "ממנהגי תפילת המנחה של חול ושל שבת", מנהג אשכנז הקדמון, ירושלים תש"ן, עמ' 186-200
- ^ פרק ד' משנה א
- ^ דף כז עמוד א
- ^ במדבר כ"ח, א'-ח'
- ^ שמות ל', י"ז-כ"א
- ^ תהילים קמ"א, ב'
- ^ תהילים ה',ג'
- ^ חלק אורח חיים סימן רל"ד
- ^ משנה ברורה סימן קל"ב סעיף קטן ז
- ^ שמות ל"ב, י"א - י"ד ושמות ל"ד, א' - י'
- ^ ישעיהו נ"ה:ו'-נ"ו:ח'
- ^ הושע י"ד,ב'-י"ד,י'. מיכה ז',י"ח-ז',כ'
- ^ תהילים ק"ב
- ^ תהילים כ"ב
- ^ מזמור צ"ג
| סדר השבת | ||
|---|---|---|
| ערב שבת | מנחה של יום חול • טעימת התבשיל בערב שבת • תוספת שבת • הדלקת נרות | 
|
| ליל שבת | קבלת שבת • תפילת ערבית של שבת • קידוש • סעודת ליל שבת | |
| יום השבת | תפילת שחרית של שבת • תפילת מוסף של שבת • סעודת יום שבת • תפילת מנחה של שבת • סעודה שלישית • סעודת רבי חידקא | |
| מאכלי שבת | חלה • דגים • קוגל • גאלע • חמין • געפילטע פיש | |
| מוצאי שבת | תפילת ערבית לחול • הבדלה • מלווה מלכה | |
| חיי הקהילה היהודית | ||
|---|---|---|
| תפקידים על-קהילתיים | חכם באשי • שד"ר • אדמו"ר • גדול הדור • רב ראשי | |
| תפקידים מקומיים | מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • שליח ציבור • גבאי • גבאי צדקה • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • סופר סת"ם • בלנית • משגיח • משגיח כשרות | |
| מוסדות | תלמוד תורה • ישיבה • ישיבה קטנה • ישיבה גדולה • כולל אברכים • מקווה • בית כנסת • בית מדרש • חברה קדישא • קופה של צדקה | |
| דברים שבקדושה | מניין • היכל/ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש • רשימת תפילות וברכות | |
| ניהול חיי הקהילה | בית דין • תקנות הקהילה • פדיון שבויים | |
| סדר תפילות יום הכיפורים | ||
|---|---|---|
| טרם החג | כפרות • תפילת מנחה עם וידוי • סעודה מפסקת | 
|
| ערבית | לך קלי תשוקתי/תפילה זכה • כל נדרי • תפילת שבע עם וידוי • סליחות • וידוי | |
| שחרית | תפילת שבע עם וידוי • וידוי • אבינו מלכנו • קריאת התורה והפטרה • ונתנה תוקף | |
| מוסף | תפילת שבע עם וידוי • עלינו לשבח • סדר העבודה • ברכת כהנים • סליחות • וידוי | |
| מנחה | קריאת התורה • תפילת שבע עם וידוי • סליחות | |
| תפילת נעילה | אשרי יושבי ביתך • תפילת שבע עם וידוי • חזרת הש"ץ • וידוי וברכת כהנים • סליחות • תקיעת שופר • לשנה הבאה בירושלים • תפילת ערבית • ברכת הלבנה | |
| פיוטי יום הכיפורים | אדיר ונאור • אזכרה אלקים ואהמיה • אל רחום שמך • אל תעש עמנו כלה • אלה אזכרה • אנשי אמונה אבדו • אראלי מעלה • אתאנו לחלות פניך • בטרם שחקים וארקים נמתחו • בן אדם מה לך נרדם • וכל מאמינים • ונתנה תוקף • יעלה תחנוננו • ישן אל תרדם • כי אנו עמך • כי הנה כחומר • כתר מלכות (פיוט) • לא-ל עורך דין • לך קלי תשוקתי • למענך אלוקי • מראה כהן • עת שערי רצון להפתח • קה שמע אביוניך • קל נורא עלילה • קמתי באשמורת • שבט יהודה בדוחק ובצער • שומר ישראל • שמע קולי • שנאנים שאננים • תמהנו מרעות • תתן אחרית לעמך | |
| שונות | יום הכיפורים בבית המקדש • שעיר לעזאזל • עבודת כהן גדול | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
