המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
בעקבות מתקפת הפתע של חמאס פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל. כחלק מהפעלת הלחץ כנגד חמאס במטרה להביא למיטוט הארגון ושחרור כ-240 אזרחים וחיילים שנחטפו לרצועת עזה, לחמה ישראל והפעילה סנקציות שלטענת חמש סוכנויות האו"ם גרמו למשבר הומניטרי.[1][2] מנגד, מספר גורמים ביטחוניים בישראל טוענים כי אין משבר הומניטרי בעזה.[3][4]
בתחילת המלחמה הטילה ישראל מצור מלא על רצועת עזה, שהוביל למחסור בדלק, מים, מזון, תרופות וציוד רפואי חיוני.[1][5] המצור והלחימה הביאו לירידה של 90% בזמינות החשמל, שרובו סופק על ידי חברת החשמל הישראלית עד לתחילת המלחמה. ירידה זו פגעה באספקת החשמל לבתי החולים, מערכת הביוב והשבתת מתקני ההתפלה המספקים מי שתייה,[6] שמגביר את החשש להתפשטות מחלות וזיהומים ברחבי עזה.[7]
ב-6 בינואר 2024 הכריז משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים כי רצועת עזה הפכה למקום שאינו ראוי למגורים.[8][9] ב-27 בפברואר מסר המשרד שרבע מאוכלוסיית הרצועה, כ-576,000 איש, נמצאים כפסע מרעב המוני חמור.[10] בתחילת מרץ 2024, גורמים רפואיים בעזה דיווחו על ילדים שמתו עקב תת-תזונה והתייבשות.[11]
השפעה
מזון
ערך מורחב – הרעב ההמוני ברצועת עזה
על פי דיווחי אונר"א, ב-28 באוקטובר, חמישית מתוך המאפיות שנתמכו על ידי הארגון נפגעו. לחם הפך למאכל מרכזי ומורגש מחסור ממנו. כמו כן, המחסור בדלק לשינוע הקמח למאפיות מקשה על הפעלתן.[12] תוכנית המזון העולמית החלה להעביר מזון לעזה. לדברי סוכניות האו"ם כשליש מתושבי עזה סבלו מאי ביטחון תזונתי לפני מלחמה ועתה המספרים גדלים.[13] ב-7 בנובמבר, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים עדכן כי אין מאפיות פעילות בעזה בגלל חוסר בדלק, מים וקמח וכי פחות מ-40% מכמות מזון הנדרשת בעזה מסופקת.[14] בזמן ההפוגה בלחימה (24 בנובמבר–1 בדצמבר), משאיות עם מזון הוכנסו לעזה כחלק מהסכם הפסקת האש. עלי זכי, דובר המשרד הירושלמי של תוכנית המזון העולמית אמר כי המזון "שנכנס לעזה כרגע לא מספיק כדי לענות על הצרכים של אנשים ולמנוע סכנת רעב".[15] ב-14 בדצמבר, במסיבת עיתונאים שערך קרל סקאו, סגן ראש תוכנית המזון העולמית, לאחר שביקר בעזה, אמר כי תשעה מתוך עשרה תושבי עזה אינם אוכלים כל יום ולא יודעים מהיכן תגיע הארוחה הבאה.[16][17][18] תוכנית המזון העולמית טוענת כי כמות המזון שנכנסה לעזה מתחילת המלחמה עומדת על 10% מכמות המזון הנדרשת לכלל האוכלוסייה ברצועה.[19] באמצע דצמבר טענו ארגוני זכויות אדם שצה"ל מונע אספקה של מזון, מים ודלק ומעמיס קשיים על העברת סיוע הומניטרי. לטיעונים אלו, השיב מתאם פעולות הממשלה בשטחים כי מחסני האו"ם מלאים מזון וכי סיוע הומניטרי מגיע על בסיס קבוע לעזה.[20] בדצמבר נערכה בדיקת מצב הביטחון התזונתי בעזה על פי מדד ה-IPC, מצא כי התושבים בעזה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי ברמות הגבוהות ביותר. למרות שעל פי המדד עזה עדיין לא חצתה את סף הרעב, היא הזהירה כי הסיכון להרחבת רמת הרעב והעמקתו תגדל המלחמה לא תיפסק.[21] במרץ 2024, פורסמה הערכה נוספת של רמת חוסר הביטחון התזונתי בעזה. מתוך הדוח עולה, כי על פי מדד IPC, מעל 670,000 תושבים בעזה סובלים מרעב ומעל 870,000 נמצאים במצב חירום הומניטרי. מהדוח עולה שאם המצב לא ישתנה עד אמצע יולי 2024, מחצית תושבי עזה יסבלו מרעב.[22]
בעקבות המחסור במזון ברצועה נוצרו אי-סדרים רבים, ודווח על כנופיות חמושות שתוקפות ובוזזות משאיות סיוע.
ב-29 בפברואר 2024, נהרגו מעל ל-118, וכ-760 בני אדם נפצעו באסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה, שהתרחש בעת חלוקת מזון. בין 18 ל-30 משאיות, השייכות לאנשי עסקים פלסטינים מעזה, נכנסו לצפון הרצועה באבטחה ישראלית. המוני בני אדם התאספו ברחוב א-רשיד, ממערב לעיר עזה והמתינו לחלוקת הסיוע והמזון. לדברי דובר צה"ל, עקב האנדרלמוסיה שהשתררה במקום ירו חיילי צה"ל והטנקים שהוצבו בסמוך לשיירה יריות אזהרה, במטרה לפזר את ההתקהלות סביב המשאיות. לדברי הדובר, לאחר שהשטח פונה חזרו אליו אנשים רבים והחלו להתקרב לכוחות צה"ל ולמשאיות, בתגובה פתח צה"ל באש על אנשים אלה. משאיות הסיוע ניסו להימלט מהאזור, ובטעות דרסו תושבים נוספים, חלקם מתו וחלקם נפצעו.[23] לטענת הפלסטינים, אחרי שהגיעו המשאיות ואנשים הסתערו עליהן, התחילו כוחות צה"ל "לירות ללא הבחנה לתוך הקהל", ובכאוס שנוצר אחרים נרמסו ונדרסו.[24] לפי בית החולים אל-עוודה ובית החולים כמאל עדואן, אליהם פצועים רבים פונו, רבים היו פצועי ירי: 142[25][26][27] ו-100 בהתאמה.[24][28] האו"ם אישר שמספר רב של פצועים מירי טופלו בבית החולים שיפא.[29][30] האירוע ידוע גם בתור "טבח הקמח".[31][32][33][34][35][24]
מים
עוד לפני תחילת המלחמה היה מחסור במי שתייה בעזה, אליה מים מגיעים ממספר מקורות: ב-2021 רשות המים הפלסטינית רכשה כ-6% מהמים ממקורות. כן ישנו מערך מצומצם להתפלת מי ים. רוב המים לעזה מגיעים מאקוויפר החוף, שסובל משאיבת יתר, חדירת מים מלוחים וביוב הגורמים לכך שהאקויפר נמצא על סף קריסה.[36] עם תחילת המלחמה, ישראל עצרה גם את העברת המים לעזה. ב-16 באוקטובר, החאמס טען שטרם חודשה אספקת המים לרצועת עזה ואילו ישראל טענה כי מים מסופקים לעזה.[37] למחרת, אונר"א הביעה חשש שתושבי עזה מתחילים להתייבש למוות כי המים הנקיים אוזלים.[38] ב-22 באוקטובר הצהיר האו"ם שתושבי עזה החלו לשתות מים מזוהמים.[39] על פי פרסום של האו"ם, רק ב-27 בנובמבר החל להגיע סיוע ראשון של מי שתייה.[40]
התפרצות מחלות
כשלושה שבועות אחרי פרוץ המלחמה, אוקספם הביע דאגה מהאפשרות להתפרצות מחלות בעקבות המחסור בעזה במים נקיים, ומכך שבעיות תברואה יגרמו לעלייה בכולרה ומחלות זיהומיות אחרות.[41] ב-15 בנובמבר דיווח ארגון הבריאות העולמי כי כ-70,000 מקרי הדבקה של מחלות בדרכי הנשימה[42] ויותר מ-44,000 מקרים של שלשול תועדו בעזה מאז אמצע אוקטובר, עלייה דרמטית בהשוואה לשנים קודמות. כמחצית מהמקרים המתועדים היו בקרב ילדים מתחת לגיל חמש.[43] ב-17 בנובמבר, ארגון הבריאות העולמי פרסם כי הוא מודאג מאוד מהתפשטות מחלות בעזה, בעקבות הפצצות ישראליות שהובילו להצטופפות גדולה יותר של האוכלוסייה, מחסור במזון ובמים נקיים.[44] בסוף שנת 2023, WHO דיווח על קרוב ל-180,000 מקרים של זיהומים בדרכי הנשימה, מעל 136,000 מקרים של שלושלים שמחציתם בקרב ילדים עד גיל 5. כן, כמעט 43,000 מתושבי עזה סובלים ממחלות עור וכ-5,300 אבעבועות רוח.[45]
במהלך המלחמה נפגעו בעזה 94 מתקני בריאות ו-79 אמבולנסים.[46] הפגיעה במתקנים אלו פגעה גם היא ביכולת לתת שירותים רפואיים. לטענת ישראל, פגיעות אלו אירעו מאחר שנעשה שימוש במתקני בריאות לפעילות טרור.[47][48]
השפעה על ילדים
מלחמת חרבות ברזל, משפיעה על ילדים ברצועת עזה באופן ניכר שכן 40% מהאוכלוסייה הם בני 14 ומטה.[49][50] ילדים בעזה סובלים מטראומות קשות בעקבות ההפגזות, אובדן של מכרים וחשיפה למראות קשים.[51][52] ב-13 בנובמבר הצהיר יוניסף שיותר מ-700,000 ילדים בעזה נאלצו לעזוב את ביתם.[53] על פי נתונים שפרסם חמאס, נכון ל-5 בנובמבר, מעל 3,900 ילדים נהרגו בעזה וכ-1,250 ילדים נעדרים וההערכה היא שהם קבורים מתחת לבניינים מופצצים.[54] ב-22 בנובמבר יוניסף דיווחו שזוהו ילדים שהתפנו מצפון לדרום עזה ללא ליווי.[55] ב-28 בנובמבר, ג'יימס אלדר, דובר יוניסף, כינה את הלחימה בעזה "מלחמה בילדים".[56] ב-28 בדצמבר, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (UNOCHA) הצהיר כי 50% מכלל הילדים ברצועת עזה סבלו מהתייבשות, תת-תזונה, מחלות נשימה ועור.[57] בסיום ביקור של מנכ"ל יוניסף בעזה באמצע ינואר 2024, הצהיר מנכ"ל הארגון כי עזה היא המקום המסוכן ביותר לילדים בעולם.[57] על פי ההערכות, עד אמצע ינואר 2024, נהרגו כ-10,000 ילדים בעזה, ואלפים נוספים נקברו מתחת להריסות.[58]
מגורים
הוושינגטון פוסט ניתח צילומי לווין ועל בסיסם העריך כי 8,561 מבנים נהרסו כליל. מבנים אלו הם חלק מ-29,732 שניזוקו בצפון עזה.[59] ב-13 בינואר 2024, דיווח משרד הבריאות של רצועת עזה כי תשתית רפיח נמצאת ב"נקודת השבירה" שלה, ושאינה מסוגלת להתמודד עם המספר הגדול של התושבים שנמלטו אליה.[60] נכון ל-29 בינואר 2024, על בסיס ניתוח לוויני, כ-50% מהמבנים בצפון עזה ובעיר עזה נהרסו או נפגעו.[61][62] הבנק העולמי מעריך כי 45% ממבני המגורים ברצועה נהרסו ללא תקנה.[63]
סיוע הומניטרי
- ערך מורחב – הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
בחצי השנה הראשונה של שנת 2023 בממוצע 9,500 משאיות עם מזון ותרופות נכנסו לעזה מדי חודש.[64] ב-9 באוקטובר בעקבות מתקפת הפתע ב-7 אוקטובר בה נרצחו ונהרגו כ-1,145 איש, הטילה ישראל מצור מוחלט על עזה, ומנעה כניסת סיוע הומניטרי.[65] מצרים סגרה את גבולה כדי למנוע בריחה של אזרחים, אך אמרה כי היא תאפשר העברת סיוע דרך מעבר רפיח.[66] ב-17 באוקטובר, עשרות משאיות עם מזון, מים, דלק ואספקה רפואית, הגיעו לצד המצרי של הגבול. העסקה לפתיחת המעבר נעצרה בגלל חששות מצרים שישראל לא נתנה את הבטחתה שתשהה את התקיפות האוויריות, ודרישה ישראלית לערוך חיפוש יסודי במשאיות הנכנסות דרך מצרים.[67] כשבוע לאחר מכן אישרה ישראל הכנסת סיוע הומניטרי באופן רציף לרצועת עזה,[68] בהמשך חודש אוקטובר והגיע לקצב של מאות משאיות ביום, במקרים תועדו אנשי חמאס משתלטים על הסיוע ומונעים העברתו לתושבי עזה.[69] בנוסף אישרה ישראל הצנחת סיוע רפואי על ידי חיל האוויר הירדני לבית החולים הירדני ברצועה.[70] ב-28 באוקטובר, פרסם הניו יורק טיימס, כי גורמים ערבים ומערביים מסרו שיש בסיס לטענות הישראליות על אגירת אספקה של מזון ודלק על ידי החמאס נחוצים מאוד לתושבי עזה. חמאס, צבר, במנהרות, מאגרים של אספקה למאבק ממושך.[71]
ב-13 בנובמבר הודיעו נציגי האו"ם כי מאגרי הדלק שברשותם מסתיים ולא ויכלו לחלק את הסיוע ההומניטרי.[72] במהלך הפסקת האש הזמנית ב-27 נובמבר, בעת חילופי השבויים, בין התאריכים ה-24 ל-30 בנובמבר, בממוצע בכל יום נכנסו לעזה 170 משאיות ו-110,000 ליטר דלק. לאחר הפסקת האש, ב-3 ו-4 בדצמבר, ירד מספר המשאיות שנכנסו לעזה ממצרים לכ-100 משאיות סיוע וכ-69,000 ליטר דלק.[73] ב-29 בדצמבר, טענו אנשי אונרא כי כוחות צה"ל ירו על משאיות אספקה שחזרו מאספקת סיוע הומניטרי בצפון הרצועה.[74] יומיים לאחר מכן, שר החוץ הישראלי אלי כהן הודיע שישראל מוכנה לשקול העברת סיוע הומניטרי מהים.[75] חילות האוויר הצרפתיים והירדניים הפילו שבעה טונות של סיוע הומניטרי ורפואי דחוף לבית חולים בחאן יונס.[76]
מה־24 בינואר 2024 החלו פעילי מחאה ישראלים לשבש את העברת הסיוע לרצועה דרך ישראל במטרה להפעיל לחץ על חמאס לשחרר את האזרחים הישראלים אותם חטף.[77]
ב-20 בפברואר 2024, הודיעה תוכנית המזון של האו"ם כי היא משהה את חלוקת המזון בצפון הרצועה עד שיתקימו תנאים בטוחים לחלוקת מזון.[78] יומיים לפני כן, עובדי הסוכנות הותקפו על ידי אזרחים שעטו על המשאיות במטרה להשיג מזון. משאיות נבזזו, נהג משאית הוכה קשות, והאספקה המוגבלת ההצליחה להגיע רק בחלקה ליעדה.[79][80]
ב-2 במרץ פתחה ארצות הברית במבצע הכנסת מזון לרצועה, והצניחה ממטוס תובלה שקים עם מעל 38,000 ארוחות ליד העיר אל-מוואסי שבדרום. ירדן וצרפת ביצעו הצנחת מזון לפני כן.[81] ב-16 במרץ הגיע משלוח הסיוע הראשון לעזה דרך הים, מזה כמעט שני עשורים. הסיוע, שכלל 200 טון מזון יבש, אורגן ונשלח מטעם World Central Kitchen.[82]
המזח האמריקאי בעזה
- ערך מורחב – המזח האמריקאי בעזה
ב-7 במרץ הודיע הנשיא ביידן בנאום על מצב האומה שארצו תבנה בעזה מזח צף לאוניות אספקה.[83] טרם הובהר מי יהיה אחראי על חלוקת המזון לכשיגיע לרצועה.[84] לטענת גורמים בעזה, רק חמאס יכול לפקח על חלוקת המזון.[85]
קישורים חיצוניים
שירין פלאח סעב, רעב חמור מתפשט במהירות ברחבי רצועת עזה. ארבעה מונולוגים מהקטסטרופה, באתר הארץ, 2 בינואר 2024- נטע אחיטוב, אטום על עזה? זה עלול להיות אפילו יותר חמור, באתר הארץ, 27 במרץ 2024
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Ioanes, Ellen (14 באוקטובר 2023). "Gaza's spiraling humanitarian crisis, explained". Vox. ארכיון מ-14 באוקטובר 2023. נבדק ב-16 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ‘The world must do more’ for Gaza, 5 UN agencies say | UN News, news.un.org, 2023-10-21 (באנגלית)
- ^ שמעון מיג'אן ורם ברנדס איתי בלומנטל, מעבר רפיח נפתח לעזה; גורם ביטחוני: "אין משבר הומניטרי", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 באוקטובר 2023
- ^ טל לב רם, בצל הטענות: גורם ביטחוני מבהיר - "אין משבר הומניטרי בעזה", באתר מעריב אונליין, 21 באוקטובר 2023
- ^ Gottbrath, Laurin-Whitney. "Gaza "fast becoming hell hole" on "brink of collapse" amid Israel strikes: UN". Axios. ארכיון מ-16 באוקטובר 2023. נבדק ב-16 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mellen, Ruby; Chen, Szu Yu (26 באוקטובר 2023). "See how Israel's siege has plunged Gaza into darkness and isolation". The Washington Post. ארכיון מ-27 באוקטובר 2023. נבדק ב-27 באוקטובר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ לילך שובל, החשש: משבר הומניטרי חריף ברצועה שישפיע על ישראל, באתר www.israelhayom.co.il, 21/11/2023
- ^ ג'קי חורי, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים: רצועת עזה הפכה למקום שאינו ראוי למגורים, באתר הארץ, 6 בינואר 2024
- ^ Gaza has 'simply become uninhabitable': UN humanitarian chief, France 24, 2024-01-05 (באנגלית)
- ^ Quarter of Gazans one step away from famine, UN says
- ^ בעזה טוענים, בצל מצוקת הרעב: "15 ילדים מתו בימים האחרונים מתת-תזונה", באתר ynet, 3 במרץ 2024
- ^ Ahmed, Kaamil; Morresi, Elena (2023-10-28). "Airstrikes on Gaza bakeries add to 'catastrophic' food shortages". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-12-09.
- ^ Srivastava, Mehul; Saleh, Heba; Khaled, Mai (2023-10-21). "Small aid convoy reaches Gaza after Hamas releases two hostages". Financial Times. נבדק ב-2023-12-09.
- ^ "Gaza humanitarian crisis: What is the current situation?". Reuters (באנגלית). 2023-11-14. נבדק ב-2023-12-09.
- ^ Berger, Miriam (2023-12-01). "Aid is trickling in, but Gaza still grows hungrier". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2023-12-09.
- ^ Kelsey Ables, A hunger Gazans have ‘never, ever’ experienced grows in the territory, /www.washingtonpost.com
- ^ 'Desperate, hungry, terrified': Gazans stopping aid trucks in search of food | UN News, news.un.org, 2023-12-14 (באנגלית)
- ^ בעזה רעבים ושוחטים אפילו חמורים: "היו לי שני מקררים, עכשיו אני מתחנן ללחם", באתר ynet, 14 בדצמבר 2023
- ^ ג'קי חורי, האו"ם: חצי מהעזתים סובלים מרעב חמור, 90% מעבירים בקביעות יום שלם בלי אוכל, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2023
- ^ עינב חלבי, ילדים בתורי ענק לאוכל ברפיח: "אנחנו רעבים" | תיעודים ותמונת מצב מעזה, באתר ynet, 19 בדצמבר 2023
- ^ Gupta, Gaya (2024-03-03). "U.N. Experts Say Gaza Is Close to Famine. What Does That Mean?". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-08.
- ^ GAZA STRIP: Famine is imminent as 1.1 million people, half of Gaza, experience catastrophic food insecurity | IPC - Integrated Food Security Phase Classification, www.ipcinfo.org
- ^ Dozens killed in Gaza aid stampede; IDF says its fire caused no more than 10 casualties
- ^ 24.0 24.1 24.2 שיחה מקומית, עדי ראייה: הצבא הישראלי פתח בירי על ההמון ליד משאיות הסיוע, באתר שיחה מקומית, 2024-03-06
- ^ Sherwood, Harriet; Graham-Harrison, Emma; Borger, Julian (2024-03-02). "Israel faces mounting pressure to investigate Gaza food aid deaths". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-04-07.
- ^ "What video and eyewitness accounts tell us about Gazans killed around aid convoy" (באנגלית בריטית). 2024-03-01. נבדק ב-2024-04-07.
- ^ לוי, גדעון (2024-03-03). "אפילו אחרי ליל הרעב והמוות, בישראל לא מתרגשים". הארץ. נבדק ב-2024-04-07.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , Middle East Crisis: As Hungry Gazans Crowd a Convoy, a Crush of Bodies, Israeli Gunshots and a Deadly Toll, הניו יורק טיימס, 2024 - ^ "Large number of bullet wounds among those injured in Gaza aid convoy rush - UN" (באנגלית בריטית). 2024-03-02. נבדק ב-2024-04-07.
- ^ Calls Grow for Investigation of Deadly Aid Incident in Northern Gaza, Voice of America, 2024-03-01 (באנגלית)
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , UN experts condemn ‘flour massacre’, urge Israel to end campaign of starvation in Gaza, משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, 2024 - ^ Rob Picheta, IDF says troops fired at ‘suspects’ but denies targeting convoy in deadly food aid incident, CNN, 2024-03-08 (באנגלית)
- ^ ‘Flour massacre’: Lifesaving aid becomes a deadly struggle in Gaza, France 24, 2024-03-01 (באנגלית)
- ^ "Gaza: New accounts of the 'flour massacre'". Le Monde.fr (באנגלית). 2024-03-09. נבדק ב-2024-04-07.
- ^ Euro-Med Human Rights Monitor, New evidence confirms Israel’s full involvement in ‘Flour Massacre’ of starving Palestinian civilians, Euro-Med Human Rights Monitor (ב־American English)
- ^ Rachel Wilson, Mark Oliver, Alexandra Newman, Gaza’s limited water access, mapped, CNN, 2023-10-18 (באנגלית)
- ^ "Hamas says Gaza water still cut off; Israel says some provided in south". Reuters (באנגלית). 2023-10-16. נבדק ב-2023-12-09.
- ^ McKernan, Bethan (2023-10-17). "Fears grow people are dehydrating to death in Gaza as clean water runs out". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-12-09.
- ^ Saleh, Heba; Khaled, Mai (2023-10-22). "Gaza consumed by hunt for water". Financial Times. נבדק ב-2023-12-09.
- ^ Gaza: Aid reaches shattered north as UN chief hails 'glimpse of hope' in ceasefire extension | UN News, news.un.org, 2023-11-27 (באנגלית)
- ^ Federica Marsi, Gaza’s next big threat: Cholera, infectious diseases amid total blockade, Al Jazeera, 21 Oct 2023 (באנגלית)
- ^ , איתמר אייכנר, ארגון הבריאות העולמי: דאגה מהתפשטות מחלות בעזה, באתר ynet, 17 בנובמבר 2023
- ^ Erika Edwards, Disease runs rampant in Gaza as clean water runs out, NBC News, 2023-11-15 (באנגלית)
- ^ "WHO voices concern over spread of disease in Gaza". Reuters (באנגלית). 2023-11-17. נבדק ב-2023-12-10.
- ^ AFP-Agence France Presse, WHO Chief 'Very Concerned' By Gaza Infectious Disease Threat, www.barrons.com, December 29, 2023 (ב־American English)
- ^ Nearly 600 attacks on healthcare in Gaza and West Bank since war began: WHO | UN News, news.un.org, 2024-01-05 (באנגלית)
- ^
ממחלקת האשפוז ועד מרתפי בתי החולים: כך חמאס הפך את בתי החולים ברצועה למוקדי טרור, באתר צה"ל, 23 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, "חמאס מעביר באמבולנסים נשק ופעילים": הודאות המחבלים, וההקלטה המפלילה, באתר ynet, 8 בנובמבר 2023
- ^ Caitlin O'Kane, What is the Gaza Strip? Here's how big it is and who lives there. - CBS News, www.cbsnews.com, 2023-10-12 (ב־American English)
- ^ Linah Mohammad, Children make up nearly half of Gaza's population. Here's what it means for the war, npr, October 19, 2023
- ^ Sherwood, Harriet (2023-10-22). "Children in Gaza 'developing severe trauma' after 16 days of bombing". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-12-10.
- ^ Thaddeus Jones, Save the Children decries 'relentless mental harm' suffered by Gaza children - Vatican News, www.vaticannews.va, 2024-03-16 (באנגלית)
- ^ "In Gaza, more than 700,000 children have been displaced - forced to leave everything behind". X post by UNICEF. UNICEF. נבדק ב-13 בנובמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Graham-Harrison, Emma; Burke, Jason (2023-11-05). "Gaza's children face catastrophe as death toll nears 4,000, UN warns". The Observer (באנגלית בריטית). ISSN 0029-7712. נבדק ב-2023-12-10.
- ^ Russell, Catherine. "UNICEF Executive Director Catherine Russell's remarks at the UN Security Council briefing on the protection of children in Gaza". UNICEF. נבדק ב-27 בנובמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "UN official describes 'immense relief' as water, food arrive in north Gaza amid truce". CBC. Reuters. נבדק ב-29 בנובמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 57.0 57.1 United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory | Hostilities in the Gaza Strip and Israel | Flash Update #79, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory, 2023-12-28 (באנגלית)
- ^ Gaza: 10,000 children killed in nearly 100 days of war - occupied Palestinian territory | ReliefWeb, reliefweb.int, 2024-01-11 (באנגלית)
- ^ Evan Hill, Imogen Piper, Meg Kelly and Jarrett Ley, Israel has waged one of this century’s most destructive wars in Gaza, Washington Post, Dec. 23 2023 (באנגלית)
- ^ Adel Zaanoun with Ilan Ben Zion in Jerusalem, Gaza War Rages On 100th Day As Israel PM Promises 'Victory' Over Hamas, www.barrons.com (ב־American English)
- ^ ירדן מיכאלי ואבי שרף, 1.7 מיליון עזתים ברחו מהפצצות. 50% מהמבנים נפגעו או נהרסו. כך זה נראה, באתר www.haaretz.co.il
- ^ Lauren Leffer, Inside the Satellite Tech Revealing Gaza's Destruction, Scientific American, December 1, 2023 (באנגלית)
- ^ Tani Goldstein and ToI Staff, World Bank report finds 45% of residential buildings in Gaza ruined beyond repair, timesofisrael.com, 24 January 2024
- ^ Marc Español, Only a trickle of humanitarian aid entering Gaza: ‘It’s a drop in the bucket’, EL PAÍS English, 2023-11-10 (ב־American English)
- ^ Josef Federman Issam Adwan, Israeli defense minister orders 'complete siege' on Gaza after Hamas surprise attack, PBS NewsHour, 2023-10-09 (ב־American English)
- ^ Egypt says Israel seeks to empty Gaza, rejects corridors for civilians, Al Jazeera, 12 Oct 2023 (באנגלית)
- ^ Stephen Kalin, Summer Said, Fatima AbdulKarim, Tarini Parti and William Mauldin, Biden to Visit Israel as U.S. Push for Border Opening Stalls, WSJ, 2023-10-17 (ב־American English)
- ^ 14 משאיות עם סיוע הומניטרי נכנסו לרצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 22 באוקטובר 2023
- ^ אסף גבור, צפו בתיעוד: מחבלי חמאס משתלטים על משאיות הסיוע ההומניטרי, באתר מקור ראשון, 13/12/2023
- ^ ברק רביד, גיא אלסטר, ירדן הצניחה סיוע רפואי לעזה, בכיר ישראלי: המהלך תואם עמנו, באתר וואלה!, 6 בנובמבר 2023
- ^ Rosenberg, Matthew; Abi-Habib, Maria (2023-10-27). "As Gazans Scrounge for Food and Water, Hamas Sits on a Rich Trove of Supplies". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-01-12.
- ^ Fassihi, Farnaz (2023-11-13). "U.N. says that without fuel it can no longer distribute humanitarian aid". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-01-12.
- ^ United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory | Hostilities in the Gaza Strip and Israel | Flash Update #59, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory, 2023-12-04 (באנגלית)
- ^ Abdulrahim, Raja (2023-12-29). "U.N. Says Israeli Forces Fired on Aid Convoy in Central Gaza". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-02-10.
- ^ TOVAH LAZAROFF,, Israel ready to let ships bring aid to Gaza's shores - FM Eli Cohen, The Jerusalem Post | JPost.com, 2023-12-31 (ב־American English)
- ^ French, Jordanian airforces drop medical aid to Gaza - Elysee, reuters.com, January 5, 2024
- ^ דוד פרץ, מהמוצדקות: יממה עם חוסמי המשאיות בכרם שלום | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2024-02-01
- ^ תוכנית המזון העולמית של האו"ם: מפסיקים את העברת משלוחי המזון לצפון הרצועה, באתר ynet, 20 בפברואר 2024
- ^ ג'קי חורי, הרעב הכבד בעזה גובר, תוכנית המזון של האו"ם עצרה את הסיוע לצפון הרצועה, באתר הארץ, 20 בפברואר 2024
- ^ Anna Gordon, World Food Programme Halts Deliveries to Northern Gaza, TIME, 2024-02-21 (באנגלית)
- ^ US carries out first airdrop of aid into Gaza
- ^ Pronczuk, Monika (2024-03-16). "First Aid Shipment to Arrive by Sea Is Set to Be Delivered Across Gaza". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-17.
- ^ Biden directs US military to establish aid port in Gaza as Israel-Hamas war looms over his State of the Union
- ^ אור פיאלקוב (הביא לפרסום מתן וסרמן), האמריקאים מקימים נמל צף בעזה: זו השאלה הגדולה שאין עליה תשובה, באתר מעריב אונליין, 11 במרץ 2024
- ^ היום ה-157 למלחמה | צה"ל: הותקפה מנהרה ששימשה את סגנו של דף, טרם התקבל אישור על מותו, באתר הארץ, 11 במרץ 2024
