פרויקט הכניסה לעיר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:11, 2 בדצמבר 2019 מאת שרגא (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " תכנית " ב־" תוכנית ")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome globe current event 1.svg
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
מהלך הבנייה ברובע מבוא העיר, מאי 2018

הכניסה לעיר (קריית אריאל שרון, רובע מבוא העיר) הוא כינוי לפרויקט הקמת רובע עסקים חדש באזור הכניסה המערבית לירושלים. התוכניות לאזור כוללות הקמת מגדלי משרדים, מגורים ועסקים ויצירת מרכז תחבורתי גדול שיחבר את התחנה המרכזית ירושלים, תחנת הרכבת בנייני האומה, תחנות הרכבת הקלה בירושלים וחניונים תת-קרקעיים גדולים. מלבד מגדלי המשרדים, המלונאות והמגורים מתוכננת הרחבת מרכז הכנסים בנייני האומה והקמת בנייני קריית הממשלה המחוזית והיכל המשפט, אליו צפויים לעבור כל בתי המשפט בירושלים (מלבד העליון)[1]. במקום אמורים להתרכז גם כל אולפני תאגיד השידור הישראלי שיוקמו במתחם מבנה בית החולים שערי צדק הישן.

בסך הכל כולל הפרויקט הקמת כ-1,500,000 מטרים רבועים של שטח בנוי בתוך כ-300 דונם[2]. שלושה רחובות חדשים מתוכננים להיסלל, לצד פיתוח מרחב ציבוריים גדולים להולכי רגל בכל שטח הרובע.

הגוף המנהל את הפרויקט הוא חברת עדן - החברה לפיתוח כלכלי בירושלים[3], והניהול ההנדסי מופקד בידי חברת מוריה, שתיהן חברות עירוניות בשליטת העירייה.

רקע

הכניסה לירושלים מהווה עורק התחבורה העיקרי אליה וממנה, מתאפיינת בתנועה רבה של כלי רכב פרטיים ותחבורה ציבורית. תוכניות פיתוח בכניסה לעיר יצאו לדרך במקביל, עוד בשנת 2008: רובע הכניסה לעיר מכביש 1 (שגבולותיו הם גשר המיתרים וקצה רחוב שז"ר); הדרך אל בנייני האומה עד קריית הלאום (קריית הממשלה וקריית בן-גוריון); ושדרות מנחם בגין, החוצות את העיר מצפון לדרום (בקטע שבין הכניסה לקריית הלאום עד מחלף גבעת מרדכי, בקצה הדרומי של קמפוס גבעת רם)[4]

מאפייני הפרויקט

במסגרת הפרויקט, יוקם רובע עסקי חדש בגודל של 1.6 מיליון מ"ר שישמש לתעסוקה, למסחר, בידור, מלונאות ופנאי. שטח הפרויקט יכלול 24 מבנים, בהם 9 גורדי שחקים. כמו כן ישופץ ויורחב מבנה בנייני האומה ויהפוך למרכז קונגרסים בינלאומי, הגדול במזרח התיכון[5] . כמו כן, יוקם היכל בתי המשפט, מתחם אליו יעברו כלל בתי המשפט בבירה. בנוסף, יוקם מרכז תחבורתי עם רכבת מהירה מתל אביב לירושלים, שני קווי רכבת קלה, חניון תת-קרקעי, תחנה מרכזית לאוטובוסים ומחלף עם הפרדה מפלסית לתנועה משולבת של תחבורה ציבורית ופרטית, הולכי רגל ושבילי אופניים[6]. מיקומו המרכזי של הפרויקט ברובע הכניסה לעיר יאפשר מעבר נוח ומהיר, אשר יקשר בין חלקים שונים בעיר ובהם; קריית הממשלה, קמפוס גבעת רם ומרכז העיר. על פי התכנון, ניתן יהיה בהליכה קצרה להגיע למחנה יהודה ולכיכר ספרא. כמו כן, הוא יכלול חללי עבודה ומתחמי משרדים משותפים. עלות הפרויקט מוערכת במיליארדי ש"ח, ותתוקצב על ידי משרד האוצר, משרד התחבורה, עיריית ירושלים ורשות מקרקעי ישראל[7].

נתונים על הפרויקט

  • שטח הרובע: 305 דונם, מתוכם כ- 163 דונם מרחב ציבורי
  • שטח לפיתוח תעסוקה: כ-438 אלף מ"ר
  • שטחים לשימושי מסחר: כ- 97 אלף מ"ר
  • שטחים לשימושים בעלי אופי ציבורי ותרבות: כ- 286 אלף מ"ר
  • תוספת צפויה של מקומות לתעסוקה: כ-60 אלף משרות
  • תוספת צפויה של חדרי מלון: כ-2,000 חדרים
  • מספר המגדלים: 9 גורדי שחקים ועוד 15 בניינים נוספים (10–12 קומות)

היסטוריה

בשנת 2008 הכריזה עיריית ירושלים על שתי תחרויות אדריכלים פתוחות שנוהלו על ידי הרשות לפיתוח ירושלים, הראשונה לתכנון ״המרחב הפתוח והשלטוני״ - אזור קריית הממשלה, הכנסת וגן סאקר, והשנייה לתכנון אזור הכניסה לעיר. במאי 2009 הכריזה העירייה על זכיית ההצעה של משרד פרחי-צפריר אדריכלים[8][9].

באוגוסט 2012, לאחר אישור הפרויקט בוועדת התכנון המקומית, החל מאבק ציבורי שמטרתו לשנות את התוכנית, כך שתכלול 20% דיור בר השגה. על פי הצעירים שהובילו את המאבק, הקצאה של 20% מהפרויקט למטרה זו עשויה ליצור באזור כ-2000 יחידות דיור שמחירן לא יעלה על מיליון ש"ח, ולסייע בפתרון מצוקת הדיור הקשה בירושלים. העירייה התנגדה לשינוי המוצע, וטענה כי הכניסה לעיר אינה מקום מתאים לדיור בר השגה, וכי הדירות שתימכרנה בפרויקט תהיינה דירות יוקרה בלבד.

בספטמבר 2014 חתמו שרי האוצר, התחבורה והשיכון עם ראש עיריית ירושלים ניר ברקת על הסכם לפיתוח אזור הכניסה לעיר, בו הוסכם על תקצוב ממשלתי של כ-1.4 מיליארד שקל לטובת הפרויקט[10].

באוקטובר 2016 הונחה אבן הפינה לפרויקט[11]. בשלב הראשון של העבודות החלו בכריית מנהרה עבור חניון תת-קרקעי עם חמש קומות ו-1,300 מקומות חניה, וכן הפרדה מפלסית לכלי רכב בשדרות שז"ר, במטרה לייחד את מפלס הקרקע בשדרות שז״ר לתחבורה ציבורית, אופניים והולכי רגל[12].

ב-2017 החלו העבודות להקמת היכל המשפט החדש, ובשנת 2018 החלו להבנות מגדלי קריית הממשלה המחוזית הסמוכה אליו.

במקור כללו התוכניות בניה למשרדים, מלונאות, תרבות ומסחר בלבד, ללא מגורים. בדצמבר 2017 פורסם כי לשכת התכנון המחוזית הכינה הצעה לתיקון התוכנית כך שתכלול בניה למגורים בהיקף של 1500 - 2000 דירות קטנות, על ידי הגדלת זכויות הבניה לשינוי יעוד לחלק משטחי המלונות[13].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרויקט הכניסה לעיר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ נעמה ריבה, פרסום ראשון: כך ייראה היכל המשפט בירושלים, באתר Xnet‏, 27 במאי 2014
  2. ^ Home - הכניסה לעיר - Jerusalem Gateway, באתר הכניסה לעיר - Jerusalem Gateway
  3. ^ "פרוייקט הכניסה לעיר - עדן". עדן. נבדק ב-2018-06-08.
  4. ^ הילה שמר, מעדיפים זרים: טופוטק 1 מגרמניה יתכננו את הנוף בכניסה לירושלים, באתר ynet, 11 באוגוסט 2016
  5. ^ נתי יפת, ‏אבן-פינה לפרויקט בהשקעה של מיליארדי שקלים בכניסה לירושלים, באתר גלובס, 26 באוקטובר 2016
  6. ^ ירון אברהם, ‏כך תיראה הכניסה לי-ם בעשור הקרוב, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 בספטמבר 2016‏
  7. ^ דרור מרמור, ‏"אני מאד מאוכזב מהאוצר, הבאג הוא לא בירושלים אלא בשיטה", באתר גלובס, 17 ביולי 2017
  8. ^ נבחרה תוכנית הכניסה החדשה לירושלים, באתר ערוץ 7
  9. ^ פרחי צפריר אדריכלים, מצגת עיקרי תוכנית אב - רובע הכניסה לעיר, באתר עיריית ירושלים, ‏15/3/2011
  10. ^ נמרוד בוסו, המדינה תשקיע 1.4 מיליארד שקל בבניית פרויקט "שער העיר" בכניסה לירושלים, באתר TheMarker‏, 22 בספטמבר 2014
  11. ^ מעריב אונליין, ‏העתיד של ירושלים: כך יראה מרכז העסקים הענק שייבנה בעיר, באתר מעריב אונליין, 26 באוקטובר 2016
  12. ^ הילה ציאון, צפו: 60 שניות על המהפך העתידי של ירושלים, באתר ynet, 27 בינואר 2017
  13. ^ מורן, מירב (2017-12-18). "דירות חדשות לרווקים וגמלאים: התוכנית החדשה של ירושלים". TheMarker. נבדק ב-2018-06-13.


Jerusalem-coat-of-arms.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ירושלים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0