מלכי-צדק
ערך זה עוסק באישיות מהתנ"ך. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
מַלְכִּי-צֶדֶק מלך שלם, היא ירושלים (ראו תהילים, ע"ו, ג'), כהן לקל עליון, הוא אישיות מהתנ"ך. דמותו החידתית במקרא קנתה לו מעמד מיוחד בקרב חוגים שונים ביהדות בית שני, ולהבדיל, מאוחר יותר, גם בנצרות. ככל הנראה, למלכי ירושלים היה שם שעבר בירושה בין מלכי העיר, וכך נקרא המלך בימי יהושע בן נון אדני צדק (יהושע, י', א') בפי הכנענים על שם האליל הכנעני הראשי בעל שעל שמו נקרא גם כוכב צדק[1], ובתנ"ך על שם היותה מקום הצדק והשלום[2]. בסדר עולם רבה[3] הוא נמנה בין הנביאים שהיו לפני אברהם אבינו, ובמדרש הוא מוזכר כאחד מהאנשים שנולדו מהולים[4].
ביתו של מלכי צדק היא תמר (כלת יהודה)[5].
במקרא
דמותו של מלכי-צדק מופיעה במקרא פעמיים: בספר בראשית ובאחד ממזמורי תהילים.
בראשית
בבראשית מסופר שמלכי-צדק קיבל את פניו של אברהם בלחם ויין ובירך אותו לאחר שניצח במלחמה את ארבעת מלכי המזרח והציל מהם את שבויי סדום והסביבה ואת לוט בן אחיו.
וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְקֵל עֶלְיוֹן. וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְקֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבָרוּךְ קֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל.
הפסוק נלמד גם על דרך הדרש. דעה אחת אומרת שמלכי צדק לימד את אברהם תורה, והדעה השניה ממקדת את השיח התורני ביניהם ללימוד הלכות כהונה גדולה, לחם הפנים, ויין נסך.[6] דעה אחרת[7] סוברת שמלכי צדק לימד את אברהם את סוד העיבור.
סיפור המפגש בין מלכי-צדק לאברהם מבקש כפי הנראה לבסס את המסורת של הבטחת הארץ לאבות האומה העברית, ולרמוז על עתיקות קדושתה של ירושלים. הסיפור מבטא גם את הקשר וההערכה שהיו בין שתי דמויות אלה, ואת הזהות באמונתם הדתית (האמונה בא-ל עליון). המקרא אינו מפרש מי מן השניים נותן מעשר לאחר, אך רש"י על הפסוק מפרש כי אברהם הוא זה שנותן מעשר למלכי-צדק הכהן שמשרת בקודש.
קל עליון הוא אלוקי האבות שברא את העולם, אפשר כי התורה מבקשת להזכיר את אלוקי ישראל, כדי להדגיש כי בירושלים עבדו אותו מימים ימימה, אף כי עמי הסביבה היו עובדי אלילים[8]. אמנם עבודת ה' אצלם היתה רק בתור קל עליון, אך אצל אברהם המזכיר את השם המפורש היה ה' לאל היחיד[9]. התורה מדגישה שאברהם הכיר את ישרת אמונתו של מלכי צדק לכן נתן לו מעשר[10].
פרשנים רבים תהו על טיבה של פגישה זו. הפסוק אינו כותב במפורש פרטים על אותו מלך וכהן ואף על משפחתו ועמו. על מיקומו של הסיפור שנקרא כקוטע את רצף הפסוקים בתוך סיפור יציאת מלך סדום לקראת אברהם כותב האברבנאל שבראות מלך סדום את נדיבות אברהם שנתן למלכי צדק מעשר התעורר לנצל זאת לבקש ממנו את שבויי המלחמה. על פי האור החיים התורה מבליטה את ההבדל בין מלך סדום שיצא בידים ריקות לעומת דמותו החיובית של מלכי-צדק שאף שלא היה מעורב התנדב להוציא לחם ויין.[11]
רשב"ם רואה את הפסוק כרקע מקדים לדברי אברהם למלך סדום: ”לכן הפסיק בין 'ויצא מלך סדום' וכתב בינתיים: 'ומלכי-צדק מלך שלם הוציא לחם ויין', ללמדנו שאמת השיב אברהם למלך סדום, כשאמר לו 'בלעדי רק אשר אכלו הנערים', שאמר 'אכלו' הנערים ולא אמר 'אכלנו' כי הוא אכל משל מלכי צדק.”
תהילים
אזכורו של מלכי-צדק בתהילים הוא בפסוק:
נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק.
הפרשנים היהודים הבינו פסוק זה בכמה גוונים; חז"ל פירשוהו כהעברת כהונת מלכי-צדק אל אברהם אבינו כנחלה עולמית לזרעו אחריו (הכהנים), וגם כהבטחה למלכותו המבוססת של מלך ישראל. מתוך ההקשר של הפרק עולה שמדובר בשימוש מטפורי בשמו של מלכי-צדק, שמשמעותה מלך ירושלים[12]. הרד"ק לעומת זאת טוען שכלל לא מדובר במלכי צדק מלך ירושלים אלא בתיאור למלך צדק והאות י' נועדה לכינוי שייכות. יש המייחסים את המזמור למלך יהושפט[13], אולם בגמרא[14] מובא שמזמור זה נכתב על ידי מלכי צדק עצמו והוא שר אותו לאברהם כאשר קיבל את פניו בשובו מהמלחמה.
במאמרי חז"ל
בספרות חז"ל מוסברת כהונתו של מלכי-צדק ומלכותו על ירושלים. על-פי המסורת הרווחת ביותר[15], מזוהה מלכי-צדק ככינוי לשם בן נח. ב"מדרש תהילים" נדרש הפסוק ”יַפְתְּ אֱלֹקִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם” (בראשית, ט', כ"ז) כעדות לכך שהכהונה ניתנה לשם על ידי נח אביו[16]. נראה אפוא שבאמצעות הזיהוי עם שם בן נח, מבקשים חז"ל להסביר את הופעתו הפתאומית של מלכי-צדק בתורה כ"כהן לקל עליון". על פי המדרש ניתן מקום של כבוד למלכי-צדק בקביעת שמה של ירושלים העיר המקודשת, שהיא לדעת המדרש צירוף של השם שאברהם קרא לה "ירא", "הר ה' יראה" שמבטא יראה וחרדת קודש, עם השם "שלם" שמלכי-צדק קרא לה שמבטא אהבה ושלמות, וכך נוצר השם המלא של העיר, המופיע בתנ"ך בדרך כלל כ"ירו-שלם"[17]
מסורת אחרת, שמוזכרת במסכת נדרים בתלמוד בבלי, מבקשת להסביר את מעבר הכהונה ממלכי-צדק (שם בן נח) וצאצאיו הישירים לאברהם וצאצאיו. זאת, באמצעות מדרש המשלב את הפסוקים מבראשית עם הפסוק מתהילים שהובא לעיל. על-פי מדרש זה, מלכי-צדק נענש בשל העובדה שהקדים את ברכתו לאברהם לברכתו לאל עליון, באומרו: ”בָּרוּךְ אַבְרָם לְקֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: וּבָרוּךְ קֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ” (בראשית, י"ד, י"ח-י"ט).
אמר לו אברהם: וכי מקדימין ברכת עבד לברכת קונו? מיד נתנה לאברהם, שנאמר: נאם ה' לא-ד-נ-י שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך, ובתריה כתיב: נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק - על דיבורו של מלכי צדק; והיינו דכתיב: והוא כהן לאל עליון, הוא כהן - ואין זרעו כהן.
— נדרים ל"ב ע"ב
הגמרא מפרשת אפוא את הפסוק בתהילים (”נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק”) כעדות לכך שמלכי-צדק נענש על דבריו, וכתוצאה מכך, עברה הכהונה לאברהם ולצאצאיו עד עולם. לפי משנתו של רבי חיים בן עטר, לא הוענש שם - כי הקדים ברכת אברהם לשל האלוקים עבור כי זהה מעצמו האלוקים בעולם שטוף בפולחן אליליות - אלא מלכי צדק העניק לו הכהונה מרצונו הטוב[18].
בנוסף למסורות אלה, העוסקות בדמותו הגשמית של מלכי-צדק, התקיימו כנראה גם בחוגי חכמים מסורות המייחסות לו תפקיד אסכטולוגי. כך, למשל, במדרש על שיר השירים מזוהה מלכי-צדק עם אחד מארבעת החרשים בספר זכריה[19], לצד אליהו הנביא, מלך המשיח ומשוח מלחמה[20]. במדרש אחר הוא מוזכר כמי שיעמוד ויכריז מי יזכה לסעוד בסעודה שיתקן משה רבנו לצדיקים.[21]
בספרות ההיסטורית הכללית
בשלושה מחיבוריו התייחס פילון האלכסנדרוני לדמותו של מלכי-צדק: "על אברהם", "על החינוך המקדים" ו-"פרשנות אלגורית". בזה האחרון מתאר פילון את מלכי-צדק כהתגשמות הלוגוס האלוקי. דומה כי לרעיונות אלה של פילון הייתה השפעה מרחיקת לכת על הפרשנות הנוצרית ועל יחסה למלכי-צדק.
ספר חנוך הסלאבי מזכיר גם הוא את דמותו של מלכי-צדק.
מגילות מדבר יהודה
מלכי-צדק מוזכר מפורשות בשתיים ממגילות מדבר יהודה, "המגילה החיצונית לבראשית" (1Q20) ו- 11QMelchizedek. בחיבור הראשון זהה דמותו לזו המופיעה בנוסח המסורה של ספר בראשית. אולם בחיבור השני הוא מוצג כדמות שמימית, העתידה להנהיג את בני האור באחרית הימים ולשפוט את העמים. בחיבור נוסף שנמצא בקומראן (4QAmram) מוזכרת דמות שמימית אחרת, מלכי-רשע, שכפי הנראה הוא שם אחר לבליעל, מנהיג כוחות הרשע. בשל מצבה הפרגמנטרי של המגילה, לא ניתן לדעת אם הוזכר בטקסט גם שמו של מלכי-צדק, אם כי סביר מאוד להניח שכך הוא.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Robert R Steiglitz, The Hebrew Names of the Seven Planets, 1981
- ^ בראשית רבה, פרשה מ"ג, פסקה ו' רד"ק בראשית יד יח
- ^ סדר עולם רבא פרק כא.
- ^ בראשית רבה מג ו.
- ^ מדרש שכל טוב על בראשית, פרק ל"ח, פסוק כ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ בראשית רבה מג ו.
- ^ פרקי דרבי אליעזר פרק ח.
- ^ רש"ר הירש בראשית יב, ה
- ^ רש"ר הירש בראשית יד, יז כב
- ^ רמב"ן בראשית יד, יח
- ^ אור החיים בראשית יד, יח, נחמה ליבוביץ עיונים בספר בראשית בעקבות פרשנינו הראשונים ואחרונים, ישראל, הסוכנות היהודית ע"מ 94-93.
- ^ רשב"ם בראשית מא, י. לפי רשב"ם שם ורד"ק בראשית יד, יח כל מלכי ירושלים לדורותיהם נקראו בשם מלכי צדק
- ^ דרכו של מלכיצדק מספר בראשית לספר תהילים יהודה אליצור באתר דעת
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד עמוד ב'.
- ^ לפי רש"י בראשית יד, יח-כ הובא ממדרש רבה
- ^ מדרש תהילים, מזמור ע"ו
- ^ בראשית רבה נ"ו
- ^ אור החיים לבראשית פרק יד
- ^ ספר זכריה, פרק ב', פסוק ג'
- ^ ילקוט שמעוני, שיר השירים רמז
- ^ רבי יהודה דוד אייזנשטיין, מדרשי חז"ל מתוך אוצר המדרשים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
