מצוות קריאה לשלום במלחמה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בשעת מלחמה, מצווה מן התורה לקרוא לשלום אל העיר בטרם ההתקפה אליה. המצווה מחייבת להציע לעיר האויב הסכם כניעה לפני שמתחילים לצור עליה או לכבוש אותה. ישנה מחלוקת אם חיוב זה חל רק במלחמת רשות או גם במלחמת מצווה.

מקור המצווה

מקור המצווה מחומש דברים פרק כ (שבו נאמרו דיני המלחמה) פסוק י-יא

י כִּי-תִקְרַב אֶל-עִיר, לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ--וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ, לְשָׁלוֹם. יא וְהָיָה אִם-שָׁלוֹם תַּעַנְךָ, וּפָתְחָה לָךְ: וְהָיָה כָּל-הָעָם הַנִּמְצָא-בָהּ, יִהְיוּ לְךָ לָמַס--וַעֲבָדוּךָ.

דיני המצווה

לפני שכובשים מקום חובה לשלוח עליהם הצעת שלום שיהיו לעבדים ולמס, לעבדים הכוונה שהם לא ימרדו בנו וישארו תחת ממשלתנו, ולמס הכוונה שהם חייבים לשלם כסף למלך כמס וגם חייבים לבוא לעזרתו בבנית מבנים, לפי חלק מהראשונים יש לחייב אותם גם בשבע מצוות בני נוח כדי שלא לעבור על האיסר של כריתת ברית עם עובדי עבודה זרה, ואם הם לא הסכימו לקבל אחד מהדברים האלו מותר להמשיך ולהילחם עליה. אמנם גם אם העיר נמנעה מלקבל את הצעת השלום, אסור להקיף אותה מכל המצדדים מתי שצרים עליה, אלא יש להשאיר צד אחד ריק מחיילים, כדי שכל אלו שאינם מועניינים במלחמה יכול לברוח[1].

נחלקו הראשונים האם החובה לקרוא לשלום שייכת גם במלחמת מצווה, שיטת הרמב"ם והרמב"ן שהמצווה שייכת גם במלחמת מצווה[2][3], אבל שיטת הרש"י שזה שייך רק במלחמת רשות אבל במלחמת מצווה אין חובה לקרוא להם לשלום[4], אמנם גם לפי הרש"י מותר לקרוא להם לשלום גם במלחמת מצווה כמו שמצינו שיהושע שלח לשבעת העממים לפני שנכנסו לארץ[5].

טעם המצווה

בספר החינוך כתב שהטעם כדי שעם ישראל לא ישחית את עצמו, ואפילו שאין הם ראויים לרחמים בכל זאת יש בדבר אכזריות, לכן צריך להציע להם שלום[6].

קיום המצווה בהיסטוריה

בתלמוד ירושלמי כתוב שלפני שיהושע נכנס לארץ הוא שלח לשבעת העממים קריאת שלום, "אמר רבי שמואל שלש פרסטיניות [אגרות] שלח יהושע לארץ ישראל עד שלא יכנסו לארץ: מי שהוא רוצה להפנות - יפנה, להשלים - ישלים, לעשות מלחמה - יעשה. גרגשי פינה והאמין לו להקב"ה והלך לו לאפריקי... גבעונים השלימו [ככתוב:] וכי השלימו יושבי גבעון את ארץ ישראל; שלושים ואחד מלך עשו מלחמה ונפלו"[7].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0