תולדות בני נח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שבעים אומות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפה משנת 1823 מאת הקרטוגרף רוברט וילקינסון (אנ') המתארת את חלוקת העולם בידי צאצאי נח. שם באסיה, חם באפריקה ויפת באירופה

תולדות בני נח או לוח העמים מופיעים בסוף פרשת נח שבספר בראשית. מתוארת בהם התהוותה המחודשת של האנושות והתפלגותה לעמים ולשונות בעקבות המבול שגרם להכרתת האנושות הקודמת והישארותם של בני נח. על פי המתואר בפסוקים, כל בני האדם הם מצאצאי נח שניצלו מן המבול.

הסיפור המקראי

מסופוטמיה ממלכת נמרוד

הסיפור מופיע בסוף פרשת נח שבחומש בראשית. על פי המסופר, לאחר המבול שהכחיד את כל בני האדם מלבד נח ומשפחתו, האנושות התחילה להתרבות ולהתפלג למשפחות ועמים מבניו וצאצאיו של נח, כאשר כל בן מייצג אב קדום של עם כלשהו, כמתואר במקרא[1]: ”אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי נֹחַ לְתוֹלְדֹתָם בְּגוֹיֵהֶם וּמֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ הַגּוֹיִם בָּאָרֶץ אַחַר הַמַּבּוּל”. באמצע הקטע מסופר על נמרוד בנו של כוש שאינו מייצג אב קדום של עם כלשהו, אלא עומד כדמות בפני עצמו. הוא אינו מוצג בציון שמו בלבד, כדמויות האחרות בפרשה, אלא מובאים גם פרטים מועטים על חייו, שעל-פיהם היה גיבור ציד, שמלכותו חלה בארץ שנער, בערים בבל, ארך, אכד וכלנה (עיר שאינה מזוהה כיום). ומשם יצא לכבושים באשור[2] ובנה את הערים נינוה, כלח, רסן ורחובות עיר (גם היא אינה מזוהה כיום). לאחר כיבושיו עולה שממלכתו השתרעה ברוב אזור מסופוטמיה. בספר מיכה, פרק ה', נזכרת "ארץ נמרוד" בהתייחס לבבל.

פרק זה מסיפורי בראשית הוא מהעוסקים בבריאת העולם ובהתהוות האנושות, כמו גם דור הפלגה המאורע שהתרחש בתוך זמן סיפור זה[3] ומובא בהרחבה במקרא בפרשיה הבאה.

הרגשת ההתחלה חוזרת הרבה בפסוקים שמופעים לאחר המבול כדוגמת: "נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ"[4], "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם"[5], "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת"[6]. בעקבות זה שהמקרא מתאר שוב את התחלת העולם

המספר שבעים

ממניין העמים כאן עולה המספר שבעים, כאשר סופרים את שלושת בני נח וששים ושבעה צאצאיהם, מכאן יצא המושג "שבעים אומות" שמופיע בחז"ל. המספר שבעים מופיע גם בבני יעקב שיורדים למצרים. למספר שבעים יש גם משמעיות בתרביות שכנות כדוגמת הכנענים שבעים בני אשרה.

אילן היוחסין של בני נח

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נעמה[7]
 
 
 
 
נח[7]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שם
 
 
 
 
 
חם
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יפת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עילםאשורלוד
 
מצרים
 
כוש
 
פוט
 
כנען
 
 
מגוגמדיתבלמשך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ארפכשד
 
ארם
 
 
 
 
 
לודים
 
 
סבא
 
 
 
 
 
 
צידון
 
גמר
 
יון
 
 
תירס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ענמים
 
 
חווילה
 
 
 
 
 
 
חת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלח
 
 
 
 
עוץ
 
 
 
להבים
 
 
סבתה
 
 
 
 
 
 
יבוסי
 
 
 
 
אשכנז
 
 
אלישה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חול
 
 
 
נפתחים
 
 
סבתכא
 
 
 
 
 
 
אמורי
 
 
 
 
ריפת
 
 
תרשיש
 
 
 
 
 
 
 
עבר
 
 
 
 
גתר
 
 
 
פתרוסים
 
 
נמרוד
 
 
 
 
 
 
גרגשי
 
 
 
 
תגרמה
 
 
כתים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מש
 
 
 
כפתורים
 
 
רעמה
 
 
 
 
 
 
חיווי
 
 
 
 
 
 
 
 
דודנים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פלגיקטן
 
 
 
 
 
 
 
כסלוחים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ערקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שבא
 
 
 
 
סיני
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלמודד
 
 
עובל
 
פלשתים[8]
 
 
 
דדן
 
 
 
 
ארוודי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלף
 
 
אבימאל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צמרי
 
 
 
 
 
 
חצרמות
 
 
שבא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חמתי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ירח
 
 
אופיר
 
 
 
 
 
הדורם
 
 
חווילה
 
 
 
 
 
 
 
 
אוזל
 
 
יובב
 
 
 
 
 
דקלה
 

הערות:

  1. קו מקווקו מבטא קו רצוף הממשיך אל מעבר למשבצת שהוא חוצה, פרט למקרה של נח ונעמה, שם מקור קשר הנישואין הוא בספרות חז"ל ולא בספר בראשית.
  2. למידע על קשרי משפחה נוספים שמקורם אינו בספר בראשית, ראו שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא.

מקומות מושבות העמים

תפוצת בני שם ובני חם.

מקומות מושבות העמים אמנם לא מפורשים בקטע זה אך יש אליהם התייחסות רבה בשמות של האומות בשאר ספרי המקרא, בחז"ל ובמחקר.

שם

בני שם התיישבו רובם במזרח התיכון. בעקבות שמו של אבי קבוצת העמים האלה נקראו ה"עמים שמיים", והשפות המדוברות על ידיהם נקראות "שפות שמיות".

הזיהויים של עמי שם הם: עילם מזוהה באזור מצפון למפרץ הפרסי וממזרח לחידקל. אשור ישב על חופו המערבי של נהר החידקל. ארפכשד מיוחס לאבי הכשדים. ארם תחילת מושבו בקיר[9] ועם השנים עבר דרומה לסוריה. רוב בני יקטן התיישבו בחצי האי ערב.

חם

בני חם התיישבו רובם באפריקה ובארצות המזרח הקרוב.

הזיהויים של עמי חם הם: כוש מזוהה באזור מדרום למצרים, בכתבי יוסף בן מתתיהו אתיופיה ובתרגום רס"ג אלחבשא. מצרים היא הארץ הידועה ממסיפורי התורה הנמצאת על גדות הנילוס. פלשתים תחילה התיישבו באיי הים ובהמשך פלשו לחוף הדרומי של ארץ כנען. פשט המקרא הוא שפלשתים הוא בנו של כסלוחים[10]. לפי פירושו של רש"י, הפלשתים נולדו מפתרוסים ומכסלוחים שהיו "מחליפין משכב נשותיהם אלו לאלו ויצאו מהם פלשתים"[11]. הרמב"ן מפרש שהכסלוחים היו יושבי עיר מארץ כפתור שיצאו לכיבושים באזור פלשת שנקרא בהמשך על שמם (מלשון פלישה) והוא נסמך על הפסוק ”וְהָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד עַזָּה, כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתּוֹר הִשְׁמִידֻם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם.”[12]. פוט יש המזהים כאבי העם הלובי ויש המזהים כ ארץ פנוט שמופיעה בכתבים מצריים בסביבות סומליה של ימינו. כנען אבי העמים שהתיישבו בארץ כנען, גבול הכנעני מפורש בפרשייה הזאת ”גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד עַזָּה בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד לָשַׁע.[13].

יפת

בני יפת התיישבו רובם באסיה הקטנה באירופה ובחלקים הצפוניים של הים התיכון בחצי האי הבלקני.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר בראשית, פרק י', פסוק ל"ב
  2. ^ פירוש דעת מקרא על בראשית, י', י"א
  3. ^ "שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ" מתואר בפסוק מעשה דור הפלגה שיסופר בהמשך. בראשית, י', כ"ה.
  4. ^ ספר בראשית, פרק י', פסוק ח'
  5. ^ ספר בראשית, פרק ט', פסוק כ'
  6. ^ ספר בראשית, פרק י"א, פסוק ו'
  7. ^ 7.0 7.1 הקו המקווקו מסמן שמקור קשר הנישואין הוא בספרות חז"ל ולא מפורש בספר בראשית.
  8. ^ הסבר זה הוא על פי הפשט ופירוש דעת מקרא, אולם על פי חז"ל הפלשתים נולדו מפתרוסים ומכסלוחים שהיו "מחליפין משכב נשותיהם אלו לאלו ויצאו מהם פלשתים". ברש"י י יד. ובבראשית רבה לז ה.
  9. ^ ספר ישעיה, פרק כ"ב, פסוק ו'
  10. ^ דעת מקרא טבלאות.
  11. ^ פרק י בפסוק יד. וניתן להסיק זאת מהמלים "אשר יצאו משם" במקום הביטוי "וכסלוחים ילד את פלשתים", המפורש יותר והשגור בכל שאר הפרק. בבראשית רבא לז ה מבואר שפלשתים וגם כפתורים יצאו משניהם.
  12. ^ דברים, ב', כ"ב
  13. ^ ספר בראשית, פרק י', פסוק י"ט



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

  1. ^ הסבר זה הוא על פי הפשט ופירוש דעת מקרא, אולם על פי המדרש וכן הובא ברש"י הפלשתים נולדו מפתרוסים ומכסלוחים שהיו "מחליפין משכב נשותיהם אלו לאלו ויצאו מהם פלשתים". ברש"י י יד. ובבראשית רבה לז ה.